סדרי הבחירות שנועדו להבטיח את טוהר הבחירות

נקבעו סדרי הבחירות שנועדו להבטיח את טוהר הבחירות, את הגינות ההליך, את יעילות הליך הבחירות והבטחת יציבות וסדר בגופים הנבחרים. עמד על כך השופט א' ברק בב"ש 67/84 חדד נ' פז, פ"ד לט(1) 667, 670 (1985) באמרו: "מהי תכליתו של חוק הבחירות? שאלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר. יש לו לחוק הבחירות תכליות מספר ברמות הפשטה שונות. ודאי שאחת מתכליותיו של חוק הבחירות היא להגשים את רצונו של הבוחר. אך דומה שאין זו התכלית היחידה. אילו הסתפק המחוקק בכך, די היה לו בקביעה, שהבוחר ירשום את רצונו על פיסת נייר כלשהי וישלשלה לקלפי. אך לא זו גישתו של המחוקק, הקובע הסדרים מפורטים וטכנים באשר לסדרי ההצבעה. דומה שמטרתם של אלה הייתה להבטיח הגינות, טוהר ויעילות בסדרי הבחירות. אכן, המחוקק ראה לנגד עיניו לא רק את רצונו המופשט של הבוחר אלא אף את רצונו כפי שהוא בא לידי ביטוי במסגרות ובסדרים שנקבעו בחוק הבחירות. הגשמת מטרת החקיקה אין משמעותה רק הגשמת רצונו המופשט של הבוחר, אלא, משמעותה גם הגשמת רצונו של הבוחר כפי שהוא בא לידי ביטוי בהסדריו של המחוקק, הבאים להבטיח גם טוהר, הגינות ויעילות בסדרי הבחירות". (ראו גם רע"א 105/94 נאסר נ' באדר - כפר טורעאן (3/3/94) (פסקה 6 לפסק דין השופטת דורנר); רע"א 12/99 מרעי נ' סאבק, פ"ד נג(2) 128, 136 (1999); בר"ם 2610/09 אפרים נ' ועדת הבחירות המקומיות למועצה מקומית אזורית גלבוע (18/5/09)). 9. השמירה על טוהר הבחירות משמעה מניעת כל השפעה בלתי הוגנת על הבוחרים ומניעת כל שינוי או זיוף של תוצאות הבחירות (ראו רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג (21/8/05)). גם עקרון חשאיות הבחירות נועד להבטיח את טוהר הבחירות, להבטיח כי כל בוחר יוכל להגשים את רצונו שלו מבלי לחשוש שמא בחירתו תיודע ברבים ויבולע לו. רק חשאיות מרבית של הבחירות תבטיח גם את טוהר הבחירות (ראו בר"מ 3235/09 עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית ג'סר א-זרקא (1/3/11)). 10. הגשמת התכליות מחייבת הקפדה על מילוי מדויק של סדרי הבחירות. עם זאת, לא כל ליקוי בניהול הבחירות מצדיק את ביטולן של תוצאות הבחירות. החיים מלמדים אותנו כי תקלות עלולות לקרות, בין בתום לב, בין בשל חוסר ניסיון ובין מטעמים פסולים. הלכה הקובעת כי כל תקלה, כל סטייה מסדרי הבחירות תגרום לביטולן, תביא לכך כי לא ניתן יהיה להשלים הליכי הבחירות. על כן נפסק כי שיקולים של סופיות הבחירות, יציבות השלטון והגשמת רצון רוב הבוחרים בהליך דמוקרטי, מחייבים את המסקנה כי לא כל ליקוי יביא לביטול הבחירות. רק ליקוי היורד ל"שורשו של עניין", יצדיק התערבות שיפוטית בתוצאות הבחירות (ראו רע"א 6456/99 רשימת אלופאק "פא" נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית ולראשות המועצה ג'לג'וליה (10/10/99); בר"ם 1837/09 משלב נ' הזימה (18/3/09); בר"ם 2610/09 הנ"ל; בר"ם 3235/09 לעיל). 