קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול החלטת מועצת העיר הקצאת מבנה: בעתירה זו מבקשות העותרות לבטל את החלטת מועצת העיר נתניה מיום 3.6.09, אשר דחתה את המלצת ועדת ההקצאות להקצות את המבנה ברח' בקמן בעיר נתניה, לעותרת 1, ולעמוד בהתחייבותן לשפץ את המבנה בעלות של 100,000 ₪. לחילופין, מבקשות העותרות, להורות למשיבות 1 ו- 2 (להלן: "המשיבות") להמשיך בהליך להקצאת מבנה בית הכנסת ברח' בני בנימין בשכונת גלי ים בעיר נתניה. לחילופי חילופין, מבקשות העותרות, להורות למשיבות להקצות לעותרת 1 מקום ראוי אחר לפעילותה. העובדות: 1. א. העותרת מס' 1 (להלן: "העותרת") הינה קהילת התנועה ליהדות מתקדמת בעיר נתניה. הקהילה פועלת כ- 40 שנה ומציעה לתושבי העיר פעילויות בתחום הדת, החברה, החינוך והתרבות, ברוח הפלורליזם, שיויון וסובלנות דתית. ב. העותרת מס' 2, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, הינה עמותה המאגדת את מוסדותיה וקהילותיה של היהדות המתקדמת (הרפורמית) בישראל. ג. משיבה 1 היא ראש עיריית נתניה ומשיבה 2, לטענת העותרות, היא הגוף המוסמך להקצאת קרקעות ומבני ציבור בתחומי העיר נתניה, בהתאם לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים. ד. משיבה 3, עמותת "שירת הים", הגישה בקשה להקצאת מבנה בשכונת גלי ים. משיבה 4, עמותת "דביר קודשו", היא עמותה אשר שמה "נקשר" למבנה ברח' החסידה 9, קריית רבין בנתניה, כך לטענת העותרות. 2. ביום 22.8.04, ובכל השנים מאז, פנתה העותרת אל העירייה בבקשות להסדיר לה מקום מתאים לפעילותה. המגעים בין הצדדים לוו בהתכתבויות ופגישות רבות אשר לא צלחו, והעותרת לא קיבלה מבנה מתאים לפעילותה. 3. לאור האמור לעיל הגישו העותרות את העתירה נשוא פסק-דין זה בה עתרו להקצות להן מבנה לפעילותן. 4. א. העתירה המקורית הוגשה ביום 22.3.07 כנגד המשיבות ובה ביקשו העותרות להקצות להן את מבנה בית הכנסת ברח' בני בנימין בשכונת גלי ים בנתניה. ב. לאור הגשת העתירה, ביום 12.3.07, הגישו הצדדים הודעה לבית המשפט לפיה נחתם ביניהם הסכם ועל פיו יסכימו העותרות למחיקת העתירה לאחר שתסתיים הקצאת המבנה ברח' בקמן לעותרת, לצורך הקמת בית כנסת עבור הקהילה בעיר. באותה הודעה ביקשו הצדדים להקפיא את ההליכים בעתירה כשהצדדים ישובו ויעדכנו את ביהמ"ש תוך 90 ימים. ג. ביום 13.3.08 הגישו הצדדים הודעה משותפת, חתומה ע"י ב"כ העותרות וע"י עו"ד שולה רגב, ב"כ המשיבות, בה הודיעו כדלקמן: "... 