1. מונחת בפני בקשת התובעים בתיקים הנ"ל , כולם עובדים זרים , להחזרת אגרה (להלן -"הבקשה") , בהתאם לתקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות ), תשכ"ט - 1969 (להלן - "התקנות "). 2. הבקשה מעלה שאלה עקרונית : האם זכאי תובע , בענייננו עובד זר , שתביעתו הסתיימה בהסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בכוחות עצמם (שאף קיבל תוקף של פסק דין ), לאחר ישיבת בית הדין בה העיד התובע בהליך של עדות מוקדמת ולפני שהתקיימה בעניינו כל ישיבה אחרת, להחזרת האגרה, אותה שילם עם פתיחת ההליך , כאמור בתקנה 12(א) לתקנות ? מבלי לגרוע מכלליותה של השאלה , בתיקים הנ"ל (פרט לתיק עב 2959/01 אשר בו, עקב טעות, הוחזרה האגרה בהתאם לתקנה 12(א) לתקנות) לא הוחזרה האגרה ואף לא בחלקה, שכן גזברות ביהמ"ש ראתה בגביית העדות המוקדמת כישיבה הוכחות ראשונה. 3. בבקשה, מופיעות הנתבעות בתיקים הנ"ל כמשיבות פורמליות. בהתאם להחלטתי מ - 29.12.02 הועברה הבקשה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה (להלן - "המשיב") , שהגיש תגובתו לבקשה (באמצעות פרקליטות מחוז דרום) (להלן- "התגובה") לפיה, המשיב מתנגד להחזרת האגרה. 4. ואלה הטעמים שמעלה ב"כ התובעים בבקשה : א. יש לראות את הישיבה בה נשמעה עדותם המוקדמת של התובעים בטרם עזבו את הארץ, כ"ישיבה בבקשה לסעד זמני", שהוצאה מתכולת "הישיבה הראשונה בהליך", כאמור בתקנה 12(א) לתקנות, ולכן זכאים התובעים להחזרת האגרה ששילמו , פרט לתשלום המינימלי הקבוע בפרט 2 לתוספת הראשונה לתקנות. ב. ענייני אגרה וערובה להוצאות נדונו בשנים האחרונות בהקשרה של זכות הגישה לערכאות , ופרשנותן של התקנות , לאור מעמדם המיוחד של העובדים הזרים בשוק העבודה בישראל והצורך להגן על זכויותיהם , צריכה שתהיה ליברלית ומקלה גם כשמדובר בדלתות היציאה מבית הדין, שכן החזרת האגרה מהווה עבורם שיקול חשוב ובנסיבותיהם של התובעים כעובדים זרים, היא מהווה תמריץ לסיים תביעותיהם בפשרה. ג. בקשה לשמיעת עדות מוקדמת היא בקשה לסעד זמני . אף אם תוגדר הישיבה לשמיעת עדות מוקדמת של עובד זר בטרם עזיבתו את הארץ, כ"ישיבה ראשונה בהליך" הרי שלנוכח כללי הפרשנות המקלים עם התובעים, יש לראותה כ"ישיבה בבקשה לסעד זמני", ועל כן להורות על החזרת האגרה בהתאם לתקנה 12(א) לתקנות . ד. החזרת האגרה לתובעים שהתפשרו וחסכו זמן שיפוטי יקר ומשאבים למערכת כולה , הינה תמריץ שהעניק מחוקק המשנה, בכדי לעודד סילוק סכסוכים בשלבים מוקדמים של המשפט . לכוונה זו של מחוקק המשנה יש ליתן משקל יתר בפרשנות התקנות, במיוחד כאשר מונחות בפני בית הדין לעבודה תביעות כה רבות של עובדים זרים ועדויותיהם המוקדמות נשמעות בבית דין זה בתדירות כמעט יומית . ה. לפי תקנה 12(ג) לתקנות, כאשר פשרה מושגת בבוררות או בהסדר פישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, רשאי בית הדין , בכל שלב של המשפט, להורות על החזרת מלוא האגרה. טקטית , התובעים יכלו , לאחר שמיעת העדות המוקדמת, להתפשר במסגרת הסדר פישור כאמור ולקבל את מלוא האגרה בחזרה. משכך, וכדי לא להגיע טקטית לתוצאה מניפולטיבית זו, אין "להעניש" את התובעים, שחסכו מזמנו של בית הדין וממשאביו והגיעו לפשרה בכוחותיהם הם, ויש לפרש את תקנה 12(א) לתקנות כך שתוחזר האגרה גם בנסיבות מיוחדות כאלה. 5. אף שב"כ התובעים לא המשיך בקו המחשבה הנ"ל ולא ביקש ,לחילופין , את החזרת מחצית האגרה כאמור בתקנה 12(ב) לתקנות, תבוא התייחסותי גם לחלופה זו, לאור איזכורה של תקנה 12(ב) הנ"ל בתגובה ולאור הצורך לדון ולאזן בין הזכויות השונות להחזרת האגרה , כפי שיפורט להלן בהרחבה, בעיקר כאשר מדובר בעובדים זרים . 6. כאמור, בתגובתו מתנגד המשיב לבקשה ואלה טעמיו : א. תקנה 12(א) לתקנות מתייחסת להחזרת האגרה אך ורק אם הפשרה הושלמה "לא יאוחר מהישיבה הראשונה בהליך ". בעניין זה , התקנה מצומצמת יותר ממקבילתה, תקנה 15(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח 1987, (להלן - "תקנות ביהמ"ש"), הקובעת את "ישיבת קדם המשפט הראשונה " כנקודה בציר הזמן, שפשרה עד אליה תביא להחזרת האגרה . ב. ישיבה לשמיעת עדות מוקדמת אינה ישיבה בבקשה לסעד זמני, ומשכך לא מתקיימים תנאיה של תקנה 12(א) לתקנות: שמיעת עדות מוקדמת הינה בהתאם לתקנה 171(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן- "התקנות העיקריות"), בפרק שכותרתו "הדיון" והמדובר בבקשה פרוצדורלית, בטרם יצא העד מישראל , ואין המדובר כלל בסעד זמני (כהגדרתו בתקנות העיקריות ) או אחר, ולכן אין להחזיר האגרה . ג. טענות ב"כ התובעים (המבקשים) לעניין זכות הגישה לערכאות אינן רלוונטיות כאשר המדובר בהחזרת אגרה : במקרה דנן המדובר במבקשים שיכלו ושילמו את האגרה ואף ניתן להם יומם בבית הדין ע"י כך שלבקשתם, נגבתה מהם עדות מוקדמת טרם יציאתם מהארץ . אין לפרש ולהרחיב הסייג שבתקנה 12(א) לתקנות ככולל בחובו שמיעת עדות מוקדמת . ד. בעצם העובדה שהתובעים שילמו את מלוא האגרה , נקודת הפתיחה שלהם בכל הנוגע למימוש זכות הגישה לערכאות זהה למצבם של תובעים אחרים , שאינם עובדים זרים, ואין להפלותם לטובה לעומת כל עובד אחר שהתקיים לגביו הליך של עדות מוקדמת , לעניין פרשנות תקנה 12(א) לתקנות . ה. לטענת ב"כ התובעים כי יש להשיב האגרה לתובעים מכיוון שהגיעו לפשרה בעצמם תוך חסכון זמן שיפוטי ומשאבים, אין תימוכין בלשון התקנות : החזר האגרה עפ"י תקנות 12(א) ו- 12(ב) לתקנות , בהתקיים התנאים שבהם , אינו מסור לשיקול דעתו של בית הדין ואילו החזר האגרה עפ"י תקנה 12(ג) לתקנות, ללא קשר לשלב הדיוני , באם הסתיים ההליך בבוררות או בהסדר פישור עפ"י סעיף 79ג' לחוק בתי המשפט , נתון לשיקול דעתו של בית הדין, כך שאין ודאות שהתובעים יכלו להגיע לתוצאה המבוקשת, אף אם היו פונים, להסדר גישור, באופן טקטי ומניפולטיבי כטענתם . ו. את התקנות (כמו את תקנות ביהמ"ש ) יש להפעיל על פי הוראותיהן המפורשות ועל פי אמות מידתן השרירותיות ויש לראות את מה שאין בהן , כקביעה שלילית ולא כחסר הניתן להשלמה . 7. בטרם מתן החלטתי זו, הגיש ב"כ התובעים (המבקשים) את תשובתו לתגובה והוסיף את הטעמים שלהלן : א. שמיעת "עדות מוקדמת" אמנם לא מופיעה בפרק כח בתקנות העיקריות, המוקדש לסעדים זמניים, אך בעצם מהותה המדובר ב"סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך ..." כהגדרתו של סעד זמני, כך שללא העדות המוקדמת לא ימשיך ההליך להתקיים. משכך, יש ליישם כללי פרשנות מקלים ואת הסייג בדבר "סעד זמני" יש להחיל גם על "עדות מוקדמת " , לעניין תקנה 12(א) לתקנות. ב. הבקשה לחקירת עד מייד הינה "בקשה לסעד" כשה"סעד" הוא, מתן צו המורה שעדותו של תובע תשמע בתוך פרק זמן קצר, של ימים , שלא במסגרת סדרם הרגיל של ההליכים. משכך, המדובר, מבחינה מהותית, בבקשה ל"סעד זמני", ולאו דווקא כהגדרתו של מונח זה בתקנות העיקריות ויש לראות פרשנות זו , כפרשנות אפשרית נוספת העומדת בפני בית הדין, מכוח ס' 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 (להלן - "החוק") . ג. התעוררות הסוגיה של החזרת אגרה בהקשר לעובדים זרים ומעמדם של עובדים זרים בבתי הדין לעבודה, רק מחזקת את הבקשה העקרונית דנן ולא מונעת את החלתה גם כאשר המתדיין הינו עובד ישראלי, ואין כלל המדובר בהפליה לטובה של עובדים זרים . הסוגיה מתעוררת