היתר שימוש חורג ממגורים למוסך לתקופה של 5 שנים במקרקעין הועדה המקומית החליטה כדלקמן: לאחר שהוצגו בפני הועדה טענות אדם טבע ודין והמבקש כפי שהוגשו בכת, ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים הנוספים בע"פ בפני הועדה, מחליטה הועדה לדחות את ההתנגדות ולהותיר על כנה את החלטתה מיום 4.2.2013, בשינויים בהתאם להלן. הועדה רואה בחומרה קיום המוסך עד כה ללא היתר, אך מנגד סבורה כי כאשר מדובר בסביבה המאופיינת מזה שנים ארוכות בשימושים תעשייתיים וכאשר ניכרים מצד המבקשת מאמצים להסדרת המבנים והשימוש, אין הצדקה למנוע מתן היתר אשר יכשיר את השימוש הקיים. הועדה אינה סבורה שיש בשימוש החורג למוסך משום סטיה ניכרת, היות שמדובר בסביבה המאופיינת בשימושים תעשייתיים ובמוסכים ועל כן לא ניתן לראות בממוסך זה כשינוי אופיה של הסביבה. באשר לחשש ממפגעים בריאותיים כתוצאה מפעילות המוסך, כבר בהחלטה 4.2.13 התנתה הועדה מתן ההיתר באישורי משרד הבריאות והגנת הסביבה, ובהתאם ההיתר ממילא לא יינתן טרם שמשרדים אלה יאשרו כי אין סכנה בריאותית מפעילות המוסך. עם זאת, סבורה הועדה כי לנוכח משך פעילות המוסך במקום, ולנוכח העובדה כי נכון להיום טרם אושרה או הופקדה תב"ע המתירה שימוש למוסך במקרקעין יש לקצר את תקופת השימוש החורג ל-3 שנים (במקום 5 בהחלטתה הקודמת), כאשר תנאי להארכת השימוש החורג לתקופה נוספת יהא הגשתה של תב"ע ע"י המבקשת והבאתה לדיון להפקדה. כמו כן, לנוכח דו"ח הפיקוח מיום 14.08.2013 לפיו הבניה אשר סומנה בהיתר מס' 2012104 להריסה טרם נהרסה בפועל, והגם שהשימוש החורג אינו מבוקש ביחס לבניה זו, מחליטה הועדה להוסיף את הריסת הבניה המסומנת להריסה בהיתר מס' 2012104 כתנאי נוסף להיתר לשימוש החורג. לסיכום: מחליטה הועדה להותיר על כנה את החלטתה מיום 4.2.2013 לאישור הבקשה להיתר לשימוש חורג בכפוף לקיום כל התנאים שפורטו בהחלטה הנ"ל ובנוסף בתנאי הריסת המבנים שסומנו להריסה בהיתר מס' 2012104, ובשינוי שתקופת השימוש החורג תהא ל-3 שנים כשתנאי להארכתה לתקופה נוספת הגשת תב"ע והבאתה לדיון להפקדה..." העוררת, המיוצגת על ידי ב"כ עמותת אדם טבע ודין הינה אישה מבוגרת המתגוררת במקרקעין. בנה של העוררת, הינו מתגורר במקרקעין ומסכים לבקשה, ואילו ביתה, המתגוררת דרך קבע בחו"ל פעלה בשם אימה בהגשת ההתנגדות והערר. תמצית טענות העוררת במשך שנים סובלים תושבים בשכונת הרכבת ממפגעי רעש וזיהום, הנגרמים לכאורה כתוצאה מפעילות מוסך עמק לוד בע"מ. המוסך פועל בניגוד לחוקי התכנון והבניה לאורך שנים. בשעתו החליטה ועדת הערר להתיר בניית גדר בשטח המקרקעין וזאת בתנאי של הפסקת כל שימוש חורג בשטח. בניגוד להחלטה, הגדר הוקמה, אולם המבנים שיועדו להריסה לא נהרסו והשימוש הבלתי חוקי נמשך. הבקשה נדונה בועדה המקומית אולם לשיטת העוררת נפל פגם בפרסום ולפיכך פנתה לועדת הערר בבקשה להארכת מועד להגשת הערר. בעקבות פניה זו פנה ב"כ המשיבה והבהיר כי הועדה המקומית מוצאת לנכון לבחון שוב את החלטתה. העוררת הגישה התנגדות. הועדה המקומית התכנסה לשמיעת ההתנגדות ודיון חוזר ובסופו של דבר ההתנגדות נדחתה. השימוש המבוקש