הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים, תקיפה ותקיפה בצוותא שביצע יחד עם אחר כלפי תושב זר שסירב לתת להם את אופניו על מנת שיקנו סיגריות בטענה שהוא ממהר למקום עבודתו. בעקבות סירובו, תפס הנאשם האחר את אופניו של המתלונן, היכה אותו באגרוף מתחת לעינו הימנית ובהמשך היכו אותו המערער והנאשם האחר כאשר המערער היכה את המתלונן באגרוף ובעט ברגלו ואילו הנאשם האחר סטר למתלונן על פניו, משך אותו בחולצתו כך שלחצה על גרונו. כתוצאה ממעשי האלימות שביצעו המערער והאחר, נפל המתלונן ארצה וכשניסה להימלט תפס אותו המערער יחד עם הנאשם האחר והיכו אותו באגרופים בגבו. בסופו של דבר הצליח המתלונן להימלט, סיפר לשוטר את מה שארע והשוטר החל לסרוק את האיזור יחד עם המתלונן וכשהבחין המתלונן במערער ובאחר ובאופניו שנלקחו ממנו על ידם סמוך למקום בו הותקף, ביקש השוטר מהמערער והאחר להזדהות ובתגובה כינה המערער את המתלונן "מלשן" ובנוכחות השוטר היכה אותו באגרוף מתחת לעינו ובעט בו. בהמשך, כשהובהל המערער לתחנת המשטרה אמר לשוטר בניידת "אני ארצח את המלשין הזה שאמר לכם עלי". הנאשם האחר נידון, במסגרת הסדר טיעון, ל- 5 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח ובאשר למערער שבפנינו הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו בכפוף לתסקיר חיובי של שירות המבחן תעתור המאשימה להטיל על המערער 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן, ואם אחד הנתונים בתסקיר יהיה שלילי תטען המאשימה "פתוח" ובכל מקרה הסניגור יהיה רשאי לטעון כפי הבנתו. המערער נידון ל- 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ל- 5 חודשי מאסר על תנאי ו- 7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המופיעים בגזר-הדין, לתשלום קנס בסך 500 ₪ ולתשלום פיצוי למתלונן בסכום של 1,500 ₪. הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער וכלפי עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל עליו. ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בימ"ש קמא כאשר הרשיע את המערער, שהוא "בגיר צעיר" כבן 21, שעבר תהליך שיקומי וכי יש לתת בכורה לאינטרס השיקומי כפי שעולה מתסקיר המבחן שהוצג בפני בימ"ש קמא והוצג גם בפנינו. לטענת ב"כ המערער, מדובר במי שאין לו עבר פלילי, לקח אחריות מלאה על מעשיו, התחרט עליהם וגילה אמפתיה כלפי המתלונן, הוא השתתף בקבוצה טיפולית לעצורי בית ושירות המבחן התרשם שלאור התהליך השיקומי בצירוף האפקט המרתיע של ההליך המשפטי, פחת הסיכון למעורבות חוזרת של המערער במצבים בעייתיים ואלימים כפי שהיה מעורב במקרה נושא גזר-הדין. לטענת ב"כ המערער, כאשר מדובר ב"בגיר צעיר" כמו המערער, אין צורך להוכיח פגיעה ממשית או קונקרטית בעתידו התעסוקתי שכן הוא טרם גיבש את עתידו בתחום זה והפגיעה יכולה להתבטא בתחומים נפשיים וחברתיים. לטענת ב"כ המערער, האירוע נשוא כתב האישום לא נמצא בדרגת חומרה כזו שמונעת ביטול הרשעתו של המערער, ובסעיף 5 להודעת הערעור הביא מקרים שבהם נמנעו בתי המשפט מהרשעת נאשמים שביצעו עבירות תקיפה חמורות יותר מאשר המערער. ב"כ המערער טוען כי בימ"ש קמא לא נתן את המשקל הראוי לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו האישיות של המערער, כפי שתוארו בתסקיר המבחן, ומן הראוי היה, גם אם לא היה מקום לאי הרשעתו, להטיל עליו עונש צופה פני עתיד כאיזון בין האינטרס הציבורי לפרטי בהתחשב בכך שאין לו עבר פלילי ושהיה נתון במעצר בית בתנאים מגבילים. אנו רואים עין בעין עם ביהמ"ש קמא את חומרת