דווקא בעניינם, כי מרביתן המכריע של העדויות המוקדמות הנשמעות בבתי הדין לעבודה , ובבית הדין זה בפרט, היא של עובדים זרים . ד. למרות שיקול הדעת המסור לבית הדין בתקנה 12(ג) לתקנות, לעניין הסדרי גישור , הפרקטיקה הנוהגת היא החזרת מלוא האגרה. לפיכך אין הגיון בהעדפת מי שהגיע להסדר דווקא בסיועו של מגשר לעומת מי שהגיע להסדר בכוחות עצמו. המבקשים לא טוענים להחלת תקנה 12(ג) לתקנות אלא רק להקיש ממנה לפרשנות הנכונה של תקנה 12(א) לתקנות ולפיכך, אין רלוונטיות לפסיקה שהובאה בתגובה. בכל מקרה, יש לאבחנה לאור הנהוג בבתי הדין לעבודה, שבהם מרבית הגישורים נעשים ע"י נציגי ציבור כעניין שבשגרה ללא עלות כלשהי לצדדים ולא ע"י מפשרים חיצוניים שהצדדים נושאים בשכרם , ולהיטיב גם עם מי שהתפשר בכוחות עצמו, בחינת גזרה שווה . 8. זו לשונה של תקנה 12 לתקנות : "(א) הסתיים הליך בפשרה או בוטל או נמחק על ידי מגישו לא יאוחר מהישיבה הראשונה בהליך , תהא האגרה בעדו בשיעור הסכום הנקוב בפרט 2 לתוספת הראשונה ; לעניין זה, "הישיבה הראשונה בהליך " - למעט ישיבה בבקשה לסעד זמני . (ב) בוטל הליך, נמחק, נדחה או נסתיים בפשרה או באופן אחר , לפני קיומה של ישיבת ההוכחות הראשונה , תהא האגרה בעדו בשיעור מחצית מן הסכום שנקבע לו בתוספת הראשונה , ובלבד שהאגרה לא תפחת מהסכום הנקוב בפרט 2 לתוספת הראשונה . (ג) בית הדין רשאי להורות על החזרת אגרה אם הסכסוך הנדון בהליך הועבר להכרעה בבוררות או נסתיים בהסדר פישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , התשמ"ד - 1984 . (ד) ...." 9. מבחינת ציר הזמן , ראוי לציין שתקנה 12(א) לתקנות נוקטת בלשון "לא יאוחר מ-" ואילו תקנה 12(ב) לתקנות - נוקטת בלשון "לפני קיומה של ....". דהיינו, על מנת לזכות בהחזרת מלוא האגרה, על הפשרה להיות מושגת עד סופה של הישיבה הראשונה בהליך . הושגה הפשרה לאחר סופה של הישיבה הראשונה בהליך ועד לפני קיומה של ישיבת ההוכחות הראשונה - תוחזר מחצית האגרה . הושגה הפשרה לאחר תחילת ישיבת ההוכחות הראשונה - נמוגה הזכות להחזרת האגרה. 10. וזו לשונה של תקנה 15 לתקנות ביהמ"ש : "(א) הסתיים הליך בפשרה או בוטל או נמחק על ידי מגישו , הכל לא יאוחר מישיבת קדם המשפט הראשונה, תוחזר האגרה ששולמה, בניכוי הסכום הנקוב בפרטים 8(א) או 8(ב) בתוספת הראשונה , לפי העניין . (ב) בית משפט רשאי להורות על החזרת האגרה אם הסכסוך הנדון בהליך הועבר להכרעה בבוררות או הסתיים בהסדר פישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק". 11. בהתאם לתקנה 8 לתקנות ביהמ"ש, משולמת האגרה בשני שיעורים: המחצית הראשונה - בעת הגשת ההליך והמחצית השניה - עד שבעה ימים לפני התאריך שנקבעה לראשונה לדיון בהליך . 12. תקנה 8(ג) לתקנות ביהמ"ש הינה המקבילה לתקנה 12(ב) לתקנות , וזו לשונה: "בעל דין יהיה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, כאמור אם - (1) ניתן בהליך פסק דין בהעדר הגנה או שההליך הובא בסדר דין מקוצר ולא ניתנה בו רשות להתגונן; (2 ) ההליך בוטל, נמחק , נדחה או נסתיים בפשרה , או באופן אחר, לפני שהוחל הדיון בו, כאשר לא חלה בעניין תקנה 15". 13. גם תקנות 15 ו - 8 לתקנות ביהמ"ש נוקטות , מבחינת ציר הזמן, בלשון "לא יאוחר מ - ...." ו-"לפני שהוחל" , בהתאמה . אך בעוד שתקנה 12(א) לתקנות מתייחסת ל"ישיבה הראשונה בהליך " , מתייחסת תקנה 15(א) לתקנות ביהמ"ש ל"ישיבת קדם המשפט הראשונה ". 14. זאת ועוד, בעוד שתקנה 12(ב) לתקנות מתייחסת ל"ישיבת ההוכחות הראשונה" , מתייחסת תקנה 8(ג) לתקנות ביהמ"ש ל"דיון" המוגדר בסעיף 1 לתקנות ביהמ"ש כ"שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט דיון בישיבת קדם משפט ראשונה ". 