טענות בדבר אי סדרים בניהול הקלפיות לרבות זיוף פתקי הצבעה

טענות בדבר אי סדרים בניהול הקלפיות לרבות זיוף פתקי הצבעה, ליקויים שנפלו בפרוטוקולים ופגיעה בסדרי בחירות. השנייה נוגעת לעבירות בעלות גוון פלילי מובהק בדבר מתן שוחד בחירות. ביום 8.12.13, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר שהוריתי על הגשת הודעה מטעם המערער, בה יבהיר אילו מהנושאים שהועלו בערעור לדעתו צריכים להישמע במסגרת הליך זה ואילו מהנושאים הוא סבור שיש להעביר לחקירת משטרה ולהמתין עד לסיום החקירה, נתתי החלטה במסגרתה קבעתי כך: בכל הנוגע לטענות המערער בכל הנוגע לפגיעה בסדרי הבחירות וזיוף פתקי הצבעה בחלק מהקלפיות, טענות אשר כללו ליקויים בניהול פרוטוקולים בהתאם לתקנות ולהנחיות וספירת קולות בצורה לקויה, תוך התעלמות מספירת מספר הבוחרים אשר שמם נמחק מספר הבוחרים או תוך התעלמות מההנחיות ביחס לספירת המעטפות שהוצאו מהקלפי ותיעוד מספרם בפרוטוקולים, אי רישום פרטים חיוניים בפרוטוקול ואי חתימת הפרוטוקולים כדין, נקבע כי אין מחלוקת כי טענות אלו מקומן לידון במסגרת הליך זה. כך גם לגבי טענות בדבר סימון פתקי הצבעה של המערער בצורות שונות תוך תכנון כי פתקי ההצבעה התקניים של המערער יוחלפו במסומנים כדי לאפשר את פסילתם בעת ספירת הקולות או כדי להכין תשתית לדרישת פסילתם במקרה של הפסד. וכן לגבי טענות בדבר גיוס תרומות על ידי המשיב 3 מטעם עובדי העירייה או מקורביהם, ממפעלים המתנהלים ביישוב או מקורביהם, ספקים וקבלנים הנותנים שירותים לעירייה או מקורביהם וכן טענות בדבר היותו של המשיב 4 "מועמד קש" של המשיב 3 לצורך משיכת מתנגדים למשיב 3 להצביע לו. כל אלו נקבע כי יידונו במסגרת הליך זה. באשר לטענות הנוגעות לביצוע עבירות שוחד בחירות שבוצעו לכאורה על ידי המשיבים 3 או 4, נקבע בהחלטה מיום 8.12.13 כי מן הראוי שייחקרו תחילה כל תלונות המערער על ידי המשטרה ורק לאחר השלמת החקירה והבהרת התשתית העובדתית הרלוונטית יהיה מקום לדון בטענות המערער לגופו של עניין. הטענות בדבר ביצוע עבירות שוחד בחירות על ידי המשיבים 3 ו-4 כללו טענות שונות, כגון קניית קולות מצביעים על ידי המשיב 4; שוחד בחירות בדרך של אישור בקשת בעלי מפעל "קרמקס" להרחבת שטח המפעל על חשבון שטח ציבורי פתוח ובתמורה לכך הירתמות של בעלי המפעל לעזרתו של המשיב 3 בגיוס תרומות למימון מערכת הבחירות ובגיוס קולות מצביעים; שוחד בחירות בדרך של הקצאת בניין לשימוש משפחות קהילת צד"ל כמועדון או מקום מפגש מספר ימים לפני מועד הבחירות; פריצת כביש לכיוון בתיהם של משפחת גרזוזי כעשרה ימים לפני מועד הבחירות בתמורה לתמיכתם במשיב 3 כאשר אין לכך היתר או תכנון מאושר; פריצת וסלילת כביש פרטי המוביל את ביתם של משפחת שנאתי בתמורה לתמיכתם במשיב 3 כשבוע לפני מועד הבחירות ללא היתר, מכרז או קבלת אישור כלשהו; פריצת וסלילת כביש ליד ביתם של משפחת נעים בתמורה לתמיכתם במשיב 3 כשבוע לפני