ערר בנוגע לבקשת העוררים להסדרת מצב תכנוני בנחלה

ערר בנוגע לבקשת העוררים להסדרת מצב תכנוני בנחלתם הידועה כחלקות 69 - 70,71 בגוש 6585 בגבעת חן (להלן: "המקרקעין"). הועדה המקומית החליטה כדלקמן: "מבנה מס' 3 לאשר בתאום עם המהנדס בתנאים הבאים: מבנה מס' 5 להעביר לועדה המחוזית עם המלצה לאישור הקלה ממגבלות בניה מתת"ל. מבנה מס' 6 לשוב ולדון מבנה לאחר התאמתו להוראות התכנית לעניין גודל, גובה...". העוררים, טוענים כנגד ההחלטה הנוגעת למבנה מס' 6, שכן הועדה המקומית כלל לא אפשרה להם לפרסם הקלה לעניין גובהו. המבנה האמור בנוי במקום לול שנבנה בשעתו במקום. מדובר במבנה דו קומתי (או כפי שהוצג כקומה וגלריה). בדיון שהתקיים בעבר בפני ועדת הערר, בשעתו, נקבע כי ניתן לאשר את הגלריה ובלבד שתותאם לפרופורציות הראויות (הקבועות בתכנית) העוררים החליטו להפסיק את השימוש בגלריה, לאטום אותה ולהרוס את גרם המדרגות המוביל אליה על מנת להימנע מהריסה, שכן הריסה כאמור תפגע במבנה. בנסיבות אלה טוענים העוררים, אין מניעה לאשר הקלה בגובה המבנה, שכן מדובר בהקלה מינורית, כי הגם שגובה המבנה המותר על פי התכנית הוא 5.2 וגובה והמבנה דנן , חורג מהאמור, הרי שהחריגה קטנה שכן גובה 0.00 בחלקה בה קיימת טופוגרפיה משתפלת, הינו כזה שהחריגה מגעת כדי כ - 80 ס"מ בלבד ולא חריגה בגובה קומה. כמו כן, יתכן שמיקומו של המבנה בסמוך לכביש 531. הרי שלאישור ההקלה, עשויה להיות תועלת נלווית בשל צמצום הרעש שיגרם מכיוון כביש זה. הועדה המקומית טענה, כי מספר הקומות המירבי למבנה פל"ח הינו קומה אחת והמבנה הינו בן 2 קומות כאשר הקומה השנייה הינה קומה לכל דבר ואינה בגדר גלריה. הגובה המירבי של שיא הגג של מבנה פל"ח הינו 5.2 מטר בעוד גובה המבנה, הינו 7.8 מטר. העוררים לא הראו שום סיבה להתיר חריגה בגובה. מקום בו אין כל שימוש בקומה השנייה והסיבה היחידה הינה רצון להכשיר בניה בלתי חוקית. גובה 0.00 של מבנה 6 הינו גובה ביחס לפני הקרקע במבנה בו הוא ממוקם ולא גובה המבנה ביחס לפני הקרקע בחזית החלקה. סך השטחים שקיימים בחלקה הינם 600 מ"ר ואילו תכנית הפל"ח מאפשרת לאשר 500 מ"ר בלבד ואטימה מלאכותית של הקומה הנוספת, אינה מאפשרת מתן היתר בנסיבות האמורות. דיון והכרעה כפי ששני הצדדים הבהירו ועדת הערר דנה בעבר בנושא. בשעתו, סירבה הועדה המקומית באופן גורף לבקשה. ועדת הערר הורתה על אבחנה בין הכשרת בניה שהוקדמה לרישוי מקום בו היא תואמת את התכניות התקפות במקרקעין לבין בקשות החורגות מהמשטר התכנוני התקף. הכל בשים לב לכך, כי הצדדים הסכימו בעבר על ניסיון להכשיר את השימושים ובדיקה קונקרטית של כל המבוקש. בשעתו אושר במסגרת החלטת ועדת הערר מבנה מס' 3, לפל"ח, המלצה להתאמה של הגבלה מינורית ונקודתית ממגבלות תת"ל 15 והכשרת מבנה 5, ובאשר למבנה 6, קבענו כדלקמן: " אשר למבנה 6 - מדובר במבנה המשמש בקומת הקרקע שלו כמועדון חוגים, ומעליו מבוקש מחסן חקלאי. הגובה שמעל קומת הקרקע, קרוי בבקשה בשם "גלריה". הועדה המקומית טוענת כי מדובר בקומה לכל דבר וענין. במיקום בו בנוי היום המבנה, שכן בעבר לול, אשר נהרס ונבנה מחדש במתכונתו הנוכחית. להגדרה האמורה, השלכות לעניין האפשרות לאשר המבנה האמור שכן ע"פ שד/1000/א/1 ניתן לבנות במבנה פל"ח קומה אחת ללא קומות ביניים, למעט גלריה לאחסנה מעל תקרת המבנה. הגובה המקסימלי של שיא הגג צריך להיות 5.2 מ', לעניינו מגיע גובה המבנה ל-7.6 מ' תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 מגדירות כדלקמן: ""יציע" - חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת יציעה, מוקף קירות בחלקו והיקף רצפתו קטן מהיקף רצפת הקומה;" תקנה 5א' לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות והיתרים) התשנ"ב-1992, קובעת כדלקמן: "(א) מפלס בתוך חלל קומה המשמש כיציע, גזוזטרה, מרפסת וכיוצא באלה, ייחשב כחלק מהשטח הכולל המותר לבניה." תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) התשס"ב-2002 מגדירות כדלקמן: ""קומה" - חלל, בכל צורה גאומטרית שהיא, המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, שגובהו גדול מ-1.80 מטרים, למעט עליית גג ויציע;" השאלה הראשונה הנשאלת האם מדובר בגלריה או בקומה, היקף קומת המחסן קטן מקומת מועדון החוגים: שטח קומת הקרקע מגיע כדי 111 מ"ר ואילו השטח שממעל מגיע כדי 105 מ"ר. יחד עם זאת, הפרופורציות המבוקשות מטילות ספק בהגדרת השטח שבקומה א' כגלריה. נזכיר לשם השוואה כי תקנות התכנון והבניה בקשה להיתר תנאיו ואגרות מגבילות את שטחה של גלריה למגורים, כדי שליש משטח הקומה שמתחתיה, ואילו גלריה מסחרית שטחה נע בין% 25 ל-40%. התקנות אינן מטפלות אמנם בגלריה במבנה פל"ח, אולם יש בהם משום אינדיקציה לכך שגלריה בשטח המגיע בקירוב כדי שטח קומת הקרקע בכללה, אינה מהווה גלריה. תרופתו של אותו שטח, שיותאם לפרופורציות הראויות כמפורט לעיל. אשר לגובה המבוקש, אנו סבורים כי עקרונית ניתן להתירו בהקלה, אלא שבמקרה דנן, לא הונחה לפנינו תשתית לצורך חריגת מחסן חקלאי מהגובה המותר ע"פ הוראות התכנית, ובהעדר סיבה נראית לעין מלבד הרצון להכשיר את הבנוי, איננו סבורים כי נכון תכנונית לעשות זאת. סיכומם של דברים: אנו מקבלים את הערר לעניין מבנה מס' 3 ולמבנה מס' 5 בכפוף לקבלת אישור הועדה המחוזית כאמור לעיל. לעניין מבנה מס' 6 יש צורך להתאים הגלריה לפרופורציות הראויות, וכמו כן יש להנמיך את אותו מבנה לגובה המותר ע"פ התכנית. יש להתאימו לנתונים הקבועים בתקנות לעניין , גודל, גובה, ... אשר לקרבתו של מבנה מס' 6 למבנה בחלקה השכנה, הרי שבהתחשב בשימוש המבוקש, ובהסכמת השכן, אנו סבורים כי ניתן ונכון לאשר הקלה ממרווח זה. לפיכך הערר מתקבל בחלקו. והכל בכפוף לעמידה בתנאי תכנית שד/ 1000/א על הוראותיה". מן האמור עולה, כי כבר בפעם הקודמת קבענו, את דינו של מבנה מס' 6 והאפשרויות לטיפול בו. נכון שבשינוי נסיבות ניתן לפנות שוב למוסד תכנון, אולם במקרה דנן, לא השתנתה כל נסיבה, למעט העובדה, כי כיום מבקשים העוררים לאטום את אותה קומה שניה. בנסיבות אלה, אין מנוס אלא לדחות את ערר העוררים: ראשית, איטום כשלעצמו אינו מפחית שטח, מה עוד שמדובר באיטום בקומה שניה. שנית, אם במצב בו התבקשה בקומה השנייה גלריה למחסן חקלאי, נקבע, כי יש להתאימה לדרישות על פי דין ועל פי התכניות החלות, קל וחומר, מקום בו אותו שטח אינו אמור לשמש לשום תכלית שהיא. שלישית, כאמור, מקום בו מדובר בבניה אשר הוקדמה לרישוי, המבחן המשמש אותנו הינו מבחן המגרש הריק ועל פי מבחן זה אין כל הגיון בבניית מבנה החורג בגובה המותר, מחמת אי הרצון להרוס או לשנות בניה בלתי חוקית ומחמת רצון זה בלבד. אשר על כן ולאור כל האמור - הערר נדחה. מושבים נחלות ומשקיםערר