נהיגה בפסילה ביודעין - מעצר עד תום ההליכים

1. זו החלטה בבקשת המבקשת להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים של המשיב. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה ביודעין וללא פוליסת ביטוח תקפה. במסגרת כתב האישום מואשם המשיב כי ביום 2.9.09 נפסל בנוכחותו על ידי בית משפט השלום בבאר שבע במסגרת תיק 1173/07. 2. ביום 26.4.11 בשעה 11:45 לערך נהג המשיב רכב פרטי תוצרת הונדה מס' רישוי 9374159 בכביש 25. המשיב נהג רכבו בעודו פסול לנהיגה וזאת על אף שהודע לו על הפסילה. כמו כן נהג המשיב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף וללא רשיון נהיגה תקף. באותו מעמד בו נעצר לא ציית המשיב להורות שוטר במדים בכך שכאשר רכב השוטרים נעמד במקביל ובסמוך אליו והורה לו לעצור הוא הפר את ההוראה בכך שנמלט במהירות מהשוטרים בנסיעה מהירה. טענות המאשימה 3. בהתאם לבקשתה הנוכחית של המאשימה טוענת כי בידיה תשתית ראייתית לכאורה כדי לבסס את העבירות המיוחסות למשיב. ראיות אלה נמצאות בחומר החקירה וכוללות בין היתר דוחות פעולה, זכרון דברים, דיסקים ובהם תיעוד המשיב, הודעת הנאשם, תע"צ בעלות של משרד הרישוי, תיאור חזותי של המשיב ופרוטוקולים משפטיים. 4. באשר לעילת המעצר, טוענת המבקשת כי העבירות נשוא כתב האישום מעידות על מסוכנות רבה לציבור אשר לא ניתן לנטרלה בדרך אחרת מאשר מעצרו בפועל. המשיב ביצע עבירת תחבורה חמורה במיוחד תוך שהוא איננו מציית להוראות השוטרים וכאשר פסילתו מנהיגה היתה בגין עבירות פליליות שביצע, לרבות קשירת קשר, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית - עבירות אשר בגינן נשפט ל-18 חודשי מאסר בפועל. 5. עוד טענה המבקשת בבקשתה כי המשיב בעל ותק נהיגה קצר - למשיב רשיון נהיגה משנת 2004 ולחובתו עד כה 19 הרשעות קודמות. בין היתר בעברו של המשיב 2 עבירות חמורות של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה. למשיב קיים אף תיק מב"ד בגין עבירות לכאורה של תקיפת שוטר, נהיגה בזמן פסילה, הדחה לחקירה ואיומים. גם עברו הפלילי של הנאשם עשיר וכולל 8 הרשעות קודמות בגין התפרצות, גניבה, זיוף ועבירות סמים. מדובר במשיב בעל מסוכנות גבוהה ביותר למשתמשי הדרך ולציבור בכלל. 6. באשר לחלופת המעצר טענה המבקשת בבקשתה כי לאור עילת המעצר לא מתקיימת חלופת מעצר, ואין ליתן במשיב אמון כלשהו שכן אמון זה עלול להביא לכך שהמשיב יחזור וינהג בזמן פסילה. בעת הדיון חזר ב"כ המבקשת על בקשתו והפנה לפסיקה ולפיה בעבירות מהסוג בהן הואשם המשיב נקבע כי יש להורות על מעצר עד תום ההליכים, כמו כן הפנה ב"כ המבקשת לבש"פ 1753/07 פאדי אבו רקייה נ. מדינת ישראל. עוד ציין ב"כ המאשימה כי בחומר החקירה קיים חומר מודיעיני אשר לא הוגש לעיונה של ב"כ המשיב. טענות המשיב 7. ב"כ המשיב טענה לעניין העדרן של ראיות לכאורה במספר מישורים. ראשית טענה כי קיימת בעיה של זיהוי המשיב על ידי השוטרים שרשמו את דו"חות הפעולה. ב"כ המשיב טענה כי הצילומים המהווים חלק מחומר הראיות ובהם לכאורה מופיע המשיב, הוצגו למשיב וזה מסר לב"כ באופן חד משמעי כי הוא איננו מזהה את עצמו ואף מסר גרסה מפורטת הכן שהה במועד האירוע. 