הבחירות וללא היתר בנייה או מכרז; הקמת תעלת ניקוז שתפעל להטיית מי הגשם משכונת אל - מוג'אהד שבתרשיחא ללא מכרז או הליך הצעת מחיר בתמורה לתמיכת התושבים במשיב 3; שבירת קיר תומך של משפחת בן אבו ופתיחת גישה לכביש הראשי והצבת שער כניסה מפואר בפתח ביתם שמסביבו התנוססו השלטים של המשיב 3; מתן תרומה אסורה למשיב 3 תוך חריגה מהתקרה הקבועה בחוק על ידי הקבלנים קבלאוי ודקואר אשר ביצעו את העבודות שתוארו לעיל. יצויין כי במסגרת הודעת המערער מיום 5.12.13 ציין ב"כ המערער כי בשל ריבוי הפרשיות נגד המשיבים מודע הוא לקושי הקיים בפני ביהמ"ש לדון ולהכריע בכל הנושאים שבמחלוקת במסגרת הזמן הקצוב בחוק. משכך הסכים המערער לצמצם את הפרשיות הנוגעות לפרק "שוחד בחירות" באופן שביקש כי ביהמ"ש ידון ויכריע במסגרת הליך זה בטענות המערער שהוכתרו בכותרות "פרשת זגורי", "פרשת צד"ל", "פרשת גרזוזי" ו"פרשת נעים", תוך נימוק בקשתו בכך כי מדובר בפרשיות שלטענתו הינן ברורות המגובות בראיות מוצקות, ברורות וקצרות. אשר ליתר הפרשיות, סבר כי יש להורות על העברתן לחקירת המשטרה. כאמור, בהחלטה שניתנה ביום 8.12.13 קבעתי כי אין מקום לדון בשלב זה בטענות המערער ככל שהדבר נוגע לביצוע עבירות של שוחד בחירות על ידי המשיבים 3 או 4 וכי לאור ריבוי הפרשיות ומורכבותן מן הראוי כי תחילה ייחקרו כל תלונותיו של המערער על ידי המשטרה ורק לאחר השלמת החקירה והבהרת התשתית העובדתית הרלוונטית יהיה מקום לדון בטענות המערער לגופו של עניין. במסגרת ההחלטה קבעתי כי כדי להוכיח כי נעברה עבירת שוחד על פי סעיפים 88 ו- 89 לחוק הבחירות, יש להוכיח שניתנה טובת הנאה שהיא בגדר שוחד, שהנתינה היא בעד פעולה ושהפעולה קשורה בתפקידו של הנבחר וכן כי הנתינה של השוחד הייתה בכוונה להשיג תוצאה ממשית, אם מיידית ואם לעת מצוא. כן כתבתי כי ראיות אלה מתגבשות, בדרך כלל, על פי כלל הנסיבות. כמו כן, יש לדרוש אחר רחשי ליבם וכוונותיהם הסמויות של החשודים וכן עוד ציוני דרך, נדבכים ורכיבים, המתבררים מסיפור המעשה והשתלשלות העניינים. על כן, ולאור ריבוי הפרשיות ומורכבותן, סברתי כי לא יעלה בידי ביהמ"ש להכריע בערעור במסגרת פרק הזמן הקבוע בסעיף 73(א) לחוק הבחירות. כן קבעתי כי לא יהיה זה נכון לפצל בין אופן בחינת האירועים שנטען כי הם מהווים מעשים של שוחד בחירות שכן המערער מנסה להצביע על שיטה ומעשים דומים, במובנם הפלילי. בנוסף קבעתי כי העברת החקירה של כל פרשות השוחד הנטענות לחקירת המשטרה הינה בהתאם לתכליתה של הוראת סעיף 73(א1) לחוק הבחירות ואינה פוגעת בזכויות המערער וחזקה על המשטרה שתחקור את כל תלונותיו של המערער בהתאם לנדרש ולאחר שתושלם החקירה, ובכפוף לתוצאותיה, יוכל המערער לפנות שוב לביהמ"ש בבקשה מתאימה. בהתאם להחלטה הנ"ל, על המערער להעביר את כל הטענות בדבר שוחד בחירות לחקירתה של המשטרה והמשך הדיון בתיק נקבע לעניין הטענות בדבר פגיעה בסדרי בחירות וזיוף פתקי ההצבעה. טענות