4. ועדת ההקצאות של העירייה דנה בבקשת העותרת 1 לקבל את המבנה לשימושה על פי 'נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית' של משרד הפנים וכנדרש לנוהל ובהתאם להסכם בין הצדדים. המשיבה 2 פרסמה על חשבונה ביום 1.1.08 פרסום ראשון המזמין הגשת בקשות להקצאת מבנה בתוך 60 יום. 5. ביום 11.3.08 ועדת ההקצאות בחנה את ההתנגדויות שהוגשו והחליטה לבקש את המלצת הגורם המקצועי הרלוואנטי, אגף הרווחה בעיר. 6. לוח הזמנים הצפוי הוא כדלקמן: I אגף הרווחה יעביר את המלצתו עד ליום 18.3.08. ועדת ההקצאות תבחן את ההמלצות ובהתאם לכך יתבצע, עד ליום 20.3.08 ... פרסום שני, המאפשר הגשת התנגדויות בתוך 45 יום. II ההתנגדויות שיוגשו, אם יוגשו, יידונו ע"י ועדת ההקצאות במהלך חודש מאי 2008. המלצת ועדת ההקצאות לגבי מקבל השימוש במבנה תינתן לא יאוחר מסוף חודש מאי 2008. III העניין יובא להחלטת מועצת העיר בישיבתה החודשית בראשית חודש יוני 2008. IV עוד יוער כי העירייה תבצע על חשבונה עבודות של שיפוץ המבנה בסכום כולל של 100,000 ₪ וזאת מיד לאחר החלטת מועצת העיר להקצות את המבנה לקהילה". ד. על אף האמור לעיל, לא עמדו המשיבות בלוחות הזמנים לקידום תהליכי ההקצאה להם התחייבו, וביום 16.6.08 הגישו העותרות בקשה לחדש את הליכי בית המשפט. ה. ביום 7.9.08 הגישו הצדדים, פעם נוספת, הודעה משותפת לבית המשפט לפיה מתחייבות המשיבות להמשיך בניהול הליך הקצאת המבנה ברח' בקמן על פי נוהל הקצאת קרקעות, והעניין יובא במהירות האפשרית לאישור העירייה, לכל המאוחר בישיבתה בתחילת פברואר 2009. בהודעה זו אישרו הצדדים את כל ההסכמות אליהן הגיעו על פי הודעתם מיום 13.3.08. גם כאן חתמה עו"ד שולה רגב מטעם המשיבות. ו. שוב לא עמדו המשיבות בהתחייבותן. הנושא היה קבוע לדיון בישיבת מועצת העיר, אשר היתה אמורה לדון בהמלצת ועדת ההקצאות אולם, בסופו של דבר, לא נכללה המלצת ועדת ההקצאות בנושא המבנה ברח' בקמן על סדר יומה של מועצת העיר. אי לכך, הגישו העותרות, ביום 23.3.09, בקשה למתן פסק-דין חלקי בעתירה לפיה יורה ביהמ"ש למשיבות להביא בפני מועצת העירייה, בישיבתה הקרובה, את המלצת ועדת ההקצאות מיום 1.3.09, להקצות את המבנה ברח' בקמן בעיר נתניה לעותרת. העותרות טוענות כי מפרסומים בעיתונות, באותו מועד, עולה כי "הסיבה לאי העלאת העניין במועצת העיר מבוססת כל כולה על שיקולים זרים ופסולים הקשורים להשתייכותה הדתית של העותרת 1". העותרת צירפה גם צילום של פרסום בעיתון יתד נאמן כנספח ב' לבקשה. ביום 29.3.09 הגיבה ב"כ המשיבות לבקשה והסכימה למתן פס"ד חלקי, אך הדגישה כי אין בהסכמתה זו משום "התחייבות לתוצאות הדיון במועצה". ז. ביום 5.5.09 ניתן על ידי פס"ד חלקי ולפיו, בהסכמת הצדדים, הוריתי למשיבות "להביא בפני מועצת עיריית נתניה, בישיבתה הקרובה, את המלצת ועדת ההקצאות מיום 1.3.09 להקצות לעותרת מס' 1 את המבנה ברח' בקמן בנתניה". ח. ביום 3.6.09 התקיימה ישיבת מועצת העיר ונושא אישור הקצאת קרקע לעותרת עמד על סדר היום כנושא מספר 6 (ר' נספח מ"א לעתירה). באותה ישיבה התייצבה המשיבה 1, ראש עיריית נתניה, ונשאה דברים בעניינן של העותרות. דבריה של ראש העירייה צורפו כנספח מ"א לעתירה והם מדברים בעד עצמם. ראש העירייה טענה כי בעת שועדת ההקצאות דנה בעניינה של העותרת, היא לא היתה מודעת לכך שאגף הרווחה