11. סעיף 72(א) לחוק הבחירות קובע: "כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית-המשפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה - (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; (2) שהמנדטים לא חולקו כחוק; (3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק; (4) שהצביעו בוחרים אשר שינו מענם כאמור בסעיף 85א". סעיף 73(ב) קובע: "(ב) בערעור-בחירות רשאי בית המשפט - (1) לבטל את הבחירות בכלל או באזור-קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית; אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילת לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות; (2) להכריז - מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית - שפלוני לא נבחר חבר המועצה וכי אדם אחר נבחר. (3) אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש הרשות או חברי המועצה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי המועצה, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1)". בהתאם להוראות אלו נפסק כי על מנת שליקוי בסדרי הבחירות יצדיק התערבות שיפוטית וביטול תוצאות הבחירות, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים; קיום ליקוי בהליך הבחירות; הליקוי הינו כזה שיהיה בו כדי השפעה על תוצאת הבחירות (ע"א 275/10 מורביה נ' שלמה (16/3/2010) (פסקה 12); רע"א 414/94 לעיל בעמ' 427; בר"ם 1837/09 לעיל). הליקויים הנטענים 12. משפרשנו את המסגרת המשפטית בגדרה יש לבחון את הליקויים הנטענים נפנה לבחינתם, ונתחיל בליקוי שהוגדר על ידי המערערים כליקוי המרכזי, הליקוי בקלפי מס' 3. קלפי מס' 3 13. אין חולק כי קלפי 3 הייתה מתוכננת להימצא בבית הספר בן-צבי. ביום 30/7/13 כלומר, זמן רב לפני הבחירות, הגיש מר גבריאל נעמן בקשה למנהל הבחירות בשלומי להעתקת הקלפי ל"מרכז בריאות השן" (נספח י' לתשובת המשיבים 6-3). בבקשתו טען, כי העתקת הקלפי תאפשר קיום לימודים סדירים בבית הספר, ותקל על הבוחרים שמרביתם מתגוררים בקרבת המקום המוצע. בתחילה סבר מנהל הבחירות שיש לדחות את הבקשה אולם לאחר דיון ולאחר התייעצות עם מפקח הבחירות הארצי, החליטה ועדת הבחירות על קבלת הבקשה והעתקת הקלפי. אין בפני שמץ ראייה כי השיקולים שעמדו בבסיס הבקשה היו שונים מאלו שנטענו וכי המניעים לבקשה היו כרוכים בדרך כלשהי עם אפשרות להשפעה על תוצאות הבחירות. יתרה מזו, הגם שהמערערים התנגדו לבקשה, הם לא העלו שום טענה הנוגעת להשפעה פסולה על תוצאות הבחירות אלא ביססו את ההתנגדות על החשש שמא ציבור הבוחרים יטעה ולא יידע להגיע למקום הנכון (כפי שניתן לראות לחשש זה לא היה כל בסיס, שכן אחוז המצביעים בקלפי 3 היה מעל 70%). עוד נזכיר כי המערערים או כל גורם אחר לא הגישו כל ערעור וכל השגה על ההחלטה להעתקת הקלפי. החשוב מכל, הם לא העלו שום טענה כי מיקום הקלפי אינו מתאים, כי יש במבנה מצלמת אבטחה או כי לא ניתן לכסות את חלונות המבנה. ביום הבחירות, כך נטען, נתגלה לראשונה כי במיקום הקלפי מוצבת מצלמה. לטענת המערערים הם גילו זאת כבר בשעות הבוקר המוקדמות (דברי עו"ד שר