עתרה לבית הדין האזורי למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים הנוגעים למסמכים של המשיבה ושל העסק העצמאי שלטענתה הקימה. בית הדין האזורי בהחלטתו מיום 11.9.11 נעתר לבקשה והורה על גילוי המסמכים המבוקשים וזאת בהיקף המתייחס לתקופה של עד שנה ממועד סיום עבודתה, היינו עד ליום 14.4.11. לטענת המבקשת, לא מילאה המשיבה אחר הוראות צו גילוי המסמכים, את תצהיר גילוי המסמכים מסר בעלה של המשיבה וגם זאת עשה באופן חלקי ומצומצם ביותר. 5. ביום 12.12.12 פנתה המבקשת לבית הדין האזורי בבקשה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין להורות למשיבה לקיים לאלתר את צו גילוי המסמכים. המשיבה השיבה בתגובה בתמצית כי גילתה את כל המסמכים שהתחייבו בצו וכי אין בידה מסמכים נוספים. החלטת בית הדין האזורי 6. בית הדין האזורי בהחלטתו מיום 23.1.13 דחה את הבקשה לסילוק על הסף ואת הבקשה להורות למשיבה למלא לאלתר אחר צו גילוי המסמכים וקבע - "לאחר שבחנתי את התגובה אני קובעת כי התובעת מילאה אחר ההחלטה לגילוי מסמכים ולפיכך הבקשה לסילוק על הסף נדחית. עיינתי שוב בטענות התובעת בבקשתה ולא מצאתי לשנות את ההחלטה מיום 21.1.13..." (להלן - "ההחלטה") החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור דנן. בקשת המבקשת לעיון נוסף בהחלטת בית הדין או לקבוע מועד לדיון על מנת לאפשר לה לחקור בחקירה נגדית קצרה את בעלה של המשיבה, המצהיר מטעמה, נענתה בחלקה ובית הדין בהחלטתו מיום 24.1.13 קבע כי יתקיים דיון מוקדם נוסף אך אין בהחלטה כדי לשנות את מועדי הגשת התצהירים. 7. ביום 23.4.13 התקיים דיון מוקדם נוסף ובמסגרתו עלתה הטענה כי קיימות חשבוניות אשר לא גולו במלואן. ב"כ המשיבה הודיע כי יפנה לבעלה של המשיבה על מנת שיאתר את המסמכים הנדרשים ובהודעתו מיום 2.5.13 ציין כי חלה טעות בהבנת המסמכים וכי החשבוניות שצורפו משקפות את הכנסות "קרן אור". עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה כי לא נמסרו כל מסמכים נוספים. בקשת רשות הערעור 8. המבקשת עתרה ליתן לה רשות ערעור כנגד החלטת בית הדין האזורי. לטענתה, שגה בית הדין עת לא עשה שימוש בסמכותו לסלק כתבי טענות שעה שצד אינו מקיים צו שיפוטי. לעמדתה, זלזול של צד בחובותיו כלפי יריבו וכלפי הערכאה שיפוטית מצדיקים סילוק תביעתו על הסף וזאת על אחת כמה וכמה שעה שתוצאת אי גילויים של המסמכים היא משמעותית ועשויה להיות מכרעת בניהול ההליך. לטענת המבקשת שגה בית הדין עת קבע כי המשיבה מילאה אחר צו גילוי המסמכים; שעה שלא איפשר למבקשת לחקור בחקירה קצרה את המצהיר מטעם המשיבה; שעה שקבע למעשה סיומם של הליך גילוי המסמכים הספציפיים תוך פגיעה בזכויות מהותיות של המבקשת באופן שלא יהא ניתן לתיקון והעלול לפגוע משמעותית בסיכוייה של המבקשת בתביעתה ובהגנתה; שעה שלא חייב את המשיבה למלא לאלתר אחר צו גילוי המסמכים ולא חייב אותה בהוצאות ממשיות. 9. המשיבה טוענת כי מילאה אחר החלטת בית הדין ופעלה על פי צו גילוי המסמכים; סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני הניתן לעיתים נדירות ובמקרה דנן לא נתמלאו התנאים לכך; בית הדין דן בבקשה ודחה אותה כשבפניו מלוא המסמכים והראיות; המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר ולקביעת דיון מוקדם נוסף ובקשתה זו נעתרה ומשכך טרם הסתיים הדיון בבקשה ופניית המבקשת בבקשת רשות הערעור מוקדמת מידי; כל הליך גילוי המסמכים שבו נוקטת המבקשת נעשה על מנת לעבות את תביעתה והוא בבחינת דיג אסור; למרות התנגדותה של המשיבה ניתן צו לגילוי מסמכים המצויים בידי המשיב הפורמאלי (חברת קרן אור המצויה בבעלות המשיבה ובעלה); הן המשיבה הן המשיב הפורמאלי מילאו אחר הוראות הצו וכל המסמכים מצויים בפני בית הדין בשקיפות מלאה; המבקשת היא זו אשר לא גילתה מסמכיה ועשתה כן רק לאחר פנייה חוזרת של המשיבה לבית הדין; כי המבקשת העבירה חלק מפעילותה לחברת "קו עיצובים בע"מ" ועל אף העובדה שצו בית הדין התייחס גם לגילוי מסמכיה של חברה זו, לא מילאה המבקשת עצמה אחר הוראות הצו . 