בפניי בקשה לגילוי חומר ראיות, אשר הוגשה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"). 1. בכתב האישום, אשר הוגש כנגד המבקשים בת.פ. 7072/08, בבימ"ש זה, מואשמים המבקשים בהחזקת כ- 30 ק"ג סם מסוכן מסוג הרואין, לאחר, שעל פי הנטען בכתב האישום הם נעצרו ע"י שוטרים בסמוך לגדר הגבול עם לבנון, כאשר על גבם תיקים בהם היה מצוי הסם. 2. בקשת הסניגורים מתמקדת בחומר חקירה שהינו קלטות אשר נמסרו להם, לאחר שנמחקו מהן קטעים שונים, לטענת המשיבה - בהתאם לתעודת חסיון ("תעודה בדבר ראיות חסויות"), אשר הוצאה ע"י שר הבטחון ביום 17.6.08 (להלן: "תעודת החסיון"), בהתאם לסעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), שהינה אחת מתוך שלוש תעודות חסיון, אשר הוצאו בתיק זה. טענות ב"כ הצדדים - 3. הסניגורים המלומדים טוענים, שתעודת החסיון אינה מפורטת דיה ובמיוחד אין היא מזכירה, את הקלטות ולפיכך אין היא יכולה לחסות אותן. משכך, החלקים שנמחקו מהקלטות הינם, לשיטתם, חומר חקירה, אשר המשיבה מחוייבת למסור להם ולכן יש לחייבם לעשות כך, על פי סעיף 74 לחסד"פ. עוד טוענים הם, כי לאור כך שרשימת חומר החקירה, אשר נמסרה להם ע"י המשיבה איננה כוללת את הקטעים שנמחקו, יש גם לומר שהרשימה איננה מלאה, למרות שאין חולק שהיא כוללת את הקלטות. 4. המשיבה טוענת, לעומתם, כי תעודת החסיון מפורטת דיה ועונה על דרישות הפסיקה וכי אין צורך שהתעודה תאזכר את הקלטות, במפורש. ב"כ המשיבה הצהירה, כי הקטעים שנמחקו מהקלטות הינם רק קטעים, אשר בהם נכללים הפרטים החסויים על פי תעודת החסיון וטענה, כי אם הסניגורים מבקשים לתקוף את המחיקות שנעשו, עליהם לעשות כך, ע"י הגשת בקשה לביהמ"ש העליון, לפי סעיף 46 לפקודת הראיות. 5. יובהר, כי הסניגורים אינם טוענים כנגד עצם הצהרת ב"כ המשיבה, לפיה נמחקו מהקלטות רק פרטים כאמור בתעודת החסיון, אלא טענתם היא, כי מאחר שהתעודה אינה מזכירה את הקלטות פשיטא, שאין היא חוסה אותן. כדוגמא לתעודת חיסיון ראויה הגישו הסניגורים רשימה (שנמסרה להם בתיק בו הופעל סוכן משטרתי), שכותרתה: "תוספת לרשימת חומר חקירה ע"פ סעיף 74 לחסד"פ..." (סומנה מב/2) ובה פירוט חומר חסוי, הכולל פרטי המסמכים החסויים וסימונם בתיק הפעלת הסוכן. לטענתם, כך היה צריך להיות מפורט החומר גם בתעודת החסיון. 6. לא אוכל לקבל גישה זו. תעודת החסיון מפרטת, ספציפית, את פרטי הנושאים החסויים, באופן שיש בו כדי להביא לידיעת הסנגורים, באופן מפורט דיו, מהם פרטי החומר החסוי ובאופן, המאפשר להם לתכנן פעולותיהם ובקשותיהם בנוגע לחומר זה. להלן נוסח תעודת החסיון: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הנני מביע בזאת דעתי, כי מסירת ראיות בנושאים המפורטים להלן עלולה לפגוע בבטחון המדינה: 1. שמותיהם של בסיסי צה"ל ושל מוצבי צה"ל, העשויים להצביע על מקום הימצאם; 2. פריסת תצפיות צה"ל בשטח ומקום הימצאן, שיטות סריקה ודרכי פעולה שך תצפיות צה"ל, אמצעי התצפית בהם נעשה שימוש, כולל שמם, כינויים וטווח התצפית שלהם; 3. מספרי היחידות בצה"ל ופעילותן וכל פרט שיש בו כדי לחשפם, וכן כל פרט, מעבר לשם הפרטי ולשם המשפחה, שיש בו כדי לחשוף את זהותם של חיילי צה"ל שמסרו עדויות בהליך זה; " 7. הלכה היא, כי ככל שבחומר החקירה מצוי חומר שהוצאה לגביו תעודת חסיון, על המאשימה להבהיר