בקשה לבצע בדיקת רקמות לקביעת אבהות

הטיעון העובדתי 1. התובעת 1, אם הקטינה התובעת 2, הגישה ביום 19.12.01 לבית המשפט תביעה לאבהות ולמזונות כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). בתביעותיה פרשה התובעת 1 (להלן "האם") בפני בית המשפט את פרשת יחסיה עם הנתבע אשר ממנו הרתה לטענתה לאחר שנה של היכרות ומערכת יחסים, שתחילתם בשנת 1997. תחילה סירב הנתבע לגרסתה לקבל את דבר ההריון ואף ביקש ממנה לבצע הפלה, אולם לאחר התייעצות משותפת עם רופא בדבר הסיכונים הכרוכים בהפלה, הסכים הנתבע כי לא תבצע הפלה וחזר בו מבקשתו. עוד טוענת האם, כי הנתבע ליווה אותה במהלך כל ההריון ואף עבר בדיקה גנטית לאיתור גן הטייזקס, אולם, כאשר כרעה היא ללדת, נמסרה הודעה על כך לנתבע אשר התעלם תחילה מההודעה ורק כעבור מספר ימים התקשר, ביקש לבקר את הקטינה ואף הקפיד לבקרה תדירות במהלך החודש הראשון שלאחר הלידה. כתום מועד זה נעלמו עקבותיו. 2. זמן קצר לאחר הגשת התביעה ובטרם הצליחה האם לבצע מסירה כדין לידי הנתבע הסתבר כי הנתבע עזב את הארץ ולא שב. ניסיונותיה של האם לבצע מסירה לנתבע עלו בתוהו. 3. ביום 4.6.02 הגישו האם והקטינה לבית המשפט כתב תביעה מתוקן, בו נתבעו דמי מזונות הקטינה מהנתבע 1 ולחילופין מהוריו (להלן: "נתבעים 2 ו - 3"). בכתב התביעה המתוקן טענה האם כי מאחר שהנתבע 1 ברח מן הארץ, חלה החובה לזון את הקטינה על הורי הנתבע 1 וזאת בהסתמך על הוראות ס' 3 (4) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות"). בדיקת רקמות בהסתמך על דגימת - דם מהעבר 4. בדיון בקדם המשפט שנערך ביום 8.10.02, ביקשה ב"כ התובעות לבצע בדיקת רקמות לקביעת אבהותו של נתבע 1, תוך עשיית שימוש בדגימת הדם שניטלה מהנתבע 1 במסגרת התוכנית הארצית לאיתור נושאי גן הטייזקס, אשר למיטב ידיעתה נשמרה במאגר. לבקשתה ניתן צו המורה למשרד הבריאות ולבית החולים "שיבא" בתל השומר למסור אינפורמציה, באשר לקיום הדגימה ובאשר לאפשרות ביצוע בדיקת הרקמות תוך עשיית שימוש בדגימה. מתשובת המכון הגנטי הסתבר כי ניתן אמנם עקרונית לבצע בדיקת רקמות באמצעות דגימת דם שנשמרה במאגר, אולם כיוון שעברו מעל ל – 6 חודשים מיום נטילת דגימת הדם מהנתבע, פרק זמן שלאחריו מושמדות הדגימות – הושמדה דגימת הדם של הנתבע. תביעת מזונות כנגד סב וסבתא – מקימה יריבות ישירה 5. הנתבעים 2 ו – 3 טענו בכתב הגנתם כי יש למחוק את התביעה על הסף, שכן לא קמה כל חזית בינם ובין הקטינה בטרם הוכרעה תביעת האבהות נגד הנתבע 1 ומשכך לא נתמלא התנאי המוקדם להגשת תביעה כנגדם מכח סעיף 4 לחוק המזונות. בהתאם הגישו הנתבעים בבש"א 1558/02 בקשה לדחיה ו/או מחיקה על הסף של התביעה כנגדם. 