עורך דין נגד משרד החינוך מבוא 1. התובעת- סייעת לגננת אשר הועסקה ע"י עיריית חיפה- הנתבעת מס' 1, נפגעה לטענתה ביום 10.4.97 מתנור חימום גדול שנפל ושבר את כף רגלה או את קרסולה, (לעיתים כונה התנור ע"י מי מהצדדים רדיאטור). 2. התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה באותה תאונה, התביעה הוגשה כנגד המעסיקה- עירית חיפה הנתבעת מס' 1 וכנגד המבטחת שלה הנתבעת מס' 2. 3. הנתבעות כפרו בחבות ובעצם קרות הארוע, הן הדגישו כי התביעה שהוגשה כשש שנים לאחר הארוע הוגשה בשיהוי רב וכפרו גם בנזקים הנטענים. ביחד עם כתב הגנה מתוקן שהגישו הנתבעות הן שלחו הודעת צד ג' כנגד הגננת שעבדה בגן באותו יום הגב' ציפי כהן (שתכונה להלן-"הגננת") ואשר היתה היא שהזיזה את התנור שנפל על רגלה של התובעת, ההודעה הוגשה גם כנגד משרד החינוך המעסיק של הגננת. 4. צדדי ג' כפרו בחבות ובכלל זה בטענה כי הגננת הזיזה את התנור הנטען. צדדי ג' הדגישו כי את האחריות יש להטיל על הנתבעת מס' 1 כמי שהיתה המחזיקה במקרקעין, בעלת הציוד שהזיק ומעסיקת התובעת. 5. מאחר ומדובר בתאונת עבודה, פנתה התובעת למוסד לביטוח לאומי שפסק לה נכות זמנית של 10% למשך חודשיים ולאחר מכן קבע כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה. יצויין כי לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת, בשלב מאוחר יותר הותר לתובעת להגיש חוות דעת מטעמה והיא הגישה את חוות דעתו של דר' גורדון שהעריך נכותה הרפואית בשיעור של 10%. הנתבעות הגישו את חוות דעתו של פרופ' רופמן שהגיע למסקנה כי לתובעת לא נותרה נכות עקב התאונה. 6. משלא הגיעו הצדדים להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, העידו התובעת והגננת-צד ג' מס' 1 ולאחר מכן הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. עוד יצוין כי בשאלת גובה הנכות הרפואית הוגשו בהסכמה חוות הדעת של מומחי שני הצדדים ללא חקירות נגדיות. 7. יודגש כי הנתבעות וצדדי ג' טענו בסיכומיהם כי התובעת הרחיבה החזית בסיכומיה, הרחבה לה הם התנגדו ולכן בכוונתי לדון בטענות הצדדים תוך התייחסות למסגרת הדיונית שנקבעה בכתבי הטענות. השאלות שבמחלוקת 8. בראש ובראשונה יש להגדיר ולחדד עילת התביעה על פי כתבי הטענות ולקבוע כי זו המסגרת להכרעה במחלוקת שבין הצדדים. 9. יש לבחון כיצד ארע ארוע הפגיעה בתובעת והאם יש בגין כך להטיל חבות על הנתבעת מס' 1- עירית חיפה. 10. במידה ותקבע חבותה של העיריה, תשאל השאלה האם יש להטיל אחריות על צדדי ג'- משרד החינוך או הגננת שהועסקה על ידו. 11. במידה ותקבע חבות, יש לדון בשאלת הנזק ולקבוע מהי נכותה הרפואית של התובעת, האם 10% לפי קביעת המומחה מטעמה או 0% לפי קביעת המל"ל ומומחה הנתבעות. יש לקבוע האם לתובעת נכות תפקודית ומהם הנזקים שהוכיחה התובעת כי נגרמו לה בתאונה זו. דיון עילת התביעה 12. עיון בכתב התביעה מראה כי לתובעת אין טענות כנגד הגננת או כנגד משרד החינוך אשר לא נתבעו כלל על ידה ואפילו לא הוזכרו ולו ברמז בעובדות כתב התביעה ומכאן שיש להתעלם מטענות התובעת כלפי צדדי ג' אלו כפי שנטען לראשונה בסיכומיה. 