תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסה לביטוח בית עסק מסוג "אלומה" הנתבעת הודתה בקיומו של כיסוי ביטוחי ובזכאותה של התובעת לקבלת תגמולי ביטוח, אך טענה לביטוח חסר. במקביל להגשת כתב ההגנה, שלחה הנתבעת הודעה לצד שלישי נגד מי שלטענתה אחראים לנזק שנגרם. 2. בפתח ישיבת ההוכחות הודיעו התובעת והנתבעת כי הגיעו להסכמה ביניהן, וניתן פסק דין ביחסים שבין התובעת לנתבעת; הצד השלישי לא נטל חלק בפשרה זו, וההליכים בעניין ההודעה צד שלישי, נמשכו. פסק דין זה מתייחס, איפוא, רק לחזית שבין הנתבעת לצדדים השלישיים. 3. התובעת היא חברה העוסקת בתכנון, הקמה ומתן שירות ל"חדרים נקיים", וברשותה מכשירים שונים המשמשים אותה בעבודתה, בהם מכשיר נייד למדידת חלקיקי מים באוויר (להלן: "המכשיר"). הצד השלישי מס' 2 היא חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון, הצד השלישי 1 הוא בעל החברה (שני הצדדים השלישיים ייקראו להלן יחדיו: "גבאי"). 4. התובעת הוזמנה על ידי חברת טרנספרמה מדיקל בע"מ (להלן: "מדיקל") כדי לבצע במפעלה סדרה של 3 בדיקות יומיות לניתור חלקיקים באוויר. לשם ביצוע הבדיקות, הובא המכשיר למפעלה של מדיקל, ושם הוא ניזוק. ניסיונות לתקנו כשלו, התובעת רכשה מכשיר חלופי ופנתה לנתבעת, כמבטחת, בדרישה לשפותה על נזקיה. הנתבעת טוענת שהמכשיר ניזוק כתוצאה מכך שעובדת ניקיון של גבאי הניחה לידו דלי מים, ובעת הנחת הדלי, ניתזו מים על המכשיר וגרמו לנזק. לטענתה, עובדת הניקיון התרשלה כלפי התובעת, גבאי כמעביד נושא באחריות שילוחית למעשיה ומחדליה של העובדת מטעמו, ולפיכך על גבאי לשפותה בגין התשלומים ששילמה לתובעת. 5. גבאי מודה שבמועדים הרלוונטיים חברה בבעלותו ביצעה שירותי ניקיון במדיקל, אך מכחיש את קיומו של האירוע. לטענתו, עד מועד קבלת ההודעה לצד שלישי איש לא בא אליו בכל תלונה או דרישה, לא מטעם מדיקל ולא מטעם התובעת. ומכל מקום, אם אומנם אירע אירוע כזה, האחריות לו נופלת כולה על כתפי עובד התובעת שהניח את המכשיר העדין והיקר על הרצפה. 6. מטעם הנתבעת העיד עובד התובעת, מר ריצ'ארד סמוליק (להלן: "עובד התובעת") ומטעם הצדדים השלישיים העיד הצד השלישי מס' 1, בעל החברה, מר יורם גבאי. 7. מעדותו של עובד התובעת עולה התמונה הבאה: העובד הגיע למדיקל כדי לבצע שם בדיקות לניתור חלקיקים בתוך חדר נקי. העובד הבהיר בעדותו שכדי להבטיח נקיון מקסימאלי בתוך החדר הנקי, קיימת מבואה לפני החדר, והכניסה אליה היא דרך דלת זכוכית. לפני דלת הזכוכית מונח שטיח דביק, שמטרתו למנוע כניסת לכלוכים שנדבקו לסוליות הנעליים, לתוך החדר הנקי. אחרי דלת הזכוכית, בתוך המבואה, יש אזור הלבשה, וכל מי שמבקש להיכנס לחדר הנקי, צריך ללבוש חלוק, ולכסות את השער והנעליים בכיסוי מתאים. אשר לאירוע הנדון. העובד ביצע במדיקל סדרה של 3 בדיקות יומיות לניטור חלקיקים. ביומיים הראשונים בוצעו הבדיקות כסדרן. ביום השלישי הוא הגיע למקום מוקדם יותר, והבחין שעובדת הניקיון טרם סיימה את עבודתה והיא נמצאת במבואה לפני החדר הנקי. הוא המתין בחוץ ואת המכשיר הניח על הרצפה, ליד דלת הזכוכית (ראה תרשים נ/2). כשהעובדת סיימה את עבודתה, היא יצאה בהליכה לאחור, גבה לכיוון הדלת, ביד אחת היא אחזה בדלי ובאחרת היא פתחה את הדלת. היא יצאה והיא הניחה את הדלי עם המים על הרצפה סמוך לדלת, וכתוצאה מכך, נתזו מהדלי מים, ופגעו במכשיר שהונח סמוך לדלת (תצהיר עדות ראשית, נ/1; שרטוט של המקום, נ/2; פרוטוקול עמ' 12 שורות 3 - 9). 8. מטעם הצדדים השלישים העיד רק גבאי. לדבריו עובדת הניקיון שהיתה במקום היתה עובדת קבועה, מסורה ואחראית, המכירה היטב את העבודה, לאחר שקיבלה תדרוך מפורט. שיטת העבודה של ניקיון חדר נקי, היא "מבפנים החוצה", על כן היציאה מהחדר היא עם הגב, כך שמי שיוצא מהחדר "עיוור" לנעשה בחוץ. בהתאם לנהלים, אין כל אפשרות שמים מהדלי ישפריצו החוצה, מאחר והדלי ממולא באמצעות מדיד, וגובה המים אינו עובר שליש מגובה הדלי. גבאי אישר שהוא אישית לא היה במקום, ואף שעובדת הניקיון עובדת אצלו גם כיום, היא לא העידה מאחר והיא עולה חדשה, היא פחדה להגיע למסור עדות והיא גם לא זכרה את המקרה שקרה לפני מספר שנים (עמ' 23 שורות 10 - 11). 