בדיקת oae - ביטוח לאומי בדיקות השמיעה מראות: שבדיקות השמיעה מתאריכים 2.8.11 ו- 11.2.13 לא היו מהימנות ואינן מייצגות את מצבו השמיעתי של התובע. זאת הוכח אובייקטיבית ע"י בדיקת OAE שבוצעה בתאריך 19.8.12. בדיקות השמיעה מתאריכים 16.12.10 ו- 19.8.12 מראות תוצאות דומות שנתמכות אובייקטיבית ע"י בדיקת OAE מתאריך 19.8.12. עפ"י בדיקות שמיעה אלה שעל תוצאותיהם יש להסתמך, סובל מליקוי שמיעה קל בתדירויות הגבוהות, סוגסטיבי לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש. עפ"י בדיקות שמיעה אלה שמיעתו הממוצעת בתדירויות הדיבור לא פחתה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. סעיף 84א לחוק קובע: "84א. (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן - רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה...". בעניין אלון (עב"ל 88/08 דוד אלון נ' המל"ל, להלן: "עניין אלון") דן בית הדין הארצי בפרשנות סעיף 84א(א)(2) ופסק: "לדידנו, הוראת סעיף 84א(א)(2) לחוק, באה לעולם אך כדי לעגן בחוק, באשר לכל התביעות להכרה בליקוי שמיעה מושרה רעש כפגיעה בעבודה, את הדרישה להפחתה בכושר השמיעה של 20 דציבל לפחות בכל אוזן; וזאת בממוצע תדירויות הדיבור, קרי 500 - 1000 - 2000 מחזורים בשנייה" (ההדגשות במקור - ר"כ). לפיכך, על תובע המבקש הכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה להוכיח, כתנאי סף, כי כושר שמיעתו פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור, בכל אחת מהאוזניים (בר"ע 23404-03-13 המוסד לביטוח לאומי - אוהד פנקר (ניתן ביום 20.5.2013)). 9. כאמור לעיל המומחה, בחוות דעתו, הגיע למסקנה חד משמעית כי "כושר שמיעתו של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בממוצע תדירויות הדיבור". הלכה פסוקה היא כי ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו לעניין זה: דב"ע נה/0-79 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם; דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר, לא פורסם; עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם; עב"ל 579/06 מרדכי צמח - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). כאשר חוות הדעת מנומקת ומובנת, לא בנקל יתעלם ממנה בית הדין, שהרי מדובר במומחה ניטרלי, שאינו מקבל את שכרו מידי בעלי הדין, שמונה על ידי בתי הדין לצורך "הארת" התחום הרפואי (ראו לעניין זה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם; עב"ל 341/96 מליחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 377). בעניינינו אין כל הצדקה לסטות מחוות הדעת המומחה אשר השיב בבהירות על השאלות אותן נשאל בהחלטה מיום 22.10.13. חוות דעתו מנומקת ומפורטת כך שניתן גם למי שאינו רופא לעקוב אחר הלך מחשבתו עד למסקנה אליה הגיע: התובע אינו סובל מליקוי שמיעה כהגדרתו בסעיף 84א לחוק. המומחה הסביר בחוות דעתו כיצד הגיע למסקנתו כי כושר השמיעה של התובע לא פחת ב- 20 דציבל לפחות בממוצע תדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים. 10. למעשה מסכים בא כוח התובע עם האמור בחוות דעת המומחה לפיה לא אובחן שכושר שמיעתו של התובע, בכל אחת מאוזניו, פחת ב-20 דציבל בתדירויות הדיבור. משכך, לאור חוות דעת המומחה, ולאור הוראות סעיף 84א (א)(2), יש לדחות את תביעתו של התובע הנדחית בזה. אין צו להוצאות. ביטוח לאומי