6. א. בדיון בבקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף שנערך ביום 25.3.03, הוצע כי אם הקטינה והנתבעים 2 ו-3 יערכו בדיקת רקמות, כדי לוודא האם הנתבעים 2 ו – 3 הינם סבה וסבתה של התובעת 2 הקטינה. ב. הנתבעים 2 ו – 3 סירבו לקיים בדיקת רקמות ועמדו על טענתם כי לא קמה כלל חזית בינם ובין התובעת 2 כל עוד לא הוכרעה תביעת האבהות כנגד הנתבע. ג. התובעות (המשיבות בבש"א 1558/02) טענו כי אם אומנם יוכח כי הנתבעים 2 ו-3 הינם סבה וסבתה של תובעת 2, באמצעות עדויות אודות יחסי האישות שבין האם לנתבע 1 ובאמצעי ראיה אחרים, אזי קיימת יריבות ישירה בין תובעת 2 לבין נתבעים 2 , 3- וזאת מכח סעיף 4 (3) לחוק המזונות הקובע כי אדם חייב במזונות נכדו, בכפוף כמובן ליתר הפרמטרים שהציב החוק, כתנאי לחיובם של סב וסבא בדמי מזונות נכדם. 7. א. בהחלטתי בבש"א 1558/02 קבעתי כי היריבות שנוצרה בין משיבה 2 לבין המבקשים הינה יריבות ישירה וכי היה ויוכח כי הנתבעים 2 ו-3 הינם סבה וסבתה של התובעת 2 תקום לה זכאות ישירה כנגדם, אף בטרם ונפסק דבר כנגד הנתבע 1. דברים אלו נכונים כיום שבעתיים מבעבר, נוכח האפשרות לבדוק באמצעות בדיקה מעבדתית אם אמנם המבקשים הינם סבה וסבתה של המשיבה 2. משקיימת אפשרות מדעית שכזאת, תהא זו המגמה והשאיפה של ביהמ"ש לקיים את הבדיקה אשר תאפשר לקטין לדעת את מוצאו ותאפשר להגשים את מיטב האינטרס של הקטין וכן של הציבור כולו לדעת את מקורותיו הביולוגיים של הקטין. ב. ביחס לכך שזכותו של הקטין לדעת מי הוא אביו הינה זכות שעל פי חוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו, כתב כב' הנשיא שמגר: "ואדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא – "מי אני" , יזעק כבודו יחייב אותנו, את כולנו להושיט יד לעזרו. זכות יסוד כבוד האדם כוללת את "רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו , כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות , המשפחתיות והאנושיות..." (ע"א 5942/98 פלוני נ' אלמוני, טרם פורסם) עפ"י כב' השופט אלון: "בירור נכון וקרוב לוודאי של קביעת האבהות, כבודם ורווחתם של בעלי הדין ובמיוחד של האשה – האם, ומעל לכל - זכותו של ילד קטין שלא להיות מושתק כל ימי חייו מלדעת מי הוא אביו מולידו." (ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ' פלוני פ"ד לה (1) 736). יפים לעניננו דבריה של כב' השופטת אסתר אלון לאופר בתמ"ש 010101/98 (לא פורסם) "בית המשפט מביע דעתו בדבר עדיפות זכות הקטין לדעת את מוצאו , אשר הינה גם אינטרס הציבור כולו, ... בדיקת רקמות נחוצה לשם קביעת אבהות ביולוגית ולא די בקביעת "אבהות משפטית" (וזאת תוך התחשבות במהימנותה הבלתי מעורערת של בדיקת האבהות ובטיבה הפשוט והבלתי חודרני)". קביעה של "אבהות מדעית" מעבר לקביעת "אבהות משפטית" הינה מיטב האינטרס של הקטין. [ולענין זכותו של הקטין לדעת מיהו הורו הביולוגי ראה גם: ע"א 3077/90, פלונית ואח' נ' פלוני (פ"ד מט(2) 578), וכן פסק דינו של כבוד השופט גל גוטזגן בתמ"ש (ת"א) 87471/00 פלוני ואח' נ' פלוני ואח' (טרם פורסם)]. 