הצדדים: בכל הנוגע לפרשת הפתקים המסומנים טוען המערער כי נציגים מטעם המשיב 3 או המשיב 4 החליפו פתקים תקינים הנושאים את שמו של המערער בפתקים מסומנים, זאת כדי למנוע מבוחרים להצביע עבור המערער בצורה תקינה. נטען כי קולות של מצביעים עבור המערער נפסלו בגלל השימוש בפתקים שלא התאימו לדוגמה שאישר פקיד הבחירות. כן נטען כי מעשים אלו גרמו לצוות של המערער לעסוק במהלך יום הבחירות בפרשיית הפתקים, בדיקת הפתקים, פנייה לפקיד הבחירות ולמשטרה והדפסת פתקים תקינים נוספים, במקום לעסוק בהבאת בוחרים לקלפי. ב"כ המשיבים 1 ו- 3 טוענים לעניין זה כי מן הראוי היה להגיש בקשה לפי סעיף 96א' לחוק הבחירות כדי לבסס את הטענות בדבר פתקים מסומנים ורק אם היה מוכח, לאחר עיון בפתקים, שהפתקים אכן נפסלו בגלל הפגם הנטען וכי מדובר בפסילת קולות עבור המערער, ניתן היה להמשיך ולדון בטענות אלו במסגרת ערעור. מאחר שבקשה כזו לא הוגשה ומעיון בפרוטוקולים אין שיוך של הפסילה של הפתקים לסוג הפגם הנטען, אלא להיפך, על פי הראיות הקיימות ההנחייה הייתה לא לפסול פתקים כאלה, כי אז אין בסיס לטענה בדבר הפגיעה שנגרמה מסימון הפתקים. ב"כ המשיבים 1 ו-3 מוסיפים וטוענים לעניין זה כי התנאי לביטול בחירות הוא שהליקוי משפיע על התוצאות ובענייננו לא הובאו ראיות לליקויים המשפיעים על תוצאות הבחירות. ב"כ המשיב 1 טוען כי מבדיקה שנעשתה מתברר שיש רק כ-49 פתקים מסומנים שנמצאו והתברר כי הקולות כלל לא נפסלו. נטען כי בכל מקרה, כאשר מדובר בהפרש של 282 קולות, אין ב-49 הפתקים כדי לשנות את התוצאה. ב"כ המערער טוען גם כי נפלו ליקויים ואי סדרים בפרוטוקולים ובגיליונות הספירה במספר קלפיות, כמפורט בערעור. למשל, נטען כי בתו של המשיב 3, אשר כיהנה כיו"ר ועדת קלפי מס' 21, שמה לא הופיע בפרוטוקול בשום משבצת רלוונטית כיו"ר ועדת הקלפי וכן נטען לגבי אותו קלפי כי הפרוטוקול ריק במקומות רבים שהיו צריכים להיות מלאים. למשל, לא צויין שמו של יו"ר הוועדה, סגן יו"ר הוועדה או חברי הוועדה ומזכיר הוועדה שנכחו בעת הספירה. על כן, נטען כי אין כל הוכחה מי נכח בגמר ההצבעה ובמהלך הספירה. כך גם נטען כי לא נרשם בפרוטוקול מספר הבוחרים ששמם נמחק, המאשר כי אנשים אלה הצביעו באותה קלפי, לא נרשם מספר המעטפות שהיו בקלפי ולא ידוע אם מספר המעטפות מתאים למספר הבוחרים. כן נטען כי כל גיליונות ספירת הקולות הנוספים, 5 במספר, לא מולאו. כך נטען גם לגבי קלפיות נוספות כמפורט בערעור שחסרים פרטים בפרוטוקולים, שקיימים גיליונות ספירת קולות שאינם חתומים, שאין מספיק גיליונות ספירת קולות כפי שנדרש, חסרים שמות עורכי הגיליונות וחתימותיהם וכיוצ"ב. המערער טוען כי מדובר בליקויים חמורים ומהותיים עד שאין כלל פרוטוקול של גמר הצבעה במספר קלפיות. נטען כי יש ספירת קולות ללא שום הוכחה. נטען כי קיימים תיקונים במספרים. נטען כי יש התעלמות מוחלטת מהתקנות וכי לפרוטוקולים אין שום משקל וצריך לבטל