עבירת הספקת סמים מסוכנים לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים

עבירה של הספקת סמים מסוכנים, עבירה לפי הסעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 (להלן - "הפקודה") + סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - "החוק"). העובדות בהן הודה המערער במסגרת התיק המצורף (ת"פ 61888-12-12) הן כדלקמן: (1) במועד הרלוונטי היה רס"ב דוד אמור שוטר במשטרת ישראל וביצע את תפקידו כדין (להלן - "השוטר אמור"). (2) ביום 12.7.2012 שוחרר המערער למעצר בית בביתו שבעין אל אסד, בפיקוח הוריו ובפיקוח איזוק אלקטרוני, ולאחר הפקדת ערבויות והכל במסגרת תיק מ"ת 11982-07-12 (להלן - "ההוראה החוקית"). (3) ביום 7.12.2012, סמוך לשעה 16:30 בבית המערער, הוברר למערער ע"י סייר של חברתG4S חברת הפיקוח של האיזוק האלקטרוני כי הפיקוח האלקטרוני אינו תקין. ביום 25.12.2012, בשעה 13:20 או סמוך לכך, בקרבת חנות O&H במרכז "ביג" בחוצות כרמיאל (להלן - "המקום"), פגשו השוטר אמור ושוטר נוסף את המערער כשהוא מפר את ההוראה החוקית האוסרת את יציאתו ממקום המעצר, כשהוא לבדו וללא כל פיקוח אנושי, כשהוא נושא שקיות שעליהן מתנוסס הלוגו של רשת חנויות O&H . בהמשך לאמור לעיל, ובמענה לשאלת השוטר אמור שהיה מודע לכך שהמערער משוחרר בתנאים מגבילים, מסר המערער כי הוא רשאי להימצא במקום נוכח "חלון" בתנאי המעצר החל משעה 07:00 ועד 14:00. כן מסר המערער כי עליו למהר פן יסגר "החלון" וזאת ביודעו כי הפיקוח האלקטרוני אינו תקין, כל זאת בניגוד להוראה החוקית, במטרה למנוע את גילוי הפרת ההוראה החוקית ובכוונה להכשיל את השוטר אמור בביצוע תפקידו כדין. לאחר שהמערער הודה בעובדות האמורות הרשיעו בית המשפט קמא גם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המצורף, היינו, עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק. 3. גזר דינו של בית משפט קמא א. בית המשפט קמא סקר את כתב האישום ואת טענות באי כח הצדדים; עמד על חומרתה הרבה של העבירה של סיוע לאספקת סמים מסוכנים ועל הנזק שעבירות הסמים גורמות לחברה; על הכמות הגדולה של הסם המסוכן שבה עסקינן; על חלקו הניכר והממשי של המערער בביצוע עסקת הסמים; ועל החומרה שבביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירות הפוגעות בערך המוגן של שלטון החוק וכיבוד צווים שיפוטיים ושמירה על הסדר הציבורי. בית המשפט קמא הגיע למסקנה כי מתחם הענישה הראוי הינו מאסר בפועל של 8 חודשים עד 18 חודשים, בתוספת מאסר על תנאי וקנס. ב. בית המשפט קמא שקל לזכות המערער את הודאתו בכתב האישום המתוקן שחסכה את העדתם של עדי תביעה רבים וכן את העובדה שהוא נעדר עבר פלילי, "כך שהעבירות הנ"ל הינן בבחינת כשלון יחיד ומעידה חד פעמית". כן שקל בית המשפט לקולא את נסיבותיו האישיות של המערער כפי שתוארו בידי סניגורו: המערער סיים שירות צבאי סדיר, הוכר כנכה צה"ל, סיים לימודי משפטים וכן התמחות בעריכת דין. בית המשפט קמא ציין בגזר דינו כי "שוכנעתי, לאור נסיבות אלה, כי הרשעתו בפלילים כאן מהווה, כשלעצמה, ענישה מוחשית, ותתרום להרתעתו מלשוב ולבצע עבירות בעתיד". כן הביא בית המשפט קמא במניין שיקוליו את העובדה שהמערער היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח בגין עבירת הסמים וכן היה במעצר לתקופה נוספת בגין העבירות של הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וכי במשך כ- 9 חודשים היה המערער במעצר בית ואיזוק אלקטרוני. כן הובאה בחשבון העובדה שבשל הפרת התנאים המגבילים הורה בית המשפט על חילוט ערבות בסכום של 20,000 ₪. ג. בית המשפט קמא ציין בגזר דינו כי שותפו של המערער לעסקת הסמים, מר גל תורג'מן, הורשע בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונדון למאסר בפועל של 8 חודשים, מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות. בית המשפט ציין כי שוכנע כי חלקו של המערער בגיבוש עסקת הסמים והוצאתה אל הפועל לא נפל מחלקו של גל תורג'מן וכי העבירה של אספקת סמים או סיוע לאספקת סמים, חמורה מהעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. ד. על שום כך החליט בית המשפט להשית על המערער אותה רמת ענישה שנקבעה בעניינו של גל תורג'מן. בית המשפט ציין כי "לא שוכנעתי כי נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות לימודי המשפטים וסיום ההתמחות, מצדיקות לחרוג מרמת הענישה שהוטלה על גל בגזר דין אחר, משמצאתי את חלקו של הנאשם במימוש עסקת הסמים הינו ניכר, ולאור כמות הסם נשוא העסקה והתכנון שקדם לביצועה. הטלת עונש קל יותר, לרבות על דרך עבודות שירות, אינו צודק ואינו מקיים אחר מטרות הענישה של הרתעת הנאשם