זקוק למבנה, בסמוך לבית ספר ביאליק, לצורך הפעלת מועדונית טיפולית. סקר שבוצע בנתניה ע"י ועדת שמידט שמונתה ע"י ממשלת ישראל לבדיקת מצבם של ילדים בסיכון, ואשר ממצאיו הסופיים הגיעו בתחילת חודש מאי 2009, הוכיח כי 150 ילדים בסיכון בגילאי 0-6 ממתינים לתוכנית השמה במועדונית ומתגוררים באותו אזור. "בשל הצורך הדחוף של אגף הרווחה לפתוח מועדונית ובהעדר חלופה אחרת, יאלצו חברי המועצה להחליט בין רצונם להקצות מקום תפילה לקהילה או להקצות מקום למועדונית לה זקוקים הילדים בסיכון". ט. לאחר דיון במועצה ולאחר דבריה של ראש העירייה, החליטה מועצת העירייה "לדחות את המלצת וועדת ההקצאות בישיבתה מיום 1.3.09 להקצות את המבנה ברח' בקמן 1 בנתניה לקהילת נתן-יה וזאת בשל צורך עירוני דחוף להפעלת מועדונית לגיל הרך במבנה, החל משנת הלימודים הבאה ואשר לא ניתן לה מענה אחר באזור זה. המועצה מודיעה כי אם תפנה העמותה לועדת ההקצאות, הנושא יידון בועדת ההקצאות" (להלן: "החלטת המועצה"). כנגד החלטה זו הוגשה העתירה נשוא פסק-דין זה. 5. א. ביום 14.9.09 הגישו העותרות בקשה לתיקון העתירה לצורך הוספת סעד נוסף. בבקשה ביקשו העותרות להוסיף סעד חילופי שעניינו הקצאת המבנה ברח' בקמן לעותרת. ביום 1.10.09 ניתנה החלטה המתירה לעותרת להגיש עתירה מתוקנת וביום 29.10.09 הוגשה עתירה מתוקנת הכוללת את הסעד החילופי הנוסף להקצות לעותרת את המבנה ברח' בקמן 1 בנתניה. ב. העותרות הגישו בקשה נוספת להגשת עתירה מתוקנת (בשלישית), להוספת משיבות נוספות לעתירה. בהחלטה מיום 11.1.10 הותר לעותרות להגיש עתירה מתוקנת וביום 21.1.10 הוגשה עתירה מתוקנת בשלישית הכוללת את משיבות 3 ו- 4. ג. עתירה מתוקנת זו היא העתירה נשוא פסק-דין זה. טענות העותרות: 6. העותרות טוענות כי היה על המשיבות לפעול בהקצאת נכסים לבתי כנסת בשיוויון, בהגינות ובתום לב כלפי כל הקהילות הדתיות בעיר, אך הן הפרו חובתן זו באופן שיטתי, שיטו בעותרת ובביהמ"ש, וחזרו בהן מהתחייבויותיהן. בעיר נתניה קיימים 220 בתי כנסת אורתודוקסים פעילים, כאשר על פי ספר ההקצאות של עיריית נתניה הוקצו מבני ציבור ל- 16 בתי כנסת אורתודוקסים ו- 37 מבנים נוספים הוקצו לישיבות ולעמותות אורתודוקסיות. העותרת, הפעילה בעיר נתניה למעלה מ- 40 שנה, ביקשה לאורך שנים למצוא לה פתרון בינוי המניח את הדעת, אך כל פניותיה הושבו ריקם. הנתונים מעידים, כך לטענת העותרות, על פערים מוחלטים בהקצאת משאבי ציבור לעותרת ביחס לבתי כנסת אורתודוקסיים. 7. המשיבות התחייבו להקצות לעותרת את המבנה ברח' בקמן, גם זאת רק לאחר התערבות ביהמ"ש. כשהעניין הגיע לישיבת מועצת העיר, ביום 3.6.09, הציגה משיבה 1, ראש עיריית נתניה "תמונה מעוות של המצב העובדתי והועלתה על ידיה, לראשונה, 'עילה' לדחיית המלצת ועדת ההקצאות בדמות צורך חדש במועדונית לילדים בסיכון, צורך שועדת ההקצאות לא עמדה על קיומו... 