אותם על כל התוצאות שנכתבו בהם. ב"כ המשיבים 1 ו-3 טוענים לעניין זה שאין בטענות לעניין הליקויים בפרוטוקולים כדי לבטל את הבחירות. נטען כי היה על המערער לבקש לממש את זכותו לפי סעיף 96א' לחוק הבחירות לעיין בפתקי ההצבעה לשם השוואה בין הפרוטוקולים לפתקים וכי הטענות בדבר פגמים ומחיקות בין הפנקסים השונים אינן מבוססות בראיות. נטען כי לא הוכח כי הועלו טענות מסויימות מצד נציגי המערער שלא נרשמו בפרוטוקול ולכן, מאחר שאין כל רישום של הערות מצד נציגי המערער, שנכחו בכל הקלפיות פרט לקלפי אחת, קיימת חזקת תקינות ויש להסיק מכך שלא נפל כל פגם היורד לשורשו של עניין בהליך הבחירות וספירת הקולות. עוד נטען כי המערער לא הביא מצהירים מטעמו שהתייחסו לפגמים שנפלו בתהליך ההצבעה וכבר נקבע בפסיקה שאין די בהצבעה על חוסר התאמות בפרוטוקולים. כן נטען כי היה על ב"כ המערער להגיש בקשה לפתיחת הקלפיות לפני הגשת ערעור הבחירות לשם ספירת הפתקים מחדש. מאחר שזה לא נעשה, נטען כי אין משמעות לטענות בעניין פגמים בפרוטוקולים ולא הובא ולו מצהיר אחד שטען שמה שקרה במהלך יום ההצבעה בקלפי מסויימת לא היה תקין. כאמור, גם לא נרשמו בפרוטוקולים הערות של חברי ועדת הקלפי שבהם נכחו גם נציגי המערער. נטען כי אם מי מנציגי הסיעות חשב שנפלה אי תקינות במהלך ההצבעה או הספירה היה צריך לרשום הערה וזה לא נעשה. על כן, נטען כי לא ניתן להתבסס על טענות אלו לשם פסילת פרוטוקולים, שכן קיימת חזקת תקינות וכל נציגי הרשימות נכחו בקלפי, פיקחו על ההצבעה ולא הביעו כל הסתייגות מההליך. דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור, וזאת בכל הנוגע לחלקים שנדונו בפני בשלב זה, שכן אינני סבור כי הוכחו ליקויים בהליך הבחירות אשר היו עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות. סעיף 72(א) לחוק הבחירות מפרט את הליקויים המקימים עילה לערעור בחירות. סעיף 73 לחוק הבחירות, הקובע את הסעדים שרשאי לפסוק בית המשפט הדן בערעור בחירות, קובע כי בערעור בחירות רשאי בית המשפט לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית "אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות;" (סעיף 73(ב)(1)). כלומר, על ביהמ"ש להשתכנע כי התקיים ליקוי מן הליקויים המפורטים בסעיף 72 לחוק הבחירות, אך לא כל ליקוי יכול להצדיק ביטולן של בחירות. נדרשת פגיעה חמורה בסדרי הבחירות ונדרש ליקוי היורד לשורשו של עניין שעלול היה להשפיע על התוצאות. ראו לעניין זה גם: רע"א 6456/99 רשימת אלופאק "פא" נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית ולראשות מועצת ג'לג'וליה (10.10.99); בר"מ 1837/09 משלב נ' הזימה (18.3.09); בר"מ 3235/09 עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גסר אלזרקא (1.3.11). באשר לנטל ההוכחה הנדרש מן הטוען לקיומו של ליקוי המצדיק את ביטולן של תוצאות בחירות נקבע בפסיקה כי נטל זה מצוי בטווח שבין הכלל בדבר מאזן