ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות לוודא כי המציעים מתמודדים בתנאים שווים. כמו כן, הקפדה זו נועדה למנוע מצב שבו אחד המציעים נהנה מתנאים מקלים ביחס ליתר המציעים. על כן אי עמידה בתנאי סף, אשר מעניק למציע יתרון על פני מציעים אחרים, נחשבת בדרך כלל לפגם מהותי, אשר עשוי להביא לפסילת ההצעה (ראו עע"מ 5949/07 אמישראגז-גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ, פסקאות 9-8 לפסק דינה של כב' הנשיאה ד' ביניש (2008, להלן: עניין אמישראגז); עע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עיריית רמלה, פסקה י"ז לפסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין (2011, להלן: עניין הסעות המוביל הארצי); עע"מ 5511/13 א.נ.א חשמל בע"מ נ' חברת נמל אשדוד, פסקה 13 לפסק דינה של כב' המשנה לנשיא מ' נאור (ניתן ביום 16.6.14, להלן: עניין א.נ.א חשמל בע"מ)). הקפדה זו נועדה לשמור לא רק על השוויון הפועל כלפי פנים, בין המשתתפים במכרז, אלא גם כלפי חוץ - בין המשתתפים לבין משתתפים פוטנציאליים, אשר סברו כי הם אינם עומדים בתנאי הסף ועל כן לא הגישו הצעתם למכרז (ראו עניין הסעות המוביל הארצי, פסקאות י"ז-י"ט; עניין א.נ.א חשמל בע"מ, שם). פעמים רבות מתעוררת סוגיית העמידה בתנאי הסף במקרים בהם ישנה התנגשות בין שני העקרונות העומדים ביסוד המכרז הציבורי, כאשר מטעמי יעילות כלכלית מבקשת הרשות להגמיש את תנאי הסף, לעיתים על חשבון עיקרון השוויון בין המציעים (ראו, למשל, עניין אמישראגז, שם). במקרים בהם ישנה התנגשות בין העקרונות הללו יגבר בדרך כלל עקרון השוויון, וזאת בשל ההנחה כי בטווח הארוך תוצאה זו תגביר את האמון ותעודד השתתפות במכרזים ציבוריים (ראו עע"מ 3813/11 טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ נ' מלם מערכות בע"מ, פסקה 14 לפסק דינה של כב' השופטת א' חיות (2012)). מכרזתנאי סף במכרז