8. מגמתו המוצהרת של החוק לתיקון דיני משפחה מזונות הינה הרחבת מעגל החבויות בעניני מזונות ע"י הטלת חיובים על שארי בשר מרוחקים יותר מההורים באותם מקרים בהם ההורים או מי מהם אינם מסוגלים לשאת בצרכי הקטין, ומה לי חוסר מסוגלות גדולה יותר לשאת בצרכי הקטין מאשר העלמות הנתבע והעדרותו. העדרות הנתבע יצרה מצב בו לא ניתן לממש את זכויותיו של הקטין למזונותיו כלפי ההורה ועצם העדרותו מולידה את הזכות להוכיח את הקשר לשארי הבשר האחרים ומכח קשר זה לתבוע את מזונות הקטין. לפיכך קבעתי בבש"א 1558/02 כי ניתן להמשיך בהליך כנגד הסב והסבתא גם בהעדרו של בנם, ומבלי שינתן פס"ד המצהיר כי הנתבע 1 הינו אבי התובעת 2. סירוב לבדיקת ראיות – ראיה "כבושה" שבידי המסרב 9. בע"א 548/18 אלמונית נ. פלוני, פ"ד לה (1) 736 נקבע כי: "משסרב אחד מבעלי הדין ואין בפיו נימוק סביר לסירובו, אין בית המשפט רשאי לכופו לקיים בדיקה זו ואף אינו יכול לחייבו בה. אך רשאי בית המשפט להסיק מסירוב זה כלל שיראה בעיניו לנכון בנסיבות העניין. בכבישת ראיה כגון זו, יכול ויהא בסירוב הבאתה משום משקל מכריע כנגד מי שכובשה" (הדגשות שלי י.כ.), (שם, פסקה 20 לפסק דינו של כבוד השופט אלון). 10. א. בעניננו, סרבו תחילה הנתבעים 2 ו – 3 לערוך בדיקת רקמות אף כי בדיון בבש"א 1558/02 הוסבה תשומת לבם לפסיקה הנ"ל של בית המשפט העליון וצוין בפניהם כי מדובר בבדיקה אשר יש בה כאמור כדי להכריע במידה קרובה לוודאי בשאלה השנויה במחלוקת הן לחיוב והן לשלילה. עוד הובהר לנתבעים כי בימ"ש זה אינו מוצא כל הבדל בין סירובו של צד לקיים בדיקת רקמות כאשר נטען כי הוא אביו של קטין לבין סירובם של נתבעים אשר נטען כי הינם סבו או סבתו של קטין, ובשני המקרים יפעל הסירוב להיבדק מבחינה ראייתית כנגד המסרב. החלת הפרזומציה הראייתית, תוך "דילוג" על חוליית האבהות, הינה פועל יוצא מתבקש מהאפשרות המדעית לקיום בדיקת "סבאות", ברמת וודאות זהה לבדיקת האבהות. 11. משנדחתה הבקשה למחיקה על הסף ונוכח סירובם של הנתבעים 2 ו – 3 לבצע בדיקת רקמות נקבע התיק לשמיעת ראיות והתובעות אף הגישו תצהיר עדות ראשית. קודם למועד שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר ביצוע בדיקת ה"סבאות" וביקשו כי ממצאי הבדיקה יהוו ראיה בלעדית ומכרעת בענין ה"סבאות". 12. ביום 9.12.03 התקבלה חוות דעת של המעבדה לסיווג רקמות במרכז הרפואי רבין, לפיה התברר כי הנתבעים 2 ו – 3 אינם מתאימים להיות סבה וסבתה של הקטינה, התובעת 2. נוהל הבדיקה במעבדה 13. א. בתאריך 8.3.04 הודיעה ב"כ התובעות לביהמ"ש כי בעת התייצבותן של התובעות במעבדה לסיווג רקמות בביה"ח בלינסון בשעה ובמועד שנקבעו, לא פגשה היא את נתבעים 2 ,3. מסתבר כי הנתבעים הגיעו זמן רב לפני השעה המיועדת ונבדקו ללא זיהוי הדדי של הצדדים. עוד הוסיפה כי התובעת חשה בעוינות מצד האחיות במקום, אשר ביקרו את "העזתה" להגיש תביעה כנגד הורי הנתבע 1. ב. בבירור שערכה באת כח התובעת עם ד"ר תרזה קליין, מנהלת המעבדה לסיווג רקמות במרכז הרפואי רבין, נמסר לה כי זיהוי הנתבעים נערך באמצעות תעודות הזיהוי של שלהם. 14. א. נוכח טענות אלה, ובעיקר הטענה בדבר העדר זיהוי הדדי של הצדדים, לא הייתי מהסס כלל ועיקר לפסול את ממצאי הבדיקה שנערכה במעבדה