13. העילה כנגד הנתבעת מס' 1 הינה עילה נזיקית, אחריות שילוחית למעשה רשלנות (סעיף 8 לכתב התביעה), אין בכתב התביעה טענה כי הנתבעת מס' 1 מחזיקה או הבעלים של המקרקעין או של התנור שנפל, אין גם טענה בכתב התביעה של הפרת חובה חקוקה, טענות שהועלו אף הן לראשונה בסיכומי התובעת. 14. צודקת ב"כ הנתבעות כי עיון בסיכומי התובעת מראה כי התובעת זנחה הטענות בדבר אחריות שילוחית למעשה רשלנות ואין בסיכומיה התייחסות כלשהי לעילת התביעה היחידה שהוזכרה בכתב תביעה, די בכך להביא לדחיית התביעה ובשל כך להביא למחיקת ההודעה לצדדי ג'. גם בענין זה אשוב ואבהיר כי שלב הסיכומים אינו שלב של תיקון כתבי טענות, לו סברה התובעת כי העיריה היא המחזיק במקרקעין, עובדה המטילה עליה חבויות שונות, היה על התובעת לטעון זאת בכתב התביעה להביא ראיות להוכחת טענה זו, אך משבחרה לנסח תביעתה כפי שבחרה יכולה היא לזכות בתביעה רק בהוכחת אחריות שילוחית של העיריה לעובדיה וכפי שהתברר הגננת שלכאורה יכולה להחשב כמזיקה, לא היתה עובדת העיריה וגם מסיבה זו דין התביעה להדחות. נסיבות האירוע 15. לתובעת גרסאות שונות לעצם קרות הארוע ולא שוכנעתי מעדותה כמו גם מעדות הגננת-צד ג' מס' 1 כי ניתן לקבוע הכיצד נפגעה התובעת. 16. עיון בסעיף 7 לכתב התביעה מראה כי לטענת התובעת "לא היתה לה הידיעה ולא היכולת לדעת מה היו למעשה הסיבות הממשיות שהביאו לנפילה"!. עדותה של התובעת היתה שונה לחלוטין היא לכאורה ידעה היטב היכן עמד התנור, היכן היתה מרצפת שבורה אשר הביאה לנפילתו, התתכן סתירה כה מהותית בין שתי הגרסאות?. 17. עיון בסעיף 4א' לכתב התביעה בו מתואר הארוע לפיו "נפל תנור", בלי הסבר מה גרם לנפילתו ומבלי שמוזכרת בכתב התביעה הגננת כמעורבת בצורה כלשהי בארוע הנפילה, בעדותה של התובעת הסתבר לפתע כי הנפילה הסתמית הפכה להיות הזזת התנור ע"י הגננת, הוא נתקע לכאורה בריצוף שבור ונפל על רגלה של התובעת. 18. עיון בסעיף 4א' בכתב התביעה מתאר נפילה שגרמה לשבר בקרסול, בחוות דעתו של מומחה התובעת מתואר שבר בעצמות המסרק בכף הרגל!. 19. אך טבעי הוא כי בעקבות שבר ברגל, מגיע הנפגע לקבלת טיפול רפואי המתועד במסמכים מהם ניתן ללמוד לעיתים על הסברו של הנפגע לגבי עצם קרות הארוע וכמובן לענין מיקום הפגיעה. התובעת בחרה שלא להגיש מסמך רפואי כלשהו ובמיוחד מסמך רפואי באשר לטיפול בחדר המיון או בקופת חולים (עיון בחוות דעתו של מומחה התובעת דר' גורדון, ת/2 מראה כי גם למומחה לא הוצג מסמך כזה), חסר זה במסמכים פועל לחובתה של התובעת. 20. לגרסת התובעת בעת הארוע נכחה במקום אימו של ילד בשם עוז (תשובה 48 לשאלון נ/1), מדוע לא זימנה התובעת את אותה אימא כעדה מטעמה? עובדה שיכולה היתה לבסס את אחת מגרסותיה הרבות?. מיותר לציין כי העובדה שמדובר באירוע מיום 10.4.97 בעוד שהתביעה הוגשה ביום 10.4.03, שש שנים לאחר מכן, אינה יכולה לשמש כנסיבה מקלה לתובעת שהשהתה הגשת תביעתה תקופה ארוכה ללא הסבר משכנע. 