לאיזה בית משפט יש סמכות עניינית לדון במחיקת הערת האזהרה ?

1. עניינה של תביעה זו הוא בדירת מגורים שהיה בבעלות נתבעת מס' 1 הידועה כגוש 12483 חלקה 12/6 ברחוב יד לבנים, חיפה. בכתב התביעה נטען כי נתבעת מס' 1 נתנה לנתבעת מס' 2 יפוי כוח בלתי חוזר ולפיו נערך ונחתם בין נתבעת מס' 1 לבין נתבעת מס' 2 לבין התובעת הסכם מכר מקרקעין מיום 18.9.08. על אף הסכם זה, ביום 26.5.09 נערך ונחתם הסכם מכר אחר לגבי אותה דירת מגורים לפיו הדירה נמכרה לנתבעים מס' 3 ו-4. בהסתמך על הטענות כאמור לעיל, התובעת מבקשת להורות על ביצוע הסכם המכר הראשון שנערך עימה וכן על ביטול העסקה המאוחרת יותר אשר נערכה עם נתבעים מס' 3-4, כמו גם ביטול הערת אזהרה אשר נרשמה לטובתם על-פי אותה עסקה. בהמשך מבקשת גם התובעת לחייב את הנתבעות מס' 1-2 לשלם לה פיצויים כמוסכם בהסכם המכר שביניהן או כל פיצוי אחר שהתובעת שומרת לעצמה את הזכות לדרוש אותו. יודגש כי סעיף 21 לכתב התביעה בו הועלתה דרישה זו לא צויין מהו סכום הפיצוי הנדרש, וגם בכותרת כתב התביעה נרשם כי מהות התביעה הינה הסכם מכר במקרקעין וסעדים נלווים מבלי לציין כי הדבר כולל סעד כספי או סכום הסעד הנדרש. 2. סעיף 51 (א)(3) לחוק בתי המשפט מגדיר את סמכותו של בית המשפט השלום בענייני מקרקעין וקובע כי "תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה, אך בית המשפט השלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדירות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין". התביעה במקרה דנן על-פי הנטען בה ועל פי הסעדים הנדרשים הינה בהחלט תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין, כאמור בסעיף 51(א)(3) סיפא לעיל, שכן אין עניינם לא בחזקה ולא בשימוש או בחלוקה של מקרקעין. ככל שהדבר נחוץ אפנה לפסיקה ולפיה נקבע כי תביעה מהסוג שבפניי אינה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום אלא בסמכותו העניינית של בית משפט המחוזי: ב-ע"א 540/88 גי.אי.גי. השקעות ופירוק ואח' נ' רשם המקרקעין ואח', פ"ד מט(2) 735, נפסק כי לבית המשפט המחוזי סמכות להחליט על מחיקת הערת אזהרה לאור סעיף 132(א)(2) לחוק המקרקעין (שם, עמ' 742 א'). יוזכר כי אחד הסעדים המתבקשים במסגרת תביעה זו, הוא מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת נתבעים מס' 3-4 בהתאם לעסקה המאוחרת שהיתה בינם לבין נתבעת מס' 1. ב-ע"א 476/88 אשתר ואח' נ' נפתלי ואח', פ"ד מה(2) 750 נפסק כי הסמכות הייחודית לדון בתביעות הנוגעות למכר דירה מסורה לבית משפט המחוזי, תוך שלילה מפורשת של סמכות בית משפט השלום לדון בעניינים אלה. בית המשפט המחוזי הוא הוא זה המוסמך לדון בשאלת ביטולו, תקפותו ואכיפתו של חוזה המכר, בעוד כי כל שנתון בסמכותו העניינית של בית משפט השלום ביחס לחוזה מכר כאמור הוא בעניין החזקה או השימוש בדירה הנדונה (שם, עמ' 755 ד'-ו'). 3. העובדה כי בשני כתבי הטענות לא העלו הנתבעים טענת העדר סמכות עניינית אינה מעלה ואינה מורידה שכן בית המשפט רשאי מיוזמתו הוא להעלות את העניין כפי שהיה במקרה זה. 4. לבקשת התובעת, אני מורה על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה. הערת אזהרהשאלות משפטיותמחיקת הערת אזהרהסמכות עניינית