'עילה' זו לא הועלתה מעולם בפני העותרת, בפני בית משפט נכבד זה או בפני ועדת ההקצאות של העירייה" (סעיף 16 ל "ראשי הפרקים" מטעם העותרת). 8. החלטת מועצת העיר התקבלה בהעדר תשתית עובדתית ועל בסיס מצגי שווא שכן הצורך במבנה עבור מועדונית לילדים בסיכון הינה טענה שהועלתה בשלב האחרון של תהליך ההקצאה, והיא חסרת בסיס עובדתי. המשיבות לא הביאו בפני העותרת או בפני ביהמ"ש ולו דו"ח אחד המתאר מציאות לכאורית זו, אין ולו מסמך אחד או תכתובת עירונית אחת המתארת מצב דברים זה וכל שיש הוא דברים שנאמרו בע"פ בפני פורום פוליטי (סעיף 23 ל"ראשי פרקים" מטעם העותרת). עוד טוענות העותרות כי גם הטענה על דו"ח מיפוי לילדים בסיכון לא נתמכה במסמכים ואין כל אסמכתא המעידה על העובדות. 9. לא ניתן, בשלב האחרון של ההקצאה, לבחון עובדות שלא הועלו בפני ועדת ההקצאות. גם אם נוצר, לפתע, צורך במועדונית לילדים בסיכון, אין בכך כדי להצדיק את דחיית ההחלטה להקצות את המבנה ברח' בקמן לעותרת. 10. המשיבה 1 יצרה מצג שווא בפני מועצת העיר בעניין חלופות למבנה עבור העותרות ובעניין אי קיומן של חלופות אחרות למועדונית לילדים בסיכון. החלופות שהוצגו לעותרות אינן סבירות ואינן עונות על צרכי העותרת מאחר והמבנה שהוצע ממוקם באזור נידח, מרוחק ממרכז מגורים, ואיננו מתאים למיקומו של בית כנסת. קרקע נוספת שהוצעה כחלופה מרוחקת ביותר מבתיהם של רוב חברי העותרת ומכל מקום, מדובר בקרקע ולא במבנה. 11. המשיבות לא עמדו בחובת ההנמקה. על מועצת העיר חלה חובת הנמקה שתבהיר מדוע נדחתה המלצת הגוף המקצועי העירוני להקצות את המבנה ברח' בקמן לעותרת. על המשיבות היה להתייחס בכובד ראש להמלצת ועדת ההקצאות, אולם חברי מועצת העירייה נימקו את דחיית ההמלצה אך ורק על בסיס הנימוק החדש לפיו יש צורך במבנה לצרכים אחרים. לא היתה התייחסות לצרכי הקהילה לגופו של עניין, ולמאבקן הממושך של העותרות לקבלת מבנה, ולעובדה לפיה העירייה היא זו שהציעה את המבנה ברח' בקמן. 12. החלטת מועצת העיר נגועה בשיקולים זרים תוך נקיטת איפה ואיפה בהשוואה לקהילות האורתודוקסיות. המשיבות פגעו בעקרונות השיוויון, הפלורליזם וחופש הדת. 13. המשיבות הפרו הבטחה מנהלית להקצות לעותרות את המבנה ברח' בקמן ועליהן לקיים את אותה הבטחה. 14. לחילופין, מבקשות העותרות, להקצות להן את המבנה במגדלי הריביירה. טיעוני המשיבות: 15. המשיבות טוענות כי נסיבות חדשות שנודעו להן לאחר ישיבת ועדת ההקצאות וטרם ישיבת המועצה, הן אלו שגרמו למשיבה 1, ראש עיריית נתניה, להודיע את הודעתה בפתח ישיבת מועצת העיר. לטענתן, מיפוי ראשוני שהונח על שולחן המשיבות במהלך חודש מאי 2009 הצביע על תמונה עגומה של 150 ילדים בגיל הרך אשר לא ניתן להם מענה הולם במסגרות הקיימות, ואשר יש צורך דחוף בהשמתם במסגרות תומכות. אגף הרווחה שהתייחס אף הוא להקצאת המבנה ברח' בקמן לעותרות, לא ידע עדיין על נושא הצורך בפתרון לילדים בסיכון, וכשנתוני המיפוי הובאו לידיעת הגורמים המוסמכים בעיריית נתניה, מצאה ראש העיר לנכון להביא את הדבר לידי חברי מועצת העירייה. 