בקשה להעברת מקום דיון בשלב מתקדם

בקשה להעברת מקום דיון בשלב מתקדם מבוא וטענות הצדדים לפניי בקשת הנתבע, תושב אום אל-פחם, להעברת הדיון בתובענה, שהוגשה בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, לבית משפט השלום בחדרה. התובעת מתנגדת לבקשה, על יסוד ההלכה שלפיה אין שומעים לטענה בדבר חוסר סמכות מקומית שהטוען לא העלה אותה בהזדמנות הראשונה. דיון 3. בפתח דבריי אעיר כי אילולא התעוררה בעיה זו של אי-העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה - הייתי מקבל ללא היסוס את הבקשה להעברת הדיון, מן הטעמים שעליהם עמדתי בהרחבה בהחלטתי ב-א 714188/07 מירס תקשורת בע"מ נ' שמטל בינוי פרויקטים בע"מ (14.10.07). 4. לאחר העיון, הגעתי למסקנה כי אין מקום להגיע בענייננו לתוצאה אחרת, חרף השיהוי המסוים בהעלאת הטענה; וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן. 5. ניתן להעלות על הדעת מספר טעמים להלכה האמורה: 6. האחד - כי רואים את שתיקתו-מלכתחילה של הנתבע כהודאה וכהסכמה לסמכות המקומית של בית המשפט שבו הוגשה התובענה; 7. השני - כי העברת הדיון בשלב מתקדם של ההליך תגרור סרבול דיוני, ותפגע בציפייתו הסבירה של התובע אשר התגבשה לאחר שהטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה. לפיכך קמה בנסיבות כאלה מניעות מהעלאת הטענה לחוסר סמכות מקומית; 8. השלישי - כי מדובר בטענה שאינה ראויה לאהדת בית המשפט, בשים לב למרחקים הצנועים שבהם מדובר במדינה קטנה כמדינת ישראל; ולפיכך לא ישעה לה בית המשפט במקרה של שיהוי בהעלאתה. 9. אשיב על טעמים אלה כסדרם: 10. במקרה שבו הנתבע הוא בבחינת "שאינו יודע לשאול", אין בשתיקתו משום הודאה. במקרים כאלה, ראוי אפילו שבית המשפט יקיים בנתבע "את פתח לו", ויעלה אף מיזמתו את שאלת הסמכות המקומית. בכך יגונן בית המשפט על נתבע כאמור מפני ניצול-לרעה של כוח התובע לקבוע את מקום פתיחתו של ההליך, במקום שאינו נוח לנתבע ואינו תואם את הדין, ובניגוד לחובתו של התובע להשתמש בכוחותיו הדיוניים בתום לב. 11. כבודה של ההלכה האמורה, שלפיה אין בית המשפט מעלה מיזמתו את שאלת הסמכות המקומית, במקומה מונח. אולם, בעידן ירידת הפורמאליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי בכלל, ובעידן ההכרה בחובת תום הלב הדיוני בפרט - אין לך כללים דיוניים שאין שוברם בצדם, ואשר בית המשפט לא יחרוג מהם במקום שהדבר נחוץ לצורך עשיית צדק בין הצדדים והגשמת התכלית החקיקתית. 12. במקרים כאלה, משהוברר כי השתיקה-מלכתחילה לא שיקפה הודאה והסכמה, אלא אי-מודעות לסטייתו של התובע מן הדין - ישקול בית המשפט למחול לנתבע על מחדלו הדיוני באי-העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה, ולא לראות בכך משום החמצה בלתי-הפיכה; זאת בכפוף לשיקולים נוספים הנוגעים לטעמי ההלכה האחרים שלהלן. 13. משקלו של טעם המניעות גובר ככל שהשיהוי בהעלאת הטענה רב יותר, והשלב שאליו הגיע הדיון בתובענה בינתיים מתקדם יותר, ולהפך. משהועלתה טענה כאמור סמוך לאחר הגשת כתב ההגנה, ובטרם התקיים דיון מקדמי ראשון בתובענה - משקלו של טעם המניעות קטן ביותר. 14. זאת ועוד: משהתובע לא הגיש את התובענה בבית המשפט שלו הסמכות המקומית, ולא הפעיל את כוחו הדיוני בתום-לב - הוא זה אשר ראוי להיתפס כמי שמנוע מלטעון נגד הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך בשל עיתויה; בבחינת: "שומעין לזה שאמר כהלכה". 15. המחוקק אמר את דברו, בהזדמנויות שונות, בדבר החשיבות שהוא מייחס להתנהלותן של תובענות בבית משפט נגיש לנתבע. במיוחד אמורים הדברים בנתבע שכוחו נחות מזה של התובע; כגון בהקשרים צרכניים ובהקשרים של חוזים אחידים [ראו החלטתי הנזכרת בעניין שמטל]. לפיכך אין עוד מקום, על אף האמור בפסיקה שקדמה לתיקוני חקיקה אלה, לגלות חוסר-אהדה לטענות בדבר חוסר סמכות מקומית, ולהימנע מלהזקק להן מטעם זה אם לא הועלו בהזדמנות הראשונה ממש. 16. סיכומו של עניין זה הוא כי בית המשפט ישקול באהדה העברה של הדיון לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתובענה, אף אם טענה כאמור לא הועלתה בהזדמנות הראשונה או בכלל, במקרים שבהם הדבר נדרש כדי שלא יהא נתבע עשוק וחוטא נשכר, ושבהם אין טעמים ראויים לנהוג אחרת. 17. כאשר הנתבע אינו מיוצג, ובמיוחד כאשר גם אינו בר-אוריין; כאשר ההליך אך-זה החל; וכאשר הגשת התובענה כפי שהוגשה מהווה חלק מפרקטיקה פסולה של הגשת תובענות שלא בבית המשפט המוסמך תוך קיפוח לקוחות - יש מקום לקבל בקשה להעברת הדיון אפילו הועלתה בשיהוי-מה מן ההזדמנות הראשונה, ואפילו לסטות מן ההלכה שלפיה בית המשפט אינו מעלה את עניין הסמכות המקומית מיזמתו. יישום לענייננו 18. הנתבע דנן, תושב אום אל-פחם, אינו מיוצג. לדבריו, גם אינו יודע קרוא-וכתוב. בקשתו להעברת הדיון הוגשה לאחר הגשת כתב הגנתו, אך בטרם התקיימה ישיבה מקדמית ראשונה. התובעת נוהגת להגיש בבית המשפט בתל-אביב את תביעותיה נגד לקוחותיה שבכל-אתר-ואתר, מכוח תניית שיפוט בחוזה אחיד שלגביה כבר נקבע שהיא מקפחת [ראו עניין שמטל הנזכר]. 19. לפיכך הבקשה להעברת הדיון מתקבלת. 20. המזכירות תעביר את התיק לבית משפט השלום בחדרה. 21. הנתבע לא נתן טעם לשיהוי בהעלאתה של בקשתו המקורית, ולא השיב על תגובת התובעת בעניין זה. לפיכך אין חיוב בהוצאות לטובתו בגין הבקשה, חרף קבלתה. דיוןהעברת דיון