בקשה למחיקת הודעה לצד שלישי בתביעת רשלנות רפואית

מונחת בפני בקשה למחיקת הודעה לצד שלישי אשר שלח המשיב למבקשים, במסגרת תביעת רשלנות רפואית המתבררת כנגד המשיב דידן בבית משפט זה. רקע ביום 24.04.03, הגישו המשיבים 2-4 דכאן, תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד המשיבים 1 ו-5, וכנגד המבקש 2, בטענה כי עקב רשלנותם באבחון ליקויים בהתפתחותה העוברית של התובעת, לא הופסק הריונה של האם, והתובעת נולדה כשהיא סובלת ממומים קשים. ביום 8.03.05, נדחתה בהסכמה התביעה כנגד בית חולים העמק, הוא המבקש 2 דידן. ביום 22.01.06, כשנתיים ומחצה לאחר שהוגשה התביעה, דחה בית המשפט את בקשתו של המשיב להאריך לו את המועד להגשת הודעת צד שלישי כנגד בית חולים העמק. הבקשה נדחתה מן הטעם כי אין בחוות הדעת החדשה עליה סמך המשיב את בקשתו, כדי להצביע על הפרת חובה כלשהיא מצד בית החולים כלפי הניזוקה, ועל כן, לאור מכלול הנסיבות יהיה במשלוח הודעת צד ג' כדי לסבך את ההליך שלא לצורך. ערעור אשר הוגש על החלטה זו, נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 3.07.06. במסגרת אותה החלטה, נעתר בית המשפט לבקשת התובעים והתיר להם לתקן את כתב התביעה, ובהתאם, התיר לנתבעים להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמם אם יחפצו בכך. משתיקנו התובעים את כתב תביעתם, הגיש המשיב דידן, ביום 22.02.06, כתב הגנה מתוקן מטעמו, ובמסגרתו אף שלח הודעה לצדדים שלישיים כנגד המבקשים. כנגד הודעה זו, הוגשה בקשת המחיקה שבפני עתה. טענות הצדדים המבקשים מסכימים, כי ככלל, משתוקן כתב התביעה רשאי הנתבע לתקן את כתב הגנתו, אף מבלי ליטול לשם כך רשות מבית המשפט, והוא אף רשאי לכלול בכתב ההגנה המתוקן טענות הגנה חדשות אשר אינן נובעות מתיקון כתב התביעה. בכלל זה, הוא אף זכאי לשלוח הודעת צד שלישי אף אם לא נכללה בכתב הגנתו המקורי. אלא שלטענת המבקשים, שונה המקרה שבפנינו מן הכלל, וזאת בשל העובדה כי אין מדובר בהודעת צד שלישי חדשה. במקרה דידן, כבר נתבקש היתר בית המשפט למשלוח ההודעה, ובקשה זו נדחתה לגופה, ולאחר שבית המשפט שקל את טענות הצדדים. על כן, כך לטענת המבקשים, משלוח הודעת צד שלישי עתה, בחלוף למעלה משלוש שנים מיום שהוגשה התביעה, ולאחר שבית המשפט קבע כי אין מקום להגשתה, יהיה בה לא רק כדי לסרבל את ההליכים, אלא יהיה בכך משום עקיפת החלטת בית המשפט באופן מלאכותי ובלתי ראוי. מנגד, מבסס המשיב את טיעוניו על שני אדנים. האחד, ההוראות הרלוונטיות בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), והשני, פסק דינו של בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט אור ברע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' סביון ואח', פ"ד נא(2) 656. לטענתו, לשון תקנה 94 לתקנות, הקובעת כי משתיקן בעל דין את כתב טענותיו, קמה זכות לבעל הדין שכנגד להגיש כתב טענות מתוקן מטעמו, אינה מגבילה את התיקון לעניינים אשר נובעים מן התיקון הראשון. כזאת אף קבע בית המשפט העליון בפסק שין שיכון ופיתוח הנ"ל, בפוסקו כי מקום בו הזכות לבקש לשלוח הודעת צד שלישי, הינה זכות נילווית לזכות להגיש כתב הגנה, הרי שאף זכות זו אינה מוגבלת למשלוח הודעות