רשלנות של רופא משפחה בקופת חולים: בית המשפט בארץ קבע בפסיקתו כי רופא משפחה בקופת חולים, נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאבחון נעשה בשיטת האלימינציה, כלומר שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. כל אלה מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת החולים רמת זהירות ורף מומחיות שונה מהסטנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת המומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו. בבוא הרופא לשקול הפניה לרופא בתחום אחר ואת הצורך לערוך בדיקות נוספות, אין מנוס מלהסתמך על הידע המקצועי הכללי בדבר שכיחותן של המחלות האפשריות, ואת הידע הזה עליו ליישם על נסיבותיו הספציפיות של המקרה. אי האבחון של הסיבה השכיחה ביותר ייצור חזקה בדבר רשלנות רפואית. אולם, אין חובה על רופא משפחה לערוך את כל הבדיקות האפשריות. אין מחלוקת כי לרופא משפחה חובת זהירות כלפי מטופליו ואולם גם זו אינה חובה מוחלטת וללא גבולות. יש להתחשב בנסיבות כל מקרה ומקרה במיוחד מאפייניו של המטופל הספציפי, מידת השכלתו והבנתו ברפואה, התנהלותו ורצונו המבוסס על ידע והבנה לפעול באופן עצמאי ולעיתים בניגוד לדעת רופאיו. כך נקבע בפסק הדין בע"א 11035/07 שירותי בריאות כללית נ' שגיב אביטן, פסק דין מיום 20.7.2011: "רופא החב חובת זהירות למטופל נדרש לנקוט אותם אמצעים שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין, לגילוי הפגם ולריפויו (ראו פרשת צבי, עמ' 789). יודגש, כי חובת זהירות אינה מטילה על הרופא בכלל, ועל רופא המשפחה בפרט, חובה גורפת, ולא לכל מחלה ישנו אשם (ע"א 9656/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל נ' ד"ר זינגר) (להלן: פרשת מרציאנו); ע"א 116/89 אנדל נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(5) 276,288 (1991) . עם זאת, אשם יכול לקום במצבים בהם הרופא לא מקיים את חובותיו הבסיסיות כלפי המטופל שלפניו. כך, למשל, מוטלת על הרופא הסביר חובת האבחון. עליו לנסיות ולאבחן מבחינה רפואית את המטופל שבפניו, להחליט על הטיפול , ולדאוג כי טיפול שכזה אכן יוצע לו. עוד יודגש, כי לא כל טעות בשיקול הדעת של הרופא מהווה הפרה של חובת הזהירות הקונקרטית היא פרי שקלול של מכלול נסיבות העניין. בחינה זהירה של הנסיבות והמסקנה המתחייבת מהן חשובה גם נוכח החשש מהרתעת יתר, דהיינו מ"רפואה מתגוננת" שבמוקדה לא יראה הרופא רק את החולה – הלקוח ואת ההחלטה על הטיפול. בו אכן, החשש הינו כי במצב שכזה הטיפול בחולה ייקבע לא על בסיס שיקולים רפואיים גרידא, אלא הוא ייעשה במבט צופה פני תביעה". רפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות