אישור מצב קיים הכולל בניית סככת חניה והתקנת שער מתרומם

אישור מצב קיים הכולל בניית סככת חניה והתקנת שער מתרומם, חלקו באזור המיועד כשטח פרטי פתוח, ב"הסכמת שכנים לפי נסח טאבו מרוכז", כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 57 גוש 6288 ברחוב קמפינסקי 12 ראשל"צ (להלן: "המקרקעין"). לטענת העוררים שהינם בעלי זכות במקרקעין, כאשר העורר הינו אדם מבוגר ומוגבל מאוד והינו נכה בשיעור 100%, מטרת רכישת הזכות היתה מעבר מבית משותף לבית פרטי בעל נגישות נוחה לכסא גלגלים ואפשרות לשמירה על פרטיות; מדובר בפרויקט בו נבנו למעלה מ - 60 קוטג'ים אשר נרשמו כבית משותף לטענת העוררים שלא כדין; לדיירים אחרים בפרוייקט הותר לבצע שינויים שלא תוך השגת הסכמת כל יתר הדיירים; המדובר בבקשת הקלה קלה בלבד ועל כן החלטת הועדה המקומית אינה סבירה מפלה אותם לרעה ופוגעת באינטרס ההסתמכות שלהם. הועדה המקומית טענה כי מדובר בעבירת בניה אשר אותרה על ידי הפיקוח העירוני לפני כעשור, מאז לא נהרסה הבניה הבלתי חוקית וכשש שנים לאחר איתור החריגה הוגשה בקשה להכשיר חלקים ממנה; בשנת 2007 החליטה הועדה המקומית לסרב להיתר ולאחר פניית העוררים לועדת הערר אז נערך סיור ואז החליטה הועדה המקומית כי ניתן לאשר את הבקשה להתקנת השער בדומה לבקשות אחרות בשכונה. טענות העוררים כנגד היתר שניתן זה מכבר מכוחו הוקם הפרוייקט בו מצוי הנכס התיישנו זה מכבר; וכמו כן כל צורפו כל הצדדים העשויים להיפגע מטענות אלה ולא ברורה תכלית העלאתן; דרישת הועדה המקומית להחתמת ו/או הסכמת בעלי הזכויות תואמת את הדין ואינה מהווה כל הפליה לרעה; מדובר בהקלה ושימוש חורג שהועדה המקומית החליטה לאשר ולכן לא ברור מה הטעם מצאו העוררים לטעון בעניין זה. דיון והכרעה העוררים מוחים כנגד חיוב הועדה המקומית לביצוע ההליך על פי תקנה 2 לתקנות התו"ב (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970. תכליתה של אותה הוראה הקובעת מפורשות כי "בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה הינו... בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף." תקנת משנה ב' מאפשרת להמציא הבקשה לאותם זכאים מקום בו לא נמצאת חתימתם. תכלית ההוראה הינה לוודא ידיעת בעלי הזכויות אודות השינויים התכנוניים המתבצעים בנכס ואותן הודעות מאפשרות להם להתייחס התייחסות תכנונית לבקשות המוצעות בפני הועדה המקומית. אין כל אפשרות ואין הצדקה לוותר על הנוהל הקבוע בתקנה 2 הנ"ל במקרה דנן. מה עוד כי הועדה הביאה בפנינו דוגמא לכך שאותה פרוצדורה ממש נדרשה ממבקשים אחרים באותו מתחם. אין בכוונתו להידרש לחוקיותו של ההיתר אשר הוצא במקרקעין מלכתחילה ואיננו סבורים כי ערר כגון דא מהווה תשתית נאותה לעשות כן. ככלל נפנה לעניין זה לבג"צ 465/93 טריידט ס.א. נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד מח(2), 622 ,עמ' 631-632: "ההלכה הפסוקה והשכל הישר גם יחד אינם מאפשרים לתקוף תוקפה של תכנית תכנון ובניה לאחר שנים רבות כל כך. אכן, כל אדם המעוניין בתכנית רשאי להגיש התנגדות לכל פרט בתכנית. אך עליו להגיש את ההתנגדות בדרך ובמועד שנקבעו בחוק. אין הוא רשאי לשבת בחיבוק ידיים, וזמן רב לאחר שהתכנית פורסמה ברשומות לבוא אל בית המשפט ולטעון כי התכנית פגומה, ולפיכך אין לה תוקף. על יסוד תכנית כזאת נקבעות עובדות מוצקות בשטח. ומה יהא על מי שסמך על התכנית, לאחר שפורסמה כדין, ועשה עסקאות ובנה בתים על פי תכנית זאת." (ראה גם את האמור בבג"צ 501/85 דב חייט ואח' נ' שר הפנים ו-2 אח', פ"ד מ(2), 259). וכך אף לענייננו. בנוגע לאישור הג"א שהתבקש לפטור מבניית מקלט טען בפנינו העורר כי מאחר ובבית בנוי ממ"ד הרי שעל פי חוק ההתגוננות האזרחית והתקנות שהותקנו מכוחו הרי שהבית פטור מבניית מקלט. אלא שגם על כך לא חלקה הועדה המקומית והבהירה שאין זה בסמכותה על פי אותם דינים לקבוע הפטור האמור ולצורך זה היא זקוקה לאישור הרשות המוסמכת - שלטונות הג"א. גם בהחלטה זו לא מצאנו כל פסול. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. בשולי הדברים יוער כי נוכח העובדה כי העוררים הקדימו בניה לתכנון טוב היו עושים אילו היו מקיימים במהירות הראויה את התנאים הקבועים בהחלטת הועדה המקומית על מנת למנוע פגיעה נוספת בשלטון החוק. בניהשמירה על המצב הקייםשערחניה