החלה לנסוע עם רכבה כאשר צינור התדלוק עדין מחובר לרכבה

החלה לנסוע עם רכבה כאשר צינור התדלוק עדין מחובר לרכבה. כתוצאה מכך פגע הצינור בארון שמנים והפילו לעבר רכבו של התובע שניזוק כתוצאה מכך. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד תחנת הדלק ומחלוקת בין הנתבעים לצד ג' מי מהם אחראי לפיצוי התובע בגין נזקיו. 2. ביום 28.7.13 התנהל דיון בתיק. נשמעו עדויות התובע והנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת"). מטעם צד ג' העידו מר רוזנקרץ גילי - מנהל התחנה ומר יאיר ניר (להלן: "המתדלק") טענות התובע: 3. על פי הנטען בכתב התביעה התובע עמד עם רכבו בתחנת דלק ברח' ירושלים בבת ים לצורך תדלוק. רכב הנתבעים, שהיה נהוג על ידי הנתבעת 3, שכח לנתק את צינור הדלק מהרכב והחל בנסיעה. כתוצאה מכך צינור הדלק נתקע בארונית ברזל שעמדה בתחנה וזו נפלה על רכבו וגרמה לנזק בדופן הימנית. טענות הנתבעים: 4. על פי הנטען בכתב ההגנה, הנתבעת 3 הגיעה לתחנת הדלק וביקשה לקבל שירות מלא. בכל העת שהייתה בתחנה לא יצאה מרכבה. הנתבעת הבינה מהמתדלק כי סיים את התדלוק מאחר והנ"ל החזיר לה את העודף, אמר לה "תודה רבה" וסגר את דלת רכבה. כאשר התחילה בנסיעתה צינור המשאבה (שהתברר בדיעבד שהיה עדיין מחובר לרכבה) נפל על הארון הלא יציב של תחנת הדלק וזה נפל על רכבו של התובע. 5. לטענת הנתבעים האדם הסביר היה מבין שהתדלוק הסתיים וניתן להתחיל בנסיעה ועל כן הנתבעת 3 אינה חבה כלפי התובע משום שלא נהגה ברשלנות והמתדלק הוא זה אשר התרשל כאשר היה עליו לציין שעליה להמתין עד לסיום התדלוק בעת שהחזיר העודף ובטרם סגר את דלת רכבה. הנתבעת מוסיפה ומציינת שלשם כך קיימת הפרדה בין שירות עצמי לשירות מלא. 6. זאת ועוד, הנתבעים (אשר הגישו הודעת צד ג' כנגד תחנת הדלק) טוענים שהארון אשר נפל על רכבו של התובע לא היה יציב. טענות צד ג': 7. על פי הנטען בכתב ההגנה של צד ג', הנתבעת 3 הגיעה לתדלוק ונעצרה ליד משאבה מס' 4. המתדלק אשר היה באותה עת במשמרת ניגש אליה על מנת ליתן לה שירות. הנתבעת 3, אשר שוחחה בטלפון הנייד שלה עצרה לרגע את השיחה, ביקשה לקבל דלק בסך של 50 ₪ והושיטה למתדלק שטר של 100 ₪. המתדלק לקח את השטר, החזיר לה עודף מבעד לחלון הרכב כאשר הנתבעת לא יצאה בכל משך הזמן מרכבה והמתדלק לא פתח ולא סגר את דלת המכונית. המתדלק ניגש לבצע את התדלוק וחיבר את צינור התדלוק לרכבה של הנתבעת 3. 8. משכך, טענת הנתבעת 3 לפיה הבינה שהתדלוק הסתיים בשקר יסודה מהטעם הפשוט שהתשלום ומתן העודף נעשו בראשית הליך התדלוק, טרם חיבור צינור התדלוק לרכבה של הנתבעת 3 ושום אדם סביר אינו יכול להבין כי תוך פרק זמן קצר זה הסתיים התדלוק. 9. לאחר שלקח המתדלק את התשלום מהנתבעת 3, החזיר לה העודף, איפס המשאבה וחיבר את צינור התדלוק לרכבה פנה המתדלק ליתן שירות לרכבו של התובע אשר עמד בצדה השני של המשאבה. 