מועד לזימון עד

כמה ימים לפני הדיון אפשר להזמין עד ? החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים ביום 25/3/07 ללא התיק, ובעקבות התזכורת הפנימית שנקבעה בסוף אותו דיון בהתאם. ב"כ הנתבעת התייחס בתחילת הדיון לפנייתו אל ב"כ התובעת לאתר ולהזמין את מר אילן זינו לדיון במועד שנקבע ולכך שב"כ התובעת טען שהוא אינו מצליח לעשות כן. ב"כ הנתבעת הביע תמיהה כיצד מר אילן זינו לא אותר על ידי ב"כ התובעת, וטען שמשפחת הנתבעת זיהתה אותו מספר פעמים באזור התחנה המרכזית של הרצליה. ב"כ הנתבעת הוסיף וטען כי מאותו רגע שקיבל את התיק בהתנדבות הצטברו עובדות נוספות והתגלו מסמכים חדשים שחלקם נמצאים בידיו במועד הדיון, ועל כן הוא מבקש לתקן את כתב ההגנה, להגיש תצהיר חדש ולצרף אליו מסמכים ותצהירים של עדים נוספים. ב"כ הנתבעת התייחס במהלך הדיון המקדמי לפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ביום 24/11/02 בתיק פשע חמור, והוסיף כי באם בית המשפט יתיר לו להתייחס לכך, ניתן לסיים את התיק עוד באותו יום. ב"כ התובעת התנגד להצגת מסמכים במהלך הדיון המקדמי, וכן התייחס לבקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות בעקבות ההחלטה שניתנה במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתנה בתיק. ב"כ התובעת טען לעניין זה כי הוחלט מה שהוחלט על ידי בית המשפט, אולם מסתבר שביום 30/3/06 הופקדו הכספים באיחור בן 9 ימים ללא בקשה להארכת מועד ולאחר שהוגשה בקשה למתן החלטה, ועל כן אין מקום לייחס לתובעת או לבא כוחו חוסר תום לב. בנוסף לכך נטען כי למרות השיחות אשר התנהלו בין הצדדים ב"כ הנתבעת לא טרח להעביר לב"כ התובעת אותה הפקדה, ובהתייחס לטעות בית המשפט, טען כי גם אם אירעה טעות עדיין היה על הנתבעת לבקש אורכה לצורך הפקדת הסכום שנקבע באיחור. בהתייחס לתצהירי עדות ראשית, נטען על ידי ב"כ התובעת כי חרף החלטת בית המשפט, הנתבעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית ואילו התובעת הגישה את תצהיריה במועד. ב"כ התובעת טען כי לא העביר לנתבעת את תצהירי העדות הראשית אשר הוגשו על ידו, אם כי באותה עת סבר כי ב"כ הנתבעת ייצג את הנתבעת בהתנדבות בהליך ההתנגדות בלבד. ב"כ התובעת הוסיף וטען כי אבסורד הוא שב"כ הנתבעת מבקש לחייב את התובעת בהוצאות בהעדר העברת התצהיר, כאשר הנתבעת לא טרחה להגיש את תצהיריה לתיק. ב"כ התובעת התייחס לבקשה הדחופה שהוגשה על ידי ב"כ הנתבעת לזימון עד בקדם המשפט ועל כך שלא הצליח לאתרו, כאשר בד"כ מאפשרים זימון שלא פחות מ- 15 יום לפני מועד דיון, ועל כן אין לבוא אליו בטענות שלא הצליח לאתר את העד הנ"ל בפרק הזמן הקצר שהוקצב לו. ב"כ התובעת אף התנגד לניסיון ב"כ הנתבעת להפוך את הדיון בקדם המשפט לתיק הוכחות לגופו. בהתייחס להחלטת בית המשפט לזמן את העד, נטען כי ההחלטה ניתנה ללא תגובה ויש לקחת בחשבון תגובת התובעת בהתאם. לבסוף ביקש ב"כ התובעת לדחות את שתי בקשותיה של הנתבעת ולחייבה בהוצאות. ב"כ הנתבעת הגיב לדברי ב"כ התובעת וטען כי מדובר בדיני נפשות ואף טען כי "אם בית המשפט לא מבין את זה...". ב"כ הנתבעת הוסיף וטען כי "אין שום סטנדרט שקד"מ צריך להיארך זמן זה או אחר. לשאלת ביהמ"ש, ביהמ"ש לא נתן לי לומר כל מה שאני רוצה לומר". לאחר שבית המשפט ביקש מב"כ הנתבעת למקד את טענותיו, נטען על ידי ב"כ הנתבעת כי "העניין המרכזי בתיק הוא תיקון כתב ההגנה, הגשת תצהיר חדש, תצהירים נוספים וקביעת מועד דיון להוכחות", וכן הוסיף דברי ביקורת על בית משפט זה כעולה מפרוטוקול בית המשפט. ב"כ הנתבעת הוסיף וטען כי צריך להינתן לו יומו בבית המשפט "כדי שייעשה צדק ושביהמ"ש לא ייתן עוד החלטה שתנחת על ראשה של הנתבעת, כאשר מדובר בהליך שמקורו בסדרה של פשעים חמורים". ב"כ הנתבעת הדגיש וטען כי "חשוב מאוד שהפרוטוקול יהיה מעודכן כדי שאפשר יהיה לתקוף כל החלטה. מדובר כאן בעוול מאין כמוהו. אני לא רוצה ללכת הביתה, אני רוצה לומר את דבריי כדי שההחלטה תהיה החלטה נכונה." ב"כ הנתבעת התייחס לדברי חברו על כך שסבר כי אינו מייצג את הנתבעת בהליכים נוספים, וטען כי בהודעה שהגיש לבית המשפט לא ציין דבר לגבי תקופת הייצוג, ולכן היה על ב"כ התובעת להבין כי הוא ממשיך לייצג אף מעבר להליך של ההתנגדות. בחלוף כשעה ממועד תחילת הדיון במסגרת קדם המשפט העיר בית המשפט על הימשכות הדיון, וב"כ הנתבעת השיב כי "העובדה שהמערכת נתונה במצוקה אינה אשמתה של הנתבעת". בהתייחס לזימונו של מר זינו, הפנה ב"כ הנתבעת לתקנות 143, 152 ו- 167. ב"כ הנתבעת התייחס לאפשרות של הוצאת הודעת צד ג' לאילן זינו, וכן ציין כי הוא מוכן לקבל הצעת בית המשפט לפיה הנתבעת תתקן את כתב ההגנה, תגיש תצהירים נוספים בלווית מסמכים, והתובעת תהא רשאית להגיש תצהירים נוספים מטעמה. ב"כ התובעת טען בתגובה כי הוא בדרך כלל מקבל הצעות של בית המשפט, אלא שמדובר בהליך קצת שונה שכן התנהל דיון במסגרת ההתנגדות על בסיס תצהירה של הנתבעת ובית המשפט קבע שהתגלו בה סתירות מהותיות. בנוסף לכך, ב"כ התובעת הביע התנגדות לבקשת ב"כ הנתבעת להגיש תצהיר חדש באופן פתאומי במסגרת קדם המשפט. לאחר שצוין כי הדיון נערך כשעה ו- 10 דקות והמזכירות התבקשה לאתר את התיק לצורך מתן החלטה נוספת בהתאם, תקף ב"כ הנתבעת את בית המשפט ואמר "אני מבין שחייבים לסיים אבל צריך לעשות גם צדק". הנתבעת הגישה תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע 6 שיקים בסכומים שונים, מסך של 1,500 ₪ ועד סך של 11,200 ₪, שזמני פירעונם מה- 10/3/99 ועד ה- 28/7/99. הנתבעת ציינה בתצהירה הנ"ל כי יש לה הפרעה נפשית, היא סובלת מאפילפסיה, ושנעזרה בהוריה לצורך הכנת התצהיר. בתצהיר הנ"ל נטען כי התובעת ובעלה שכנעו אותה לגשת עמם לבנק הפועלים לצורך הוצאת פנקס שיקים, ולבקשתם חתמה על כל השיקים מראש ומסרה להם אותם לאחר ששכנעו אותה כי יעזרו לה בעתיד בעת הצורך. הנתבעת הוסיפה וטענה כי הזוג הנ"ל שכנע אותה להוציא כרטיס אשראי, והיא מסרה להם אותו על מנת לאפשר להם להוציא כספים בעזרתו כהלוואה. הנתבעת תיארה בנוסף ניסיון להוציא הלוואה בסך של 5,000 ₪ עבור בעלה של התובעת עבור ניתוח לרגלו, אולם אביה סירב. הנתבעת התייחסה לאירועים נוספים לרבות גניבת תכשיטים מזהב אשר נלקחו ממנה במרמה. קיימת התייחסות לכך שדובר בהמחאות אשר נמסרו לבעלה של התובעת לפני כ- 7 שנים, אולם לא הוגשו לביצוע באותה עת. כמו כן הוצהר כי בעלה של התובעת ישב ואף אולי יושב כיום בכלא בגין עבירות מרמה שונות. ביום 21/3/06 התנהל