21. התובעת בחרה להיות עדה יחידה במשפטה מבלי שהביאה ראיות בסיסיות, מסמכים ועדויות, אפילו מועד הארוע לא נטען בתצהיר הנסיבות (ת/1) ששימש כחקירתה הראשית של התובעת. הרושם שהתקבל מדרך נהול התביעה, היה כי התובעת מסיבות השמורות עימה, מתאימה גרסתה להתפתחות ההליך הדיוני, עם הגשת התביעה היא לא ידעה לכאורה מה גרם לנפילה בסוף עדותה היא גם ידעה להצביע על מיקומו של התנור והריצוף השבור. 22. חשוב לראות כי לפי גרסאות התובעת והגננת, סמוך לאחר הארוע (או לכל המאוחר מספר חודשים לאחר הארוע) שתיהן ראו ריצוף שבור שהביא לנפילת התנור. מדוע לא הוצג צילום של אותו מפגע, מדוע לא נטענה טענה זו מלכתחילה, מדוע גם למל"ל לא סיפרה התובעת על הריצוף השבור (נ/4, נ/5), מדוע לא הזכירה התובעת את הריצוף בהודעה על התאונה שנמסרה לעיריה סמוך לאחר הארוע (נ/6), מדוע השמיטה הגננת תאור זה מתצהיר התשובות לשאלון מטעמה והכיצד התובעת והגננת מתארות כל אחת מיקום שונה למקום נפילת התנור. יצוין כי התובעת נסחפה בעדותה ואף הוסיפה כמתואר בעמ' 12: "ש. כלומר גם את וגם ציפי ידעתם מראש שיש מרצפת שבורה? ת. זו לא מרצפת אלא חלק זעיר מהמרצפת. אנחנו מראש ראינו את הסדק הזה" המרצפת השבורה לפתע היתה בידיעת התובעת והגננת עוד לפני הארוע, עובדה שמגדילה התהייה מדוע הנושא לא אוזכר ומדוע לגננת גרסה שונה לחלוטין, כמתואר מפיה בעמ' 20, 22. 23. לכך אוסיף כי יש לבחון בזהירות את עדותה של הגננת- צד' ג' מס' 1, שכן מיום הארוע ועד למועד עדותה, התובעת והגננת ממשיכות לעבוד ביחד והרושם שהתקבל כי לאורך כל הדרך הן תאמו עמדות לגבי עצם הגשת התביעה וגם לענין תוכן העדות. הגננת הגדירה זאת במילותיה (עמ' 21) כי באשר לסיבת הארוע "אנחנו שיערנו את זה ביחד" וייתכן כי לפי הבנתן הוספת מפגע שלא היה כלל כמו מרצפת, תנקה לגרסתן את הגננת מאחריות. אלא שלא כך יש להתייחס להליך שבמרכזו בירור האמת. יצויין כי גם בגרסת הגננת -צד ג' מס' 1 חלו שינויים תמוהים במהלך נהול המשפט, בכתב הגנתה הכחישה מפורשות את הזזת התנור (סעיף 6א') והכחישה כי במסלול הזזתו היו מכשולים (סעיף 6ג'), משהתבקשה מספר חודשים לאחר מכן למסור תשובות לשאלון השיבה כי אינה יודעת מה גרם לנפילה (תשובות 7ג' ו-9א' לנ/7) ולפתע שנתבקשה למסור תצהיר עדות ראשית, שנתיים לאחר מכן התחדד זכרונה והיא ידעה לספר על פגיעת התנור בפינה של מרצפת שבורה (סעיף 7 לנ/9), הכיצד נכבשה גרסה זו עד לאותו מועד?!. 24. הסתירות הרבות ביחד עם התהיות הנ"ל יוצרות רושם כי האירוע הנטען ע"י התובעת והגננת לא ארע כלל באופן המתואר על ידן וגמישותן שהתבטאה בשינוי גרסאות לא מאפשרת לקבוע ממצא עובדתי אמין, ואם לכך אוסיף כי עדותה של התובעת לא היתה משכנעת הרי שדין תביעתה להדחות. 