טוב בעמ' 2 לפרוטוקול). בפרוטוקול ההצבעה לא נרשמה כל הערה במהלך היום. רק בתום ההצבעה וספירת הקולות, הוספה הערה על ידי חברי הוועדה. במהלך יום ההצבעה לא נעשתה כל פעולה כדי להסיר את המצלמה ולא נערכה פנייה למנהל הבחירות. זאת ועוד, קצין הביטחון של המועצה העיד כי סייר בכל הקלפיות, לרבות בקלפי מס' 3. בשום שלב לא הופנתה תשומת לבו למצלמה והוא לא התבקש לעשות מאום בקשר למצלמה (עדותו עמ' 4). קצין הביטחון העיד כי המצלמה שהותקנה במקום הייתה "מצלמת דמה", דהיינו לא מדובר במצלמה שמצלמת וכל תכליתה היא להרתיע באים למרכז הרפואי מפני מעשי אלימות (שם, עמ' 3). עוד העיד, כי בכל מקרה המצלמה כוונה אל עבר פרגוד הקלפי ולא אל המצביעים וכי אפילו הייתה פועלת, לא הייתה יכולה לצלם את הצבעותיהם של הבוחרים. 14. הצבת מצלמה פועלת בקלפי פוגעת בחשאיות הבחירות. גם הצבת מצלמת דמה עלולה להרתיע וליצור מצג של מעקב אחר המצביעים. מצביע שאינו יודע כי המצלמה אינה פועלת, עלול לחשוש שמא הבחירות אינן חשאיות והדבר עלול להשפיע על אופן הצבעתו. אלא שבכך לא די כדי להצדיק התערבות בתוצאות הבחירות. המצלמה לא כוונה אל עבר פתקי ההצבעה, כך שאפילו היה בה באופן תאורטי כדי להרתיע, הרי שכל מצביע יכול היה להבין כי הצבעתו אינה מצולמת. ניתן גם לראות כי המצלמה לא גרמה לכל הרתעה, שכן בקלפי 3 הצביעו 535 מצביעים, מתוך 682 בעלי זכות הצבעה. מספרי הקולות הכשרים בבחירות לראשות המועצה היה 506, מתוכם הצביעו 280 עבור מר גבריאל נעמן ו-217 עבור מר דוד דר. היתרה 9 - הצביעו עבור מר חגי סלק. זוהי התפלגות דומה להתפלגות הקולות בכל הישוב ואינה מלמדת כי מי מהבוחרים שינה הצבעתו בשל המצלמה. אין גם שום ראיה אחרת כי מאן דהוא הושפע באופן מעשי מנוכחות המצלמה. 15. לבסוף אציין כי אין לקבל טענה בדבר ליקוי בסדרי הבחירות המועלית לראשונה רק לאחר פרסום תוצאות ההצבעה, כאשר הליקוי היה ידוע זמן רב מראש. את דבר הימצאותה של המצלמה ניתן היה לגלות כבר בעת ההחלטה על מיקום הקלפי, ולא כל שכן, בבוקר ההצבעה. המערערים שתקו ולא עשו מאום. צריך לזכור, מדובר בליקוי שתיקונו פשוט. די היה לכסות את המצלמה בדף נייר או לסובבה לכיוון הקיר. אילו רצו המערערים או נציגיהם בוועדת הקלפי למנוע את הפגיעה בבוחרים בשל הצבת המצלמה, יכלו לעשות זאת בקלות רבה. אין זאת אלא שהטענה בדבר "הליקוי" הנטען נשמרה עד לתום יום הבחירות ולאחר שתוצאות הבחירות התבררו (על החובה לפעול ללא שיהוי ראו בג"צ 9822/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מנהל הבחירות עירית סח'נין (27/11/08); רע"א 94/94 שוקר נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית בני עי"ש, פ"ד מח(5) 183 (1994)). 