דיון בהתנגדות של הנתבעת, והיא הופיעה לדיון כשהיא מיוצגת על ידי עו"ד ד"ר גיא הלפטק. כפי שנקבע בהחלטה אשר ניתנה באותו מעמד ולנוכח סתירות מהותיות בעדותה של הנתבעת ביחס להצהרותיה בתצהיר, נקבע כי על המבקשת להפקיד סך של 4,000 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן, וזאת תוך 30 יום. עיון בתיק מעלה כי הנתבעת הפקידה סך של 4,000 ₪ ביום 30/4/06. ביום 23/4/07 הוגשה בקשה מטעם התובעת לדחות את ההתנגדות תוך חיוב הנתבעת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. הבקשה הנ"ל מיום 23/4/07 עלתה יחד עם התיק ללשכת הח"מ ביום 7/5/07 לראשונה, ובמועד זה ולאחר עיון בנתוני מחשב בית המשפט מהם עלה כי הופקד הסכום, ניתנה החלטה ביום 9/5/06 ליתן לנתבעת רשות להתגונן. עוד בטרם מתן ההחלטה למתן רשות להתגונן, הוגשה בקשה נוספת מטעם התובעת ביום 30/4/06 ליתן החלטה בבקשה מיום 23/4/06, כאשר צוין על ידי ב"כ התובעת כי נכון לאותו יום לא הופקד הסך הנ"ל בקופת בית המשפט. ביום 11/7/6 ומתוך טעות מנהלית, ניתנה החלטה סותרת במסגרת בקשת התובעת מיום 30/4/06 הנ"ל, לדחות את ההתנגדות מהטעם של העדר הפקדה תוך חיוב הנתבעת בהוצאות. נסיבות מתן ההחלטה הסותרת והטעות המנהלית פורטו בתגובה לתלונה שהוגשה על ידי הנתבעת באמצעות בא כוחה לבית המשפט - תלונה שאוזכרה על ידי ב"כ הנתבעת במהלך הדיון הקודם אשר התנהל במעמד הצדדים. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, וביום 5/12/06 הוגשה תגובת התובעת לבקשת הנתבעת לביטול ההחלטה מיום 11/7/06, ובהמשך לתגובה נקבע בהחלטה מיום 10/12/06 כי כנגד הפקדת הסכום שנקבע לצורך מתן רשות להתגונן ותשלום 3,000 ₪ + מע"מ על ידי הנתבעת, תבוטל ההחלטה ותינתן לנתבעת רשות להתגונן. בתגובת התובעת הנ"ל נטען פעם נוספת כי הנתבעת איחרה את המועד לצורך הפקדת הסכום שנקבע, לא עמדה בהחלטת בית המשפט ולא הגישה בקשה להארכת מועד. כמו כן נקבע כי על הנתבעת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 30 יום מאותו יום, כאשר התובעת רשאית להגיש תצהירי עדות ראשית משלימים. הנתבעת הגישה בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט הנ"ל לנוכח הטעות המנהלית שאירעה. ב"כ התובעת הגיש תגובה, ובהמשך לכך וכפי שנקבע בהחלטה מיום 20/2/07, בוטלו ההחלטות מיום 11/7/6 ו- 10/12/06 הנ"ל. בעקבות ההחלטה הנ"ל הוגשה בקשה נוספת על ידי ב"כ הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות, בין היתר מן הטעם שב"כ התובעת סירב לבטל את פסק הדין למרות שידע כי מדובר בטעות מנהלתית. ביום 25/2/7 ניתנה החלטה בעקבות הבקשה הנ"ל לפיה נקבע דיון ליום 25/3/07, כאשר ניתן להתייחס להוצאות במועד הדיון שנקבע. בפני בית המשפט, בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות ושכר טרחת עו"ד, בקשת הנתבעת לחקור מצהירים מטעם התובעת במסגרת הליך של קדם משפט, וכן בקשת הנתבעת לתקן את כתב ההגנה. אמנם בית המשפט נעתר לבקשת ב"כ הנתבעת לזמן מצהיר לקדם משפט, וזאת על מנת לקדם את התיק ככל שניתן בטרם קיום דיון הוכחות, אך ההחלטה ניתנה בהעדר תגובת ב"כ התובעת, כאשר ב"כ הנתבעת לא טרח לקבל את תגובת ב"כ התובעת קודם לכן, ומסיבה זו נקבע בנוסף כי