אינו חוקי משום שהוא מהווה סטייה ניכרת מהתכנית המפורטת. הייעוד הסטטוטורי התקף הינו מגורים וייעוד כזה אינו יכול לשאת תחת כל פרשנות סבירה אישור לשימוש חורג כמוסך. הדברים נובעים הן מהעצימות השימוש ביחס למותר והן נוכח העובדה כי בתכנית קיימות תקנות שעניינן מניעת מטרדים סביבתיים והאישור המבוקש עומד בניגוד אליהן, ולפיכך בניגוד לתקנה 2(11) לתקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתכנית) התשס"ב - 2002. ניסיונות הועדה המקומית לשנות את שטחי שכונת הרכבת מייעוד מגורים לתעשייה מסחר ומלאכה לא צלחו, ובמסגרת תכנית המתאר החדשה נותר השטח בייעוד למגורים. בהחלטת הועדה משנת 2009 בעניין בקשה דומה לשימוש חורג צוין כי מקודמת תכנית לשינוי הייעוד ממגורים לתעשייה ומסחר, אולם תכנית זו לא אושרה. ככל שבעתיד יבוצע שינוי ייעוד בקרקע יבטיחו מוסדות התכנון מנגנונים למניעת מפגעים, כגון מרחקי בטיחות, אולם אישור פעילות המוסך באמצעות היתר לשימוש חורג אינו מתווה אמצעים כאלה. יש ליתן משקל לאי עידוד עבריינות בניה בהליכי תכנון, ולפיכך ניתן היה לצפות שהועדה המקומית תסרב לבקשה ותפעל לחדילת השימוש הלא מאושר הקיים במקום. אין בהחלטת הועדה המקומית להתנות על ההיתר לשימוש חורג באישורי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, כדי לרפא את הפגמים שנפלו בהחלטתה להכשירו. העברת הנטל להבטחת בריאות התושבים למשרדים אינה סבירה. המוסך מצוי בקרבה רבה לביתה של העוררת, יוצר מטרד רעש, ריח וזיהום אוויר. מדובר בתיקוני פחחות וצבע לאוטובוסים ורכבים גדולים. אדי הצבע מכילים חומרים אורגניים וממיסים שעלולים לגרום למטרדי ריח ולמגוון נזקים בריאותיים פוטנציאליים. תמצית עמדת המשיבה ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר לאחר שנוסח פרסום ההקלה פורסם ב - 3 עיתונים כחוק, ולפיכך כדין דחתה הועדה המקומית את ההתנגדות ביום 9/9/13. באין התנגדות שהוגשה במועד ונדחתה היה על ועדת הערר לדחות את הפניה על הסף. למועדים חשיבות מרכזית בדיני התכנון והבניה והיה על הועדה להקפיד על כך גם במקרה דנן. לערר לא צורף תצהיר. העוררת מסתירה כי ביום 24/4/13 הוגשה בקשה לבית משפט השלום לאחר שכבר ניתן בו פסק דין כנגדה לסילוק ידה מהמקרקעין, שכן מדובר בשטח של כ - 1000 מ"ר אליו העוררת ואמה פלשו. במסגרת אותו הליך הצהירה העוררת כי הינה נושאת דרכון גרמני, אזרחית גרמניה ותושבת חוץ השוהה בארץ באופן זמני. מדובר בסכסוך שכנים, והערר הוגש כאקט של נקמה לאחר פסק הדין לפינוי. המתגורר במבנה הסמוך למוסך הינו סמיח אבו גוש בנה של העוררת אשר מסכים לקיום השימוש החורג. המוסך ניצב על מקומו 18 שנים ניתן לו רישיון עסק כדין לאורך כל התקופה והושקעו בו כספים. התכנית לשכונת הרכבת בלוד הוקפאה ורק בשנים האחרונות התעורר צורך בהסדרת השטחים בשכונה ולפיכך ניזומה לפני 3 שנים התב"ע. ביסודה של ההחלטה תכנית לד / 757 אשר תכליתה הסדרת שטחים לתעשייה, מלאכה ומסחר בשכונת הרכבת, במסגרתה נכלל גם המוסך ואין צריך להוסיף ולומר שהמקרקעין הנדונים בגינם ניתנה ההחלטה גובלים במתחם הרכבת בו מצויים גם מפעלים לתיקון