16. גם הטענה כי חלונות חדר הקלפי לא היו מכוסים כראוי, דינה להידחות. גם זהו ליקוי שניתן היה לתקנו על נקלה ביום הבחירות בדרך של הוספת וילונות או כיסויים אחרים לחלונות. יתרה מזאת, מר אליהו ליזמי, שתצהירו צורף לערעור, הצהיר כי במהלך יום הבחירות הגיעה תלונה כי חלונות הקלפי אינם מכוסים. לדבריו "עשינו מאמץ לכסות את החלונות על ידי סדינים וגם זה לא סגור במאת האחוזים". משמע, הליקוי טופל והחלונות כוסו. 17. מכל מקום, אפילו היה ליקוי כלשהו במצלמת הדמה ובהעדר כיסוי מספיק לחלונות, הרי שמדובר בליקויים קלים וניתנים לתיקון מידי, שלא השפיעו על תוצאות הבחירות בקלפי והדבר עולה מהתפלגות הקולות. מכאן, שהפגמים שעליהם הצביעו המערערים בקלפי 3, אינם מצדיקים כל התערבות, לא כל שכן, אינם מצדיקים ביטול הבחירות. בחירת מזכירי הקלפי 18. המערערים טוענים כי נפל פגם בבחירת חלק ממזכירי הקלפי. לטענתם, חלק מהמזכירים הינם בעלי זיקה למר נעמן או למקורביו. כך למשל נטען, כי הגב' מירב אבוטבול ששימשה כמזכירת קלפי 2, הינה עובדת עמותת "בית הקשיש", הכפופה למועצה, ומזכיר קלפי 5 - מר רוני אוזנה, הינו גיסו של שותפו העסקי של מר נעמן. כמו כן, הובטח לו כי ישמש הקב"ט הבא של המועצה. מזכיר קלפי מס' 7, הגב' קרין אבוטבול, שוכרת דירה מאחיו של מר נעמן. 19. טענות אלו אינן מצביעות על ליקוי בסדרי הבחירות. כפי שהבהיר מר שלבי, מנהל הבחירות, הוא נהג בעבר להזמין מזכירי קלפי המוכרים לו אישית ומתגוררים בישובים אחרים. על-פי הוראות המפקח הארצי נאסר עליו לעשות כן ועל כן פורסמה מודעה המזמינה את הציבור להגיש מועמדות לתפקיד מזכירי קלפי. לאחר שהוגשו הבקשות, נערך מיון שכלל ראיונות ומבחנים ונבחרו המזכירים. כל המזכירים שנבחרו חתמו על תצהיר ולפיו אין בינם לבין מי מהמועמדים לראש המועצה או למועצה כל קשר (דברי מר שלבי עמ' 6 לפרוטוקול). דרך זו של מינוי מזכירים הינה ראויה ולכאורה היה בה להבטיח כי מזכירי הקלפי יהיו משוחררים מכל זיקה למתמודדים. 20. גם כאן נזכיר את שאמרנו לעיל, טענות כנגד בחירת מזכירי הקלפי צריך וראוי להעלות מבעוד מועד ולא בתום הבחירות. צריך לזכור כי נבחרו גם מזכירים מחליפים למקרה הצורך, ואילו היו מועלות טענות כלשהן כנגד מזכירי הקלפי שמונו, ניתן היה להחליפם. לבסוף אוסיף, כי הקשרים עליהם מצביעים המערערים אינם כאלו המצדיקים את פסילתם של המזכירים. לא מדובר בקשרים קרובים למועמדים או כאלו שיכולים ללמד כי מזכירים מונו על מנת לסייע ולעזור למועמד פלוני. צריך לזכור גם כי מזכיר הקלפי אינו פועל לבדו אלא בכל קלפי נוכחים חברי ועדת הקלפי המנהלים יחדיו את הבחירות וכל תפקידו של המזכיר הינו לוודא כי סדרי הבחירות ישמרו. שמירת חומר הבחירות והבאת מעטפות החיילים 21. המערערים סבורים כי נפלו ליקויים בדרך שמירת חומר הבחירות ובדרך הבאת המעטפות הכפולות של החיילים. לטענתם, לחדר שהועמד לרשות מנהל הבחירות היו מספר מפתחות, כך שיכלו להיכנס אליו אנשים נוספים. עניין זה לא הוכחש, אולם מנהל הבחירות, מר שלבי, הבהיר כי בחדר האמור לא החזיק את חומר הבחירות. לעדות מנהל הבחירות, הוא קיבל בבניין המועצה את המסמכים ואת הפרוטוקולים ממזכירי הקלפי. לאחר סיום קבלת המסמכים נטל איתו, באופן אישי, את כל החומר ומאז המסמכים שמורים בידו. המסמכים לא נשארו בחדר המועצה. נזכיר, כי סעיף 95 לחוק הבחירות קובע כי את המסמכים הנוגעים לבחירות יש לשמור במקום