על ב"כ הנתבעת להעביר העתק מהבקשה לצד השני "בהקדם ובמסירה אישית". הנתבעת כלל לא הגישה עד למועד זה תצהירי עדות ראשית לתיק, וזאת על אף שנדרשה לעשות כן בהחלטה מיום 20/2/07, בה הובהר כי ההחלטה מיום 9/5/06, אשר עוסקת בין היתר בהגשת תצהירי עדות ראשית, עומדת על כנה. ב"כ התובעת הגיש בקשות שונות בעניין זה, לרבות בקשה מיום 19/3/07 להורות לנתבעת להגיש תצהירי עדות ראשית לאלתר. לאור זאת, אין מקום לנהל "דיון הוכחות מקוצר" במעמד צד אחד ללא תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת, ועל כן בשלב זה הנני דוחה את בקשת הנתבעת לזמן עדים לחקירות במסגרת הליכי ביניים לרבות קדמי משפט. בהתייחס לבקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות, מחד ובנסיבות העניין, אכן מן הראוי שב"כ התובעת ישים לב למועדים בטרם הגשת בקשות לקבלת פסקי דין בהעדר הפקדה. בהתחשב בפגרת פסח באותה תקופה, 30 הימים לצורך ביצוע ההפקדה הסתיימו ביום 28/4/06 ביום ו', כאשר הסכום הופקד בקופת בית המשפט ביום א' ביום 30/4/06. אף צד לא התייחס לתקופת פגרת הפסח בכתבי טענותיו ולהיות היום האחרון לתשלום יום ו' בשבוע. תקנה 4 בתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג-1983 קובעת כי: "במנין ימי תקופה שנקבעו בחיקוק, או שנקבעה בידי בית משפט, בידי רשם או בידי ראש הוצאה לפועל, יראו את יום ו' בשבוע כיום פגרה, אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה במהלך הליך בבית משפט או בלשכת הוצאה לפועל." מכאן שסכום הפיקדון הופקד במועד. מנגד, בפני בית המשפט בקשה להתיר לנתבעת לתקן את כתב ההגנה ולהגיש תצהירי עדות ראשית בהתאם - בקשה אשר תגרור הגשת תצהירי עדות משלימים מטעם התובעת והוצאות נוספות. יצוין כי אין למעשה בפני בית המשפט בקשה מסודרת בכתב שעניינה בקשה לתיקון כתב הגנה, וב"כ הנתבעת אף לא ציין מתי בדיוק נודע לו על עובדות חדשות וחיוניות לצורך בירור התובענה. כן יובהר שהבקשה לתיקון כתב ההגנה והגשת תצהירי עדות ראשית מתוקנים בהתאם הועלתה במהלך הדיון, זמן רב לאחר המועד שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית, כאשר ב"כ הנתבעת כלל לא טרח כאמור להגיש את התצהירים כנדרש, ואף לא הגיש בקשה להארכת מועד לצורך הגשתם. בנוסף יאמר שהתנהלותו והתבטאויותיו של ב"כ הנתבעת במהלך הדיון, כמפורט לעיל, לא היו ענייניות ותרמו אף הן לסרבול והימשכות ההליכים, תוך פגיעה במוסד בית המשפט. לאור כל האמור לעיל, אינני מוצא לנכון לחייב צד זה או אחר בהוצאות. הנני מתיר לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מהיום. בנוסף לכך הנתבעת מתבקשת להגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 ימים מהיום. התובעת תהא רשאית להגיש תצהירי עדות ראשית משלימים תוך 15 יום מיום קבלת תצהירי הנתבעת. הצדדים יהיו רשאים להתייחס בסיכומיהם למשמעות הראייתית של הגשת תצהיר העדות הראשית מטעם התובעת בטרם הגשת התצהירים מטעם הנתבעת. הנני קובע מועד דיון לקדם משפט ללא זימון עדים וללא חקירת מצהירים ליום 28/10/07 לשעה 17:30. המזכירות מתבקשת להעביר העתק מההחלטה לצדדים. ניתנה היום, כ"ח באייר, תשס"ז (16 במאי 2007), בהעדר הצדדים. מיכאל תמיר, שופטהזמנת עדים