ולצביעה של הקרונות, כמו כן מצויים בסמיכות המפעלים גומיאן ודלקול. השימוש שניתן אינו שונה מאופייה של הסביבה הקרובה. המשיבה 2 לא היתה נכנסת להוצאות כה כבדות לולא סברה כי תאושר בקשתה עד לאישור לד/757. תמצית עמדת הועדה המקומית פניית עמותת אדם טבע ודין בנוגע לפגם בפרסום הועברה לבדיקה בועדה המקומית והתגלתה כלא נכונה עובדתית, ויחד עם זאת ולנוכח טענות משמעותיות החליטה הועדה המקומית לקיים דיון נוסף על מנת לשקול אם לחזור בה. הועדה המקומית סבורה כי החלטתה ניתנה ביום 9/2/13 לאחר חלוף המועד להגשת ההתנגדויות. העוררת לא התנגדה בפרק הזמן שנקצב לכך ולא הציגה שום טעם או הצדק למחדלה. עצם השימוש בקרקע שייעודה תעשייתי למגורים לשימוש תעשייתי אינו מחייב כי מדובר בסטייה ניכרת בפרט כאשר מדובר באזור הגובל במתחם המאופיין בפעילות תעשייתית לרבות מוסכים, ובמפעלי תעשייה נוספים הפועלים בחלקות סמוכות. כמו כן לא ניתן להתעלם מתכנית לד / 757 שנזנחה טרם שהוחל הטיפול בה בועדה המחוזית, אולם יש בה כדי להוות הצהרה כי אכן היתה ועודנה קיימת כוונה לשנות את ייעוד הקרקע לתעשייה. לעניין הפגמים או המטרדים העוררת לא צרפה שום חוות דעת או מסמך המלמדים על המפגעים או המטרדים הנ"ל, מר סמיח אבו גוש המתגורר במקום נתן הסכמתו לבקשה, והמשרד להגנת הסביבה הודיע כי הוא דוחה את טענת העוררת בדבר מטרדי רעש מהמוסך. לשם זהירות התנתה הועדה המקומית את מתן ההיתר בקבלת אישור משרד הבריאות ואישור המשרד להגנת הסביבה. לעניין הפרסום והאיחור בהגשת ההתנגדויות הרי שהבקשה פורסמה בכל האמצעים הנדרשים על פי חוק וטענתה של העוררת נטענת באופן סתמי. טענת העוררת כי מר סמיח אבו גוש אינו מוסמך לחתום בשם אמה דינה להידחות שכן הועדה המקומית אינה גוף חוקר ואינה נדרשת לנבור בתוך היחסים הפנימיים במשפחת העוררת. במסגרת ההחלטה לאשר את השימוש החורג נלקחו בחשבון מספר פרמטרים. העובדה כי מדובר בקרקע למגורים, הסביבה הקרובה ואפיוניה בשימושים תעשייתיים ובמוסכים, העובדה כי מדובר במוסך ותיק. הצהרתה של המשיבה 2 כי היא פועלת לקידום תב"ע לשם שינוי ייעוד המקרקעין לתעשייה, ועל כן הדבר אף הותנה בהחלטת הועדה המקומית לפיה לא תינתן ארכה נוספת אם לא תקודם תב"ע כנ"ל. דיון והכרעה עם תום הדיון לפנינו נדרשה הועדה המקומית לפרט המצב התכונני המאושר והמוצע על פי לד / 10,000 בסביבה הקרובה, לרבות מפעל דלקול וגומיאן. כמו כן במגרשים בהם מבוקשים אלמנטים חדשים של הרכבת. בתגובה פירטה הועדה המקומית כי תכנית המתאר לד/ 10,000 הומלצה להפקדה ואושרה להפקדה בתנאים על ידי הועדה המחוזית בהחלטתה מיום 5/8/13, אך טרם הופקדה בפועל. כחלק מהתנאים הורתה הועדה המחוזית על עריכת מספר שינויים בתכנית. בתכנית המתאר הנ"ל מסומנים המקרקעין למגורים הגובל בשטח המיועד לשטח לתפעול המסילה, ובמרכז תחבורה משולב. מן העבר השני של המסילה קיים שטח בייעוד משולב למגורים, מסחר ותעסוקה. הייעוד בתכנית המתאר הוא על פי השימוש העיקרי במתחם אך מובהר בתקנון התכנית כי יותרו שימושים שאינם נכללים בגדר ייעוד זה. כך קובע סעיף 4.1.1 כי בייעוד מגורים ניתן גם לעשות שימוש לדיור