בטוח עד לאחר המועד להגשת ערעורי בחירות, או עד מתן פסק דין. אין הוראה כי המסמכים יישמרו בחדר המועצה דווקא ואין כל טענה כי המסמכים לא נשמרו כראוי עד היום. אין גם כל פסול בכך שמנהל הבחירות הביא את המעטפות הכפולות בעצמו, ללא ליווי, ומכל מקום אין טענה כי נפל פגם כלשהו בספירת מעטפות החיילים או שיש בכך להשפיע על תוצאות הבחירות. בסך הכל היו 115 מעטפות כפולות וההצבעה בהן התפלגה בין המועמדים, כך שלמר נעמן הצביעו 69 בוחרים ולמר דר 40 בוחרים. מכאן ברי שההצבעה במעטפות הכפולות תואמת את ההתפלגות הכללית ומכל מקום, בשים לב לתוצאות, לא היה במעטפות כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. פגמים בניהול הספירה 22. המערערים מעלים טענות שונות בנוגע לניהול ספירת הקולות בקלפיות. בין היתר נטען, כי במספר קלפיות יצאו כל חברי הקלפי להתאוורר ולעשן ורק נציגי רשימת דחף, רשימתו של מר נעמן, נותרו לבדם בחדר. לאחר ההפסקה, מששבו נציגי הרשימות האחרות, התגלו רצפים של מעטפות ובהן פתקי הצבעה של רשימת דחף ושל מר נעמן. לטענה זו אין כל זכר בפרוטוקולים של הוועדות, שהרי אם אכן כך אירע צפוי היה כי החשד בדבר זיוף יירשם מידית. יתרה מזו, לפחות באחת הקלפיות, בקלפי מס' 4, נרשם בפרוטוקול, כי מי שנשאר לבד ונגע במעטפות היה נציג רשימת המערערים ולא נציג רשימת דחף. מכל מקום, כל פגם בהליך הספירה צריך לרשום בפרוטוקול הוועדה, אשר אמור לשקף את שאירע (ראו עמ"ן (חי') 15493-11-08 הזימה נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית כפר אבו סנאן (8/12/08); עמ"ן (י-ם) 319/06 מפלגת העבודה - מימד נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 (18/8/06)). הואיל ואין כל זכר לטענות האמורות בפרוטוקולים, אין לקבל את הטענה. 23. המערערים מפנים גם למחיקות ואי התאמות ברישומים השונים של ספירת הקולות והפרוטוקולים. כך למשל נמצאו חסרים בחתימות על טפסי ספירה במספר קלפיות או פערים בלתי מוסברים בין מספרי המעטפות בספירה (סעיפים 70-53 לערעור). מעיון במסמכים ניתן לראות שמדובר בטענות זניחות, תיקון של מחיקה לא ברורה או רישום לא מסודר של הספירה. ולא מדובר בליקוי היורד לשורש העניין. כפי שאמרנו לעיל, טעויות קלות, סטייה ברישום, מחיקות ותיקונים וכיוצא באלו, מלמדים רק כי אנו עוסקים באנשים חיים, שאינם עוסקים יום יום בספירת קולות בקלפי ואך טבעי כי יהיו תקלות מינוריות שכאלו. מכל מקום, הפרוטוקולים של הוועדות מרכזים את כל הספירות ואף כל התוצאות ואלו ברורים וחתומים כדין. די בכך כדי להצדיק דחיית הטענה. "גלגול" מעטפות 24. המערערים מעלים חשדות שמא בקלפיות שונות הוחלפו מעטפות הבחירה שניתנו לבוחרים במעטפות שהוכנו מראש ובהן פתקי הצבעה מוכנים. נטען, כי היו מקרים בהם בוחרים הגיעו עם מעטפה מוכנה מראש, אותה שלשלו לקלפי ואילו את המעטפה הריקה שקיבלו מוועדת הקלפי, החזירו לשולחיהם על מנת שיתנו מעטפה דומה למצביע אחר. מעיון בתצהירים ובפרוטוקולים עולה כי אין בסיס לטענה בדבר תופעה שכזו ופרט למקרה אחד שבו נרשם כי