25. למעלה מן הצורך אבהיר כי נפילת התנור לכשעצמה אינה יוצרת אחריות מוחלטת, על מנת לשכנע כי הופרה חובת זהירות של העיריה על התובעת להצביע על מעשים או מחדלים היכולים להחשב כהפרת חובת זהירות ספציפית ובנושא זה לא עמדה התובעת בנטל המוטל עליה. לא כל פגם בריצוף מטיל אחריות ולא כל הזזת חפץ יוצרת חבות, יש חשיבות לשאלות כגון מהו גודל החפץ, מה משקלו, האם עמד על גלגלים ומה המרחק לאורכו הוזז, כל השאלות האלו נותרו ללא פרטים. התנור המתואר בתביעה כ"תנור גדול", לא נראה גדול במיוחד בתמונה נ/3 שהגישו הנתבעות ואפילו לשאלה הפשוטה היכן עמד התנור והיכן הוא נפל לתובעת ולגננת גרסאות שונות!, האם עמד התנור "ליד דלת הכניסה לגן" (כגרסת התובעת בתשובה 47 לנ/1), "בכניסה הרחבה" (כגרסת התובעת בעדותה בעמ' 8 והיא אף סימנה מיקומו ב-X על גבי נ/2), או במרכז החדר כגרסת הגננת (סעיף 6 לנ/9). בהעדר מידע ונתונים עובדתיים אמינים, לא ניתן לעבור לשלב הסקת מסקנות משפטיות מאותן עובדות. גובה הנזק 26. אקדים ואבהיר כי צודקת ב"כ הנתבעות בטענתה כי התובעת לא הביאה ראיות כלשהן לגבי נזקיה ואפילו לא התייחסה לנושא במסגרת חקירתה הראשית!. התובעת בחרה שלא להגיש תצהיר עדות ראשית ובפתיחת עדותה הודיע בא כוחה כי התובעת מבקשת להסתמך רק על תצהיר הנסיבות (ת/1), דהיינו אין תיאור כלשהו מפיה של התובעת באשר לשאלות כמו מה הסבל שסבלה, מה העזרה שנזקקה לה, מה המגבלות התפקודיות המלוות אותה כיום ומהן הפסדי השכר שלה. כך שגם אם היתה חבות, נזק כלשהו לא הוכח. 27. בנסיבות אלו ההכרעה בשאלת גובה הנכות הרפואית מתיתרת, אך העובדה כי המל"ל העריך נכותה של התובעת ב-0% לצמיתות וכי התובעת בכתב תביעתה ביקשה לאמץ קביעה זו מחזקת ההנחה כי לתובעת לא נותרה נכות רפואית צמיתה בעקבות התאונה ואם נותר ספק בנושא התובעת כמתואר בעמ' 16 לפרוטוקול אישרה זאת: "ש. את ביקשת בכתב התביעה שלך שבית המשפט יסתמך בכתב התביעה על מה שקבע ביטוח לאומי כלומר אין לך נכות? ת. נכון". 28. עוד יצוין כי פרופ' רופמן, המומחה האחרון שבדק את התובעת (ביום 11.8.04 כ- 7.5 שנים לאחר התאונה) ציין כי "בצילום עדכני כלל לא ניתן לראות ולהבחין אם והיכן היו שברים" אלו היו גם מימצאי המל"ל זמן קצר יחסית לאחר התאונה וביחד עם העדר מגבלות תנועה יש בכך לבסס המסקנה של העדר נכות צמיתה. 29. לאור האמור לעיל הנני קובע כי לתובעת לא נותרה נכות רפואית או תפקודית, היא לא הוכיחה נזקים שנגרמו לה וגם אם היתה נקבעה אחריות, לא הוכח קיומו של נזק. סיכום 30. לאור האמור לעיל הנני דוחה התביעה כנגד הנתבעות ומחייב התובעת לשלם לנתבעות שכר טרחת עו"ד בשיעור של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף הנני מחייב התובעת להשיב לנתבעות את שכר הטרחה ששולם למומחה מטעמן עבור הכנת חוות דעתו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל. 31. משנדחתה התביעה, דין ההודעה לצד ג' להמחק וכך אני מחליט. 32. לאור טענות התובעת בכללותן ודרך חשיפתן, היה מקום להגיש ההודעה כנגד צדדי ג' ולנהל הדיון בה ולכן הנני מחייב התובעת להשיב לנתבעות/שולחות ההודעה לצד ג' את האגרות אשר שולמו ו/או ישולמו על ידן בגין משלוח ההודעה לצד ג', התשלום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל. 33. לאור גרסאותיה המעוררות תהיה של צד ג' מס' 1 לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לזכות צדדי ג' בשל מחיקת ההודעה לצד ג'. סייעות (גן ילדים)קרסולרגלייםגננות (גן ילדים)שבר