מוגן, מעונות סטודנטים, מבנה ציבור, גנים, מסחר, תעסוקה, דרכים, שבילי אופניים ועוד. הגם שישנם מתחמים שיועדו לאזורי תעסוקה מבהירה תכנית המתאר כי גם במתחמים למגורים לא כל השטח מיועד למגורים אלא מדובר בייעוד עיקרי שלצידו שימושים נלווים. הדברים מתוארים גם בסעיף 6.1 לתקנון תכנית המתאר . בייעוד שטח לתפעול המסילה החל על המקרקעין הגובלים מותר לבנות מסילות ברזל, תשתיות ומבנים הנדרשים לתפעול הרכבת, לרבות סדנאות ובתי מלאכה לתפעול בקרונות ובקטרים. בטווח 150 מטר מהמסילה לא תותר כל בניה. סעיף 6.1 מאפשר גמישות בייעודי הקרקע ומתיר סטייה של 40 מ' בגבולות הייעודים, סעיף 9.3 מחיל התייחסות לעירוב שימושים. הועדה המקומית גם מבהירה כי בשכונת הרכבת קיים מתח בין המצב התכנוני לבין המצב בשטח ועמדת הועדה המקומית מזה שנים היא לשאוף ככל הניתן לתכנון שישקף את המצב בשטח באופן שימנע ככל האפשר מהריסת מבנים, ופגיעה בעסקים ותיקים קיימים. המשיבה 2 חזרה על שפורט בעמדת הועדה המקומית והסיקה מהאמור כי ניתן יהיה לשנות את ייעוד הקרקע ממגורים למוסך הנכלל בקטגוריה של מלאכה במיוחד לאור העובדה שהמקרקעין הנ"ל גובלים באותן סדנאות ובתי מלאכה המצויים מזה שנים בשטח. העוררת מאידך גיסא טוענת כי הייעוד העיקרי הוא מגורים גם לפי התכנון העתידי והשימושים הנוספים יכולים להצטרף אליו בתנאי שיכולים להתקיים לצידו. ברור כי אין ולא היתה כוונה לאפשר שימושים שאינם כלולים ברשימה דהיינו שימוש במוסך הנופלת לקטגוריה של מלאכה או תעשייה. אחד מהעקרונות של התכנית המוצעת הינו הוצאת תעשייה ובתי מלאכה המהווים מטרד למגורים בשכונה. ומהאמור עולה שלא ניתן לשנות את ייעוד הקרקע ממגורים למוסך, ולא קיים צפי לשינוי ייעוד. "השימוש החורג, כשמו כן הוא, חורג, הרי הוא כלי תכנוני חריג כדי לפתור בעיות שאין עליהן מענה בתכנית החלה על האזור בטרם באה תכנית אחרת, אך בודאי לא תופעה רבת שנים כבמקרה דנא (ע"א 1805/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה של נצרת עילית, פ"ד נו(2) 63; ע"א 5927/98 בחוס נ' הועדה המקומית, פ"ד נז(5) 752). לא בכדי הגביל המחוקק את השימוש החורג הן בהיקפו, במידה שלא יסטה "סטיה ניכרת" מהתכנית (סעיף 151 לחוק), והן במשך השימוש, לזמן מוגבל בלבד (סעיף 148 לחוק; ראו גם התנאים בסעיף 149). כללו של דבר, ראוי שהשימוש החורג ייעשה במשורה, תוך פיקוח והקפדה יתירה על המגבלות שבחוק (ראו בג"צ 389/87 סלומון נ' הועדה המחוזית, פ"ד מב(4)" . עעמ 4881/08 ‏ ‏ אלמוג אילת (מ.ד.ע) 2000 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אילת נשאלת השאלה אם במקרה דנן בו מדובר בשימוש חורג המתנהל שנים, יש מקום לעשות שימוש בכלי זה. רשמנו לפנינו כי בעבר קודמה תכנית לשינוי הייעוד, אולם תכנית זו נזנחה בסופו של דבר. בערר 6078/07 מלונות נופש מוריה נ' הועדה המקומית אילת ואח' נקבעו מבחנים לעניין זה כדלקמן: "עצימות" השימוש החורג: פרמטר ראשון שיש להביא בחשבון הינו "עצימות" השימוש החורג או במילים פשוטות הפער בין השימוש התכנוני המותר לבין השימוש החורג המבוקש. הרי אין דין שימוש חורג מקרקע חקלאית