16. המשיבות טוענות כי בסמכות המועצה לדחות את המלצת ועדת ההקצאות כשעל המשיבות לפעול בתום לב, בהגינות ובהתחשב באינטרסים של כלל הציבור, ללא שרירות, ועל פי עיקרון השיוויון המחייב כל גוף ציבורי. דווקא מתוך שקילת אינטרסים אלה מצאה העירייה לנכון להביא לידיעת חברי המועצה את הצורך להפעיל מועדונית לילדים בסיכון בגיל הרך, במבנה ברח' בקמן. חברי המועצה שמעו את הודעת ראש העירייה והחליטו לדחות את בקשת העותרות תוך אימוץ נימוקי ראש העירייה. 17. המשיבות טוענות כי לא ניתנה על ידן הבטחה מנהלית וכל שהתחייבו היה לקיים הליך של הקצאה ודיון במועצה, אך הן לא התחייבו לתוצאותיו. משום כך, ומששקלו חברי המועצה את הנושא, תוך בחינת הנימוקים הרלוואנטיים, לא ניתן לטעון כי המשיבות נתנו הבטחה מנהלית אשר לא התקיימה. 18. המשיבות מוסיפות וטוענות כי גם אם ניתנה הבטחה מנהלית, היא לא ניתנה ע"י מי שמוסמך לתיתה ומשום כך אין להבטחה מנהלית זו "כל תוקף מחייב כלפי העירייה (סעיף 29 לתגובת המשיבות ל"ראשי פרקים"). 19. משיבה 2 אינה בעלת יכולת למלא אחר ההבטחה ולא היתה כוונה להקנות להבטחה תוקף משפטי. 20. להקצאת קרקע, המהווה משאב ציבורי חשוב של הרשות, יש השלכות רבות לרבות השלכות על תקציבה של הרשות. הרשות היא שקובעת את סדרי העדיפויות הנוגעים לתקציב, ומשום כך לא יתערב ביהמ"ש בשיקול דעת הרשות ולא יחליט במקומה על אופן משאביה הכספיים. טיעוני משיבות 3 ו- 4: 21. משיבות 3 ו- 4 הגישו טיעונים מטעמן. אלה מתייחסים בעיקר לזכותן לקבל פתרון עבור המתפללים הגרים בשכונתן, אך אין בטיעוניהן טיעונים אשר לא נטענו ע"י המשיבות. דיון: 22. לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות והבקשות, עיקרי הטיעון והמסמכים שהוגשו, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להתקבל. 23. עיון בסעיפים 54-6 לעתירה מעיד על הפניות, הפגישות, ניסיונות השכנוע והפעולות הרבות שבהן נקטו העותרות, ו/או מי מטעמן, על מנת לקבל פתרון לקהילתן. מפאת אורכה של פעילות זו ופרטיה הרבים, לא מצאתי לחזור על מלוא העובדות. בתגובתן לעתירה המתוקנת, לא כפרו המשיבות בעובדות אלה וניתן לקבוע כי לאורך שנים רבות פנו העותרות למציאת פתרון ופניותיהן לא נענו, לעיתים תוך התעלמות מהפניות, ולעיתים תוך מתן הבטחות אשר לא התממשו. רק לאחר הגשת העתירה, מספר שנים לאחר שהחלו העותרות לפעול למציאת פתרון, החלו המשיבות לנסות ולמצוא פתרון לטובת העותרות. 24. המשיבות סברו כי יש צדק בבקשת העותרות למציאת פתרון והראיה לכך היא כי במסגרת הליכי ביהמ"ש הודיעו הצדדים במשותף כי הגיעו להסכמה לפיה המבנה ברח' בקמן יוקצה לעותרת על פי נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה. עוד התחייבו המשיבות לנוהל הליך מזורז להקצאת המבנה כשהעירייה תבצע על חשבונה עבודות שיפוץ של המבנה (נספח ל"ו2 לעתירה). בעקבות זאת הובא העניין בפני ועדת ההקצאות העירונית אשר החליטה, ביום 1.3.09, להמליץ על הקצאת המבנה ברח' בקמן לעותרת 1. 