15. לפיכך, וכדי למנוע תוצאה אבסורדית , בחר מחוקק המשנה להחריג מתחולתה של "ישיבה ראשונה בהליך" שבתקנה 12(א) לתקנות כל "ישיבה בבקשה לסעד זמני", שהתקיימה לפני הישיבה הראשונה , הואיל ו- "הליך" מוגדר, בתקנה 1 לתקנות, כ"תובענה, בקשה, ערעור או כל עניין אחר לפני בית הדין וכל פעולה או בקשה בהם...", וזאת על מנת לאזן בינה לבין תקנה 15(א) לתקנות ביהמ"ש, לאור ההבדל בין "ישיבה ראשונה בהליך" לבין "ישיבת קדם משפט ראשונה" . 16. אך בכל זאת , כטענת המשיב , ולמרבה הפליאה , ההחרגה האמורה לא יצרה שיוויון בהיקף הפטור ואכן תקנה 12(א) לתקנות מצומצמת ממקבילתה , תקנה 15(א) לתקנות ביהמ"ש , דהיינו, הזכות להחזרת אגרה בבתי הדין לעבודה צרה יותר מהזכות המקבילה לה בבתי המשפט הכלליים . 17. כך למשל, דיון בבקשה לתיקון כתב תביעה בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה , שלאחריו הגיעו הצדדים לפשרה , לא מנע מכב' השופטת שטיין , בבית המשפט המחוזי בת"א מלהורות על החזרת האגרה בהתאם לתקנה 15(א) לתקנות ביהמ"ש, שכן לא רואים דיון בבקשה כאמור כ"ישיבת קדם משפט ראשונה " . ראה: ת"א (תל אביב) 1151/96 , ג' י. אף . טי פרודקטס בע"מ ואח' נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פס"ד מיום 10.6.99 ) , תק - מח 99 (2) , 6. 18. על פי התקנות , לא היה זוכה תובע כאמור אם היה מגיש בקשתו בבית הדין לעבודה, ב"פטור" הנ"ל , שכן רק במצב בו הושגה הפשרה אחרי "ישיבה בבקשה לסעד זמני", ולא אחרי ישיבה בבקשה לתיקון כתב תביעה , מתאפשרת זכיה ב"פטור" שבתקנה 12(א) לתקנות . ואכן , דיון בבקשה לדחיית תובענה על הסף , שלאחריה הגיעו הצדדים לפשרה, מנע מכב' השופטת שגיא, בביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב , מלהורות על החזרת האגרה בהתאם לתקנה 12(א) לתקנות (מחצית האגרה הוחזרה), בנימוק שהפטור מאגרה במסגרתה , ניתן לגבי פשרה שהושגה לאחר בקשה לסעד זמני בלבד, שכן רואים דיון בבקשה לדחיית תובענה כאמור כ"ישיבה ראשונה בהליך ". ראה: דב"ע 3636/98 - 3 דייברסינט (ישראל) בע"מ נ. מרדכי ברקן (החלטה מ - 2.7.00) תק - עב 2000 (2) , 6777. 19. לסיכום ביניים , למרות מעמדם וייעודם של בתי הדין לעבודה ורוחו של סעיף 33 לחוק, הזכות להחזרת אגרה או פטור מאגרה בבתי הדין לעבודה צרה ומצומצמת מזו שבבתי המשפט הכלליים ואני סבור , שלא זו היתה כוונתו של מחוקק המשנה. בנסיבות אלה, נפתח בפני בית הדין הפתח וניתנה לו הסמכות לפעול להשוואת היקף הזכות האמורה , על רקע ההבדלים באופי וזהות המתדיינים בפני הערכאות השונות ,בעיקר שעסקינן בעובדים זרים . 20. "סעד זמני" מוגדר בסעיף 1 לתקנות העיקריות בזו הלשון : "סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין , לרבות צו עשה, צו לא תעשה, עיקול , עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים , כינוס נכסים זמני, וכל סעד אחר שבית המשפט יתן , בנסיבות העניין , לפי הוראות פרק כ"ח ". פרק כ"ח כולו הוחלף בתיקון מס' 6 לתקנות העיקריות ( משנת 2001) . 21. עדות מוקדמת נשמעת מכוחה של תקנה 171 לתקנות העיקריות , כפי שהוחלה בבתי הדין לעבודה מכח סעיף 33 לחוק . ראה : ברע 1424/02 , טל עדן ואח' נ. אוגוזהאן שונבאר ואח' (החלטת הנשיא אדלר מיום 10.10.02) 22. תקנה 171 הנ"ל מצויה בפרק י"ד לתקנות העיקריות העוסק ב"דיון", בסימן ד' העוסק ב"עדות". מילולית, תקנה 171 עוסקת בעדות מוקדמת של עד , להבדיל מבעל דין, לבקשת אחד מבעלי הדין או לבקשת העד, בכל עת לאחר הגשת התובענה. לא מצאתי לנכון במסגרת החלטה זו, להתייחס לשאלה כיצד והיכן מוסדרת עדותו המוקדמת של בעל דין, דוגמת עובדים זרים שעדותם המוקדמת נשמעת תכופות ובהיקף נרחב בבתי הדין לעבודה, ואני משאירה בצריך עיון . 23. יחד עם זאת, על פני הדברים , על פי טיבה וטבעה של העדות המוקדמת ומיקומה במארג המשפטי של סדרי הדיון, לא אוכל לקבל את עמדתו של ב"כ המבקשים לראות בישיבה לשמיעת עדות מוקדמת כישיבה בבקשה לסעד זמני : גביית עדות מוקדמת, כמה שנכופף אותה וכמה שנוסיף לה כתרים ותארים (כאמור בסעיפים 4(ג) ו - 7(ב) לעיל ), אינה "סעד זמני", כהגדרתו הכל כך ברורה ותכליתית שבתקנה 1 לתקנות העיקריות . יתרה מכך, "עדות" אינה "סעד" אלא שלב קבוע ומובנה בבירורה של כל תובענה . משכך, "עדות מוקדמת", בהגדרה , אינה "סעד זמני" ולא יכולה להיות "סעד זמני ". כל כולה היא הקדמה בזמן של השלב הקבוע והמובנה כאמור, כאשר "סעד זמני" כלל אינו שלב טבעי ומובנה בבירורה של תובענה . 24. יש להפריד בין הבקשה להקדמת העדות לבין שמיעתה של העדות: הבקשה לשמיעת עדות מוקדמת מתקבלת ו"נסגרת" בהחלטה הקובעת את מועדה וסדריה המיוחדים, ובכך מתקבל ה"סעד" של הקדמת העדות . כשנשמעת העדות המוקדמת , אם בכלל , המדובר כבר בביצוע השלב הקבוע והמובנה כאמור , ולכן, בהגדרה , אין המדובר יותר ב"סעד" או בסעד זמני . אני סבור, שבנסיבות אלה, גם אם נקבל את כל טענותיו "החוקתיות" של ב"כ התובעים כבסיס לפרשנות הראויה, הן לעניין מעמדם של העובדים הזרים בבתי הדין לעבודה והן לעניין זכות הגישה לערכאות, לא ניתן יהיה להגיע לתוצאה אליה מכוון ב"כ התובעים. אני סבור שקבלת עמדת ב"כ התובעים, לאור ההגדרה של "סעד זמני" ותכלית הסייג שבתקנה 12(א) לתקנות, משמעה התערבות לא מידתית במלאכתו של מחוקק המשנה, התערבות העולה על המותר, אף בנסיבות המיוחדות דנן ואף לנוכח האמור בסעיף 19 לעיל. 25. משכך ופורמלית , משהושגה הפשרה לאחר שמיעת העדות המוקדמת , יוצאים אנו מתחומה של תקנה 12(א) לתקנות והיה עלי לחתום החלטה זו בדחייתה של הבקשה, כבר בשלב זה . 26. אך , בדומה לאקדח שהוצג במערכה הראשונה ורק במערכה האחרונה נעשה בו שימוש , כך גם כאן, יש לבחון את טענות הצדדים על רקע הדברים שנאמרו בסעיף 19 לעיל, בדבר האנומליה האבסורדית של היקף הזכות להחזרת האגרה (תוך בחינה של הזכות להחזרת מחצית האגרה, לאור האמור בסעיף 5 לעיל) ואגב התייחסות למעמדם של העובדים הזרים ולהיקף בקשותיהם לשמיעת עדותם המוקדמת , המייחדים את בתי הדין לעבודה בהשוואה לבתי המשפט הכלליים . 27. מהשוני בין הגדרת "הישיבה הראשונה בהליך" לבין הגדרת "ישיבת קדם המשפט הראשונה", הנובע ממהותם השונה של סדרי הדין בבתי הדין לעבודה בהשוואה לאלה שבבתי המשפט הכלליים , נגזר , כאמור בסעיף 19 לעיל , הפער בהיקף הזכות להחזרת האגרה , לרעת זו שבבתי הדין לעבודה באופן לא סביר ואבסורדי - לנוכח אופיים, מעמדם וייעודם של בתי הדין לעבודה . 28. ראינו , בניגוד לעמדתו של ב"כ התובעים, שלא ניתן להרחיב את הגדרת "ישיבה בבקשה לסעד זמני" שבתקנה 12(א) לתקנות, כך שתכלול את שמיעתה של העדות המוקדמת , אף בדרך של פרשנות מקלה ותכליתית ההולמת את מדיניותם של בתי הדין לעבודה. 29. כאמור, ב"כ התובעים העלה טענות "חוקתיות" בדבר ייחודם של בתי הדין לעבודה בכל הנוגע להיקף שמיעת עדויות מוקדמות של עובדים זרים (בטרם צאתם/גירושם מהארץ) ומעמדם ובדבר זכות הגישה לערכאות של עובדים זרים. על בית הדין להיכנס בפתח שנפתח ולהפעיל סמכותו, כאמור בסעיף 19 לעיל, ולדון בטענות ב"כ התובעים, בהקשר של זכות התובעים להחזר האגרה או חלקה, בנפרד מעמדתו לעניין ראיית העדות המוקדמת כסעד זמני, עמדה שנדחתה . 30. במרבית תביעותיהם של עובדים זרים, מתבקשת שמיעתם המוקדמת. מרביתן המכריע של הבקשות לשמיעת עדות מוקדמת מוגשת בטרם הוגש כתב הגנה ובטרם נעשה נסיון גישור בפני נציגי ציבור . עם הגשת בקשה לשמיעת עדות מוקדמת, ולרוב בו ביום , נקבע מועד לשמיעתה בתוך מספר ימים. כמחצית מהעדויות המוקדמות לא נשמעות בפועל עקב פשרות כוללות או דיוניות , המושגות לפני שמיעתן. בסופו של דבר, נשמעות בבית דין זה כ- 15-20 עדויות מוקדמות בחודש, מתוכן , כמו בתיקים נשוא החלטה זו, מסתיימות בפשרה תביעות נוספות לאחר שמיעת העדות המוקדמת, ולהוכחות - מגיעות תביעות בודדות בלבד. בבתי המשפט הכלליים כמעט ולא נשמעות עדויות מוקדמות של תובעים (בעלי דין) ואם נשמעות - אלה עדויות מוקדמות של עדים. המדובר בשוני מהותי המצדיק התייחסות שונה. 31. פן נוסף של תביעותיהם של עובדים זרים הוא הפטור האגרה . למעלה ממחצית העובדים הזרים המגישים תביעותיהם לבית הדין, מגישים גם בקשה לדחיית תשלום אגרה . כעניין שבשגרה , בהסתמך על תצהיר העובד הזר המעיד על מצבו הכלכלי הגרוע, ועל כתב המחאה בהתאם לתקנות, נעתר בית הדין ביד רחבה , ומחליט על דחיית תשלום האגרה. 32. למרות "רוחב ליבו" של בית הדין לעניין בקשותיהם של עובדים זרים לדחיית תשלום האגרה , לא מעטים העובדים הזרים שמשלמים את האגרה במלואה ובמועד הגשת התביעה , כמו התובעים נשוא בקשה זו . 33. קבוצה קבועה , פחות או יותר , של עורכי דין מייצגת את העובדים הזרים בפני בית דין זה, ובמסגרת מעמדם כ"קציני בית המשפט " וחובות האמון והנאמנות שלהם, קיים איזון יציב בכל הנוגע לתשלום האגרות או הגשת בקשה לדחיית תשלומם, כאמור לעיל. 34. בקשותיהם של העובדים הזרים, שהגישו תביעות , לשמיעת עדותם המוקדמת בטרם צאתם/גירושם מהארץ, מוגשת אומנם מרצונם אך לא מרצונם החופשי: הקדימות הדיונית מבוקשת בעל כורחם , עקב הפיכתם לעובדים "לא חוקיים " או עקב תפישתם ומועמדותם לגירוש , בעיקר לאחרונה עם הקמת משטרת ההגירה . 35. בנסיבות אלה , נכפה על העובדים הזרים הצורך לבקש את שמיעת עדותם המוקדמת, בשל סיבות ובנסיבות שאינן בשליטתם כאמור , ואפשר אף לומר - בשל סיבות הנובעות מהדין עצמו , ולא יעלה על הדעת לחייבם בתשלום בגין מה שנדרש מהם על פי דין . 36. בהקשר זה של מעמדם של עובדים זרים ונסיבות העסקתם , ראוי להביא מדבריו של כב' הנשיא אדלר : "העסקת עובדים זרים מהווה בעיה חברתית ומוסרית קשה. יש למנוע פגיעה בזכויותיהם כעובדים ובני אדם, לרבות העסקתם בשכר נמוך משכר המינימום ובניגוד להוראות חקיקת המגן. מקור הבעיה העיקרי הוא בפער הכוחות הניכר בין העובדים הזרים ובין מעסיקיהם . [זאת בעיה המאפיינת את משפט העבודה אלא שלגבי עובדים זרים היא קיצונית ביותר]. ... נוסיף , כי ההגנה על זכויותיהם של העובדים הזרים כפרטים חלשים ופגיעים השוהים בקרבנו מתחייבת מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית , והיא חיונית לשימור אופייה המוסרי של המדינה. ... זאת ועוד , בפני העובדים הזרים ניצבים מגוון מכשולים המקשים על גישתם אל מערכת בתי הדין. בין מכשולים אלה ניתן למנות את מחסום השפה, המחסור באמצעים כלכליים ואי הכרת המערכת המשפטית על כלליה . לאמור , יש להוסיף את העובדה , שהעובדים הזרים תלויים במעסיקם לא רק כמקור פרנסה , אלא כמי שמחזיק ברשיונות השהייה שלהם בארץ. כתוצאה מכך , עמידתו של עובד זר על זכויותיו עלולה להוביל להפסקת עבודתו ולגירושו מהארץ . משכך, יש להימנע ככל הניתן מהערמת מכשול נוסף על דרכם של עובדים זרים במימוש זכויותיהם בבית הדין. במידת הצורך , אף ייטיב בית הדין אם "יפתח דלת " בפניהם בהגשת תביעה למימוש זכות בין בעצמם ובין באמצעי גופים ציבוריים הרואים לנכון לטוב ולהיחלץ לעזרתם. זאת ואף זאת , לאור מאפייני שוק העבודה הישראלי, כפי שתוארו לעיל , המדיניות הראויה שעל בית הדין ליישם היא הקלה על עובדים זרים המבקשים לממש את זכויותיהם בבית הדין. כך , נוהגים בתי הדין ליתן עדיפות לדיון בהליכים שמוגשים על ידי עובדים זרים, בפרט לעניין קבלת בקשת לגביית עדות מוקדמת, קביעת מועדי דיונים קרובים ורצופים וסיום ההליכים בהקדם האפשרי , וככל שניתן בטרם גירושם של העובדים הזרים מהארץ ". ראה:ע"ע 1064/00 , דניאל קיניאנג'וי ואח' נ. אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ , פד"ע לה 625 , פיסקאות 12 - 14 . 37. בנוסף לאנומליה האמורה בסעיף 19 לעיל, קיים בתקנות מצב אבסורדי תמוה נוסף, והכוונה לתקנה 6(א)(4) לתקנות, שבה , לכאורה, לבתי המשפט הכלליים ישנו מרווח שיקול דעת גדול יותר למתן דחיית תשלום אגרה מאשר בבתי הדין לעבודה , אשר בין הפונים אליו ישנם לא אחת דווקא אותם פרטים חלשים יותר הנזקקים להגנתו, כמו עובדים זרים . ראה: בש"א (ת"א) 4397/00 , קונסטנטין אנדרקה נ. נ.א. נס בניה (1992) בע"מ ואח', עבודה - אזורי , כרך י, 944 (החלטה של כב' הרשמת שלי וולך מ - 18.10.00 ), פסקה 14. 38. בית דין זה כבר התכבד ונתן לתקנות פרשנות ברוח התכלית הסוציאלית שלהן, לפיה תביעה לתשלום קצבה, כמו תביעה לתשלום פיצוי שהוא תחליף לקצבה, שניהם הם בגדר "הליך שעניינו קצבה " בתקנה 6(א)(3) לתקנות , לצורך דחיית תשלומה של אגרה . ראה: עב (ב"ש) 1996/01 , אהרון מרציאנו נגד עירית אילת (פסק דין מפי כב' השופט אילן סופר מיום 19.2.02 ) . 39. גם בפסיקת בית המשפט העליון, מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , מתגבשת המגמה שיש מקום לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, באופן שבמקרה של ספק לגבי עצם החיוב או הזכות, יועדף הפירוש המקל עם המתדיין . כך למשל , בקשה לקביעת שיפוט בעניין התרת נישואין , כאשר שני בני הזוג אינם נמנים על אחת העדות הדתיות המקיימות בישראל בית דין דתי, לא חוייבה באגרה , אגב בחינה יסודית את מעמדם של המבקשים על רקע חוקי היסוד . דוגמא נוספת היא החזרת האגרה בגין ערעור בחירות , ששולמה בהתאם לתקנות ביהמ"ש , שאף שנגבתה בהתאם לתקנות אלה , נמצא שלאור הפירוש הראוי יש להעניק פטור. ראה:בה"נ 6857/00 יוליה רוטה נ. מרק נצבטייב והיועמ"ש לממשלה , תק - על 2000 (2) 718 . בש"א 457/01 , נחום קרליץ נ. פקיד החבירות ואח' פד"י נה(3) , 869 40. מודע אנוכי לפסיקה אחרת, כפי שמאוזכרת בתגובה, לפיה אין שעור האגרה נקבע על פי העומס שתובענה מוסיפה לבית המשפט , אלא על פי אמות מידה שרירותיות אשר נקבעו בתקנות ביהמ"ש ואין בהן הסמכה כללית לבית המשפט ,להורות על השבת אגרה ואת מה שלא נאמר בהן, אין להשלים שכן מדובר בהסדר שלילי . ער אני גם להתלבטויותיו של כב' השופט ביין בכל הנוגע לסבירות האבחנה בין פשרה שהושגה ע"י הצדדים בכוחות עצמם לבין פשרה חיצונית (בהסדר גישור) וקביעתו , שהדין הרצוי הוא שגם בהסדר פשרה פנימי עצמאי ראוי שתוחזר חלק מהאגרה , אף שהבקשה להחזרת אגרה שנדונה בפניו, נדחתה . ראה: בש"א (ת"א) 64116/99 U.P.S נגד מידאטלנטיק - רותם, תק - מח 99 (4) , 52 (החלטה מ - 22.12.99 מפי כב' השופט קלינג) . ת.א. (חיפה) 10571/97 , מודעות עד חצות נ. ידיעות אחרונות ואח' , פס"מ תשנ"ח (ג) 241 בעמ' 249 - 250 . 41. שאלה דומה לזו המונחת בפני (שלא בהקשר לעובדים זרים ) נדונה לאחרונה בבית המשפט העליון: באותו מקרה הוגשה חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, והתקיימה ישיבה ובה נחקר המומחה על חוות דעתו (הישיבה התקיימה לאחר כמה קדמי משפט ) . לאחר חקירתו של המומחה , הגיעו הצדדים להסדר פשרה . הצדדים בתיק לא הגישו תצהירי עדות ראשית ולטענתם , לא הגיע התיק לשלב ההוכחות ולפיכך עתרו להחזרת המחצית השניה של האגרה, בהתאם לתקנה 8(ג) לתקנות ביהמ"ש. בית המשפט העליון, דחה את הבקשה שכן, בהתאם להגדרת "דיון " שבתקנה 1 לתקנות ביהמ"ש, אף שהמומחה מונה ע"י ביהמ"ש , הפשרה הושגה לאחר תחילת הדיון ושלא במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה . ראה: רע"א 118/02 , ש. גוזלן ואח' נ. היועץ המשפטי לממשלה ואח', פד"י נו(4) 631. 42. עם כל הכבוד, יש לדעתי לאבחן את הפסיקה שאוזכרה בסעיפים 40 - 41 הנ"ל , לנוכח האנומליה והדברים שנאמרו בסעיף 19 לעיל (כמו גם אלה המצוטטים בסעיף 37 לעיל), וליתן משקל למעמדם המיוחד של העובדים הזרים, לטענותיו "החוקתיות" של ב"כ התובעים (בעיקר אלה שבסעיפים 4(ב) , 4(ה), 7(ג) ו- 7(ד) לעיל) ולנסיבות שמיעת העדויות המוקדמות, והכל על רקע דבריו של הנשיא אדלר בפסק דין קיניאנג'וי , שהובאו לעיל. אני סבור שבנסיבות אלה וכך גם להחזיר את האיזון ולבטל את האנומליה כאמור בסעיף 19 לעיל , יש וניתן לקבוע שהגדרת "ישיבת ההוכחות הראשונה" בתקנה 12(ב) לתקנות הינה צרה מהגדרת "דיון" שבתקנה 1 לתקנות ביהמ"ש (שהובאה בסעיף 14 לעיל), דהיינו, הזכות להחזרת מחצית האגרה בבתי הדין לעבודה רחבה ממקבילתה בבתי המשפט הכלליים, והיא כוללת את שמיעתן של עדויות מוקדמות , המייחדות את בתי הדין לעבודה . 43. לסיכום, את הפער שנוצר בין התקנות לבין תקנות ביהמ"ש בכל הנוגע להחזרת מלוא האגרה, לרעת המתדיינים בבית הדין לעבודה יש וניתן לאזן באמצעות הפער הנגדי הנ"ל, בדבר היקף הזכות להחזרת מחצית האגרה, לטובת המתדיינים בבתי הדין לעבודה , ובנסיבות המיוחדות של העובדים הזרים והיקף בקשותיהם לשמיעת עדותם המוקדמת, שאין לו אח ורע בבתי המשפט הכלליים, אני סבור, תוך איזון ראוי ומידתי בין כלל הטענות והטעמים שהועלו לעיל בהחלטה זו , שניתן לראות את עדותם המוקדמת של התובעים, שלמעשה נכפית עליהם, כ"ישיבה הראשונה בהליך" כאמור בתקנה 12(א) לתקנות, ולא כ"ישיבת הוכחות ראשונה", אך כיון שהפשרה הושגה לאחר שנסתיימה הישיבה, אין אנו מצויים עוד בתחומה של תקנה 12(א) לתקנות הנ"ל , אלא בתחומה של תקנה 12(ב) לתקנות. 44. אני סבור שפרשנות תכליתית זו מתיישבת ותואמת את רוחו וייעודו של בית הדין לעבודה, בגישתו וביחסו לעובדים זרים, במסגרת סמכותו להשוואה כוללת של היקף הזכות להחזרת האגרה ומבלי שתהיה בה התערבות החורגת מהמותר במלאכתו של מחוקק המשנה . 45. לאור כל האמור לעיל, כאשר תביעתו של תובע (עובד זר) מסתיימת בפשרה לאחר מתן עדותו המוקדמת הנשמעת בסמוך לאחר הגשת כתב תביעתו, ובטרם נעשה נסיון פישור מובנה כלשהו כמקובל בבית הדין, הרי שאם שילם התובע את האגרה עם הגשת התביעה - תוחזר לו מחציתה כאמור בתקנה 12(ב) לתקנות ; ואם, לבקשתו , נדחה תשלום האגרה - יחוב התובע (העובד הזר) בתשלום מחציתה ובית הדין לא יתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה , אם לא יוסדר בו תשלום מחצית האגרה ותשלומה בפועל . 46. משכך, לנוכח האמור בסעיף 2(סייפא) לעיל , תפעל המזכירות כך שבשלוש התיקים הראשונים לעיל תוחזר לתובעים בהם , באמצעות בא כוחם, מחצית האגרה ששילמו ובתיק עב 2959/01 תוצא לב"כ התובע דרישה לתשלום ההשלמה למחצית האגרה . 47. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. 48. המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ התובעים ולפרקליטות בדואר רשום עם אישור מסירה . קדם משפטהחזר אגרת בית משפטשאלות משפטיותאגרהפשרה