9. אלו כל העדים שהעידו, וכך, העד היחידי לאירוע היה עובד התובעת. עדותו של גבאי, בחלקים רבים, היא עדות שמיעה בלתי קבילה, וכל הטענות בדבר אופן התנהלות עובדת הניקיון לא הוכחו. ולא רק שהטענות לא הוכחו, אלא שיש להפעיל לחובת גבאי את החזקה הקובעת שצד, שללא נימוק סביר, נמנע לזמן עד שיכול היה לתמוך בעניינו, עושה כן מאחר ואותו עד היה תומך דווקא בגרסת הצד האחר. לאור האמור, יושתת פסק הדין על עדותו של עובד התובעת, עד הנתבעת. 10. עם זאת, ולמרות האמור, הגעתי למסקנה שדין ההודעה לצד שלישי, להידחות. הטעם לכך, הוא שמעדות עד הנתבעת (עובד התובעת) עצמו עולה, שהוא התרשל בהתנהגותו, והנזק אירע בראש ובראשונה בשל רשלנותו שלו. העובד העיד שעובדת הניקיון נכנסה לחדר הנקי עוד טרם הגיע למקום, וכשהוא הניח את המכשיר סמוך לדלת הזכוכית העובדת כבר היתה בתוך החדר (עמ' 17 שורות 21 - 22). משמע, העובדת כלל לא יכולה היתה לדעת שלאחר כניסתה לחדר הגיע מאן דהוא והניח ליד הדלת את המכשיר העדין. העובד גם לא הזהיר את העובדת שהמכשיר מונח ליד הדלת, וכשנשאל, אם הוא מסכים שהעובדת היתה בבחינת עיוור לנעשה מחוץ לדלת השיב: "היא עבדה בסדר, היא זזה אחורנית, נכון שהיא לא יודעת מה יש מאחור" (עמ' 17 שורות 30 - 31). בהמשך עדותו טען העד שהעובדת יכולה היתה להסתכל לאחור כדי למנוע את הנזק, אך הסכים ש: "אין לה סיבה להסתכל" (עמ' 18 שורה 6). זאת ועוד. מדובר במכשיר עדין, רגיש ויקר, הוא אינו גדול, אורכו 30 - 40 ס"מ, וגובהו ורוחבו 25 ס"מ (עמ' 12 שורות 24 - 25; תמונה ג1). לא היתה כל סיבה להניח מכשיר עדין שכזה על רצפה, ועוד סמוך לדלת כניסה/יציאה. לא היתה גם כל סיבה להניח את המכשיר דווקא במקום בו הונח, וניתן היה להניחו בינתיים במקום אחר, גבוה יותר ובטוח יותר. ואכן, עובד התובעת עצמו העיד כי: "אידיאלית הייתי צריך להשאיר את המכשיר בשולחן איפה שעשיתי את הטיפול הראשוני ולהעביר את זה איפה שהנחתי אותו רק אחרי שהיא יצאה אבל העניין שלא ידעתי בכלל איך היא הולכת לצאת ושתעשה את התנועה עם היד והדלי כמו שהיא עשתה" (עמ' 20 שורות 25 - 27). מכל האמור עולה שעובד התובעת הבחין בעובדת הניקיון כשהיא בתוך החדר, הוא ידע שהיא סבורה שהמעבר פנוי מאחר וטרם כניסתה לחדר לא היה במקום כל מכשול, הוא גם ידע שהוא עצמו הקדים לעבודה ונוכחותו במקום אינה צפוייה. הוא ידע שבהתאם לסדרי העבודה בחדר נקי, עובדת הניקיון עתידה לצאת מהחדר בהליכה לאחור, כך שאין סיכוי שהיא תבחין במכשיר המונח לצד הדלת, והוא גם ידע שעובדת הניקיון תוציא מהחדר דלי עם המים. העובד ידע שמדובר במכשיר רגיש ויקר, לא היתה כל סיבה להניחו במקום בו הונח, ולא היתה כל מניעה להניחו במקום גבוה ובטוח יותר. במכלול נסיבות אלו, הנחת המכשיר על הרצפה סמוך לדלת הזכוכית, מהווה התרשלות רבתית ומכריעה, והיא זו שגרמה לנזק. 11. טוענת ב"כ התובעת כי גם אם עובד התובעת התרשל, יש בכך לכל היותר משום תרומת רשלנות, אך עיקר האשם רובץ לפתחה של עובדת הניקיון, שיצאה את החדר בהליכה לאחור, מבלי לוודא שהדרך פנויה. איני מקבלת טענה זו. לדידי, היפוכם של דברים. האשם העיקרי, יוצר המכשול וגורם הנזק, הוא עובד התובעת שהניח מכשיר, רגיש, יקר ועדין, בדרכו של מי שברור היה שלא ישגיח בו. אכן, יתכן ולו עובדת הניקיון היתה מביטה לאחור הנזק היה נמנע, עם זאת, יש לראות במחדלה לעשות כן בגדר אשם תורם, שאינו יכול לבסס עילה לתביעה. אין באשם תורם זה כדי לשנות מרשלנותו המהותית והמכרעת של עובד התובעת. 12. לאור האמור דין ההודעה לצד שלישי להדחות. בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך שעולה שגם עובדת הניקיון התרשלה במידה מסויימת, יישא כל צד בהוצאותיו. ביטוח עסקפוליסה