התנהגותו האלימה של המערער כלפי מי שסירב לתת לו ולשותפו לכתב האישום את אופניו על מנת שיוכלו לקנות סיגריות ובכך ימנע ממנו להגיע למקום עבודתו. מדובר במעשים נלוזים ושפלים של המערער ושותפו שנעשו בעזות מצח, בעיבורה של עיר, תוך שהם מטילים פחד על המתלונן שנוכח מעמדו בארץ נמצא ממילא ומלכתחילה בעמדת נחיתות. בימ"ש קמא התייחס בחומרה, ובצדק, לכך שמעשי האלימות של המערער ושותפו לא פסקו מעצמם והמערער אף המשיך להכות אותו לאחר שהצליח להימלט ובנוכחות השוטר שנזעק לעזרת המתלונן כדי לאתר את תוקפיו, הוא היכה אותו באגרוף מתחת לעינו ובעט בו, לאחר שכינה את המתלונן "מלשן". התנהגותו האלימה של המערער לא פסקה גם כשהיה בניידת ובאה לביטוי בכך שאמר לשוטר "אני ארצח את המלשין הזה שאמר לכם עלי". יש בהתנהגותו האלימה של המערער כלפי המתלונן כדי להצדיק את הרשעתו, חרף כל הנסיבות המקלות והנסיבות האישיות שפורטו בתסקיר שירות המבחן ובדברי ב"כ המערער בפני בימ"ש קמא ובפנינו. חסד עשתה המאשימה עם המערער כאשר הסכימה, בכפוף לתסקיר חיובי, לבקש להטיל על המערער שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וחסד עשה ביהמ"ש קמא עם המערער שלא הטיל עליו את מלוא התקופה שלה עתרה המאשימה בפניו. אין בגילו הצעיר יחסית של המערער ובהיותו "בגיר - צעיר" כדי להצדיק את אי הרשעתו, גם אם נקבל את עמדת ב"כ המערער שכאשר מדובר במערער צעיר אין צורך בהוכחת פגיעה קונקרטית וממשית בעתידו או בפרנסתו, שכן חומרת התנהגותו האלימה של המערער כלפי המתלונן איננה מאפשרת לבטל את הרשעתו. הלכה פסוקה היא, ובכך גם לדעת ב"כ המערער אין שוני בין "בגיר-צעיר" לבין בגיר, כי הימנעות מהרשעה תתאפשר כאשר סוג העבירה המיוחסת לנאשם מאפשרת להימנע מהרשעתו, מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים. במקרה שבפנינו, נסיבות ביצוע העבירה על ידי המערער, גם אם לקח עליה אחריות וגם אם הוא מגלה אמפתיה לקורבן העבירה, אינן מאפשרות ביטול הרשעתו של המערער גם אם שירות המבחן המליץ לעשות כן. בע"פ 77781/12 פלוני נ' מדינת ישראל, עליו מסתמך ב"כ המערער, קבע כב' השופט ג'ובראן כי כאשר מדובר בקבוצה של בגירים צעירים על ביהמ"ש לשקול בין היתר את קרבתו של הנאשם לגיל 18, את ההשפעה האפשרית של מאסר בפועל על שיקומו ומצבו הנפשי ובגרותו. כב' השופט עמית סבר כי אין ליצור מעין קטגוריה חדשה של בגיר צעיר שכן הגיל הוא ממילא שיקול בשיקולי הענישה. מהאמור לעיל עולה כי פסק הדין אינו מתייחס לשאלת אי הרשעה ולא הוכח בפנינו כי הרשעתו של המערער עלולה לפגוע בשיקומו או על מצבו הנפשי כפי שנטען באותו מקרה. בע"פ 2357/13 ראש נ' מדינת ישראל, כב' כב' השופט רובינשטיין כי גם לגבי "בגיר צעיר" אין הגיל פוליסת ביטוח מפני מאסר, מקל וחומר מקטינים, שאף לגביהם, במקרים המתאימים, אין מנוס ממאסר (ראה סעיף כ' לפסק הדין). לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור כלפי הרשעת המערער ומאותם טעמים אנו דוחים את הערעור כלפי עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל עליו, שמשקף נכונה את מדיניות הענישה הנוהגת כלפי מי שנוהג באלימות פיזית ומילולית כלפי אחר, שנמצא במעמד נחות ממנו, ולוקח בחשבון במידה הראויה את כל הנסיבות לקולא ולחומרה כפי שהובאו בחשבון בעמ' 58-59 לגזר-הדין נושא הערעור. אנו דוחים את הערעור. המערער יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת, ביום 4.11.13 בשעה 08:00. התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיום עבודות השירות. משפט פליליאלימותאיומיםהרשעהתקיפה