במרכז הרפואי רבין, ולשלוח את הצדדים לבדיקה חוזרת במעבדה אחרת, המקפידה על נוהלי הבדיקה. קיומה של בדיקת סיווג רקמות, מבלי שכלל הנבדקים מצויים יחדיו במעבדה ומזהים האחד את משנהו, עומדת בניגוד לכל הנהלים וההסדרים המחייבים בנושא זה, ויש בה כדי פגיעה מובהקת באמינות הבדיקה. נוהל של "זיהוי" עפ"י תעודות זיהוי, אין די בו להשגת רמת הוודאות והאמינות הנדרשת מבדיקה מדעית, שסוגיות כה כבדות משקל תלויות בה. האופן בו בוצעו הדברים, עומד אף בניגוד לנוהל הבדיקה שנקבע ע"י המעבדה לסיווג רקמות במרכז הרפואי רבין עצמה בו מצויין מפורשות כי: "(א) ניתן דגש לזיהוי הנוכחים. (ב) שלשת הנבדקים נוכחים במעבדתנו, באותו החדר... (ג) הגבר מזוהה ע"י האישה ולהפך, על סמך היכרותם האישית". (וראה מכתב המעבדה אל חברתי כב' השופטת רבקה מקייס, בתמ"ש 023101/03, כפר סבא (לא פורסם). ב. איני מתייחס כאל ממצא עובדתי לדברים הכואבים אשר נאמרו לתובעת, לטענתה, על ידי אחיות המעבדה, באשר דברים אלה לא הוכחו בפני, ולעובדי המעבדה לא ניתנה ההזדמנות להגיב עובדתית לטענות שהוטחו כנגדם בנושא זה. עם זאת, עלי להדגיש, כי אם אמנם הובעה התייחסות ערכית כלשהי של עובדות המעבדה כלפי הצדדים או מי מהם, נושאת ההתבטאות אופי פסול ושלילי. הסכמתם של צדדים לכך שהקביעה השיפוטית תוכרע עפ"י ממצאי הבדיקה המעבדתית מותנית ונובעת מאמון שלם של הצדדים באובייקטיביות המוחלטת של עובדי המעבדה. אי הכרת פנים זו חייבת להראות בקפידה לנבדקים באופן שלא יהא בו כדי הקמת ספק ספיקא במראית פני הצדק של הבדיקה המעבדתית. מבוקש בזאת, כי מנהלת המעבדה תערוך בירור עם עובדי המעבדה שנטלו חלק בבדיקה, ואם ימצא כי נאמרו אמנם דברים מיותרים, תעמידם על חומרת הענין. סוף דבר 15. חרף הליקוי שנפל בנוהל ביצוע הבדיקה, הודיעה ב"כ התובעות בישיבת יום 13.4.04, כי התובעות מכירות בממצאי בדיקת הרקמות ומסכימות למתן פס"ד הדוחה את התביעות כנגד הנתבעים 2 , 3. אשר לתביעות כנגד הנתבע 1, עתרו התובעות למחיקתו בלבד בהנמקה כי: "לכאורה ומבחינת תיאורטית, קיימת אפשרות שבדיקת הרקמות של הנתבעים 2 , 3 הורי הנתבע 1, תעלה ממצא שלילי, בעוד ובדיקתו של הנתבע 1 תעלה ממצא חיובי, וזאת במקרה שקיימים פרטים שאינם ידועים לנו כיום בענין הורותם של נתבעים 2 , 3 על הנתבע 1". 16. מנימוקים אלה דחיתי לפיכך בתאריך 13.4.04 את התביעות בתמ"ש 015060/01 ובתמ"ש 015061/01 – ככל הנוגע לנתבעים 2, 3 ומחקתי את התביעות האמורות – ככל הנוגע לנתבע 1. 17. הצדדים הגיעו לידי הסכם מוקדם לפיו היה ויסתבר שהנתבעים אינם סבה וסבתה של הקטינה, תידחה התביעה כנגדם ללא צו להוצאות, ולפיכך הנני נמנע מחיובה של התובעת 1 בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של הנתבעים. 18. א. תואיל מזכירות בית המשפט לסגור את התיקים, תמ"ש 15060/01, תמ"ש 15061/03, ובש"א 1558/02. ב. העתק מפסק דין זה יומצא לד"ר תרזה קליין, מנהלת המעבדה לסיווג רקמות במרכז הרפואי רבין, ולמנהל ביה"ח רבין. אבהות / בדיקת רקמות