מצביעה שכחה לשלשל מעטפה והדבר תוקן, לא נרשמו כל מקרים המעידים על "גלגול" מעטפות. פתקי הצבעה 25. המערערים טוענים כי פתקי ההצבעה עם שמו של מר נעמן היו "זוהרים" יותר משאר פתקי ההצבעה והדבר נועד למשוך תשומת לב של הבוחרים ולהניעם להצביע עבורו. ספק רב בעיני האם לשינוי גוון הפתק ישנה רלבנטיות כלשהי לבוחרים והאם אכן גוון זוהר יותר ישפיע על הבוחרים. מכל מקום, פתקי ההצבעה אושרו על ידי מנהל הבחירות מבעוד מועד ואין מקום להעלות טענות על גוון הפתקים בשלב זה. ספירת מעטפות ריקות 26. כדי לשכנע כי לא נעשו מקרי "גלגול" מעטפות, טוענים המערערים כי היה על ועדת הקלפי לספור גם מעטפות ריקות שלא שולשלו לקלפי ולוודא כי לא נעלמו מעטפות שכאלו. הואיל ואין בתקנות בסיס לחייב את חברי ועדת הקלפי לספור גם מעטפות סגורות שלא שולשלו לקלפי (להבדיל מהחובה לספור ולציין מעטפות פסולות), הרי אין "במחדל" הנטען כל ליקוי. 27. אין גם בסיס לטענות שהועלו בבקשה בתיק 67724-10-13 לבדיקת המעטפות והחתימות עליהן. כל המעטפות נבדקו על ידי חברי ועדות הקלפי לפני ספירת הקולות ואילו נמצאו מעטפות ללא חתימה או עם חתימות מזויפות, היה הדבר נרשם בפרוטוקולים. מאחר ואין כל הערה בפרוטוקולים, הרי שאין בסיס לבקשה ואין כל מקום לבצע בדיקה נוספת של המעטפות. ודוק, סעיף 96א' לחוק הבחירות שתכליתו מתן צווי עיון בפתקי ההצבעה נועד לשמש כהכנה לקביעת הגשת ערעור בחירות, מסייג את סמכות בית המשפט ומורה כי "בית המשפט ייתן צו לעיון בפתקים אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על חלוקת המנדטים". משמע, על המבקש למלא את שני התנאים: ראייה לכאורה לליקוי וקשר סיבתי בין הליקוי הנטען לתוצאת הבחירות. אף אחד מתנאים אלו לא התקיים במקרה זה. האווירה 28. למערערים טענות למכביר בדבר אווירה של איומים, מעקבים והפחדות. המערערים אף צירפו תצהירים של מספר פעילים, אולם מעיון בתצהירים ניתן לגלות כי מדובר בעיקר בשמועות ובמחשבות ולא במעשים של ממש. גם אם במקרים מסוימים גלשו הוויכוחים בין הקבוצות היריבות של התומכים לצעקות ואפילו לקטטה שבה היה מעורב, על פי הנטען, קרוב משפחה של מר נעמן, אין בכך כדי להצביע על עבירות על חוק הבחירות, על התנהגות המעידה על פגיעה בטוהר הבחירות או כי תוצאות הבחירות אינן משקפות את רצון הבוחרים. ככל שמי מהתושבים סבור כי בוצעו מעשים אסורים, הוא רשאי לפנות לגורמי החוק האמונים על חקירת מעשי עבירה, כפי שאף נעשה במספר הזדמנויות, ואם יוכחו מעשי עבירה שכאלו, יש להניח כי ימוצה הדין עם העבריינים. בשלב זה אין בפניי כל ראיות מוחשיות על מעשי עבירה, על פגיעה בטוהר הבחירות ועל כן אין בטענות בדבר אווירה כדי להצדיק התערבות שיפוטית. סוף דבר 29. בשים לב לכל האמור, הנני דוחה את הערעור על כל חלקיו. מוטב היה כי המערערים יחפשו דרכים לשיתוף פעולה עם ראש המועצה וחברי המועצה הנבחרים ויפעלו יחדיו לקידום ענייניהם של תושבי שלומי. בשים לב לתוצאות ההליך, אני מחייב את המערערים לשאת בהוצאות המשיבים 2-1 ו-6-3, בסך של 5,000 ₪ לכל קבוצה. בחירות