25. ביום 2.3.09 הגישו המשיבות הודעה לפיה ביום 4.3.09 תדון מועצת העיר בהמלצת ועדת ההקצאות. למרות הודעה זו של המשיבות, שוב הפרו המשיבות את התחייבותן והמלצת ועדת ההקצאות בנושא המבנה ברח' בקמן לא נכללה בסדר יומה של מועצת העיר בישיבה מיום 4.3.09. 26. העותרות נאלצו שוב לפנות לביהמ"ש בבקשה ליתן פס"ד חלקי המורה למשיבות להביא בפני מועצת העירייה, בישיבה הקרובה, את המלצת ועדת ההקצאות מיום 1.3.09 להקצות את המבנה ברח' בקמן לעותרת 1. המשיבות הסכימו לבקשה אף שציינו כי אין הן מתחייבות לתוצאת הדיון. ביום 5.5.09 ניתן על ידי פס"ד חלקי המורה למשיבות להביא בפני מועצת עיריית נתניה, בישיבתה הקרובה, את המלצת ועדת ההקצאות מיום 1.3.09 להקצות לעותרת מס' 1 את המבנה ברח' בקמן בנתניה. 27. ביום 3.6.09 התקיימה ישיבת מועצת העיר. בסדר היום נכלל גם נושא אישור הקצאת קרקע לעותרת ברח' בקמן. בתחילתו של הדיון התייצבה משיבה 1, ראש עיריית נתניה, והציגה נושא זה, ובסיכומה של הישיבה החליטה מועצת העיר, כאמור, לדחות את המלצת ועדת ההקצאות "בשל צורך עירוני דחוף להפעלת מועדונית לגיל הרך במבנה, החל משנת הלימודים הבאה ואשר לא ניתן לה מענה אחר באזור זה". נימוק זה הוא הנימוק הבלעדי שבגינו נדחתה המלצת ועדת ההקצאות. 28. צודקות העותרות הטוענות כדלקמן: "הטענה בדבר צורך במבנה עבור מועדונית לילדים בסיכון הינה טענה שהועלתה בשלב האחרון של הליך ההקצאה, לא הועלתה מעולם בפני העותרות, ועדת ההקצאות או בית המשפט, והינה חסרת בסיס עובדתי" (סעיף 21 ל"ראשי פרקים" מטעם העותרות). "המשיבות לא הביאו בפני העותרות, או בפני בית משפט נכבד זה, ולו דו"ח אחד המתאר מציאות לכאורית זאת, אין ולו מסמך אחד או תכתובת עירונית אחת המתארת מצב דברים זה. כל שיש הוא דברים שנאמרו בעל-פה בפני פורום פוליטי" (סעיף 23 ל"ראשי פרקים" מטעם העותרת - ההדגשה אינה במקור - ש.ג). "טענות המשיבות על דו"ח מיפוי לילדים בסיכון מחודש מאי 2009 לא נתמכו במסמכים ולא ניתן לדעת מה כתוב בו. בנוסף, בהעדר הדו"ח אין כל אסמכתא כי האמור בו מהווה תשתית חדשה שלא היתה ידועה לועדת ההקצאות או לאגף הרווחה שחיווה דעתו לגבי המבנה ברח' בקמן, או שהמדובר בצורך דחוף ומיידי שנוצר במהלך הליך הקצאת המבנה, עובר לישיבת מועצת העיר" (סעיף 24 ל"ראשי פרקים" מטעם העותרת). "על מועצת העיר חלה חובת הנמקה שתבהיר מדוע נדחתה המלצת הגוף המקצועי העירוני להקצות את המבנה ברח' בקמן לעותרת 1 (סעיף 35 ל"ראשי הפרקים" מטעם העותרת). "חובת המשיבות להתייחס להמלצת ועדת ההקצאות בכובד ראש, באופן ענייני, רציני ומעשי. ואולם, חברי המועצה כלל לא נימקו מדוע הם דוחים את המלצת ועדת ההקצאות, למעט העלאת 'העילה' החדשה לפיה יש צורך במבנה לצרכים אחרים. לא היתה כל התייחסות לגוף העניין בצורכי הקהילה, בהקשר הכולל של מאבקה הממושך לקבלת מבנה, ולעובדה שהעירייה היא זו שהציעה את המבנה ברח' בקמן" (סעיף 36 ל"ראשי הפרקים" מטעם העותרת). 