נפילה במדרגות עקבות החלקה- נחבלה בגב תחתון

נחבלה בגב תחתון בעקבות החלקה ונפילה במדרגות ועולה מתעודת חדר מיון מיום האירוע כי לתובעת נמצא שפשוף עם רגישות רבה במימוש, והגבלה בתנועות עקב כאבים בעמוד שדרה מותני ללא חסר וסקולרי או נוירולוגי בגפיים תחתונות. בצילומי הרנטגן מאותו היום לא נמצא דבר, אך התובעת המשיכה להתלונן על כאבים והופנתה להתייעצות מקצועית, וביום 16.5.07 נבדקה ע"י כירורג אורתופד אשר ככל הנראה הפנה אותה לבדיקת סי.טי ואישר לה תקופת מחלה עד יום 20.7.07. בבדיקת הסי.טי. מיום 4.7.07 נמצאו שברים ישנים בחוליות L3- L2- L1 ובקע בדיסקוס L4 ו-L5 אחורי מעט ימני עם היצרות של תעלה ספינלית, ובלט אחורי קל בדיסקים L5 S1 ו-L3 L4 עם לחץ קל על השק הדורלי. 6. לאור מהות הפגיעה, תקופת אי הכושר בה שהתה התובעת, ומסקנות המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו לעניין ההגבלות בתנועות, לרבות לעניין המצב הקודם שהיה לתובעת עובר לתאונה, אני קובעת כי יש בסכום של 17,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש נזק זה. הפסד השתכרות לעבר: 7. התובעת טענה עובר לתאונה היא ניהלה גן פרטי אשר מימנו השתכרה סכום נטו של 6,000 ₪, אשר התחלק למשכורתה בסך 3,500 ₪ ודמי שכירות של הגן בסך 2,000 ₪ בידיעה כי הגן ממוקם במבנה שבבעלותה של התובעת. 8. מעיון באישור על תשלום גמלה דמי תאונה של המוסד לביטוח לאומי, נ/9, עולה כי בסיס השכר כעצמאי אשר חושב לתובעת עמד על 15,489 ₪, וזה מתיישב פחות או יותר עם עדותה של התובעת כי לאחר הורדת כל ההכנסות לרבות משכורות הגננות ויתר ההוצאות, נשארת לה הכנסה בסך של 6,000 ₪. 9. התובעת טענה כי הייתה באי כושר מוחלט למשך 3 חודשים לאחר האירוע, וגם לא חזרה לעבודה בתום תקופה זו, ולאחר שנעדרה מהעבודה כגננת אחראית, ועל אף ששכרה את שירותיה של גננת אחרת במקומה, ההורים של הילדים בגן הלכו ונשרו בהדרגתיות, עד אשר הפך העסק לבלתי כדאי, ונסגר בסופו של דבר עקב ירידות בהכנסות בשנת 2010. 10. התובעת הגישה שומות מס לשנים 2005, 2006, 2007 (שנת התאונה), 2008 ו-2009. התובעת טוענת כי משומות מס ההכנסה עולה בבירור כי חלה ירידה חדה בהכנסות לאחר האירוע, דבר שמוכיח את הפסדי ההשתכרות שנגרמו לה. 11. הנתבעת טוענת כי התובעת לא הוכיחה כל הפסד השתכרות לעבר, היות ולא הציגה כל מסמך על העסקת גננת במקומה, לא הביאה את אותה הגננת למתן עדות, לא הציגה תלושי שכר של אותה גננת, לא הציגה כל מסמך שמוכיח כי מספר הילדים בגן אכן הלך וירד, וכן לא הוכיחה קשר סיבתי בין הירידות בהכנסות לבין התאונה. 12. אכן התובעת לא הציגה דו"חות מע"מ שיראו את הירידה המפורטת בהכנסותיה במשך החודשים שלאחר התאונה, לא הגישה כל מסמך על העסקת אותה גננת - נעמה לאחר התאונה, ולא הציגה כל מסמך מטעם ההורים על עזיבת הגן בעקבות יציאתה של התובעת לחופשת מחלה ממושכת לאחר מהאירוע. 13. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנתונים האובייקטיביים העולים משומות מס הכנסה, ואשר מראים על ירידה ממשית בהכנסותיה של התובעת בשנים שלאחר התאונה, בשנים 2008,2007 ו-2009. ב"כ הנתבעת טען בעניין זה כי הירידה יכולה להיות קשורה לכל מיני גורמים אחרים, אך טענה זו נטענה בעלמה ללא כל בסיס שבעובדות. 14. התובעת העידה כי נהלה גן פרטי במשך 10 שנים, וזו לכל הדעות תקופה ארוכה אשר מלמדת על כושר ויציבות תעסוקתית ורווחית של התובעת עובר לתאונה. התובעת העידה כי לאחר האירוע לא יכלה לחזור לעבודה, ולא חזרה בפועל, וכי עבודה כגננת מצריכה מאמץ פיזי קשה של הרמת הילדים בגילאים בין שנה ל-3 שנים, משחקים עם ילדים, קפיצות, השתוללות וכו', פעולות שלא יכלה לבצע. ההגבלות מהן סבלה התובעת אף מצאו את ביטוין גם בבדיקה אובייקטיבית שנערכה לה ע"י המומחה מטעם בית המשפט, מספר שנים לאחר האירוע, ועובדה היא שיכלה התובעת לנהל ולעבוד כגננת בפועל עד התאונה הנדונה. 15. הצירוף של ההגבלות מהן סבלה לאחר התאונה, כפי שהדבר מצא את ביטויו במסמכים הרפואיים ובחוות הדעת של המומחה, וכפי שעולה מעדותה של התובעת שלא הופרכה, ביחד עם שומות מס הכנסה שמראות על ירידה משמעותית בהכנסותיה בתקופה שלאחר התאונה, וביחד עם הנתון העובדתי כי התובעת הפעילה גן פרטי במשך 10 שנים, מהם 7 שנים לפני התאונה, ללא הפרעה, כל אלו מביאים אותי למסקנה כי הירידה בהכנסות בתקופה שלאחר התאונה קשורה קשר הדוק לפגיעתה של התובעת בתאונה. 16. מעיון בשומות מס הכנסה עולה כי, בשנת המס 2005 הכנסתה של התובעת עמדה על 70,956₪, ואילו הכנסתה החייבת במס באותה השנה עמדה על 59,576 ₪. בגין שנת 2006 לא הוגשה שומת המס, אלא פירוט סוגי ההכנסות החייבות, ושם צוין כי הכנסתה של התובעת הייתה 61,299 ₪. בשומת המס משנת 2007 (שנת התאונה) צוין כי הכנסתה של התובעת עמדה על סך 19,986 ₪, ואותה הכנסה סווגה גם כהכנסה החייבת במס. בשומת המס משנת 2008 עולה כי, הכנסתה של התובעת עמדה על סך 26,165 ₪, וזו גם הייתה הכנסתה החייבת במס. בשומת המס משנת 2009 עולה כי, הכנסתה של התובעת עמדה על סך 24,050 ₪, וזו גם הכנסתה החייבת במס. התובעת דיווחה כי בשנת 2010 סגרה את הגן. 17. מהשומות דלעיל עולה ירידה משמעותית בהכנסה, דבר המוכיח שלתובעת נגרמו הפסדי שכר בעבר בעקבות התאונה הנדונה. 18. הבאתי בחשבון את הירידות בהכנסות כפי שעולות משומות מס ההכנסה, ומאידך הבאתי בחשבון את העובדה כי התובעת נמנעה מלצרף מסמכים שהיה ביכולתם לשפוך אור על הפערים והתנודות בהכנסותיה ברמה יותר מדויקת כפי שצוין לעיל, היינו דוחות מע"מ, תלושי השכר של אותה הגננת, רשימות ומספרי הילדים שנרשמו בגן בשנת האירוע 2007 לעומת מספרם בשנים שאחרי כן, ובהתחשב בכל הנתונים הללו, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין הפסדי השתכרות לעבר עד שנת 2009, בסכום כולל של 25,000 ₪. 19. באשר להפסדי ההשתכרות של התובעת משנת 2009 ועד היום, ולאור קביעתו של המומחה כי כל הנכות המשויכת לתאונה מוערכת על ידו בשיעור של 5% בלבד, לא מצאתי הצדקה לכך שהתובעת תשב בבית חסרת מעש במשך שנים, ולטעמי אין בנכות מזערית בשיעור 5% כדי למנוע מבן אדם בעל עבר תעסוקתי נכבד מלהפסיק לעבוד כליל בכל עבודה שהיא, במיוחד בהעדר אישורי מחלה קבילים שיכסו את כל התקופה או שינמקו ויצדיקו את אי העסקתה של התובעת בכל עבודה אחרת. לפיכך, לא מצאתי לפסוק לתובעת הפסדי השתכרות לעבר כלשהם בתקופה משנת 2009 ועד היום. עזרת צד ג': 20. התובעת מסרה כי בשלושת החודשים שלאחר התאונה היא נזקקה לעזרה מוגברת מבני משפחתה, ילדיה ובעלה, עד כדי כך שהיו צריכים להרים אותה כדי להכניס אותה לשירותים או למקלחת. כן טענה כי נזקקה לעזרה בבית ע"י עוזרת שעבדה בשירותה 5 ימים בשבוע, בשכר. יחד עם זאת, לא הציגה כל מסמך על כך, לא תלושי שכר, לא אישורים על תשלומים וגם לא פרטיה של אותה עוזרת בית אשר עזרה כביכול לתובעת באופן מסיבי באותה תקופה. התובעת גם לא הציגה כל הוכחה או מסמך על כך שכלתה המשיכה לעזור לה בעבודות הבית בשכר בתקופה שלאחר מכן, אפילו עד היום לטענתה. 21. יחד עם זאת, אין להתעלם ממהות הפגיעה ממנה סבלה התובעת, של שברים בגב ושל בקע בעמוד השדרה המותני, אשר החמיר את מצבה של התובעת וגרם לה להגבלות בתנועות עמוד השדרה, ויש להניח כי מצבה של התובעת היה חמור בהרבה בתקופה שלאחר התאונה מאשר מצבה ביום הבדיקה בפני המומחה של בית המשפט, מספר שנים לאחר התאונה. 22. הפסיקה התייחסה רבות להערכת עזרת צד ג' שניתנת לנפגע ע"י בני המשפחה, וקבעה כי גם אם העזרה לא ניתנת ע"י בני המשפחה בשכר, הרי יש לה שווי כספי שמן הראוי שיילקח בחשבון בעת פסיקת נזקיו של הנפגע. 23. בהתחשב בכל הנתונים דלעיל, אני מעריכה כי יש בסכום של 3,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם לתובעת בראש נזק זה. תשלומי מל"ל: 24. התובעת הגישה תביעה לדמי תאונה למוסד לביטוח לאומי, שם אושרה לה תקופה של 90 ימים ושולמה לה גמלה בסך 2,602 ₪ ביום 26.2.07, וכן גמלה נוספת בסך 8,549 ₪ ביום 28.10.07. סכומים אלו יחד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופות ועד היום עומד ע"ס 11,646 ₪. 25. יש גם לפסוק לתובעת את מחצית שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, שלגביו אין לי נתונים, לפיכך אני פוסקת לתובעת סכום נוסף של 2,340 ₪. באשר לשכ"ט המומחה מטעם התובעת, לא מצאתי לנכון לפסוק אותו שעה שגם הנתבעת נשאה בשכר טרחת מומחה מטעמה. 26. לסיכום, לאחר כל הסכומים דלעיל, ולאחר ניכוי תשלומי המל"ל דלעיל, אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך 35,694 ₪, בצירוף החזר אגרה בסך 650 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 20%. 27. הסכום דלעיל ישולם לב"כ התובעת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל. עמוד השדרהתאונות נפילהנפילה במדרגותכאבי גב / בעיות גבמדרגותנפילה