למטרת מסחר (שימוש חורג בעצימות גדולה) כדין שימוש חורג ממשרדים למקצעות חופשיים לצורך משרדי חברת הי טק (שימוש חורג בעצימות נמוכה). ויפים לענין זה דבריו של בית משפט הנכבד בענין עת"מ (ב"ש) 207/04 עץ ערמונים נ' וועדת הערר מחוז דרום,: "לא הרי בקשה להתיר שימוש חורג לתעשיה באיזור המיועד למגורים כהרי בקשה להתיר שימוש חורג למסחר באיזור המיועד לתעשיה." היקף השימוש החורג: הפרמטר השני אותו יש לבחון הינו היקף השימוש החורג. כאמור לעיל העצימות מתייחסת לפער בין השימוש המבוקש לשימוש התב"עי ואילו ההיקף מתייחס לשטח הבנוי בגינו מתבקש השימוש המבוקש. ולענין זה ראה דבריו הברורים של בית המשפט בפרשת עץ הערמונים לעיל: "לא הרי בקשה להתיר שימוש חורג שעניינו במבנה של 100 מ"ר כשימוש חורג המתבקש למבנה של 10,000 מ"ר." וראה גם סעיף 55 להחלטת בית המשפט בפרשת איקאה. תקופת נסיון: אפשרות נוספת שבגינה ניתן להשתמש בכלי של שימוש חורג הינו ל"תקופת נסיון". ונבהיר: לעתים מבקשים לשנות ייעוד במקום מסויים, אך לא ניתן לחזות את העתיד ולדעת מה תהיה ההשפעה של שינויי הייעוד על המקום ועל האזור. במקרה שכזה שינוי באמצעות תוכנית עלול ליצור קשיים רבים, ראשית העלות של הכנת תוכנית הינה גבוהה הן ליזם והן למערכת. שנית, ביטול התוכנית היה והנסיון ייכשל, עלול להיות כרוך בתביעות לפי ס' 197 לחוק התכנון והבניה. לפיכך, במקרים שכאלו, יש מקום להתיר שימוש חורג לתקופת נסיון קצובה, תוך שמירה על עקרון ההפיכות, כך שבתום התקופה ניתן יהיה לבחון את המצב התכנוני שנוצר עקב השימוש החורג, האם מצדיק שינוי הייעוד או שמה גרם נזק ויש להפסיקו. מועד התוכנית הקיימת: פרמטר נוסף אשר יש ליתן הדעת אליו במסגרת הליך השקילה של מתן שימוש חורג הינו המועד בו אושרה התוכנית הקיימת, כאשר ככל שעסקינן בתוכנית ישנה יותר, הרי יהיה זה סביר יותר כי האמור בה אינו תואם עוד את רוח הזמן וכי יש מקום לאשר שימוש חורג הימנה. מובן, כי גם ההפך הוא נכון, ככל שעסיקנן בתוכנית חדשה יותר, הנטיה תהיה שלא לאפשר שימוש חורג מהוראותיה. "גישור" לתוכנית עתידית אחד המקרים המובהקים בהם יהיה מקום להעתר לבקשה לשימוש חורג הינה כאשר הבקשה לשימוש חורג מתאימה למגמת התכנון החדש לאזור מסויים. כלומר, כאשר לאזור מסויים קיימת מגמת תכנון חדשה אשר משנה את ייעודו לייעוד חדש, יהיה מקום לשקול בחיוב מתן שימוש חורג המתאים לשימוש החדש. כמובן, כי ככל שהתכנון הסטטוטורי מתקדם יותר, כך הנטיה לאשר שימוש חורג המגשר לשימוש החדש גדולה יותר. כך, למשל, במקרה שקיימת תוכנית מופקדת לשימוש החדש תהיה נטיה גדולה יותר לאישור שימוש חורג עד לאישור בפועל, הנטיה תהיה קטנה יותר במקרה בו רק קיימת תוכנית רעיונית בהכנה. וראה בענין עץ הערמונים לעיל: "ולא הרי בקשה להתיר שימוש חורג שתכליתה קביעת עובדות רחבות היקף בטרם הגשת תוכנית מפורטת כהרי בקשה להתיר שימוש חורג נקודתי שעה שתוכנית מפורטת הופקדה ונמצאת בהליכי דיון ואישור." נציין, כי מובן שבמקרה בו מגמת התכנון הינה הפוכה לשימוש החורג המבוקש, הנטיה תהיה שלא לאשר את השימוש החורג. עקרון ההפיכות: עקרון ההפיכות קובע כי לא