ועבריינים פוטנציאלים, ואין בו כדי להביע את סלידתו של בית המשפט ממעשי עבירה כאמור והוקעתו אותם". על שום כך הטיל בית המשפט על המערער את העונשים שלהלן: 1) 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 31.5.2012 עד יום 15.7.2012 ומיום 26.12.2012 עד 7.1.2013. (2) 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהמערער לא יעבור בתקופה זו עבירה מן העבירות שבה הורשע וכל עבירה אחרת מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים. (3) שני חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. והתנאי הוא שלא יעבור בתקופה זו עבירה של הפרת הוראה חוקית או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. (4) חתימה על התחייבות כספית בסכום של 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתה להימנע במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר מביצוע אחת העבירות שבהן הורשע. 4. טענות המערער א. המערער טען כי בית המשפט קמא טעה בקובעו את מתחם הענישה שקבע ובמיוחד את קביעת הרף התחתון של 8 חודשי מאסר בפועל. ב. המערער טען כי אמנם העבירה שביצע קשורה לעולם ההפצה של הסם, אך אין דינה כיבוא, יצוא, סחר, תיווך והחזקה שלא לשימוש עצמי. ג. המערער ציין כי הוא סייע לאספקת סם מסוכן מסוג חשיש ולא סם קשה כמו הרואין או קוקאין אשר הפסיקה בעניינם חמורה הרבה יותר. ד. המערער טען כי "(...) המדובר בעבירה של סיוע להספקת סם, אשר עונשה חצי מעונשה של העבירה השלמה". ה. המערער טען כי העבירות שביצע הן אינן נמנות על העבירות החמורות שבספר החוקים וציין כי במהלך המעצר חולט סכום של 20,000 ₪ בגין הפרה של תנאי מעצר הבית. ו. המערער טען כי בית המשפט קמא שגה כשגזר עליו עונש כבד ולא פרופורציונאלי כאשר על גל תורג'מן "(...) אשר הורשע בעבירות חמורות יותר, בעל עבר פלילי, שמסר בחקירותיו כי עסק בסחר בסם במקרים אחרים, נגזר עונש זהה על ידי מותב אחר באותו בית משפט (...)". לטענתו, שגה בית המשפט בכך שלא אבחן בין עניינו של תורג'מן לבין עניינו שלו. ז. המערער טען כי חלקו בפרשה מסתכם בשיחת טלפון על עסקת סם ואפילו לא צוינה בה כמות הסם. לטענתו, הוא אינו חולייה עיקרית אלא "(...) חלק זניח והעסקה היתה יוצאת לפועל גם לולא התערבותו". ח. המערער הפנה לפסק דין של בית משפט העליון שבו נגזר עונש מאסר של 6 חודשים על דרך של עבודות שירות בגין החזקת סם מסוג קוקאין במשקל 119.6 גרם וכן 4 כדורי MDMA. ט. המערער טען כי גם אם יקבע בית המשפט כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט קמא הינו המתחם הראוי הרי בית המשפט יכול וצריך היה לחרוג לקולא בנסיבות המקרה דנן. י. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, ביקש המערער להורות על הפחתת עונש המאסר בפועל כך שהוא יוכל לרצותו על דרך של עבודות שירות. 5. טענות המשיבה באת כח המשיבה, עו"ד גב' מאיה יוזבגי, ביקשה לדחות את הערעור. באת כח המשיבה עמדה על הכמות הנכבדה של הסם המסוכן בה עסקינן. לטענתה, המערער לא זו בלבד שעבר עבירה חמורה הקשורה לסם המסוכן, הוא גם גילה זלזול בוטה בחוק ובצו בית המשפט וכי האופן שבו נהג אינו מעיד על אדם נורמטיבי כפי שנטען על ידי סניגורו. מה גם, שלצורך ביצוע עבירת הסם נזקק המערער לקישור עם גורמים אחרים בעולם הסם. באת כוח המשיבה הזכירה את ההלכה הפסוקה שהיותו של אדם נעדר עבר פלילי אינה עבורה לשמש מטריה המגנה עליו מפני עונש מאסר בפועל. 6. דיון א. הלכה פסוקה היא כי "ערכאת הערעור לא תתערב בגזר דין של ערכאה דיונית, למעט במקרים בהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית הבוטלת על פניה, או שעה שהעונש שנגזר חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המוקבלת בנסיבות דומות: ע"פ 2840/11 יאסין נ' מדינת ישראל (פסק דין מיום 14.6.2012); וראו גם את ע"פ 8404/11 רומן אסילאוב נ'מדינת ישראל (פסק דין מיום 12.6.2012). ב. סבורני כי בעניין שלפנינו אין לומר על גזר דינו של בית המשפט קמא כי נפלה בו טעות מהותית או כי העונש שעליו הורה בית המשפט חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות. צדק בית המשפט בדבריו באשר לחומרת העבירות. בית המשפט קמא שקל את כל השיקולים הרלוונטים, לחומרא ולקולא, וסופו שגזר על המערער עונש מתון ומידתי. ג. אשר על כן אין כל הצדקה להתערבותנו בגזר דינו של בית המשפט קמא. 7. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מציע לחברי הנכבדים לדחות את הערעור. עודד גרשון, שופט (אב"ד) השופט כמאל סעב: אני מסכים. השופטת תמר שרון-נתנאל: אני מסכימה. אשר על כן הוחלט, פה אחד, כאמור בחוות דעתו של השופט עודד גרשון. סמים