ההסתברויות, הנהוג במשפט האזרחי, לבין דרישת ההוכחה מעבר לספק סביר, הנהוגה במשפט הפלילי. ראו: בר"מ 3235/09 עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גסר אלזרקא (1.3.11); רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג (21.8.05). בענייננו, באשר לטענות המערער בנוגע לפתקים המסומנים הנושאים את שמו, אשר לא אושרו על ידי מנהל הבחירות והוכנסו לקלפיות במתכוון, לטענתו, מטעם נציגי המשיב 3 - אמנם נראה מהעדויות והראיות שהוצגו בפני כי פתקים כאלה אכן נמצאו בקלפיות. מנהל הבחירות אכן קיבל הודעה על התופעה והציע למערער לפנות בעניין זה למשטרה. ככל הנראה אף יצאה הנחיה של מנהל הבחירות שלא לפסול את הפתקים ולא הובאו לפני ראיות לעניין פתקים שנפסלו כתוצאה מהליקוי הנטען. כמו כן, לא הוכח היקף התופעה ולא הוכח כי מדובר במספר פתקים מספיק כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. על פי הנתונים שהובאו על ידי ב"כ המשיב 1, אשר לא נסתרו, מדובר בכ-49 פתקים, כאשר הפער בין מספר הבוחרים שבחרו במערער ומספר הבוחרים שבחרו במשיב 3 עומד על 282 קולות. על כן, ובמיוחד כאשר לא ידוע כי כל 49 הפתקים המסומנים היו פתקים של המערער, אין בכך כדי להוות ליקוי שעלול היה להשפיע על התוצאות. מעבר לצורך יצויין גם כי לו חפץ המערער לשכנע את ביהמ"ש כי נפל בהליך ליקוי היורד לשורשו של עניין בכל הנוגע לפגם שנטען כי נפל בפתקים, היה עליו להוכיח מהו מספר הפתקים הפגומים, כי הפתקים נפסלו וכי היה בכך כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. ההליך שהיה על המערער לנקוט בו לשם כך הוא בקשה לעיון בפתקי הצבעה לפי סעיף 96א' לחוק הבחירות, שאותה יש להגיש כהליך נפרד ולא כערעור מנהלי והדבר מחייב תשלום אגרה (ראו בעניין זה עמ"נ 2185-12-13 יאסין נ' מנהל הבחירות בשפרעם (החלטה שניתנה ביום 8.12.13 על ידי בימ"ש זה) ועמ"נ 1600-12-13 רשימת בני שפרעם בכיוון הנכון נ' מנהל הבחירות בשפרעם (פסק דין שניתן ביום 8.12.13 על ידי בימ"ש זה). הליך העיון יהווה שלב מקדים לערעור ורק לאחר שיהיו הנתונים בידיו של המערער יוכל להגיש את הערעור המבוסס על הטענות שנבדקו במסגרת הבקשה לעיון בפתקי ההצבעה. המערער לא נקט בהליך זה ולכן מדובר בטענות אשר לא נבדקו על ידו ולא הוכחו. ספק גם אם בהליך מסוג בקשה לעיון בפתקי הצבעה היה נעתר ביהמ"ש לבקשה שכן גם בהליך מסוג זה יש להצביע על ליקוי שהיה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות (סעיף 96א'(ד) לחוק הבחירות). באשר לטענה כי פרשת הפתקים המסומנים גרמה לצוות התומך במערער לעסוק בנושא זה במהלך יום הבחירות ומנעה מהם להסיע בוחרים לקלפיות ולהביא לשינוי תוצאות הבחירות גם זוהי טענה שלא ניתן לקבל אותה. כל אדם הינו חופשי להצביע ביום הבחירות ואין זה משנה באיזה מועמד הוא תומך. יש לקבל את טענת ב"כ המשיבים 1 ו-3 כי לא הובאה כל ראיה הקושרת בין התופעה הנטענת של