הנובעות במישרין מן התיקון אשר נעשה בכתב התביעה. דיון תקנה 216 לתקנות קובעת : "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה: (1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה; (2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע; (3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי." המועד להגשת הודעה לצד שלישי מכח תקנה 216, ללא נטילת רשות מבית המשפט, נקבע על פי תקנה 220(2) למשך פרק הזמן, אשר נקבע לנתבע להגיש את כתב הגנתו, אם לא נקבע מועד אחר על ידי בית המשפט. בפועל, התפתחה פרקטיקה מקובלת, לפיה ההודעה מוגשת במצורף לכתב ההגנה, שכן, על פי תקנה 220(א) יש לצרף אליה את העתקי כתבי הטענות שהוגשו. במקרה דידן, לא צירף הנתבע לכתב הגנתו המקורי הודעת צד שלישי כנגד המבקשים ולא הגישו תוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה. על כן, לא קמה לו עוד זכות שבחוק לעשות זאת, והוא נדרש היה להגיש בקשה להארכת מועד, בחלוף שנתיים ומחצה. בנסיבות אלה, ולאור חוות הדעת שהוצגה לי, הבעתי דעתי כי אין בחוות הדעת כדי להצביע על הפרת חובה כלשהיא של בית החולים כלפי התובעת, וכי מתן היתר להגיש הודעת צד שלישי, יהיה בה אך כדי לסבך את ההליך שלא לצורך. על כן דחיתי את הבקשה. עתה, משקיבלו התובעים היתר לתקן את כתב תביעתם והגישו לבית המשפט כתב תביעה מתוקן, קמה לנתבע זכות שבדין להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמו. זאת מכח תקנה 94 לתקנות הקובעת : "הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות." תיקן תובע את כתב תביעתו, זכאי הנתבע להגיש כתב הגנה חדש, וכתבי הטענות החדשים, הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה, באים במקומם של כתבי הטענות המקוריים, ומגדירים מחדש את גדר המחלוקת בין הצדדים. מטעם זה אף אין התקנות מסייגות את זכותו של בעל הדין שכנגד, והוא רשאי לתקן את כתב הטענות מטעמו אף בנושאים אשר אינם נובעים מן התיקון הראשון. בכלל זה, זכאי הוא להגיש אף כתב תביעה שכנגד או הודעת צד שלישי, אף אם לא עשה זאת קודם לכן, שכן שני הליכים אלה ניתן לראותם כחלק מהגנתו. איני מקבל את טענת המבקשים, כי זהו הכלל החל במרבית המקרים, אולם המקרה שלפנינו שונה מן הכלל, באשר בית המשפט כבר הביע את עמדתו ביחס להודעה לצד שלישי. משקמה לבעל דין זכות שבדין, לא ישלול בית המשפט זכות זו, אף אם סבור הוא כי השימוש בזכות זו אין בה כדי לקדם את עניינם של בעלי הדין והוא יביא לסירבול הדיון. ברי, כי החלטתי מיום 21.1.06 התייחסה אך ורק לבקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי. לא היה בה כדי לשלול זכות זאת, מקום בו לא נזקק בעל דין לקבל את רשותו של בית המשפט להגשת ההודעה על פי סדרי הדין הנוהגים. על כן, אין בהחלטתי האמורה כדי לנעול הדלת מבעד המשיב להגיש הודעה כאמור, גם אם קלושים סיכוייה. על כן אני דוחה את הבקשה. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום להשית הוצאות. ניתנה היום ה' בתשרי, תשס"ז (27 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים. בנימין ארבל, שופט הודעה לצד שלישירפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות