העדר יריבות בין הצדדים

רקע 1. בקשת המבקשים (הנתבעים) למחיקה או דחייה על הסף של התובענה כנגד מבקשים 2 +3 שהגישו המשיבות (התובעות), בטענת היעדר עילה ובשל חוסר יריבות בין הצדדים. 2. רקע הבקשה הינו תביעה כספית בסך 300,000 ₪, בטענת הפרת חוזה, מצד המבקשים (הנתבעים). 3. המשיבה 2, ניהלה בית ספר לבישול וקונדיטאות - הקרוי בשם "מכללת השף", אשר חתמה על חוזה עם המבקשת 1 מיום 9.11.04. לטענתה, המחתה את מלוא זכויותיה והתחייבויותיה למשיבה 1, עד תחילת 2005 או בסמוך לכך. המשיבה 1 נכנסה איפוא בנעלי המשיבה 2. 4. המבקשות 1 ו- 2, הינן חברות פרטיות אשר עוסקות בניהול והפעלה של חלקים ממלון נאות מדבר בבאר שבע. המבקש 3 הנו בעל מניותיהן ומנהלת של נתבעות 1 ו- 2. 5. עפ"י ההסכם, בין המשיבה 2 למבקשת 1 סוכם, בין היתר, כי מלון נאות מדבר, יעמיד כיתת לימוד פרונטאלית וכיתת לימוד עם איבזור של מטבח למשך כל הקורסים וכי תלמידי הקורס ישובצו במטבח לעבודה מעשית במסגרת ההתמחות המקצועית. כמו כן, נקבע בהסכם, כי "מכללת השף" תשלם עבור כל מפגש סך של 270 ₪ כולל מע"מ. בתנאי תשלום שוטף + 30. 6. לטענת המשיבה 1, הפסיקו המבקשות באופן חד צדדי את ההתקשרות בין הצדדים, תוך הפרה בוטה של ההסכם, אשר גרם לכך שנבצר ממשיבה 1, לקיים ולפתוח קורסים כמתוכנן, ובהתאם - לנזקים הנטענים על דיה. 7. לטענת המבקשות, קיים היעדר יריבות בין משיבה 1 למבקשים 2 +3, שכן ההסכם נחתם עם מבקשת מספר 2 בלבד. תקופת ההתקשרות הינה קצובה, ולפיכך ההתקשרות על פי ההסכם הסתיימה לכל המאוחר בסוף חודש מאי לשנת 2005, תוך שהתובעות לא פעלו עפ"י תנאיו. טענות הצדדים 8. לטענת המבקשים, יש למחוק או לדחות על הסף את התובענה, זאת נוכח העובדה שכתב התביעה אינו מגלה כל עילה כנגדם, בשל חוסר יריבות משפטית בין המשיבות למבקשים, ובשל העובדה כי הוא קנטרני וטרדני ועצם הגשתו מהווה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש. 9. מתגובת המשיבות עולה כי יש לדחות את הבקשה, משום שביהמ"ש כבר בבקשה לתיקון כתב תביעה התיר את הוספת מבקשים 2 ו-3, ובשל כך כתב התביעה אכן מגלה עילה כנגדם. לעניין היעדר היריבות - היריבות בין מבקשים 2 ו 3, נוצרה בעקבות מעשיהם ומחדליהם, עילת הרמת המסך היא אשר מקימה יריבות בין המשיבות למבקשים 2 ו 3. כמו כן, מבקשים 2 ו-3 עשו שימוש לרעה בהוראות הדין ובמסך ההתאגדות. דיון 10. כלל ידוע הוא, כי לא בנקל ידחה ביהמ"ש תביעות על הסף, זאת בשל העובדה כי המדובר בצעד קיצוני, שנעשה טרם שמיעת התובענה בפני ביהמ"ש ובשל הזכות היסודית לבוא בשערי בית המשפט. 11. בע"א 2967/95, מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות פ"ד נא (2), 312, 330, קבע ביהמ"ש : "סילוק על הסף נעשה במשורה וביד קמוצה כדי לא לפגוע בזכות הבסיסית של כל אדם המבקש מבית המשפט סעד בגין פגיעה בו." 12. עוד נאמר לעניין זה כי: "די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה". (א.גורן סוגיות סדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, תשס"ה - 2005, עמוד 159). היעדר עילה כדין 13. לטענת המבקשים, העובדות הנטענות בכתב התביעה, יכולות לחייב לכל היותר את המבקשת 1, ואין בהן כדי להקנות למשיבה כל סעד של הרמת מסך ההתאגדות כנגד המבקשים. 14. לטענת המשיבות, פעל המבקש 3 להקמת המבקשת 2 ומשמש כמנהל ובעל מניות של מבקשות 1, 2. על כן מתבקשת הרמת מסך ההתאגדות. 15. על מנת למחוק תביעה על הסף בגין היעדר עילה יש להראות כי בהנחה שיוכיח התובע את עובדות התביעה, לא יהיה זכאי לקבל את הסעד מן המבקשים (ר' א.גורן הנ"ל בעמוד 158). 16. עיון בסעיפים 25-27 לכתב תביעה מלמד, כי ביום 4.12.05, הקים מבקש 3 את מבקשת 2, אשר נכנסה לנעלי מבקשת 1 וכי מבקשות 1,2 מנוהלות על ידו. נטען, כי בהיות מבקש 3 בעל המניות ומנהל מבקשות 1, 2 יש להרים את מסך ההתאגדות כלפיו, מכוח חבותו האישית כאורגן הפועל בשמן של מבקשות 1,2. כידוע עצם העובדה שהמבקש 3 הינו הבעלים והמנהל של שתי החברות, אפילו עוסקות הן אותו תחום, עדיין אינה מצדיקה את הרמת המסך כנגדו. ואולם, בהמשך כתב התביעה נטען, שיסודה של המבקשת 2 נעשה ע"י המבקש 3, תוך מרמה, במטרה להתחמק מנושי מבקשת 1, ולהבריח נכסיה. 17. סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן חוק החברות) קובע, בין יתר הקריטריונים הנשקלים להרמת מסך, גם פעולה להונאת אדם או לקפוח נושה של חברה. סעיף 54 (א)לחוק החברות מוסיף לעניין אחריות האורגנים בחברה שאין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס". 18. תיקון מספר 3 לחוק החברות (חוק החברות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 (להלן: תיקון מספר 3), אכן צמצם את עילות הרמת המסך וכפי שנאמר בע"א 10582/02, ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ , (טרם פורסם): "סעיף 6 צומצם בתיקון החדש, באורח שבו הרמת מסך על-ידי ייחוס חוב של חברה לבעל מניה בה אפשרית במקרים שבהם נעשה השימוש באישיות המשפטית הנפרדת "באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה ..." או "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה". 19. אכן, יש לאפשר הרמת מסך רק במצבים קיצוניים, ותיקון מספר 3 לחוק החברות צמצם את העילות בגינן ניתן להרימו, ואולם נוכח האמור בכתב התביעה המעלה טענות בדבר עילות הרמת מסך הנכנסות בגדר סעיף 6 לחוק החברות המתוקן, נראה כי יכולה להיות קיימת עילה לכאורה בדין. יודגש ויובהר, כי בהחלט יתכן שתוצאת התיק העיקרי תהיה קבלת הטענה בדבר הרמת המסך, ואולם עניין זה יכול להיות מבורר, רק לאחר שמיעת הראיות ולא בשלב מקדמי זה, בו מצויות בפני בית המשפט הטענות העקרוניות בתמציתן בלבד. 20. בטרם כניסת חוק החברות החדש לתוקף, נתבצעה הרמת מסך ההתאגדות כאשר הוכחה כוונת מרמה להונות נושים של החברה בצורה זו או אחרת. כיום לאחר כניסת חוק החברות החדש לתוקף, נתבטל תנאי זה והוחלף לתנאי לפיו, די בכך שבנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן. המבחן להרמת מסך כיום, כבר אינו כה נוקשה כפי שהיה בעבר. שינוי זה נובע מהמגמה שהלכה והתפשטה לשימוש לא נאות במסך ההתאגדות של חברה, שימוש אשר נגד את מטרות הדין. 21. ער אני להחלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו בת.א. 20693/04 קלאב רמון בע"מ נ' הוצאת מודיעין בע"מ (טרם פורסם), אשר צוטטה בהרחבה בכתב טענות ב"כ המבקשים, למרות שלא אושרה בערעור (ע"א 1195/05 - מחוזי ת"א). אין ספק שכדי שיורם המסך, יש לעמוד בדרישות החוק והפסיקה. כמו בית המשפט שם, גם אני סבור שלא כל טענה תוכר כטענה המצדיקה בירור, ואכן יש תביעות להרמת מסך, אשר עניינית אינן מוצדקות וכל תכליתן לחפש אחר "כיס עמוק" או להפעיל לחץ על בעלי מניות, על מנת שיאותו לשלם את חובות החברה. מבלי לקבוע חלילה עמדה כלשהיא בעניין זה, יתכן וזה המצב גם בענייננו, היינו שאין המדובר במקרה חריג המצדיק הרמת מסך, אלא שבשלב זה וקודם שמיעת הראיות, אינני יכול לקבוע כל עובדה כאמור. 22. כאמור לעיל בחלקה הקודם של החלטה זו ועל רקע ההלכה המשפטית אשר לפיה, חובתו של בית המשפט להימנע מלמחוק תביעות על הסף, אלא כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, לא שוכנעתי כי יש לקבל איפוא את הטענה והיא נדחית בזאת. חוסר יריבות 23. לטענת המבקשים, בינם לבין משיבה מספר 1, אין כל יריבות, זאת נוכח העובדה כי המשיבות לא צירפו כל אסמכתא להמחאת הזכויות שבינהן. לטענת המשיבות, עילת הרמת המסך היא המקימה את היריבות, בין המשיבות למבקשים 2,3. 24. לכאורה, יש טעם בדברים, אלא שבשלב זה, די בטענת המחאת הזכות שבין התובעות, אשר אותה יש להוכיח במסגרת הדיון בתיק, על מנת שלא תתקבל הטענה. שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש 25. לטענת המבקשים, מדובר בתביעה טורדנית, קנטרנית ומשוללת כל יסוד עובדתי ו/או משפטי לפיכך יש לדחות אותה. 26. אמנם "הלכה היא כי לביהמ"ש סמכות טבועה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט" (ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ח(1) 557). יחד עם זאת, על ביהמ"ש להבטיח את זכות התובע כי תישמע תובענתו ויש למנוע זאת רק מטעמים כבדי משקל. בענייננו לא שוכנעתי כי קיימים טעמים כאלה, וכי נעשה על ידי המשיבות שימוש לרעה בהליכי בימ"ש, כזה המצדיק מחיקת תביעתן. 27. בנסיבות אלה נדחית הבקשה. 28. נוכח האיזון המתבקש אל מול החלטתי מיום 14.1.07 בדבר תיקון התביעה, תקבע שאלת ההוצאות עפ"י התוצאות. המזכירות תעביר עותק החלטתי לב"כ הצדדים. ניתנה היום כ"ז בניסן, תשס"ז (15 באפריל 2007) בהעדר הצדדים. יעקב שפסר, שופט העדר יריבות