הפתקים המסומנים לבין שלילת זכות הבחירה של מאן דהוא. גם בכל הנוגע לטענות המערער בדבר ליקויים, אי סדרים ואי התאמות בפרוטוקולים ובגיליונות. יש לקבל את טענת ב"כ המשיבים 1 ו-3 כי היה על המערער להגיש תחילה בקשה לעיון בפתקי ההצבעה וזאת על מנת לבדוק אם יש באי הסדרים והליקויים הנטענים בפרוטוקולים כדי להביא לשינוי תוצאות הבחירות. דבר זה לא נעשה וכאמור, אין בטענות בדבר ליקויים שנפלו בפרוטוקולים כדי להביא לפסילת הבחירות שכן יש להצביע על ליקויים היורדים לשורשו של עניין שהיה בהם כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בענייננו מדובר בטענות בדבר חתימות חסרות, אי ציון פרטים מסויימים בפרוטוקולים, סעיפים שנותרו ריקים למרות שהיה צורך למלא אותם בפרוטוקול, אי מילוי גיליונות מספיקים וכיוצ"ב כמפורט בערעור. מדובר בליקויים ואי סדרים מינוריים שאינם מצביעים על ליקוי היורד לשורשו של עניין אשר היה בו כדי להשפיע על התוצאות. יצויין כי על פי סעיף 64(ב) לחוק הבחירות אי חתימה על הפרוטוקול על ידי חבר מחברי ועדת הקלפי אינה מהווה פגם בפרוטוקול. גם לגבי הליקויים האחרים שעליהם מצביע ב"כ המערער לא מצאתי כי עולה מהראיות או העדויות שהובאו בפני פגם היורד לשורשו של עניין בפרוטוקולים שעלול היה להשפיע על התוצאות. יש לקבל גם את טענת ב"כ המשיבים 1 ו- 3 כי נציגים מטעם המערער היו חברי ועדת קלפי בקלפיות שבנדון (פרט לקלפי מס' 32) ואיש מהם לא רשם הערה כלשהי בפרוטוקול לעניין אי תקינות ההצבעה או ספירת הקולות. הנציגים מטעם הסיעות נוכחים בקלפי על מנת לדאוג לתקינות ההליך ויכולים לדרוש בזמן אמת מהנוכחים לחתום על הפרוטוקול והדבר לא נעשה. בחלק מהקלפיות אף כיהנו חברי הסיעה של המערער כיו"ר ועדת קלפי. כמו כן, בענייננו לא נטען כי מדובר בפרוטוקולים מזוייפים וכיוצ"ב ובכל מקרה לא הובאו בפני ביהמ"ש תצהירים או ראיות המצביעים על כך שנפלו ליקויים או אי סדרים שעלולים היו להביא לשינוי התוצאות. על כן, יש לדחות גם טענות אלו ולקבוע כי לא הוכח שהליקויים או אי הסדרים הנטענים בהתייחס לאופן רישום הפרוטוקולים מהווים פגם היורד לשורשו של עניין שעשוי היה להשפיע על התוצאות. ראו לעניין זה: בר"מ 3235/09 עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גסר אלזרקא (1.3.11). באשר לאי ההתאמות הנטענות בין הפרוטוקולים לגיליון ספירת הקולות או בין מספר המעטפות המוצאות מהקלפי למספר המחיקות בספרי הבוחר מדובר בטענות לאי התאמות זניחות, שגם הן לא הוכחו, וגם בטענות אלו אין כדי להצביע על ליקויים היורדים לשורשו של עניין שעלולים היו לשנות את התוצאות. משלא התבקש במועד לעין בפתקי ההצבעה ובתוכנן של הקלפיות ממילא לא הובאה כל ראה כי פגם כל שהוא ברישום הפרוטוקול משקף גם פגם בתוצאת הבחירות, כפי שדווחה בפרוטקול. מכאן גם שלא הובאה תשתית התומכת בטענות המערער כי נפל פגם בהליך ההצבעה (להבדיל מהאופן בו תועדה ההצבעה בפרוטוקול). אשר