10. בתשובתה טוענת המבקשת כי אין בתגובת המשיבה כל הסבר מדוע טענה תחילה לחסיונם של המסמכים ורק לאחר שחויבה בגילויים טענה כי אינם מצויים ברשותה; אין בתגובת המשיבה כל הסבר לאי גילויים של מסמכים הנוגעים לשנת 2011 שעל פי הוראות הדין היו צריכים להיות ברשותה במועד הגשת הבקשה; אין הסבר לאי ההתאמות בין הסכומים הנקובים בחשבוניות לבין הסכומים המצויים בדוחות המע"מ; המשיבה לא מסרה תצהיר משלים כנדרש על פי החלטת בית הדין ובו פירוט מתי ובאלו נסיבות יצאו המסמכים משליטתה ואין בתצהיר הכללי שנתנה בטרם ניתן הצו לגילוי ספציפי כדי לענות על החלטת בית הדין. 11. הצדדים נדרשו למסור עמדתם באשר לאפשרות כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כבערעור על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - "תקנות בית הדין") ולהודיע אם מוסכם עליהם כי פסק הדין יינתן על יסוד הבקשה ותגובת המשיבה. המבקשת נתנה הסכמתה ואילו המשיבה לא מסרה התייחסות מפורשת לעניין זה אך גם לא הביעה כל התנגדות לכך. משניתנה לצדדים הזדמנות למסור עמדתם כאמור לעיל, משלא נראה לנו כי זכותו של מי מהצדדים עשויה להיפגע מכך, ועל פי הסמכות הנתונה בידינו, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור בהתאם לתקנה 82 האמורה, ולהלן הכרעתנו. הכרעה 12. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, לרבות בהחלטה שביסוד הבקשה, בתגובות הצדדים ובתיק בית הדין האזורי, מצאנו כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל בחלקה. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות דיוניות שניתנו על ידי בתי הדין האזוריים, אלא מקום שבו ההחלטה שנתקבלה מנוגדת לדין או עשויה לגרום למי מהצדדים עוול שאינו בר תיקון (רע"א 2444/08 שופרסל נ' אהרון כהן, ניתן ביום 21.12.08). עוד נקבע כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסדרי הדין, וכי אף אם ערכאת הערעור יכולה היתה להגיע לתוצאה אחרת מזו שהגיעה אליה הערכאה הדיונית, אין די בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פד"י מד (2) 206, 210-211 (1990)). בענייננו, מצאנו כי נתקיימו נסיבות המצדיקות חריגה מההלכה הנוהגת בכל הנוגע לגילוי המסמכים. 13. באשר לסילוק על הסף - תקנות 44-45 לתקנות, העוסקות בסילוק על הסף, קובעות כדלקמן - "44. בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה: 1) אין הכתב מראה עילה; (2) מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני; (3) בעל הדין נדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד. 45. א. בית הדין רשאי בכל עת לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע." (ההדגשה שלי - י.א.ש.). 14. במקרה שבפנינו, צדק בית הדין קמא עת דחה את הבקשה לסילוק על הסף. על פי ההלכה הפסוקה, סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני אשר יינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד. ככלל, בית הדין יעדיף את בירור התובענה ופתרון המחלוקת לגופה על פני סילוקה על הסף, וזאת על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פ"ד מ(2) 668, 671; בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כח(1) 372; בר"ע 1241/01 (ארצי) סורג'ון נ' דהן (29.5.2001); בר"ע (ארצי) 1317/01 הוצאת תעבורה וסקרים בע"מ ואח' נ' אגם (10.7.2001) ). בעניין זה החלטת בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה. 15. באשר להתערבות בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים נקבע כי - "... מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים וכן היקף הגילוי כל אימת שהותר בדין ולא הועלתה טענת חיסיון, נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ורק כל אימת שהיא מופרכת על פניה, או נטולת סבירות - תתערב בשיקול דעתה ערכאת הערעור." (דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255, 259). כעולה מהבקשה והנספחים לה וכן מתיק