יינתן אישור לשימוש חורג וזאת כאשר לאחר תום תוקפת השימוש החורג, והיה ולא תשונה התוכנית הרלוונטית, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו למצב התואם את התוכנית. עקרון השקיפות: אחד הנימוקים בגינם יינתן השימוש החורג רק במקרים חריגים הינו, כי הליך השימוש החורג אינו דומה להליכי אישור תוכנית מבחינת השקיפות הציבורית, ובעיקר בנושא היקף הפרסום הנדרש. הפגיעה ו/או הרווח של צדדי ג' שיקול מהותי שיש לשקול בדיון באישור שימוש חורג הינו פגיעה ו/או הרווח של צדדים שלישיים. אישור שימוש חורג עלול להשפיע על מעגלים שונים של נפגעים (או מרווחים) כתוצאה מהאישור. במעגל הראשון יש את מבקש השימוש החורג לעומת אלו שהגישו התנגדות וטוענים לפגיעה. אך, אין להסתפק רק בבחינת מעגל זה ויש לבחון אף את המעגלים הרחבים יותר, כגון המשתמשים הצפויים בשימוש החורג, כלל הציבור וכמובן הסביבה. צורך חיוני ודחוף: פרמטר נוסף שיכול לבוא בחשבון במניין השיקולים הינו צורך חיוני ודחוף. דומנו כי במקרה דנן הכף נוטה אל צמצום השימוש החורג ולא אל התרתו וזאת מהנימוקים הבאים: הנימוק העיקרי הינו עצימות השימוש החורג ביחס לשימוש המותר (ואף הצפוי ועל כך בהמשך). המדובר בשכונת מגורים הן על פי התכנון התקף והן על פי התכנון העתידי. הגם שמוסך עשוי להיכנס בגדר מלאכה עצם הסיווג אינו מתאים אוטומטית את שכנותו למגורים. במקרה דנן מדובר במוסך בו נעשות עבודות צבע נרחבות ומטפלים בכלי רכב גדולים דבר שיש לו השלכות סביבתיות, וסבורנו כי הנטל במקרה דנן להוכיח כי אין באמור כדי להזיק למגורים הצמודים הינו על המשיבה. דא עקא שחוות דעת כזו לא צורפה ולפיכך לא ניתן לאפשר סמיכות כזו בהעדר תמיכה מקצועית לכך. אף בחינת הגישור לתכנית העתידית המקודמת במקרקעין אינה מעלה לטעמנו אפשרות להתרת השימושים כפי שהם היום, שכן הגם שמדובר בשטח סמוך לשטח לתפעול המסילה הרי שהמקרקעין מצויים בתחום שכונה מס' 2, שכונת הרכבת, אשר אחד מהעקרונות התכנון שלו הוא הוצאת תעשייה ובתי מלאכה המהווים מטרד למגורים בשכונה, יצירת הפרדה אקוסטית בין שטחי התפעול של הרכבת לשכונה, כך שלכאורה "זליגת" אותם שימושי מלאכה לתחום המגורים עומדת בניגוד לאותם עקרונות תכנון. ודוק: לא נעלמו מעינינו עקרונות תכנון אחרים כגון יצירת תשתית תכנונית להסדרה חוקית של המגרשים בשכונה על בסיס המצב הקיים, אלא שעקרון זה עניינו בקיומם של המבנים והמגרשים ולא בשימושים שאינם תואמים את המצב התכנוני. לגבי תקופת הניסיון והרווח של צדדי ג', הגם שאנו ערים ומכבדים את האינטרס של הרשות לעודד עסקים לגיטימיים ברי קיימא בשכונה, הרי שאין להתעלם ממטרד ואי התאמה בסיסית בין שימוש למוסך לצביעת כלי רכב גדולים, לבין המגורים, ודומנו כי האחרון חזק מהראשון במקרה דנן. סיכומם של דברים אנו רואים לנכון לקבל הערר, אולם נוכח המגמה של הרשות המקומית והנחייתה למשיבה 2 עד כה אנו סבורים כי יש מקום לקבוע תקופת מעבר של שנה במהלכה תוכל המשיבה לדאוג להעברת העסק למקום אחר, ולחלופין להמרתו לשימוש אחר מגורים או שימוש לא מטרדי אחר, לצורך זה יש כמובן להגיש בקשה חדשה. מוסךמקרקעיןשימוש חורג