תביעה כספית שעניינה תשלום עבור שירותי גלוון למוצרי פלדה

תביעה כספית על סך 120,682 ₪, שעניינה תשלום עבור שירותי גלוון למוצרי פלדה התובעת היא חברה העוסקת במתן שירותי גלוון. הנתבעת היא חברת בניה, שהזמינה מהתובעת שירותי גלוון עבור פרוייקט תחנת רכבת "ההגנה". הנתבע ערב בערבות אישית לפירעון התשלומים המגיעים לתובעת. טענות התובעת: הנתבעת לא שילמה לתובעת את התמורה המוסכמת עבור שירותי הגלוון שניתנו לה. התמורה המוסכמת עבור שירותים אלה עולה כדי 108,588 ₪ (120,682 ₪, נכון ליום הגשת התובענה). הנתבעים אחראים לתשלום כלפי התובעת יחד ולחוד. התובעת הוסיפה וטענה בכתב התשובה לכתב ההגנה, שטענות ההגנה הן טענות סרק וכי הטענות ביחס לטיב העבודה של התובעת הועלו כשנה וחצי לאחר האספקה לנתבעת וזאת, בעת ביקור נציג התובעת לצורך גביית התשלום בגין השירות שניתן לנתבעת. עוד נטען, שלא נשלחה הודעת קיזוז לתובעת ושלא ניתן לקזז סכומי כסף שאינם מוגדרים ומדויקים. טענות הנתבעים בכתב ההגנה: הנתבעת ביצעה את פרוייקט תחנת רכבת ההגנה. הנתבעת לא קיבלה תשלום מהמזמינה עבור עבודתה, בשל ליקויים חמורים ביותר בעבודת הגלוון שביצעה התובעת. עובי הגלוון היה מעל התקן והנתבעת נאלצה להשקיע מאות שעות עבודה של עובדים, שישפשפו את הקונסטרוקציות. לצורך ביצוע עבודות השפשוף נאלצה הנתבעת לשכור במת הרמה למשך חודשיים. הנתבעת נאלצה לספק חומרים לעבודת השפשוף, לשלם שכר עבודה לעובדים, לספוג עיכובים בתשלום, נאלצה לממן את עלותו של צבע מיוחד לתיקוני השפשופים ולשכור קבלן מיוחד, כדי שיבצע את עבודת תיקוני הצבע. מוסיפה הנתבעת וטוענת, ששני מבנים (קונסטרוקציות) נשלחו לתובעת לצורך גלוון ולא חזרו כלל. לטענת הנתבעת, נזקיה הישירים בגין עבודתה הלקויה של התובעת ובגין אובדן המבנים עולים על עלות השירות שניתן לנתבעת על ידי התובעת. התובעת ידעה על כל אלה והגישה תובענה זו בחוסר תום לב. דיון עיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובמסמכים שהוצגו ושקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה, שיש לקבל את התובענה בחלקה. אין מחלוקת בין הצדדים, שהתמורה המוסכמת עבור שירותי הגלוון מגיעה כדי 108,588 ₪ (קרן). אין גם מחלוקת בין הצדדים, שנתבע 2 ערב לחובות נתבעת 1 כלפי התובעת (סעיפים 2 - 4 לכתב ההגנה). לטענת הנתבעים, אין הם חייבים בתשלום לתובעת בשל עבודה לקויה של התובעת, שגרמה להם לנזקים ולהוצאות ובשל מבנים שאבדו במפעל התובעת. טענתם הראשונה של הנתבעים היא, ש"הנתבעת לא קיבלה תשלום מהמזמינה עבור עבודתה בגלל ליקויים חמורים ביותר בעבודת הגלוון שבצעה התובעת" (סעיף 5 לכתב ההגנה). נראה, כי הנתבעים לא השכילו להוכיח טענה זו ברמת ההוכחה הנדרשת. ראשית, בכתב ההגנה לא צויין כלל הסכום שלא שולם לנתבעת בגין העבודה נשוא התובענה. היעדר הפירוט מעורר תמיהה רבה, שכן מדובר, לכאורה, בסכום קצוב. שנית, לא הוגשה אסמכתא לקיזוז בפועל. מאחר ומדובר בחשבונות, בחשבוניות ובתשלומים, ניתן היה לצפות מהנתבעת, שתגיש חוות דעת או תצהיר של רו"ח, שיבהיר מה היו הסכומים המגיעים לנתבעת עבור עבודתה, מה היו הסכומים שקיבלה בפועל ועבור מה, ומה היו הסכומים שקוזזו בפועל. לא הוגשה חוות דעת ולא הוגש תצהיר ולפיכך, לא ניתן לקבל את טענת הקיזוז העמומה של הנתבעת. מר הרצל אברהמי הוא הבעלים של חב' ה.א.ל. ערד 2000 קבלנות ויזמות בע"מ (להלן - מר אברהמי, ה.א.ל. ערד, בהתאמה), אשר היתה הקבלן הראשי בפרוייקט ואשר הזמינה את העבודה נשוא התובענה מהנתבעת. מר אברהמי העיד, שהמכתב הלא חתום מיום 25.3.2008 (נספח ב' לתצהירי הנתבעים) הוא מכתבו. במכתב זה מודיע מר אברהמי לנתבעת, שקיבל תלונה מהמזמין, רכבת ישראל, לגבי ליקויים בגלוון, כי המזמין מקזז סך של 150,000 ₪ "כפיצוי עד הסדרת הסוגיה" וכי חשבון הנתבעת יקוזז בהתאם על ידו. "הסוגיה", תיקון הליקויים, הוסדרה עד לסוף חודש אוגוסט 2008 (סעיף 23 לתצהיר נתבע 2) או עד לסוף שנת 2008 תחילת 2009 (התאריכים על נספחי ב' לתצהירי הנתבעים). הגלוון תוקן ועל כן היה מקום לשלם לנתבעת על עבודתה. עוד העיד מר אברהמי, ש"הקיזוז היה גדול יותר", אבל באו לקראת הנתבעת (עמ' 9 ו - 13 לפרוטוקול). לדבריו, הקיזוז לא בוטל, כי "באותה תקופה עשו לי עיקולים ולא יכולתי לשלם" וכי לאחר מכן "החברה נפלה" ולא ניתן היה לשלם לנתבעת, "הייתי משלם אם הייתי יכול" (עמ' 10 לפרוטוקול). דא עקא, שהחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון רק "בסביבות יוני 2010" (עמ' 11 לפרוטוקול), כשנה או שנה וחצי לאחר הליקויים הנטענים. יתרה מכך, אף הוא, מר אברהמי, לא הציג כל מסמך התומך בדבריו לגבי העיקולים ולגבי הליכי הפירוק של החברה. עדותו של מר אברהמי אף נסתרת על ידי עדותו של מר יוסי ברכה, מפקח מטעם חב' הניהול של רכבת ישראל, דנה הנדסה בע"מ (להלן - מר ברכה). מר ברכה העיד, שהפיקוח אישר את התשלום עבור העבודה (עמ' 62 לפרוטוקול) ושלמיטב ידיעתו, התשלום בוצע על ידי רכבת ישראל לחב' ה.א.ל. ערד (עמ' 63 לפרוטוקול). טענתם השניה של הנתבעים היא, שהיו ליקויים חמורים בעבודת הגלוון (סעיף 5 לכתב ההגנה), שעובי הגלוון היה מעל התקן (סעיף 7 לכתב ההגנה) וכי "הגלוון מחוספס מאוד, עבה ועם הרבה גושים" (סעיף 6 לכתב ההגנה). מנהל התובעת טען בעדותו, שאין בתקן הגדרת מקסימום לעובי הגלוון (עמ' 16 לפרוטוקול). הנתבעת לא הוכיחה את קיומו של התקן הנטען על ידה ומנהלה העיד, שאין הוא יודע מה קובע התקן בעניין זה (עמ' 75 לפרוטוקול). לפיכך, לא ניתן לקבל טענה זו בדבר החריגה מהתקן. הנתבעים מנסים לתמוך את טענתם במכתבו של מר יוסי ברכה, מפקח מטעם חב' הניהול של רכבת ישראל, דנה הנדסה בע"מ (להלן - מר ברכה) מיום 20.3.08 (נספח א' לתצהיר הנתבעים). במכתב זה נכתב כדלהלן: "יואל שלום, בסיור שנערך באתר נראה חומר מגולוון שהגיע לשטח. הגלוון מחוספס מאוד, עבה ועם הרבה גושים. אין להתחיל בביצוע עבודות הצבע לפני תיקון/שפשוף הנ"ל". דא עקא, עיון בחקירתו של מר ברכה מעלה, שאין במכתב כדי לסייע לנתבעים. מר ברכה העיד, שאין הוא "מעיר פה על עובי גלוון לקוי או לא לקוי, אני לא מעבדה, אני רק הערתי פה על הרבה גושים ומה שאני צריך לקבל זה בעצם רמת גימור גבוהה מבחינת צבע, זו הייתה כוונתי" (עמ' 62 לפרוטוקול, הדגשה הוספה). כל דאגתו של מר ברכה היתה נתונה לרמת הגימור של הצבע. בהמשך, אומר מר ברכה, שאין לו מומחיות בגלוון, הוא לא אמר שהגלוון לא בסדר וכי הדבר היחיד שהפריע לו היה הגראדים", הגושים (עמ' 65 - 66 לפרוטוקול). עוד העיד מר ברכה, שהמכתב מתייחס למשלוח מסויים שראה ואין הוא מתייחס לכל המשלוחים שהגיעו לפרוייקט (עמ' 66 לפרוטוקול). מר ברכה העיד עוד, ש"לא היתה בעיה עם רמת הגלוון, עם איכות הגלוון" (עמ' 67 לפרוטוקול). עולה אם כן, שהפיקוח לא סבר, שהיה פגם בגלוון והמכתב מיום 20.3.08 התייחס למשלוח אחד בלבד. עוד יש לציין בעניין זה, שנתבע 2 העיד, שהגלוון עבר את כל הביקורות והעניין היה ויזואלי בלבד (עמ' 50 לפרוטוקול). הנתבעים גם אינם יכולים להבנות מעדותו של מר אברהמי בעניין זה. מר אברהמי העיד, שלא ראה את הגלוון לפני פעולות התיקון הנטענות וראה את הקונסטרוקציות "אחרי צביעה ראשונה או שניה, לא זוכר" (עמ' 14 לפרוטוקול). הנתבעים טוענים להוצאות שהוצאו עקב עבודתה הלקויה לכאורה של הנתבעת וזאת בגין אמצעי הרמה, מנופים, גנרטור, קבלן צבע, קומפרסור ושכר עבודה. עיון בנספחים לתצהירים מעלה, שהחשבוניות מופנות לחב' ה.א.ל. ערד ולא לנתבעת ואין כל ראיה לכך, שההוצאות כרוכות וקשורות בליקויים הנטענים ואין כל ראיה לכך, שההוצאות שולמו על ידי הנתבעת או קוזזו על ידי חב' ה.א.ל. ערד. כך גם נספח ב' לתצהירים. הנספח אינו חתום, עורכי הנספח לא הובאו לעדות והנספח נוקב סכום של 1,223,351.69 ₪ לחיוב הנתבעת בחשבון הסופי. על מה ועל שום מה? אין מענה. תהייה נוספת עולה על רקע אי מסירת הודעה או תלונה בכתב לתובעת. אין זה מתקבל על הדעת, שחברה קבלנית תקבל מוצר פגום, תשקיע עבודה בעשרות אלפי שקלים, הקבלן הראשי עוצר את התשלומים והיא לא שולחת אפילו מכתב לתובעת. לאור כל האמור, יש לדחות את טענת הקיזוז הנטענת לגבי הליקויים בגלוון ותוצאותיהן הנטענות. מאידך, שוכנעתי, שיש לקבל את טענת הקיזוז לגבי 2 מבני הפלדה (הקונסטרוקציות), שנמסרו לתובעת ולא הוחזרו לנתבעת. נציג התובעת, מר אורן כלב, העיד במסגרת קדם המשפט, שנתבע 2 פנה אליו והתלונן על 2 מבנים שנעלמו, "יש 700 ק"ג שהם טוענים שנעלם יכול להיות, זה לא נרשם ולא עקבתי אחרי תעודות המשלוח. קורה שנעלמים דברים. זה נכון שנתבע 2 בא לחפש את הקונסטרוקציה" (עמ' 5 לפרוטוקול קדם המשפט, עמ' 25 לפרוטוקול, הדגשה הוספה). התלונה הייתה אמורה להירשם בטופס מעקב תלונות ולא נרשמה (עמ' 15 לפרוטוקול). נתבע 2 הופנה למפעל התובעת באשקלון על מנת לחפש את המבנים ולא מצא אותם (עמ' 45 לפרוטוקול). מנהל התובעת העיד, כי לעתים התובעת מאבדת חומר שנמסר לה לגלוון (עמ' 11 - 12 לפרוטוקול) וכי לא כל תעודות המשלוח חתומות על ידי הנתבעת (עמ' 10 ו - 25 לפרוטוקול). לאור כל האמור בפסקה זו, אני מקבל את טענת הנתבעים בדבר אובדן המבנים. שאלה נוספת היא, מה שווים של המבנים. הנתבעים לא פירטו בכתב ההגנה את שווי המבנים האבודים, אלא את משקלם בלבד, 12,364.65 ק"ג (סעיף 13 לכתב ההגנה). בתצהירו של נתבע 2 ננקב משקל אחר וננקב שווי של 12,364.65 ₪ (סעיף 11 לתצהיר). ואילו לטענת הנתבעת, הנזק המירבי בנושא זה הוא 8,930 ₪ (סעיף 16 לכתב התשובה לכתב ההגנה). גם בעניין זה היה מקום להגיש חוות דעת מומחה ודבר זה לא נעשה. מכל מקום, לאור עמדות הצדדים ולאור עדויותיהם של מנכ"ל התובעת (עמ' 12 לפרוטוקול), של מר יוסי ברכה (עמ' 65 לפרוטוקול) ושל מר אברהמי (עמ' 12 לפרוטוקול), אני קובע, ששווי המבנים שנעלמו היה בסך של 10,500 ₪. סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, סך של 98,088 ₪ (= 108,588-10,500). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 1.7.2008 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. מוצר