29. לאור בקשותיהן הרבות של העותרות, פניותיהן בע"פ ובכתב ומאבקיהן, כמפורט בסעיף 54-6 לעתירה, לאור העובדה לפיה המשיבות הן שהציעו לעותרת את המבנה ברח' בקמן והודיעו על כך לביהמ"ש, לאור הצרכים של העותרות כפי שפורטו על ידן, ומאחר ובפני מועצת העיר לא הוצגו מסמכים מפורטים התומכים בהודעת ראש העירייה, לרבות המועדים של מסמכים אלה, היה על מועצת העיר לנמק היטב את החלטתה ולהבהיר מדוע העדיפה את הקצאת המבנה לילדים בסיכון גבוה על פני הקצאת המבנה לעותרת, כאשר כבר קיימת החלטה של ועדת ההקצאות להקצות את המבנה לעותרת. לא הובאו גם מסמכים בפני מועצת העיר המעידים בבירור ובבהירות כי לא ניתן למצוא פתרון אחר לילדים בסיכון וכי הדרך האפשרית היחידה למצוא להם פתרון היא ע"י הקצאת המבנה ברח' בקמן, תוך שלילת זכותן של העותרות. 30. לאור מאבקן ארוך השנים של העותרות, ואם ביקשה מועצת העיר לבטל, למעשה, את החלטת ועדת ההקצאות, היה עליה לבסס את החלטתה על נימוקים ברורים, הנתמכים במסמכים, המעידים כי הצורך לילדים בסיכון עלה רק לאחרונה וכי לא ניתן למצוא פתרון אחר בנושא זה. אין מקום לבטל החלטה להקצאת מבנה לעותרות, שנעשתה על פי החלטת ועדת ההקצאות, כשהצעה זו הוצעה ע"י המשיבות, ללא שהצורך בעניין ילדים בסיכון הוכח במסמכים ובראיות אובייקטיביות, לרבות מועדי המסמכים השונים בפעולות השונות. 31. זאת ועוד. על פי החלטתי מיום 2.2.09 היה על המשיבות להגיש תצהיר התומך בתגובתן אך הן לא הגישו תצהיר כזה. אי לכך, כל טיעוני המשיבות בעניין הצורך "הפתאומי" להקצות את המבנה ברח' בקמן לילדים בסיכון לא הוכח, ולו לכאורה. רק תמוה הדבר כי המשיבות ציינו, בהדגשה, בסעיף 14 לתגובתן ל"ראשי הפרקים" כי הן "צירפו לתגובתן לעתירה המתוקנת את תצהירה של גב' תמר ישראלי, אשר הצהירה על נכונות העובדות המפורטות בתגובה ודי בכך, במסגרת הליך של עתירה מנהלית כדי לאושש טיעוני המשיבות בעניין זה". טיעון זה איננו נכון וכל המוסיף גורע. 32. בעת הכנת פסה"ד לא נמצא, כאמור, תצהיר התומך בתגובת המשיבות ומשום כך ניתנה על ידי, ביום 10.5.11, החלטה המבקשת את תגובת המשיבות אם אכן הוגש מטעמן תצהיר התומך בתגובה. ביום 16.5.11 הגישו המשיבות הודעה כי נפלה טעות בסעיף 14 לתגובתן ל"ראשי הפרקים", ותצהירה של גב' תמר ישראלי צורף לתגובת המשיבות לבקשה לתיקון צו ביניים ולא לתגובה לעתירה. המשיבות הוסיפו כי לא נדרשו ע"י ביהמ"ש להגיש כתב תשובה לעתירה המתוקנת אלא תגובה בלבד, ולפיכך לא צורפו תצהירים לתגובה. 