8. שנית, טוענת ב"כ המשיב לעניין הרכב בו נתפס המשיב נוהג בו. בעניין זה נטען כי הרכב האמור נמכר וזכרון הדברים בין המשיב ובין רוכש הרכב הוצג בעת חקירת המשיב. גם בעליו החדש של הרכב הוזמן לחקירה ותמך בגרסת המשיב, ואף טען כי הרכב המוצג בתמונה נושא את מספר הרכב אך הוא איננו רכבו שלו. גרסה זו לא נבדקה על ידי המשטרה. 9. טענה נוספת מתייחסת לתמונתו של משיב. טוענת ב"כ המשיב כי צילומו של המשיב נעשה באמצעות מכשיר סלולארי ובמהירות שנהג השוטר לא ניתן לקלוט את פניו של המשיב ולא ברור באיזו מצלמה מדובר ובאיכותה. עוד נטען כי תמונה זו אבדה ויתכן כי מדובר בתמונה שצולמה לאחר האירוע. לעניין חלופת המעצר טענה ב"כ המשיב כי מיום שחרורו בבית המעצר לא הסתבך המשיב בעבירות נוספות ומנסה לשקם את חייו. המשיב אף הגיע בכוחות עצמו לתחנת המשטרה לאחר שנודע לו בפעם הראשונה כי הוא דרוש לחקירה ולכן אין חשש להמלטות מהדין. 10. עוד טוענת ב"כ המשיב לעניין מהימנות השוטרים אשר הגיעו לביתו של המשיב על מנת לבקשו להגיע לחקירה. לא ניתן לטעון לתיאום גרסאות בין המשיב ובין רוכש הרכב שכן המשיב באותה עת היה עצור. חלופת המעצר המוצעת על ידי המשיב הינה שתי נשים, אשתו וגיסתו של המשיב אשר אין להן עבר פלילי. באשר לזיהויו של המשיב הגיב ב"כ המאשימה והפנה למסמך י"פ1, היא התמונה המדוברת ואשר ניתנה לה התייחסות בשני מזכרים שונים. 11. ב"כ המבקשת טען מנגד כי מאז שוחרר המשיב מבית הסוהר מתנהלים נגדו הליכי חקירה בשני עניינים נוספים וכן נמסרו לו דו"חות תעבורה נוספים, ובין היתר בגין נהיגה פעם נוספת לאחר שנפסל על ידי בית המשפט. 12. בעת הדיון נחקרו שני ערבים פוטנציאליים, אשתו של המשיב ובן דודו - אלעמרני חסין. שני הערבים נחקרו ע"י ב"כ המבקשת באשר ליכולתם ומסוגלותם לתפקד כערבים במידה שתקבע חלופת מעצר למשיב. הצדדים סיכמו טענותיהם לעניין זה. דיון והכרעה 13. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה זו למעצר עד תום ההליכים נדרש לבדוק בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים) התשנ"ו - 1996 ראשית וקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה ושנית, המסוכנות הנשקפת מהמשיב הן כלפי כל אדם וכלפי הציבור בכלל. אם כן אדון תחילה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, שכן ב"כ המשיב העלתה מספר נימוקים אשר לטענתה שוללים קיומן של ראיות לכאורה אלה. 14. בתחילה טענה ב"כ המשיב כי קיימת בעיה בזיהויו של המשיב בכל הנוגע לתמונה שהיתה בידי השוטרים ואבדה. עיון בחומר הראיות שהוגש לבית המשפט מעלה כפי שיפורט להלן כי למעשה "הבעייתיות" הנטענת ע"י ב"כ המשיב לעניין תמונתו של המשיב, אינה קיימת. 15. מעדויותיהם של השוטרים המעורבים - דני בוקובזה, עידו כפיר, ניסים ביטון ואיציק ביטון עולה כי למעשה בטרם החלה הפעולה הוצגה לפניהם תמונתו של המשיב, וזיהויו נעשה על סמך אותה תמונה. כך ציין דני בוקובזה בדו"ח הפעולה מיום 26.4.11: "...... לפני הפעילות נערך תדרוך מסודר ע"י ר' הצוות ניסים ביטון לגבי אופי הפעילות וכן הראה לי תמונה של החשוד לפני הפעילות..." (נספח ד' בחומר הראיות). השוטרים הנוספים הבהירו אף הם את עניין תמונתו של המשיב: "..... בתחילת הפעילות קיבלנו את תמונת החשוד. בתום הפעילות מסרנו עדות לחוקר תשאול. לציין כי בתאריך 2.5.11 הציג בפני ק. חקירות יוגב פינסקר תמונה של החשוד המסומנת י.פ(1) זהה לתמונה שהיתה בידי טרם הפעילות". (נספח כז' עדות מזכרו של ניסים ביטון). כך גם עולה ממזכרו של יצחק בונה מיום 2.5.11 - נספח כח', וכן מזכרו של דני בוקובזה מיום 2.5.11 - נספח כט'. 16. המפקח יוגב פינסקר הבהיר עניין זה במזכר מיום 2.5.11 - נספח ל': ".... בהודעתם מסרו הבלשים כי צפו בתמונתו של החשוד הנ"ל שהוצאה מן המערכת המשטרתית, התמונה שבה צפו לא היתה כבר ברשותם ולא מסרו אותה לחוקר. על כן הוצאתי מן המערכת המשטרתית תמונותו של החשוד וסימנתי אותה יפ' 1. ביקשתי מן הבלשים ניסים ביטון, איציק בונה ודני בוקובזה להסתכל על תמונה זו ולומר האם תמונה זהה לזו שהוצגה להם טרם הפעילות...." אם כן, בטרם החלה הפעילות הוצגה לפני הבלשים תמונתו של המשיב שהוצגה מן המערכת המשטרתית. משלא נמצאה תמונה זו בידי הבלשים לאחר הפעולה הוצאה תמונה זהה אף היא מהמערכת המשטרתית, על כן בהכרח מדובר באותה תמונה, בנגוד לספק שהעלתה ב"כ המשיב האם מדובר באותה תמונה. 17. טענה נוספת שהעלתה ב"כ המשיב מתייחסת לכך ששוטר שלא נכח בארוע זיהה את המשיב. מדובר כעולה מנספח כו' לחומר הראיות כי אכן רכז המודיעין איציק ביטון, לא נכח באירוע ואולם הוא צפה בסרט אשר מתעד את ארוע הנהיגה. ולדבריו במזכר: " כאשר צפיתי בסרטון זה הבחנתי כי מדובר בסעד אלעמרני, תושב פזורת דימונה לציין כי אני מכיר היטב את סעד מעבודתי כרכז מודיעין של ימ"ר נגב בגזרת דימונה." אכן, רכז מודיעין זה לא נכח באירוע ואולם משצפה בסרט הארוע וזיהה את המשיב אינני מוצאת פסול, ודאי לא בשלב זה, בדרך זו כאפשרות זיהוי נוספת. 18. באשר זיהוי המשיב וארוע הנהיגה העידו כלל השוטרים. כך בחקירתו של איציק בונה מיום 26.4.11 בעמ' 1 שורות 13-4: "בשלב הזה אני זיהיתי שהנהג זה האדם שאת תמונתו ראיתי קודם לכן..." ולשאלה כיצד זיהה אותו השיב: "על פי התמונה שהוצגה לי......" וכיצד זיהה אותו אם הסתיר את פניו, השיב: אני ראיתי אותו בטרם הוא שם את ידו וגם היה שלב שהוא הוריד את ידו על מנת לראות אותנו...." ובעדות ביטון ניסים, מיום 26.4.11: "אני זיהיתי בוודאות שמדובר בסעד אלעמרני. פתחתי את החלון הימני ברכב וסימנתי לסעד לעצור בצד...." 19. השוטרים אשר זיהו את המשיב העיד עדות זהה באשר ללבושו באותה עת (לבש חולצה צהובה) וכן העידו כי זיהו את סוג הרכב וצבעו וכן את מספרו. עוד העידו כי ניסים ביטון נהג במקביל לרכב בו נהג לכאורה המשיב, ובשלב זה צולם המשיב במצלמת הטלפון הנייד של איציק בונה. יודגש ויצויין כי צילום זה בטלפון הסלולרי אינו רלוונטי לזיהויו של המשיב שכן זה נעשה באמצעות תמונה מן המערכת המשטרתית. 