10. עוד בטרם חיבר המתדלק את צינור התדלוק לרכבו של התובע, שמע המתדלק רעש וכשהסתובב לראות את פשרו, הבחין בארון השמנים - ארון מתכתי כבד שחובר לקרקע בחיבור קבע, שהוא נעקר ממקומו ונופל לכיוונו של המתדלק ברכבו של התובע. 11. ארון השמנים נפל ופגע ברכבו של התובע אך ורק עקב זאת שהנתבעת 3 החלה בנסיעה טרם סיום התדלוק בעוד שצינור התדלוק מחובר לרכבה. 12. לאחר שהארון נפל, עצרה הנתבעת 3 את רכבה והתנצלה בפני התובע. 13. בפרק הזמן שבין לקיחת התשלום מהנתבעת ועד לתחילת נסיעתה ועקירת ארון השמנים ממקומו ופגיעה ברכבו של התובע חלף פרק זמן קצר ביותר בן פחות מ 20 שניות. דיון והכרעה: 14. כפי שתואר ע"י מר רוזנקרץ - מנהל התחנה וכפי שניתן לראות בת/1, מדובר בתחנת דלק קטנה שבה שורה אחת של משאבות דלק. 15. אין מחלוקת לכך שהנתבעת החלה בנסיעה עת היה מחובר לרכבה צינור הדלק. ניתן להבחין באמור בתמונות שהוצגו על ידי התובע שסומנו ת/1 וכן הנתבעת הודתה בכך בהודעתה לחברת הביטוח (ר' נ/1). 16. אין מחלוקת גם לכך שכתוצאה מכך שהנתבעת החלה בנסיעה עת היה מחובר לרכבה צינור הדלק, נמשך צינור הדלק כך שפגע בארון השמנים והפילו לעבר רכבו של התובע. 17. הנתבעת עמדה עם רכבה בצד אחד של משאבת הדלק והתובע עמד בצדה השני של משאבת הדלק. כמו כן, אין מחלוקת לכך שהשירות בתחנה היה "שירות מלא". 18. התובע העיד שגם הוא היה ברכבו עת ביקש לתדלק והוא לא ראה את הנתבעת, אך שמע והבחין בארון השמנים שנפל על רכבו (ר' עמ' 1 ש' 24-26 לפרוטוקול). יחד עם זאת, התובע ציין שאחרי התאונה ראה את הנתבעת עם פלאפון ביד (ר' עמ' 3 ש' 28-30 לפרוטוקול). 19. המתדלק העיד לכך שהנתבעת נכנסה לתחנה עם פלאפון ביד ועצרה לתדלוק. מחלוקת בין המתדלק לנתבעת אם נתנה לו שטר של 200 ₪ וביקשה לתדלק ב 100 ₪ - כטענתה, או שמא נתנה לו שטר של 100 ₪ וביקשה לתדלק ב 50 ₪ - כטענת המתדלק. לא מצאתי שבנסיבות העניין יש למחלוקת זו משמעות לעניין האחריות לנזק ברכבו של התובע ועל כן איני רואה כל צורך להכריע בסוגיה זו. 20. המתדלק הוסיף והעיד שהנתבעת פתחה את החלון מסרה לידיו השטר והוא מסר לידיה את העודף ואמר לה תודה. מיד לאחר מכן הלך לחברה למשאבת הדלק ולאחר שעשה כן פנה לעבר רכבו של התובע לצורך מתן שירות. כל אותה עת דיברה הנתבעת בפלאפון שעה שהחזיקה אותו ביד. בעת שהיה עם הגב לנתבעת, החלה זו בנסיעה כאשר צינור הדלק היה מחובר לרכבה (ר' עמ' 3 ש' 7-12 לפרוטוקול). המתדלק הוסיף והעיד שצעק לנתבעת לעצור (ר' עמ' 3 ש' 23 לפרוטוקול). 