לטענת התובע, תוך כדי נסיעה בפקק תנועה, התנגש בו רכב

1. לטענת התובע, תוך כדי נסיעה בפקק תנועה, התנגש רכב שהיה נהוג בידי הנתבע 3 (להלן:" אפרים"). אפרים טען, שרכב שנסע אחריו פגע בו מאחור והדף אותו לעבר רכב התובע. התובע הגיש תביעה למבטחת את רכבה של הנתבעת 1 (להלן:"קרדן") ומשלא קיבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לרכבו, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב הנתבעים לשלם לו את נזקיו בסך של 20,177 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך 15,148 ₪, שכ"ט שמאי 1,334 ₪, ירידת ערך בסך 3,195 ₪ ועוגמת נפש בסך 500 ₪. 2. א. א) הנתבעים קרדן, ומקור ראשון המאוחד בע"מ (להלן:"מקור ראשון") הגישו כתב הגנה משותף ובכתב הגנה זה, הכחישה קרדן אחריותה הישירה בגין תאונה זו, משום שעל אף שהיא הבעלים של הרכב, הרי שהיא חברה להשכרת רכב לנהיגה עצמית ואין היא אחראית לנזקים שגרם שוכר הרכב או מי מטעמו. ב) עם זאת ציינו הנתבעים הנ"ל, ששמאי מטעם קרדן מר בר עוז שמואל (להלן:"מר בר עוז") בדק את רכב התובע וקבע שהנזקים הנטענים על ידי שמאי התובע, מר יהודה דואני (להלן:"מר דואני") הינם מופרזים ולכן אושר לתובע פיצוי הוגן שלא שנוי במחלוקת בסך 9,564 ₪ - כפי שפורט בסעיפים 6- 7 לכתב ההגנה והנתבעות הנ"ל אף שלחו לתובע שיק על הסך הנ"ל ביום שהוגש כתב ההגנה - 6.6.13. ב. הנתבעת 2 ואפרים הגישו כתב הגנה משותף והם סבורים, שיש לדחות התביעה נגדם, בהעלותם את הטענות העיקריות הבאות: א) אפרים נסע ברכבו אחרי רכב התובע, כאשר רכבים אלה נסעו באיטיות ולפתע וללא כל התראה מוקדמת, הרגיש אפרים חבטה עצומה בחלק האחורי של רכבו ומעוצמת החבטה נהדף רכבו לעבר רכב התובע ופגע בחלקו האחורי של רכב התובע. הסתבר לנתבעים אלה, שהרכב, אשר פגע בחלקו האחורי של רכבו של אפרים היה נהוג בידי מר רגונס יהודה, (להלן:" יהודה") אשר נסע במהירות ולא בלם בזמן. ב) לכן, סבורים קרדן ואפרים, שהתאונה אירעה כתוצאה מרשלנותו ו/או חוסר זהירותו של יהודה ומוסיפים על כך נתבעים אלה, שמיקום הפגיעות ברכב בו נהג יהודה ומיקום הפגיעות ברכב התובע תומך בגרסת אפרים. 3. בטרם אכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים בתיק זה, אני קובע, שיש להפחית סכום התביעה מסך של 20,177 ₪ לסך של 10,613 ₪ (כאשר סכום זה כולל סך של 500 ₪ בגין עוגמת נפש) - זאת משום, שאין חולק בין הצדדים, שלאחר הגשת התביעה שלחה קרדן שיק לתובע שיק ע"ס 9,564 ₪. (ראה גם דברי התובע בעמ' 1 לפ',ש' 11- 12). בעצם שליחת הסכום הנ"ל - הכירה קרדן ומקור ראשון באחריות לגרם הנזק בחלק האחורי של רכב התובע. לכן, לאור התשלום הנ"ל ולאור הכרת האחריות על ידי הנתבעים הנ"ל, נותרה שאלה אחת בלבד, שהיא עדיין שנויה במחלוקת, הנוגעת לשאלת גובה הנזק, קרי: האם יש לשלם לתובע על פי קביעותיו של מר דואני או שמא יש לקבל את קביעותיו של מר בר עוז ולשלם לתובע סכום הנזק, כפי שנקבע על ידו וכפי ששולם כבר בפועל לתובע. 