זאת במסגרת חומר החקירה שהיא מעבירה לסניגוריה. יש לוודא ש"בחומר החקירה תימצא אמירה ברורה - במסמך עצמו או אחרת - כי יש בנמצא חומר חקירה שאין התביעה נותנת לסניגוריה לעיין בו מטעם זה או אחר" -ע"פ 1152/91 - סעיד בן אסמעיל סיקסיק נ' מדינת ישראל . פ"ד מו(5), 8, עמ' 20-21. זאת ועוד, על תעודת החסיון להיות מפורטת באופן שהסניגור יוכל ללמוד ממנה, מה טיבה של אותה ראיה חסויה. "חייבת התביעה להביא לידיעת הסניגוריה, ולו בקווים כלליים, תוכנה של אותה עדות חסוייה, כדי שהנאשם ובאי-כוחו יוכלו למצות זכותם באותו שלב של ההליכים ובשלבים שיעקבוהו." - ע"פ 1152/91 הנ"ל בעמ' 21-22. 8. עם זאת, על ביהמ"ש, הבוחן את הפירוט המצוי בתעודת החסיון, להביא בחשבון, גם את האינטרס הציבורי שבאי חשיפת ראיה, אשר עלולה לפגוע בבטחון ואשר הוצאה לגביה תעודת חסיון. בבש"פ 6392/97 - עבדול חלים סאכב בלביסי נ' מדינת ישראל . פ"ד נא(5) 176, בו הוגשה עתירה לגילוי ראיה חסויה, ביקש ב"כ העותרים מביהמ"ש להורות למשיבים לגלות לו את מהות החומר החסוי. ביהמ"ש קבע, כי הבקשה מוצדקת, עקרונית, אולם הוסיף, כי מדובר "בשטר אשר שוברו בצידו" והשובר הוא שמירת על מסגרתה של תעודת החיסיון, ומאחר "שפירוט אל-מעבר לאמור בתעודת החיסיון של שר הביטחון, ולו פירוט-זוטא, עלול להביא לחשיפת ראיות הראויות כי תהיינה חסויות", לא נענה ביהמ"ש לבקשה. 9. הפירוט המצוי בתעודת החסיון עונה על דרישות הפסיקה ומשכך, אין לומר שהמשיבה לא מילאה חובתה להמציא למבקשים את מלוא חומר החקירה (בכפוף לתעודת החסיון). כדי שתעודת חסיון תחסה חומר ראיות, אין צורך שהיא תתייחס, במפורש ובאופן ספציפי, לכל מסמך ומסמך המצוי בחומר הראיות, בין אם מדובר בהודעות, בדו"חות פעולה, בקלטות וכו'. די שהיא תפרט את העניינים החסויים (כפי שנעשה במקרה דנן, בנוסח הדומה לנוסח תעודת החסיון אשר נדונה בבש"פ 4857/05 - טלי פחימה נ' מדינת ישראל (15.7.05). במקרה כזה על המדינה לברור מהחומר שבידיה אותם חלקים הכוללים פרטים החסויים על פי התעודה ואלה לא יימסרו לסניגוריה. 10. ברי, כי המבקשים זכאים להביא את תעודת החסיון ואת הפרטים שלא נמסרו לה בשל הוצאתה ובענייננו - את הקטעים שנמחקו מהקלטות, לעינו הבוחנת של בית המשפט, אולם בחינה כזו נעשית בהליך המוגש על פי סעיף 46 לפקודת הראיות ולא בהליך זה אשר בפניי. סעיף 78 לחסד"פ מורה אותנו, במפורש, כי "הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין..." ולא בכדי. חומר שהוצאה לגביו תעודת חסיון מוצא מהגדרת "חומר חקירה" וזכותו של הנאשם לקבלו יכולה לקום רק בהתאם להחלטת ביהמ"ש העליון בעתירה לפי סעיף 46 לפקודת הראיות. ראו, למשל: בש"פ 8935/04 - יהודה אוחיון נ' מדינת ישראל . פ"ד נט(3), 49, עמ' 51-52; בש"פ 687/96 - יורם גיל נ' מדינת ישראל . פ"ד נג(3), 804, עמ' 811-812. 11. החומר המבוקש ע"י המבקשים איננו, איפוא, "חומר חקירה" ולפיכך אני מורה על דחית הבקשה. משקבעתי, כי אין מדובר בחומר חקירה, יש לומר שרשימת חומר החקירה, אשר הומצאה לסניגורים, הינה רשימה מלאה וממילא נדחית טענת הסניגורים המלומדים גם בענין זה. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. ניתנה היום כ"ד באב, תשס"ח (25 באוגוסט 2008) , בהעדר הצדדים. ת. שרון-נתנאל, שופטת עיון בתיק פלילי / מרשם הפלילי