בית הדין האזורי, בהחלטתו מיום 11.9.12, הורה בית הדין האזורי על גילויים של המסמכים שלהלן - א. עותקי חשבוניות מס בסדר רץ שניתנו מטעם המשיבה ו/או "קרן אור", במהלך תקופת עבודתה אצל המבקשת ועד שנה לאחר סיום עבודתה (להלן - "התקופה הרלוונטית"); ב. עותקי הדו"חות השנתיים שהוגשו לשלטונות מס הכנסה, מע"מ, והמוסד לביטוח לאומי על ידי המשיבה ו/או "קרן אור" והמתייחסים לשנת המס 2010, לרבות ומבלי לפגוע דו"חות רווח והפסד, וכל המסמכים המפרטים הוצאות העסק לרבות ומבלי לפגוע בכלליות הדרישה פירוט כל ההוצאות בגין רכב; ג. רשימת עובדי "קרן אור" לתקופת עבודה עד לאפריל 2011; ד. עותקי כל התכתבות (לרבות דואר אלקטרוני ומסרונים ("SMS")) שהוחלפו בין המשיבה ו/או "קרן אור" למול מי מלקוחות המבקשת, קרי - מי שלאורך תקופת עבודתה של המשיבה נקשרו מול המבקשת בעסקאות באמצעותה של המשיבה כסוכנת המכירות מטעם המבקשת. מבלי לפגוע בכלליות הדרישה, במיוחד עותקי כל ההצעות והפניות שניתנו מטעם המשיבה ו/או "קרן אור" לאיזה מהלקוחות האסטרטגיים המרכזיים, אשר טופלו על ידי המשיבה במהלך תקופת עבודתה וחדלו לרכוש ממנה עם עזיבתה של המשיבה את עבודתה (ר' סעיפים 8 - 7 לבקשה בפירוט רשימה מדגמית של שמות הלקוחות, בצירוף התצהיר התומך והמסמכים המצורפים כחלק בלתי נפרד ממנו), ו/או למי מלקוחותיה הבאים של המבקשת אשר עדכנו את המבקשת על פניות מטעמה של המשיבה אליהם: עיריית הרצליה, בית חולים בלינסון ובנק הפועלים; ה. כל עותקי המסמכים המעידים על קבלת דמי אבטלה שקיבלה המשיבה בתקופה שבין אפריל 2010 ועד לסוף שנת 2010. (להלן - "צו גילוי המסמכים"). 16. בתצהיר גילוי המסמכים שצירפה המשיבה ושעליו חתם בעלה של המשיבה, הצהיר האחרון כי ברשותו - תעודת עוסק מורשה; שומת מס לשנת 2010; אישור תשלומים למע"מ; דו"ח רווח והפסד לשנת 2010 וחשבוניות מס לשנת 2010. לתצהיר צורפו המסמכים המפורטים אלא שחשבוניות המס צורפו בחלקן הקטן ובהתייחס עד לחודש מאי 2010 בלבד וזאת בניגוד מפורש לצו גילוי המסמכים ולתצהיר שניתן בעקבותיו. זאת ועוד, צו גילוי המסמכים הורה על גילויים של חשבוניות עד לחודש אפריל 2011, על גילוי מסמכים המעידים על קבלת דמי אבטלה ועל גילויים של התכתבויות, הצעות מחיר והזמנות מול לקוחות שוגון - מסמכים אלה לא גולו ובתצהיר גילוי המסמכים לא היתה כל התייחסות למסמכים אלה (להלן - "המסמכים החסרים"). מנגד, משהבקשה לגילוי מסמכים אינה כוללת דוחות לשנת 2011, אין מקום לטענות המבקשת לעניין אי גילויים של מסמכים לשנה זו למעט חשבוניות המס. כן, אין יסוד לטענות לעניין גילוי הדיווחים למוסד לביטוח לאומי בעניין העסקת עובדים, הן לאור האמור בסעיף 13 לתצהיר גילוי המסמכים, הן משום שבקשה זו נדחתה ע"י בית הדין האזורי בהחלטתו מיום 11.9.12 ואינה נכללת במסגרת צו גילוי המסמכים. 17. כאמור, ככלל הערכאה הדיונית היא שאמונה על קביעת היקף גילוי המסמכים וערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות אלה אלא אם נמצא כי עלול להיגרם עיוות דין. בענייננו, אין מדובר בערעור על היקף הגילוי אלא בבחינת קיומו של צו גילוי המסמכים בהתאם להחלטת בית הדין קמא מיום 11.9.12. כמפורט לעיל, המשיבה לא מילאה אחר החלטת בית הדין מיום 11.9.12, ולכן אין בידינו לקבל את החלטת בית הדין האזורי מיום 23.1.13 שלפיה "התובעת מילאה אחר ההחלטה לגילוי מסמכים". 18. לאור כל האמור, דין הבקשה - להתקבל בחלקה. על המשיבה למלא אחר צו גילוי המסמכים במלואו, לפרט בתצהיר ערוך כדין ולמסור לעיון המבקשת את המסמכים החסרים, וזאת עד ליום 10.12.13. היה והמסמכים החסרים אינם ברשותה או ברשות קרן אור, תפרט זאת המשיבה בתצהיר ערוך כדין. אחרית דבר 19. אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו. החלטת בית הדין מיום 23.1.13 - מבוטלת. המשיבה תפעל על פי האמור בסעיף 18 לעיל. בית הדין האזורי ייקח בחשבון את קיומו של הליך זה בעת פסיקת ההוצאות בתום ההליך. גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםמסמכיםצווים