1. בכתב התביעה המתוקן, נתבע חיוב כספי בסך 450,000 ש"ח מן הנתבע בעילות של גרם הפרת חוזה, הפרת חובות אמון ונאמנות, עוולת תרמית, עשיית עושר ולא במשפט גזל ורשלנות. 2. פרשת הראיות תתנהל בתיק בדרך של הגשת תצהירי עדויות ראשיות ותיקי מוצגים. אלה מונחים כבר בתיק בית המשפט. ב"כ התובע עותר כי בית המשפט יורה על מחיקת אמרות מתצהיר עדותו של הנתבע. זהו עיקר עניינה של החלטה זו. 3. סעיף 26 לתצהיר עדות ראשית של שלום בכור: ובו מצהיר הנתבע: "במהלך עבודתי אצל התובעת נערכו מספר פשיטות של משטרת ההגירה ונתפסו עובדים זרים ללא רישיון והחברה ספגה קנסות כבדים בשל כך". מחיקתו של סעיף זה בתצהיר מתבקשת שלטענת התובעת על פי נוסחו מדובר בעדות שמיעה. על פי הדין, בתצהיר עדות ראשית, אין חובה לציין את מקור הידיעה. לאור האמור בתגובת ב"כ הנתבע כי המידע ידוע לנתבע היות והוא עצמו נכח במקום עת נעשו הפשיטות האלה - הרי אין מקום לסילוק האמרה בשלב זה ולאחר חקירתו המצהיר תוכל התובעת לטעון כל טענת קבילות ביחס אליה, ולפי העניין. הבקשה למחיקת סעיף 26 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע - נדחית. 4. סעיף 40 לתצהיר עדות ראשית של שלום בכור ובו מצהיר הנתבע: "לפי מיטב ידיעתי, משה אשכנזי לא הזמין את האבן עבור מר הלפרין בחודשיים שלאחר מועד ההזמנה, כך שלעולם לא יכול היה לעמוד במועד האספקה כפי שהתחייב ואישר...". לכאורה - עדות זו היא עדות סברה. שכן - למיטב ידיעתו של הנתבע, לא הוזמנה האבן והמסקנה המתבקשת היא - אי עמידה במועד האספקה בו התחייב משה אשכנזי. אלא שבעדותו הראשית של מר משה אשכנזי עצמו בסעיפים 40 - 42 מאשרת התובעת מפיו שידעה על פרטי העסקה וכי הסחורה לא הגיעה במועד שהיתה אמורה להגיע. כך - עיון בסעיף 41 לתצהירו של שלום בכור וספח י"ד לתיק המוצגים מצביעים על כך שהמצהיר מצהיר על ידיעתו שהתבססה על מכלול נסיבות ואין המדובר בעדות סברה. הבקשה למחיקת סעיף 40 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע - נדחית. 5. סעיף 92 לתצהיר עדותו הראשית של שלום בכור ובו מצהיר הנתבע: "... וגם התובעת עצמה הגיעה להסדר פשרה בהליך המשפטי עם נלגס... מה גם שהתובעת היתה צריכה להפקיד בקופת בית המשפט סכום כסף...". נוסחו של סעיף זה הוא בבחינה עדות שמיעה ועל כן חלק זה מסעיף 92 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע - יימחק. 6. סעיף 95 לתצהיר עדותו הראשית של שלום בכור ובו מצהיר הנתבע: "ככל הנראה עקב מצוקת מזומנים בה היתה שרוייה התובעת". חלק זה בעדותו של הנתבע הינו עדות שמיעה וסברה ולפיכך דינו להמחק מן התצהיר. 7. סעיף 99 לתצהיר עדותו של שלום בכור ובו מצהיר הנתבע: "... ככל שידוע לי זכה רון נעים בתביעה אך הפרוטוקולים חסויים לבקשת התובעת, דבר המדבר בעד עצמו". העדות היא עדות סברה ודינה להמחק. הפניית הנתבע למוצגי התובעת איננה מרפאת את הפגם בתצהיר ועל כן אני מורה על מחיקת חלק זה מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע. 8. סעיף 31 לתצהיר עדותו של שלום בכור ובו מצהיר הנתבע: "כל מעשיה של התובעת כפי המתוארים בתצהירי זה וכפי שיתבררו עוד במהלך הדיונים עולים לכדי השלכות, בין אם במעשה ובין אם במחדל מצד התובעת, מעשים ו/או מחדלים אשר גרמו לתובעת נזקים ופגעו במוניטין שהיה לה אם בכלל...". בעדות זו יש משום הרחבת חזית טענות הנתבע כנגד התובעת כדי ולהחיל עילת רשלנות על כל מעשיה של התובעת אשר גרמו לה לטענתו לנזקים ופגיעה במוניטין - זאת בנוסף לטענת רשלנות שהועלתה על ידו בסעיף 57 לכתב ההגנה המתוקן שעניינה אי תשלום זכויות סוציאליות בלבד. על כן - אני מורה על מחיקת חלק זה מתצהיר עדות הראשית של הנתבע. 9. סעיף 41 לתצהיר עדותו של שלום בכור ובו מצהיר הנתבע כי: "...ולמעשה הסחורה לא רק שהוזמנה ברשלנות בזמן דחוי היא אף הגיעה לארץ בחודש אוקטובר". בכתב ההגנה המתוקן - לא נטענה כל טענת רשלנות בנושא זה ויש בהעלאת הדברים הללו בתצהיר העדות הראשית - הרחבת חזית הטענות. על כן אני מורה על מחיקת חלק זה מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע. 10. סעיף 45 לתצהיר עדותו של שלום בכור. ובו מצהיר הנתבע: "בשל מחדליה של התובעת, בוטלה למעשה העסקה" (בעניין הלפרין). אף זוהי הרחבת חזית הטענות בכל הקשור לביטול עסקת הלפרין. ועל כן - אני מורה על מחיקת חלק זה מתצהיר עדותו של הנתבע. 11. לאור התוצאה אליה הגעתי - ישא כל צד בהוצאותיו. ניתנה היום ג' בסיון, תשס"ו (30 במאי 2006) בהעדר הצדדים מארק - הורנצ'יק דליה, שופטת עדותמחיקת סעיפים מתצהירמחיקת סעיפיםדיוןמסמכיםתצהיר עדות