20. ואולם, כאשר על פי העדויות הבחין המשיב כי הוא במעקב המשטרה (שכן ניידת נסעה במקביל לו) החל להגביר את המהירות או אז דלקו אחרי רכבו גם רכבי המשטרה. על כן טענת המשיב בעניין זה אינה עומדת לו, שכן נסיעת ניידות המשטרה נעשתה הן במקביל לנסיעת המשיב והן אחריו במהירות על מנת להדביקו. 21. טענה נוספת בפי ב"כ המשיב מתייחסת לשאלת מכירתו של הרכב הנדון בו נתפס המשיב נוהג לכאורה. אכן גרסאותיהם של המשיב ושל רוכש הרכב חדר אלחסוני דומות באשר למועד מכירת הרכב ומחירו. ואולם עדותו של חדר אלחסוני רלוונטית ביותר כאשר הוצג לפניו דיסק ע.ק 409/11 ונשאל מה ראה בדיסק זה, השיב: "ראיתי רכב נוסע על הכביש מסוג הונדה אקורד בצבע כסף, זה המספר של האוטו שלי אבל זה לא האוטו שלי" (עמ' 5 לעדות אלחסוני מיום 3.5.11). בנסיבות עובדתיות אלו די בשלב זה, ללמוד כי רוכש הרכב זיהה בסרט את רכבו שלו ממש לפי צבעו, סוגו ומספרו. 22. יודגש כי כאשר עומת המשיב בחקירתו עם פרטים אלה ועם כלל פרטי האירוע טען כי שהה באותה עת באילת. ואולם על מנת שהמשטרה תבדוק טענתו זו, ביקשה לדעת פרטי האדם אשר אצלו לן באילת, מספר הטלפון שלו ופרטי האדם לו מכר בקבוקים. המשיב סירב למסור פרטים מדוייקים ומפורטים ומסר רק את שמו פרטי של האדם אשר לכאורה קנה ממנו בקבוקים. ברור כי לנוכח פרטי זיהוי מעטים אלה לא ניתן היה לפחות באותה עת לבדוק את טענת המשיב. 23. באשר לקיומן של ראיות לכאורה, "אין בית המשפט נדרש בשלב המעצר למשקלן של הראיות לכאורה ולמהימנות העדים, וכל שעליו לבחון הוא את פוטנציאל ההוכחתי של הראיות לכאורה ואת סיכוי ההרשעה שהן מקימות". (בש"פ 3673/08 איתן גילקרוב נ. מדינת ישראל בש"פ 8087/95 זאדה נ. מדינת ישראל פ"ד נ(2) 133, בש"פ 8803/07 נימר נ. מדינת ישראל (לא פורסם), בש"פ 3742/08 עובייד נ. מדינת ישראל (לא פורסם), בש"פ 10426/06 זוארץ נ. מדינת ישראל (לא פורסם)). בעניין זה יודגש כי טענת ב"כ המשיב כי אין היא סבורה כי עדי המאשימה - השוטרים והבלשים מהימנים, הרי שטענה זו נוגעת להכרעה בשאלות של מהימנות ומשקל הראיות ודינה להתברר במהלך המשפט העיקרי. 24. שלב זה נדרש בית המשפט לבחון האם די בראיות אשר הובאו לפניו באם תוכחנה במהלך המשפט, כדי להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק. סבורתני כי התשובה לכך בענייננו חיובית. 25. נראה לי כי בשלב זה אין בטיעוני ב"כ המשיב כדי מהפך ראייתי או כרסום כה משמעותי באופן השולל את קיומן של ראיות לכאורה כאשר השאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיב סיכוי לצאת זכאי בדין אלא אם יש סיכוי שיורשע. מובן כי להשגות שהעלתה ב"כ המשיב באשר לראיות בתיק אלא מקומן במסגרת התיק העיקרי. 26. משקבעתי כי בידי המבקשת כאיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב נותרה לדיון כעת שאלת עילת המעצר הנובעת ממסוכנותו של המשיב. המשיב נתפס כאמור כאשר הוא נוהג לכאורה בזמן פסילה כאשר מקור פסילה זו, הוא בפסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בגין עבירות סמים אשר בגינן נשפט ל-18 חודשים. המשיב נכח בעת מתן ההחלטה והיה מודע לאיסור עליו לנהוג. מסוכנותו של המשיב באה לידי ביטוי לכאורה בנהיגתו כשהוא פסול מלנהוג ובידיעתו על כך תוך סיכון ציבור המשתמשים בדרך, נהגים אחרים והולכי רגל. יש לזכור כי מכתב האישום מיוחסות למשיב גם עבירות של אי ציות להוראות שוטרים במדים שכן נתבקש ע"י השוטרים ברכב שנסע במקביל אליו, בעת המרדף לעצור ולא עשה כן, אלא המשיך לנהוג בנסיון להמלט במהירות מהשוטרים. המעשים המיוחסים למשיב והראיות לכאורה בתיק מקימות את חזקת המסוכנות לפי סעיף 21 (א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים) הצריכה לשם מעצרו. 27. בהתאם לסעיף 21(ב)(1) לעניין המעצרים, משקמה כנגד הנאשם עילת מעצר, שומה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרור לחלופת מעצר אשר תפחית את הפגיעה בחירותו של מי שטרם הורשע בדין (בש"פ 10228/08 סולטאן עמארת נ. מדינת ישראל). תנאי לשחרור נאשם לחלופת מעצר היא מתן אמון בו שימלא אחר הוראות בית המשפט ותנאיו ושלא ינצל לרעה את דבר שחרורו ויביא להפרת תנאי חלופת המעצר שנקבעו (בש"פ 2358/09 חאלד ערב נ. מדינת ישראל, בש"פ 957/09 עבדאלה סלימאני נ. מדינת ישראל ) 28. לנאשם, יליד 1982 עבר תעבורתי עשיר כמו גם עבר פלילי. לנאשם רישיון נהיגה משנת 2004 ועד כה צבר לחובתו 19 הרשעות קודמות, כאשר העבירה האחרונה נעברה בשנת 2009 והיא בגין פקיעת רשיון נהיגה. בעברו מספר עבירות נוספות של פקיעת רישיון נהיגה ורשיון רכב. 29. עברו הפלילי של המשיב כולל עבירות רכוש, התפרצות למגורים וגניבת רכב, זיוף סימני זיהוי של רכב, החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. בגין עבירות אלה נגזרו עליו בין היתר עונשים מאסר בפועל ומאסר על תנאי. 30. המשיב אינו נרתע מביצוע חוזר ונשנה של עבירות גם כאשר הוא מוזהר ונגזרים עליו עונשים צופים פני עתיד. 31. ב"כ המשיב בטעוניה טענה כי מיום שחרורו של המשיב לא הסתבך בשום ארוע אחר (עמ' 2 לפרוטוקול). בניגוד לאמירה זו ציין ב"כ המבקשת כי קיימים שני תיקים בבדיקה. אכן הלכה היא כי פלט מב"דים גרידא אינו צריך להיות מוגש (שלא בהסכמה). אם יתבקש בית המשפט במקרים חריגים להדרש לתיקים פתוחים כחלק מן המכלול העומד לחובת הנאשם במסגרת המעצר, יעשה כן רק לאחר בדיקת התיקים. ואולם חריג קיים כאשר הנאשם טוען שלא היו נגדו חקירות כלל ועיקר מתקופה ספציפית, כפי שנטען בענייננו ע"י ב"כ המשיב. על כן הוגשו לעיוני במסגרת תיק החקירות, גם פלט מב"דים לצורך הזמה בנקודה ספציפית זו בלבד (בש"פ 6718/06 , בש"פ 6793/06 פלוני נ. מדינת ישראל ). 32. ואכן, מפלט המב"דים עולה כי מאז שחרורו מבית המאסר ביצע שתי עבירות נוספות לכאורה (עדיין בבדיקה) של סיכון אדם בנתיב תחבורה, חבלה במזיד ברכב. בנוסף לכך ביום 23.1.11, נתפס כאשר הוא נוהג ללא רשיון נהיגה, תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו ובגין עבירה זו נרשם לו דו"ח תנועה והוגש נגדו כתב אישום. 