ערעור כי מגבלות המערער אינן נכללות ברשימת הליקויים המזכים בגימלת ניידות 2. טענות המערער: א. בפרוטוקול הועדה לא נרשמה חוות דעת אורטופדית בסעיף ג.6 ולא ניתנה כל אבחנה אורטופדית וזאת חרף השתתפותו של אורטופד בועדה. ב. הועדה התעלמה מהצורך לדון בהליכה בסביבה טבעית וזאת למרות שבישיבתה הראשונה היא סברה שהמדובר במידע הכרחי לצורך החלטתה וזאת כעולה מבקשתה מסיכום אותה ישיבה. ג. הועדה לא התייחסה לשני מסמכים רפואיים מהותיים -חוות דעתו של ד"ר סעיד ראיק מיום 21.09.2011 שקבע כי המערער מוגבל בניודו ובתפקודו, אינו מסוגל ללכת עצמאית וזקוק לשימוש בכיסא גלגלים לניודו וזקוק לעזרה בניוד ולמסמך הרפואי של ד"ר אבו נסאר זאהי מיום 2.11.2011 שקבע כי המערער סובל מעקמת קלה קמורה שמאלה ומשינויים אוסטאוארטרוטיים בברכיים. 3. טענות המשיב: א. קביעת הועדה כי המיגבלות אינן נכללות ברשימת הליקויים מבוססת על ממצאיה. הועדה לא מצאה סיבה המצדיקה שיתוק מלא, או שיתוק למעשה בשרירי הגפיים כפי שהציג המערער. הועדה הסבירה כי הפעלת השרירים החלקית, או העדר פעולתם, לא בוצעה בשיתוף פעולה מלא. קביעת הועדה לפיה השיתוק הינו על רקע של חוסר שיתוף פעולה ולא על רקע נוירוגני הינה קביעה רפואית מובהקת. ב. טענותיו של המערער הן במישור הנוירולוגי, כאשר ממצאי הבדיקה הנוירולוגית פורטו בסעיף ד' לישיבת הועדה מיום 21.3.2012. ג. בישיבתה מיום 21.3.2012, הועדה התייחסה מפורשות לחוות דעתו של ד"ר ראיק וקבעה כי גם בחוות הדעת נקבע כי המערער משתמש בכיסא גלגלים עקב כאבי רגליים וגב תחתון בשילוב עודף משקל המגביל אותו ולא עקב שיתוק. ד. למסמך הרפואי מיום 2.11.2011 לפיו הצילום מעיד על עקמת, אין כל משמעות לצורך בחינת המוגבלות בניידות. דיון והכרעה - 4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הועדה מצאתי כי יש לקבל את הערעור מהנימוקים המפורטים להלן. 5. הועדה התכנסה לראשונה ביום 21.3.2012 בהרכב של נוירולוג ושני אורטופדים. במועד זה נשמעו תלונות המערער ותולדות המחלה: "גבר בן 47 סובל מסכרת מסוג 2 עם השמנה קיצונית. איזון מטבולי גרוע ופגיעה באברי מטרה כולל נוירופתיה היקפית ונפרופתיה. כמו כן ידוע על בלטי דיסק מותני במספר גבהים". הועדה ערכה למערער בדיקה נוירולוגית שממצאיה סוכמו כדלקמן: "השמנה קיצונית (לפי הנבדק-מעל 150 קילו) ללא דלדול שרירים בולט. טונוס מוחלש סביב הקרסול בברכיים ובירכיים. אין הפעלת שרירים כלל לבקשת הבודק. מתלונן על כאבים. ניתן בדרכים עקיפות להפיק כח מלא או כמעט מלא בקוודריספס ובגלוטאוס. החזרי פיקה קיימים סימטרית. החזרי אכילס חסרים. תגובות פלנטריות פלקסוריות שגם הן לא עונות בקנה אחד עם שיתוק מלא של פלנטר-פלקסיה". ובסיכום הישיבה החליטה הועדה: "הועדה עיינה בתוצאות בדיקת ההולכה העצבית (EMGׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂ) מתאריך 23.12.09 המדגימה נוירופתיה סכרתית ככל הנראה אקסונלית. אבחנה זו אין פרושה שקיים שיתוק מלא או למעשה בשרירי הגפיים. קיים יסוד לועדה להניח כי הפעלת השרירים בנוכחות הועדה לא בוצעה בשיתוף פעולה מלא או למעשה בשרירי הגפיים. קיים יסוד לועדה להניח כי הפעלת השרירים בנוכחות הועדה לא בוצעה בשיתוף פעולה מלא. גם בחוות הדעת מטעם המערער מאת ד"ר סעיד ראיק מתאריך 21.9.11 נרשם כי משתמש בכיסא הגלגלים עקב כאבי רגליים וגב תחתון בשילוב עודף משקל המגביל אותו. לא עקב שיתוק. לפיכך, מבקשת הועדה להמציא: 1. תיעוד הליכה בסביבה טבעית. 2. EMG (בדיקת מחט) שתכלול את שרירי האיליופסואס קוודריספס טיביאליס קדמי וגסטרוקנמאוס דו צדדית. רצוי שהבדיקה תתבצע במרכז רפואי רמב"ם, בני ציון או כרמל (המערער מתגורר באזור הצפון). 