4. שאלת גובה הנזק נבחנה על ידי בית המשפט, הן על פי ממצאי חוות דעתו של מר בר עוז והן על פי ממצאי חוות דעתו של מר דואני וגם לאחר ששמעתי את עדותו של מר בר עוז בבית המשפט- אני מחליט כדלקמן: א. א) האירוע נשוא תיק זה, אירע ביום 6.9.12 ומר דואני בדק את הרכב ביום 12.9.12, קרי סמוך למועד קרות האירוע. מר בר עוז בדק את רכב התובע ביום 17.5.13, כשמונה חודשים לאחר האירוע, ברם לעבור הזמן אין נפקא מינה, משום שהן מר דואני והן מר בר עוז בדקו את הרכב בטרם תוקן ובעצם הרכב לא תוקן עד היום. ב) כפי שעולה מחוות דעתו של מר דואני, נקבע גובה הנזקים לסך של 15,148 ₪ (ללא מע"מ) בתוספת סך 3,195 ₪ ירידת ערך ושכ"ט שמאי בסך של 1,140 ₪ (ללא מע"מ) ועל סכומים אלה הוסיף התובע סכום נוסף של 500 ₪ בגין עוגמת נפש ולכן התוצאה היא שסכום הנזק מסתכם לסך של 19,983 ₪. מסכום זה שולם לתובע סך של 9,564 ₪, והתוצאה מכך היא, שהיתרה הבלתי מסולקת היא בסך של 10,419 ₪. ב. א) מר בר עוז, התייחס לכל נזק בנפרד, כשם שהתייחס מר דואני והמחלוקת ביניהם נסבה על השאלה: האם הפגיעה בדלת מטען אחורית שמאלית מצריכה החלפתה בדלת חדשה, או שמא ניתן לתקן את הדלת באופן כזה, שניתן להביא הדלת למצבה קודם התאונה. ב) שאלה זו, גוררת אחריה גם המחלוקת בדבר גובה הנזק, משום שאם יש להחליף את הדלת - כפי שסבר מר דואני, אזי עלות ההחלפה היא 8,774 ₪, בעוד שדעתו של מר בר עוז היא, שאם ניתן לתקנה - העלות היא פחותה. 5. לאחר שבחנתי המחלוקות הנ"ל בין השמאים, החלטתי להעדיף את חוות דעתו של מר בר עוז על פני חוות הדעת של מר דואני - זאת לאור הנימוקים הבאים: א. אני בהחלט מקבל את טענת התובע, שהוא עצמו לא קבע את נזקיו, אלא הנזקים נקבעו על ידי שמאי ולכן, אין ספק, שהוא עצמו לא יכול ליתן הסבר לקביעותיו של השמאי. עם זאת, יש עדיין מקום לבדוק האם מר דואני נתן - בחוות דעתו- את הסיבות והנימוקים שיש בהם כדי להסביר, מדוע יש צורך בהחלפת דלת ואין אפשרות לתקנה, או מדוע יש להחליף הדלת ואין אפשרות למצוא דלת חלופית. ב. א) מר דואני, ציין פירוט העבודות ובין פריטי: "חלקי חילוף", "חלקים מקוריים", כלל מר דואני דלת מטען אחורית שמאלית בעלות של 8,774 ₪. מר דואני לא פרט בחוות דעתו, מדוע יש צורך להחליף דלת ולא ניתן לתקנה ולהביאה למצבה כפי שהייתה בטרם קרות התאונה. לעומת זאת, הסביר מר בר עוז, שלרכב יש נזק מינורי ביותר, דלת באורך 2.5 מ' ומבחינה מקצועית, הוא מעיד הן כשמאי והן כבעל מוסך בעברו במשך 15 שנים, שאין צורך בהחלפה וכי אפשר לתקנה. (ראה עדותו בעמ', 2 לפ',ש' 23- 25). עוד מוסיף מר בר עוז ומעיד, שהנזק הוא בחלק הפנימי של הדלת ונזק זה ניתן לתיקון ואין סיבה מקצועית להחליף הדלת. (ראה בעמ' 2 לפ', ש' 25- 26). ב) זאת ועוד, כפי שמצינו, למרות היות הרכב רכב עבודה, עד היום טרם הוחלפה הדלת או טרם תוקנה. התובע מסביר, שטרם בוצע התיקון, משום שהוא מחכה לתשלום עבור הנזק ולאחר שיקבל את הפיצוי - יהיה לו כסף במה לתקן. (עמ' 2 לפ',ש' 12- 14). התובע אישר שהרכב הינו רכב עבודה, אך לטענתו, מאז התאונה הרכב עומד ולא נוסע, ברם מר בר עוז העיד בבית המשפט, שהוא בדק את הרכב בזמן היות הרכב בעבודה. (ראה דברי התובע בעמ' 2 לפ',ש' 17- 18 ודברי מר בר עוז בעמ' 2 לפ',ש' 23). 6. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, החלטתי להעדיף את חוות דעתו ואת עדותו של מר עוז על פני חוות דעתו של מר דואני - אך זאת, בהסתייגויות המפורטות להלן: א. א) הנזקים של מירב הפריטים המפורטים על ידי מר דואני, נתקבלו ונקבעו גם על ידי מר בר עוז וגובה הנזקים שנקבעו על ידי מר בר עוז - שולמו לתובע. (ראה פירוט הנזקים בחוות דעתו של מר בר עוז - חוות דעת אשר צורפה לכתב ההגנה וכן פירוט הנזקים בסעיף 7 לכתב ההגנה של הנתבעים 1, 4). ב) מרשימת הנזקים, החסיר מר בר עוז עלות עבודות תיקוני ריפוד בסך של 80 ₪ ומר בר עוז לא נתן הסבר כלשהו לגריעת סכום זה ובעצם הוא לא התייחס כלל לפריט נזק זה אשר קבע מר דואני. לכן, יש לפצות את התובע בסכום זה. ב. א) זאת ועוד, מר בר עוז קבע, שדלת - כפי שהיא נזכרת בחוות דעתו של מר דואני- עולה 10,000 ₪ וללא דלת לא יכול היה התובע לעבוד אפילו דקה, משום שמדובר בדלת של תא מטען ולכן, היה על התובע להכניס את הרכב לתיקון הדלת סמוך לאחר התאונה ואילו במקרה זה, הודה התובע שעד היום לא תוקנה הדלת. (עמ' 2 לפ',ש' 26- 28). ב) מר בר עוז קבע, שאין צורך בהחלפת הדלת לדלת חדשה ושניתן לתקנה, ברם עם כל הכבוד למר בר עוז, הוא לא נקב בסכום הדרוש לתיקון הדלת. בחוות דעתו, ציין מר בר עוז עבודות פחחות וצבע באופן כללי, מבלי להתייחס באופן ספציפי לעלות עבודות תיקון הדלת ולכן, אין מקום לשלול מהתובע עלות תיקון הדלת - זאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו ובאין הערכה ספציפית מטעם בר עוז, קובע בית המשפט על דרך האומדנא עלות תיקון דלת כזאת לסך של 2,500 ₪. ג. א) בנוסף לאמור לעיל, יש בדעתי להתייחס לשאלת גובה שיעור ירידת הערך. בעניין זה קבע מר בר עוז ירידת ערך בשיעור של 1% והעמיד את הסכום ע"ס 2,130 ₪. שיעור זה נקבע על ידי מר דואני בגין נזק בפח פינה אחורית שמאלית ובנוסף לכך קבע 0.5% ירידת ערך הנובע מצבע לדלת אחורית שמאלית. ב) אם מר בר עוז קבע, שאין מקום להחליף דלת ושאפשר לתקן אותה, אזי גם אם אין מקום לשלם לתובע הסכום בעד החלפת דלת חדשה, אין ספק, שאם אכן תתוקן הדלת, יש צורך לבצע עבודות צבע - כפי שקבע מר דואני ובגין עבודות צבע אלו קבע מר דואני שיעור ירידת ערך של 0.5% ולכן מקבל אנוכי את קביעתו של מר דואני וקובע שירידת הערך היא בסך של 3,195 ₪. 7. א. א) סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה ובמיוחד לאור הנימוקים שפורטו בסעיף 6 לעיל, אני קובע שעל הנתבעות: קרדן רכב בע"מ, רונן אפרים ומקור ראשון המאוחד בע"מ - כולם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד- לשלם לתובע את הסך של 3,609 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 18.4.13- ועד התשלום בפועל. (הסך הנ"ל הכולל בחובו את הסכומים הבאים: סך של 80 ₪, כמפורט בסעיף 6א(ב), סך של 2,500 ₪ עלות תיקון הדלת, כמפורט בסעיף 6ב(ב) וסך של 1,029 ₪ - הפרש ירידת הערך בין הסך של 3,159 ₪ ובין הסך של 2,130 ₪ שכבר שולם לתובע). ב) כמו כן, אני מחייב את הנתבעים הנ"ל, באופן סולידארי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ב. יתרת סכום התביעה נדחית מהנימוקים שפורטו לעיל ומחוסר הוכחה. ג. אני מחליט למחוק את התביעה נגד יתר הנתבעים ואינני מקבל בקשת נציג איילון חב' לביטוח בע"מ להטיל על התובע הוצאות לנתבעים אלה על כך, שהוא לא ביקש למחוק את התביעה נגדם לאחר שקיבל הפיצוי שנשלח אליו. בעניין זה, מקבל אנוכי את טענות התובע, שאכן הוא לא ידע בתחילה מי הנתבעים הרלוונטיים ומי שהדריך אותו בנדון היא המבטחת. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. רכבהתנגשות