33. נראה אם כן כי גם ריצוי תקופת המאסר האחרונה לא הרתיעה את המשיב והוא המשיך והפר את הוראות החוק והחלטות בית המשפט. 34. אף על פי כן חומרת העבירות שלעצמן וקיום עילת מאסר, אינן מצדיקות שלא לשקול חלופת מעצר שכן תכלית ההליך היא מניעתית וככל שניתן לאיין את המסוכנות בלא צורך להיזקק למעצר ממש, כך יש לקבוע. 35. בבש"פ 10118/04 ג'בלי נ. מדינת ישראל (לא פורסם) נקבע כי על אף החובה להאבק בתאונות הדרכים משקיימת דרך חלופית להרחיק נהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא יש לאמצה. 36. יחד עם זאת ראוי לציין את דברי כה' הש'. א חיות בבש"פ 3673/08 איתן גילקרוב נ. מדינת ישראל: "אוסיף ואומר כי המדיניות בה נוקטת המשיבה לאחרונה ולפיה היא עותרת להחמרה בתנאי השחרור של אלה הנוהגים לכאורה שעה שרשיונם נפסל, מדיניות ראויה היא ביחוד מקום שבו מדובר, כמו בענייננו, במי שעברו התעבורתי מכביד ביותר. תופעת הקטל בדרכים הפכה, לצערי, חזון נפרץ ולא אחת מעורבים בכך עברייני תנועה רצידיביסטים שרשיונם נפסל, החוזרים ומפרים את חוקי התנועה תוך סיכון שלום הציבור". 37. באשר לעבירות תעבורה קבע בית המשפט בבש"פ 9524/07 אושרי ועקנין נ. מדינת ישראל כי: "אכן על פי רוב ניתן להפיג מסוכנות של נאשם בעבירות תעבורה באמצעות חלופת מעצר ואך לעיתים רחוקות יורה בית המשפט במקרה כגון זה על מעצרו עד תום ההליכים.... אולם יש ובית המשפט יתרשם הן מאופי העבירה והן מעברו של הנאשם, כי נשקפת ממנו סכנה לביטחון הציבור ולשלומו אשר לא ניתן לאיין אלא באמצעות מעצר עד תום ההליכים". 38. כמצווה על פי הוראות החוק והפסיקה, בחנתי אף את חלופות המעצר שהוצגו ע"י ב"כ המשיב - רעייתו של המשיב ובבן דודו - אשר נחקרו בעת הדיון. אשתו של המשיב טענה כי היא מטפלת בארבעת ילדי בני הזוג וכי תהיה מסוגלת להורות למשיב שלא לעזוב את הבית - מתוקף היותה אשתו. בן דוד של המשיב הציג עצמו כאיש דת אשר לדעתו המשיב ישמע בקולו ולדבריו "לא ישבור את המילה שלי". לטענת ב"כ המבקשת, התנאים הפיזיים שפרט הערב אינם אידאליים לשהות המשיב שם, ואלם סבורתני כי עניין זה שלב זה שולי. 39. לאחר ששקלתי והעמקתי בעדויותיהם של הערבים המוצעים, לא עלה בידי להגיע לכלל מסקנה חד משמעית האם אכן יש בידם היכולת והמסוגלות למלא תפקידם כערבים במידת הצורך. הערב הזכיר כאמור את סמכותו כאיש דת, ואילו אשתו של המשיב ציינה את מקור מרותה וסמכותה מתוקף היותה רעייתו של המשיב. על פי נחרצותם ונחישותם של הערבים שהתגלתה בחקירתם , עדיין יש לזכור את עברו התעבורתי והפלילי של המשיב ומעשיו השיטתיים החוזרים ונשנים. 40. לפיכך לצורך גיבוש מסקנותיי הסופית והשלמתה בעניין התאמתם של הערבים, אני מוצאת לנכון לבקש את שירות המבחן לבחון את עניינו של המשיב, לרבות בחינת חלופה אפשרית מצדו וליתן חוות דעתו קודם מתן החלטה סופית וזאת מבלי שתשתמע כל עמדה באשר לתוצאה הסופית של ההליך. מעצר עד תום ההליכיםנהיגה בשלילהמשפט תעבורהמעצר