3. אשור מנהלי לכיסא גלגלים." 6. ביום 24.10.2012 התכנסה הועדה בשנית. הועדה עיינה בתוצאות בדיקת ה-EMG מיום 2.5.2012 וקבעה כי: "התמונה הנוירופיזיולוגית מתאימה לפוליניורפתיה מוטורית סנסורית ואקסונלית בעיקר בצורה קלה. בבדיקת המחט לא היו סימני דנרווציה חריפה. הממצא של גיוס חלקי מיחידות מוטוריות תקינות מתאים לשיתוף פעולה חלקי ולא לשיתוק נוירוגני. נציין שבבדיקת EMG לא הפעיל הנבדק כלל את וסטוסמידאליס מימין או שמאל כאשר דווקא בשריר זה הצליחה הועדה להפעיל כוח מלא". הועדה צפתה בסרט הוידאו וציינה: "הועדה צפתה בסרט הוידאו בו נראה הנבדק ישוב כל הזמן בכיסא גלגלים. מניע את כיסא הגלגלים לאחור ברגליו, לא ניתן לדון על הליכה מקטע סרט זה." הועדה סיכמה את ממצאי הבדיקה הנוירולוגית: "בבדיקה חוזרת שוב אינו משתף פעולה ואינו מפעיל שרירים בגפיים תחתונות אף כי באותם שרירים לא נצפה דלדול הטונוס תקין. שאר המדדים ללא שינוי מההתרשמות בבדיקה מתאריך 21.5.12". הועדה סיכמה את מסקנותיה כך: "הועדה מודעת כי קיימת נוירופתיה סכרתית אולם אין עדות לשיתוקים הניתנים להכללה במסגרת רשימת הליקויים." 7. כפי שעולה מהפרוטוקולים של הועדה כמפורט לעיל, הועדה התייחסה אך ורק לממצאים בתחום הנוירולוגי. הועדה לא ערכה למערער בדיקה קלינית אורטופדית ולא התייחסה כלל לטענות המערער במישור זה לרבות לממצאים ולמסקנות בחוות דעתו ד"ר סעיד ראיק מיום 21.9.2011 לפיהן קיימת מגבלה בתנועות קרסול ימין, קיצור של רגל ימין ב - 5 ס"מ, מספר בלטי דיסק בגבהים מותניים וכאבים בברכיים, עם קושי בעמידה ממושכת ובהליכה למרחק. הוועדה אמנם התייחסה למסקנתו של ד"ר ראיק לפיה המערער משתמש בכסא גלגלים לניודו עקב כאבים ברגליים ובגב תחתון, כדי לשלול שיתוק ואולם הועדה לא בחנה האם המגבלות האורטופדיות של המערער מקנות לו זכאות למוגבלות בניידות. כך גם, הועדה לא התייחסה למסמך הרפואי מיום 2.11.2011 שניתן על ידי ד"ר אבו נאסר זהאי לעניין ממצאי צילום ע"ש מותני וממצאי צילום הברכיים והשפעתם של ממצאים אלו על מוגבלותו של המערער בניידות. המדובר בפגם משפטי המצריך תיקון. 8. לעומת זאת, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהתייחסות הועדה לקלטת הוידאו. בישיבתה ביום 21.3.2012 הועדה סברה שהמערער אינו משתף פעולה עם הבדיקה הנוירולוגית של הועדה ולפיכך לצורך בחינת שיתוק התבקש תיעוד הליכה בסביבה טבעית. אמנם, בקלטת המעקב לא נמצא עדות להליכה, אך הועדה ציינה כי המערער נצפה מניע את כיסא הגלגלים לאחור ברגליו ואף התבססה על תוצאות בדיקת ה - EMG לפיהן בבדיקת המחט לא היו סימנים לשיתוק נוירוגני, והמערער לא הפעיל שריר, שהופעל בבדיקה הקלינית בועדה, באופן שמתאים לשיתוף פעולה חלקי. 9. אשר על כן, עניינו של המערער יוחזר לועדה באותו הרכב, על מנת שתערוך למערער בדיקה קלינית אורטופדית ותקבע האם יש בממצאי הבדיקה האורטופדית, בהצטרף לכלל הממצאים האחרים כדי להצדיק אחוזי מוגבלות בניידות למערער. הועדה תתייחס לחוות דעתו של ד"ר ראיק מיום 21.9.2011 ולממצאי הצילומים כאמור במסמך של ד"ר נאסר זאהי מיום 2.11.2011. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 10. המשיב ישא בהוצאות ושכר טרחת ב"כ המערער בסכום כולל של 3,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מיום שיומצא למשיב פסק הדין. 11. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות ערעור על פסק הדין בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה. ניידותערעור