על כן, לאור המפורט לעיל, סבורני כי גם אם היו אי סדרים מסויימים במהלך הבחירות, כגון אי חתימה על פרוטוקולים וכיוצ"ב, לא הוכח קיומם של ליקויים שעלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות ולכן דין הערעור להידחות. בכל הנוגע לטענות שנטענו לאחר ההחלטה מיום 8.12.13, אשר במסגרתה קבעתי כי בעניין טענות המערער לביצוע עבירות פליליות ומעשים המהווים לטענתו שוחד בחירות יש להעביר טענות אלו לחקירת המשטרה - יש להדגיש כי כפי שקבעתי בהחלטה הנ"ל מדובר בנושאים שיש צורך לבצע בהם חקירה משטרתית ולא ניתן לבחון אותם במסגרת הליך זה בנסיבות העניין. יודגש כי המערער מעלה טענות רבות ומדובר בסוגיות רבות וסבוכות שיש צורך שייחקרו וייבחנו על ידי המשטרה ומן הראוי שכל טענות המערער יעמדו בפני המשטרה בעת ביצוע החקירה. יובהר שוב כי ביהמ"ש אינו מביע כל עמדה בכל הנוגע לביצוען של עבירות או של מעשים המהווים שוחד בחירות, שכן לא ניתן היה בנסיבות העניין במסגרת הליך זה לבחון את הטענות. ככל שחקירת המשטרה תעלה ראיות כלשהן לביצוע עבירות או מעשים המהווים שוחד בחירות, כמשמעו בסעיף 88 לחוק הבחירות, כי אז ניתן יהיה לחזור ולפנות לבית המשפט כדי לחדש את הדיון ערעור הבחירות, וזאת בהתאם להוראות בסעיף 73(א1) לחוק. כמו כן, יובהר כי ככל שלא הוגשה תלונה במשטרה לגבי חלק מהעבירות שנטען שבוצעו (בין אם עבירות לפי סעיף 85 או סעיף 88 לחוק הבחירות, ובין אם עבירות אחרות), ניתן להגיש תלונה במשטרה ואם תתגבשנה ראיות לביצוע עבירות כשלהן יוכל המערער לשקול את המשך צעדיו. באשר לטענות המערער בדבר גיוס תרומות על ידי המשיב 3 מטעם עובדי העירייה או מקורביהם, ממפעלים המתנהלים ביישוב או מקורביהם, ספקים וקבלנים הנותנים שירותים לעירייה או מקורביהם וכן טענות בדבר היותו של המשיב 4 "מועמד קש" של המשיב 3 לצורך משיכת מתנגדים למשיב 3 להצביע לו - סבורני כי גם לטענות אלה לא הובאו ראיות התומכות בהן ואין בהן כדי להביא לביטול הבחירות המבוקש על ידי המערער בדרך שבה הועלו במסגרת ערעור זה. ככל שסבור המערער לעניין טענות אלו כי המשיב 3 או המשיב 4 ביצעו מעשים העולים כדי הפרת החוק או עבירות פליליות פתוחה בפניו הדרך לפנות למשטרה לחקור גם בעניינים אלו. יוער לענין זה כי מהאופן בו הוצגו הטענות לא ברור האם סבור המערער שמדובר בעבירות של שוחד בחירות, כמשמעו בסעיף 88 לחוק הבחירות, כי אז יחולו על חקירת עבירות אלו הוראות סעיף 73(א1) לחוק הבחירות, או שמדובר בקבלת מימון לבחירות בניגוד להוראות חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) התשנ"ג - 1993, כי אז פתוחה בפני המערער הדרך לפעול בתלונה מתאימה בהתאם להוראות חוק זה. בכל מקרה יתכבד המערער ויפנה בתלונה המתאימה שתחקר בהתאם לנדרש ושמורות לו זכויותיו לעניין זה . סיכום: בסיכומו של דבר, לא הוצגו בפני ביהמ"ש ראיות התומכות בטענות בדבר ליקויים של ממש שנפלו בהליך הבחירות, טענות