33. שוב יש לתהות על הודעה זו. ביום 2.2.09 ניתנה על ידי החלטה לפיה על המשיבות להגיש תגובה לעתירה כשהתגובה נתמכת בתצהיר. גם אם הוגשה עתירה מתוקנת, חלו הוראות אלה על תגובה לעתירה המתוקנת, והטענה לפיה לא הורה ביהמ"ש להגיש כתב תשובה אלא תגובה ומשום כך לא צורפו תצהירים, אין בה ממש. סוף דבר,תגובת המשיבות המתייחסת לנושא הצורך במבנה לילדים בסיכון לא נתמכה בתצהיר ומשום כך לא הוכחה, ולו לכאורה. 34. תצהיר אכן ניתן בתמיכה לתגובת המשיבות לבקשה לתיקון צו ביניים. לטעמי, אין בכך לרפא את העדר תצהיר בתגובה לעתירה. יתירה מכך - גם אילו קיבלתי את התצהיר של גב' תמר ישראלי כתצהיר שצורף לתגובה, אין בו כדי לרפא את העדר המסמכים האובייקטיבים המעידים על המועדים בהם נודע למשיבות על "הנסיבות החדשות", על קבלת התוצאות החלקיות של המיפוי, עיבוד השאלונים ע"י מכון ברוקדייל ושאר העובדות שפורטו ע"י ראש העירייה בפני מועצת העיר, ואשר נטענו בתגובה. 35. אי לכך נפל פגם בהחלטת מועצת העיר ודין החלטה זו להתבטל. החלטת מועצת העיר ניתנה על בסיס טיעונים, מבלי שאלה נתמכו במסמכים ובראיות אובייקטיביות, מבלי שחברי מועצת העיר שקלו את מאבקן ארוך השנים של העותרות ואת המלצת ועדת ההקצאות, ומבלי שהוכח כי אין פתרון אחר לילדים בסיכון. החלטת מועצת העיר לפיה קיים "צורך עירוני דחוף להפעלת מועדונית לגיל הרך במבנה החל משנת הלימודים הבאה ואשר לא ניתן לה מענה אחר באזור זה" היא פגומה ואיננה סבירה על רקע מאבקן הארוך של העותרות, על רקע החלטתה של ועדת ההקצאות, על רקע העובדה לפיה המבנה ברח' בקמן הוצע לעותרות ע"י המשיבות ועל רקע העובדה לפיה העדפת מענה לילדים בסיכון ניתנה בלא שהדברים התבססו על מסמכים אובייקטיבים המעידים הן על הצורך הדחוף לילדים בסיכון והן על המועדים בהם נודע לגורמים הרלוואנטיים ה"צורך עירוני דחוף להפעלת מועדונית לגיל הרך במבנה". 36. ראוי להפנות בעניין זה לסעיף 24 לתגובת המשיבות לבקשת העותרות לתיקון צו ביניים (בש"א 32413/09) שם הצהירו המשיבות כדלקמן: "המשיבות תטענה, מבלי לגרוע מטענותיהן כפי שיפורטו בתגובה לעתירה באשר לסבירות החלטת מועצת העירייה אשר ניתנה בשל הצורך הדחוף בנכס, כי היה ובית המשפט הנכבד יקבל בסופו של יום את העתירה במתכונתה המתוקנת, לא יהיה בדחיית צו הביניים המבוקש על ידי העותרת כדי לסכל את ישום החלטתו של בית המשפט הנכבד והן מצהירות כי תפעלנה בהתאם להחלטות ביהמ"ש הנכבד ובכפוף למיצוי זכויותיהן על פי דין". 37. אשר על כן אני מבטלת את החלטת מועצת העיר מיום 3.6.09 ומורה למשיבה 2 להקצות את המבנה ברח' בקמן לעותרת 1 תוך 90 ימים מהים. עוד אני מורה למשיבה 2 לעמוד בהתחייבותה ולשפץ את המבנה בעלות של 100,000 ₪, כפי שהתחייבה בהסכם שנערך עם העותרות והוגש לביהמ"ש, תוך 120 ימים מהים. 38. צווי הביניים שניתנו בתיק זה מבוטלים. 39. משיבה 2 תשלם לעותרות הוצאות משפט בסכום כולל של 30,000 ₪, נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מועצת העירמבנה