בקשה להיתר לשימוש חורג מתכנית, ממגורים למסחר התכנית החלה חפ/423 יעדה את המגרש, מושא הערר, למגורים. בתכנית זו מסומנים גם אזורי מגורים בעלי חזית מסחרית וכן אזוריים מסחריים. המגרש נשוא הערר אינו כלול באזורים אלה, אלא כאמור, מדובר באזור מגורים בלבד. בנוסף, מסמך המדיניות של הוועדה המקומית לפיתוח אזור מרכז הכרמל, אשר אומץ ע"י הוועדה המחוזית לתו"ב מהווה הנחיה מינהלית של הוועדה המקומית אשר נוהגת על פיה מזה כעשר שנים קובע כי באזור בו נמצא מגרש העוררת "השימוש העיקרי יהיה למגורים, עם אפשרות למלונאות במקומות המתאימים. שימושים עסקיים יהיו כנקבע בתכניות מאושרות" (סעיף 1.1.1 למסמך המדיניות). העוררת הצביעה על נכסים שונים, בסמיכות לנכס דנן, בהם קיימת חזית מסחרית. הוועדה המקומית השיבה כי בנכסים אלה קיימת תכנית המאפשרת את השימוש המסחרי, וזאת בניגוד לענייננו. הוועדה המקומית הבהירה כי מדובר באזור מגורים, שהוועדה המקומית אינה מעוניינת להפר ולערב בו שטחי מסחר, וזאת כאמור בהתאם למסמך המדיניות. העוררת, אשר הנטל עליה להוכיח את הצורך בשימוש החורג ובסטיה מבוקשת ממדיניות הוועדה המקומית, לא הצביעה על כל צורך כאמור (טענה בעלמא כי אין חנויות פנויות, בציר שד' הנשיא, אינה מספיקה לצורך זה). העוררת גם לא הצביעה על סיבה או נימוק מספקים לסטיה ממסמך המדיניות או מהחלטת הוועדה המקומית. נציין עוד כי העוררת עשתה דין לעצמה, וביצעה בנכס שינויים פיזיים וכן עושה בו שימוש חורג בפועל, מזה תקופה, וזאת על אף שלא הוצא לה היתר כדין. עובדות אלה לא נעלמו מעיננו ומהוות אף הן שיקול שלא לאשר את הבקשה. לאור כל האמור, הערר נדחה. שימוש חורג