שיש בהם כדי להצדיק את ביטול הבחירות. אשר על כן, הערעור נדחה, ככל שהוא מתיחס לנושאים שנדונו בשלב זה. בכל הנוגע לטענות המערער בדבר שוחד בחירות, טענות למעשים המנוגדים להורות סעיף 88 לחוק הבחירות - אני מורה, כפי שהוראתי כבר בעבר, כי טענות אלו יחקרו ע"י המשטרה שתשלים חקירתה בהקדם האפשרי. לאחר שתושלם החקירה, ובתוך לא יותר משנה ממועד הגשת הערעור, יוכל המערער לפנות לבית המשפט בבקשה לחדש את הדיון ערעור זה. זאת ככל שהדבר נוגע לטענותיו בדבר שוחד בחירות ובשים לב לממצאי חקירת המשטרה והכל בהתאם להוראות סעיף 73(א1) לחוק הבחירות. בכל הנוגע לטענות המערער בדבר עבירות אחרות שאינן נמנות על העבירות המפורטות במסגרת הוראות סעיף 85א' או סעיף 88 לחוק הבחירות - יוכל המערער, ויכול כל אדם שנודע לו כי בוצעה עבירה, לפנות בתלונה מתאימה למשטרת ישראל. ככל שתוגש תלונה יוכל המערער ולשקול את המשך צעדיו לאחר שתושלם החקירה בתלונה שתוגש, ככל שתוגש. אדגיש לעניין זה כי אין בעצם העברת תלונות המערער לחקירת משטרה, בהתאם למצות החוק, משום הבעת עמדה בנוגע לטענות. כפי שכבר צוין בהחלטה קודמת - בית המשפט לא קבע כי הובאה בפניו תשתית עובדתית המבססת את הטענות ולא קבע כי בהנחה וקיימת תשתית עובדתית כי אז המעשים הנטענים מהווים עבירה. כל שהורה בית המשפט הוא לחקור את הטענות, הכל בהתאם להוראות סעיף 73(א1) לחוק הבחירות. עוד יודגש כי ככל שמערער לא יזום גם הגשת תלונה מטעמו למשטרת ישראל, בין אם בנוגע למעשים המהווים, לטענתו, עבירה לפי סעיף 88 לחוק הבחירות, ובין אם למעשים שעניינם בעבירות אחרות, כי אז ניתן יהיה להסיק מכך מסקנות בכל הנוגע לטענות הנ"ל. בסיכומו של הליך זה, ובכפוף להעברת תלונות המערער לעבירות של שוחד בחירות כמפורט לעיל, הערעור, ככל שהוא מתייחס לטענות שבוררו ונבחנו ע"י בית המשפט - נדחה. פסיקת הוצאות - הכלל המנחה כי "בהעדר נסיבות מיוחדות, אין צידוק לכך שבעל דין שזכה במשפט ייצא בחסרון כיס" [ ע"א 9466/05 שווקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.3.2008) פסקה 31 והאסמכתאות שם; ע"א 10242/09 משה בלטר ואח' נ' אילנה מוזר ואח'(טרם פורסם,. ניתן ביום 2.2.11)]. בשים לב לכללים שפורטו בפסיקה אני מורה כי המערער יישא בהוצאות המשיבים 1 ו - 3 בסכום כולל של 10,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים וכן יישא בהוצאות המשיב 4 בסכום כולל של 5,000 ₪. סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כאמור מדובר בפסק דין חלקי. בשים לב להוראות סעיף 73(א1) לחוק הבחירות, אני קובע את הערעור לתזכורת פנימית בפני ליום 1/5/14. עד אז ידווחו הצדדים אם הושלמה חקירת המשטרה ואם יש מקום לקביעת דיון לצורך השלמת שמיעת הטענות המתייחסות לממצאי חקירת המשטרה (ככל שתושלם עד למועד זה). היה ולא תימסר כל הודעה ע"י הצדדים עד למועד זה כי אז תינתן החלטה בעניין דחיית יתרתו של הערעור. בניהזיוףבחירות