21. עדותו של המתדלק לכך שכל העת הייתה הנתבעת עם פלאפון ביד נתמכה בעדותו של התובע שראה את הנתבעת עם הפלאפון ביד מיד לאחר התאונה. עדויות אלו אינן מתיישבות עם טענת הנתבעת לכך שדיברה בדיבורית (ר' עמ' 2 ש' 15-16 לפרוטוקול). הנני רואה בעדותו של התובע שתומכת בגרסתו של המתדלק כעדות אובייקטיבית וזאת בהיעדר כל אינטרס מצדו כלפי מי מהצדדים לעניין גרסותיהם. לפיכך, הנני מקבל את גרסתו של המתדלק שכל העת מרגע כניסתה של הנתבעת לתחנה לצורך תדלוק ועד לאחר התאונה דיברה בפלאפון שהחזיקה בידה. 22. הנתבעת העידה לכך שנכנסה לתחנה וביקשה "שירות מלא". הנתבעת מסרה למתדלק שטר. המתדלק הלך ואחרי כמה זמן חזר, נתן לה עודף ואמר לה תודה. בשלב זה המתדלק עזב אותה והלך לתובע. הנתבעת החלה בנסיעה ואז שמעה צעקות לעצור. הנתבעת מוסיפה ומציינת שמהרגע ששילמה ועד לקבלת העודף עבר מספיק זמן בשביל לתדלק, אך לא היה ביכולתה להעריך כמה זמן חלף (ר' עמ' 2 ש' 8-15 לפרוטוקול). 23. לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה האחריות לנזקיו של התובע נופלת לפתחה של הנתבעת בלבד. 24. ראשית, איני מקבל את עדותה של הנתבעת כמהימנה וזאת כאשר עדויות התובע והמתדלק לכך שכל העת דיברה בפלאפון שהחזיקה בידיה אינה מתיישבת עם עדותה שלה שדיברה בדיבורית. עדות המתדלק והתובע מקובלת עלי מהטעמים המפורטים לעיל. 25. בנוסף, בכתב ההגנה ובמהלך חקירתה הנגדית ציינה הנתבעת שהמתדלק סגר את דלת רכבה ואמר תודה (ר' עמ' 3 ש' 1 לפרוטוקול), בעוד שבעדותה ציינה שאך פתחה את חלון רכבה. הנתבעת לא יכלה ליתן הסבר מדוע נדרש המתדלק לסגור את דלת רכבה (ר' עמ' 3 ש' 3-4 לפרוטוקול). 26. זאת ועוד, הנתבעת לא יכלה להעריך פרק הזמן בין הרגע בו נתנה למתדלק את הכסף ועד לקבלת העודף וכל אשר טענה הינה טענה בעלמא שהיה מספיק זמן לתדלוק. 27. לפיכך, הנני מקבל את גרסתו של המתדלק לכך שקיבל תשלום, החזיר עודף, אמר לנתבעת תודה רבה, חיבר את רכבה למשאבת התדלוק ופנה לעבר התובע לצורך מתן שירות. 28. איני מקבל את טענות הנתבעים לכך שהליך התשלום לפני התדלוק היה רשלני, מבלבל ולא מסודר. עסקינן בתשלום במזומן ומטרת התשלום מראש הינה שלא לאפשר למקבל השירות לתדלק את רכבו ואח"כ שלא לשלם עבורו. יש לציין שבאותו האופן מתבצע תדלוק בכרטיס אשראי כך שטרם מתחיל ביצוע התדלוק מעביר מקבל השירות את כרטיסו ורק לאחר שמתקבל אישור מחברת האשראי מתבצע התדלוק. 29. הנתבעת הייתה עסוקה כל אותה עת בשיחה בפלאפון שהחזיקה בידה. הנתבעת לא שמה לב לכך שהמתדלק חיבר את רכבה למשאבת הדלק והחלה בנסיעה. לא מצאתי כל דופי בפעולותיו של המתדלק שקיבל תשלום, החזיר עודף ואמר לנתבעת "תודה רבה". על הנתבעת היה ליתן תשומת לבה לפעולת התדלוק שבוצעה ברכבה ולא להתחיל בנסיעה עת רכבה היה עדין מחובר למשאבת הדלק ודעתה הייתה מוסחת בשיחה בפלאפון שהחזיקה בידה. 30. התנהלותה זו של הנתבעת מהווה התרשלות בהתאם להוראות סעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. 31. המבחן לקיומה של זהירות הוא מבחן הציפיות ואין המדובר בציפיות "טכנית" אלא גם בציפיות "מהותית". לפיכך, לא די שנקבע כי מבחינה מושגית יכול אדם לחזות מראש את שיקרה, אלא צריך להוסיף ולשאול אם ראוי שלאור חזותו מראש זו ינהג או לא ינהג אחרת (ר' לדוג' ע"פ 186/80 יערי נ' מ"י). התנהגותה של הנתבעת הייתה בנסיבות העניין התנהגות בלתי צפויה של גורם זר מתערב שמנתקת את הקשר הסיבתי בין צד ג' לבין התובע. מקום בו הנתבעת החלה בנסיעה מתוך חוסר תשומת לב מצדה לכך שרכבה מחובר למשאבת הדלק שעה שמדברת בפלאפון שמחזיקה בידה, מהווה אירוע שמחוץ לציפיות הסבירה ביחס לצד ג'. 32. לא נעלמה מעיני העובדה שהתובע הציג צילומים ממצלמת האבטחה של תחנת הדלק שקיבל לידיו ממנה (ר' ת/1), כאשר תמונות אלו מציגות אך את הנזק לרכב התובע ואת רכבה של הנתבעת נוסע כאשר צינור המשאבה עדין מחובר אליו. אין בתמונות אלו התיעוד לגבי האירועים שבין הנתבעת למתדלק קודם לכן שיכול היה לשפוך אור על טענות הצדדים. הלכה היא שאי הצגתה של ראיה מהותית תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מלהביאה. יחד עם זאת, מנהל צד ג' הסביר שלא נתבקש ע"י התובע להציג את כלל הצילומים ואך נתבקש להמציא לידיו צילומים של הנזק בתחנה ולרכבו. הצילומים נשמרים לתקופה של כחודש ימים ואם היה יודע שהאירוע היה עלול להתפתח לתביעה משפטית מבחינתו, היה מוציא את כל הסרט. טענתו זו של נציג צד ג' סבירה בעיני ותמוה בעיני מדוע הנתבעת לא פנתה מיד לצד ג' וביקשה לקבל לידיה את סרט הצילום, כאשר התובע ידע לעשות כן בכל הנוגע לטענותיו שלו. לפיכך, איני זוקף היעדר הצילומים שמראים ההתנהלות בין המתדלק לנתבעת לרעת צד ג'. 33. בכל הנוגע לטענת הנתבעים לכך שארון השמנים לא היה מחוזק דיו ומכאן נגרם הנזק, דין טענה זו להידחות. ראשית, הלכה היא "שהמוציא מחברו עליו הראיה" וטענה זו לא הוכחה על ידם. בנוסף, טענה זו נסתרה ע"י צד ג' שטען שארון השמנים היה מחוזק לרצפה. לא זו אף זו, התנהגותה של הנתבעת מהווה התנהגות בלתי צפויה של גורם זר מתערב שמנתקת את הקשר הסיבתי בין אופן חיבורו של ארון השמנים לרצפה לבין הנזק שנגרם לתובע. 34. לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,560 ₪ (תשלום עבור הנזק ועלות חוות דעת שמאי ללא רכיב המע"מ והפסד יום עבודה). הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. 35. מאחר ורכבו של התובע משמש כמונית, איני פוסק לתובע פיצוי עבור המע"מ לאור זאת שהתובע מתקזז על רכיב זה אל מול רשויות המס. כמו כן, איני מקבל את מלוא תביעתו של התובע בגין אובדן ימי עבודה בסך של 600 ₪. ראשית, התובע לא הציג אישור רו"ח בדבר שווי יום עבודה. בנוסף, עפ"י חוות דעת שמאי משך התיקון הינו יום אחד ועל כן הנני מעריך על דרך האומדנה את שווי יום העבודה בסך של 300 ש"ח. 36. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך של 400 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 37. הודעת צד ג' נדחית בזאת והנני מחייב את הנתבעת 1 בהוצאות צד ג' בסך של 400 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 38. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. תחנת דלק