תביעה מבוססת על חשבוניות המצורפות לכתב תביעה

התביעה מבוססת על חשבוניות המצורפות לכתב תביעה. החשבוניות עניינן הספקת סולר אשר הנתבעים אישרו את קבלתו. מדובר בחשבוניות של חודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר לשנת 2009 לחודשים ינואר, פברואר, מרץ, אפריל לשנת 2010. רק על חשבוניות אלה תבעו התובעים. כאן המקום לומר, כי התביעה הוגשה כנגד שני הנתבעים ואולם הגב' מיכל פלדהיים לא הגישה תצהיר. 2. התובעת היא חברה שעסקה בתיווך מכירת דלק כאשר הסולר נרכש מחברת דור אלון, אנרגיה בע"מ. בעבור כמות הסולר אותו רכשה התובעת מדור אלון אנרגיה בע"מ, שילמה הנתבעת סך של 60,059 ₪. זה עלות הסולר ללא פרמטר של הרווח כלל והמשמעות היא שבכל מקרה זהו סכום שהיה לתובעת מגיע שיפוי מאת הנתבעים שהרי את אותו סולר שסיפקה לנתבעים היא עצמה שילמה עליו את הסכום האמור. הרווח הנטען היה סך של 11,300.63 ₪ ללא מע"מ, דהיינו רווח של 1.1 ₪ לליטר סולר. 3. הנתבעים טוענים לקיום הנחה מספק סולר אחר, ספק בשם "נברי שירותי דלק" הנחה שלטענתם לא קיבלו. טענה זו לא הוכחה כלל. חקירות הצדדים והיו חקירות נרחבות לא שכנעו אותי, כי התובעת הבטיחה לנתבעים הנחה פחות מכל ספק אחר (נברי שירותי דלק). אילו רצו הנתבעים יכלו היו לרכוש את הסולר היכן שהם רוצים. העדים שהעידו מטעם הנתבעים לא היה בהם כדי לשנות את מסקנה זו. העד שניידר משה הינו כלכלן אשר עשה חישובים בהתאם למחירון של חברת פז, והתעלם ממחירון של חברת דור אלון אנרגיה בע"מ ממנה נרכש הסולר. חישובו הינו חישוב תיאורטי בלבד. גם עדותו לענין מרכיב הרווח (3.5 ₪ לליטר) הדגיש למעשה את העובדה שהתובעת לא הרוויחה כאן רווח שאיננו סביר בנסיבות הענין או שלא הוכח. בסיכומי הנתבעים מתבקש בית המשפט להשתכנע מה הנימוק שהביא את פלדהיים לעזוב חברה גדולה כמו "נברי שירותי דלק" ולעבור לרכוש דלק אצל התובעת וכן מדוע סרבו הנתבעים לשלם בעבור מספר חודשים הגם שההתקשרות בין הצדדים היתה מספר שנים. הנתבעים מבקשים לשכנע כי הסיבה לכך היא ההבטחה לקיום הנחה שהתקיימה בשנים 2002 ו-2003. הנתבעים מסבירים, כי צרכן של חברות תיווך הדלק אינו יכול להשוות בין מחירי שתי חברות תדלוק דלק, שכן הוא אינו יודע את המחיר שישלם בעבור הדלק אלא בדיעבד עם הנפקת חשבוניות של חברת תיווך הדלק, משכך לא ידעו הנתבעים אל נכון לטענת בא כוחם כי למעשה ההנחות שהובטחו להם לא התקיימו. גם שניידר העיד בענין כי חוסר האפשרות להשוואת המחירים מנע את האפשרות של פלדהיים למהר ולעזוב את נברי תוך בדיקה שאכן מנהל התובעת ממלא אחרי ההסכם ואולם רק בדיעבד גילה על ההפרה. היו מערכות יחסי אמון בין הצדדים. העובדה שלא היה חוב משך מספר שנים מלמד כי לא היתה התחמקות של הנתבעים עמידה בהתחייבויותיהם. לטענת הנתבעים נטען קיזוז מיד כאשר לא ניתנה הנחה. טענות אלה של הנתבעים המופיעות בסיכומיהם לא הוכחו במשפט ולא שכנעו אותי לאחר בחינת עדותו של מנהל התובעת שנתתי בה אמון כי היו הבטחות להנחה גדולה יותר מזו של נברי ומשכך לא שולם הסולר. עלי לציין כי גם אם נטענו טענות אלה לענין הרווח, לא ניתן כל הסבר מדוע לא שולם עלות הסולר עצמו אשר התובעת רכשה מדור אלון ואשר ביחס לרכישה זו הוצגו מסמכים מפורשים. 5. בשולי הדברים אציין כי לא התרשמתי מטענות הנוגעות לאי הסכמה לבדיקת פוליגרף או להרשעות בעבר שצוינו ביחס למנהל התובעת והם אינם רלוונטים לצורך הכרעה בתיק זה. נתתי אמון בעדותו של מנהל התובעת ולא מצאתי בעדותו אי אמירת אמת או סתירות כנטען על ידי הנתבעים. 6. לא מצאתי כי יש לאמץ את חוות דעתו של שניידר מטעם הנתבעים ואודה על האמת כי היתה בה אי רלוונטיות רבה לענין ההכרעה בתיק זה וזאת מבלי לפגוע בכישוריו של העד וביכולותיו. 7. מכל המקובץ דלעיל, דין טענות הנתבעים להדחות ודין התביעה להתקבל. 8. אני פוסק לתובעת את הסך של 62,962 ₪ בשתי התביעות המאוחדות לרבות התביעה השטרית, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרות בית משפט ששולמו על ידי התובעת ובתוספת הוצאות ויציאות המשפט לרבות שכ"ט עדים, ככל ששולמו וכן שכ"ט עו"ד בגובה של 20% + מע"מ מתוך סך הסכום שנפסק וזאת לאור ריבוי ההליכים בתיק זה והחלטות שונות שניתנו בהקשר זה על ידי בית המשפט שלא כאן המקום לחזור על כולם. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום על ידי הנתבעים לתובעת שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כתב תביעהמיסיםמסמכיםחשבונית