ביטול מכרז חוזר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מכרז חוזר: הרקע לעתירה וטענות הצדדים: בפני עתירה לביטול הליכי מכרז חוזר חי/92/2011 (להלן: "המכרז החוזר"), אשר הוצא לאחר שבוטלה זכייתו של הזוכה במכרז המקורי, אשר פרסם המשיב בחודש נובמבר 2009, שמספרו חי/268/2009 (להלן: "המכרז המקורי"), ביחס למגרש מס' 13 בשכונת אלרואי בקריית טבעון (להלן: "המגרש"), המיועד לבניית בית מגורים דו משפחתי. העותרת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בבניית בתי מגורים. העותרת הגישה הצעה לגבי המגרש במסגרת המכרז המקורי ולאחר קיום המכרז פנתה למשיב כדי לברר פרטים לגבי הזוכה במכרז. בעתירה נטען כי מנהל העותרת הופנה בשיחה טלפונית לאתר האינטרנט של המשיב לשם קבלת פרטים בדבר הזוכה במכרז. לטענת העותרת, על פי החלטת המשיב, אשר פורסמה באתר האינטרנט של המשיב, הצעת העותרת במכרז שבנדון הייתה ההצעה השניה בגובהה והצעתה של ריגומס יזום והשקעות בע"מ (להלן: "הזוכה") הוכרזה כהצעה הזוכה. העותרת טוענת כי חרף האמור לעיל, בעיון אקראי בפרסומי המשיב אשר נעשה על ידי מנהל העותרת ביום 12.6.2011 הוא הופתע לראות את המגרש מוצע שוב למכרז אשר מיועד להיסגר ביום 24.7.2011. מנהל העותרת התקשר למשרד המשיב בחיפה ונמסר לו כי זכייתה של הזוכה במכרז המקורי בוטלה ולפיכך המשיב החליט להציע את המגרש שבנדון למכרז חוזר. העותרת פנתה למשיב במכתב דרישה להורות על העותרת כזוכה במכרז ולהתקשר עימה בהסכם חכירה בהתאם להוראות המכרז וזאת עד ולא יאוחר מיום 5.7.2011 וזאת לאור קביעת המשיב מיום 13.1.2010 לפיה הצעת העותרת היא השניה בגובהה ומאחר שזכייתה של הזוכה בוטלה. פניית העותרת נדחתה על ידי המשיב במכתב תשובתו מיום 23.6.2011. העותרת טוענת כי כמפורט בתשובת המשיב, בהתאם לסעיף 16 לתנאי המכרז, כתנאי להכרזת המציע מס' 2 כזוכה עליו לפנות למשיב ולבקש להכריז עליו כזוכה תוך 120 יום מיום הכרזת ועדת המכרזים על הזוכה המקורי במכרז וכי על המשיב לא חלה חובה להודיע למציע מס' 2 באם הזוכה לא עמד בתנאי הצעתו. העותרת טוענת עוד כי למרות שעל פי סעיף 16 לתנאי המכרז המקורי חלה עליה החובה לפנות למשיב ולבקש להכריז עליה כזוכה תוך 120 יום מיום ההכרזה על הזוכה, מאחר שהעסקה עם הזוכה במכרז המקורי לא בוטלה בתוך מסגרת 120 הימים, אלא כחצי שנה לאחר אישור הזכיה, ומאחר שדבר הביטול לא פורסם באתר האינטרנט, זאת עד לפרסום המכרז החוזר, מדובר בתנאי בלתי אפשרי ליישום ויש להכריז עליה כזוכה. לטענת העותרת, מדובר בהתנהלות פגומה של המשיב, המציבה בפני העותרת תנאי בלתי אפשרי למימוש הצעתה ואף למעלה מכך, תוך שהתנהלות המשיב מהווה הטעיה של העותרת. נטען כי מחד המשיב מפנה את העותרת לאתר האינטרנט שלו כדי להתעדכן בנעשה ובמתרחש במכרז ומאידך המשיב מפנה כלפי העותרת אצבע מאשימה על כך שלא ידעה על כך שהפרסום של המשיב באתר האינטרנט שלו אינו נכון בעליל. נטען כי על המשיב חלה חובה לאפשר לעותרת, כמו גם לכל יתר המתמודדים, נגישות למידע נכון ועדכני, לשם מימוש זכויותיהם כמשתתפים במכרז. העותרת טוענת כי פרסום המכרז החוזר מהווה פגיעה של ממש בזכויות העותרת, שכן בקיומו שומט המשיב באחת את זכויות העותרת לזכות במכרז, ללא כל הצדק או עילה שבדין לעשות כן. נטען כי הפגמים שנפלו במכרז פוגעים בעקרון השוויון ובתחרות ההוגנת בין המשתתפים ובעצם פרסום המכרז החוזר יורדים לטמיון כל העקרונות העומדים בבסיס דיני המכרזים. נטען כי הפגיעה בעקרון השוויון, כתוצאה מאי סבירות קיצונית בהתנהלות המשיב, די בה כדי לפסול את המכרז החוזר, תוך לקיחה בחשבון את האינטרס הציבורי והפרטי לטווח ארוך בהטמעת האמון בשיטת המכרזים. נטען כי אחת התכליות העיקריות של דיני המכרזים החלים על רשויות ציבוריות הינה השגת תקינות המעשה השלטוני, אך הפגמים החמורים שנפלו במכרזים נשוא עתירה זו פוגעים באופן חמור ופסול בעיקרון השוויון שעומד בבסיס דיני המכרזים ומרוקנים מכל תוכן ממשי את הרציונאל העומד מאחורי החובה לקיים מכרז. נטען כי האינטרס הציבורי מחייב מתן סיכוי שווה והוגן לכל איש להבטחת שוויון והעדר משוא פנים. המשיב טוען כי המכרז המקורי, במסגרתו הוצעו 15 מגרשים בטבעון, פורסם בשלהי 2009 ונפתח בינואר 2010. נוכח ביטול זכייתה של הזוכה במכרז המקורי פורסם, ביום 12.6.11, מכרז חוזר, בו הוצעו שני מגרשים שמספרם 13 ו-6 ומכרז זה אמור היה להפתח ביום 24.7.11. במסגרת המכרז החוזר ביקש המשיב לסטות ממדיניותו הקודמת ולעודד שיווק המגרשים לפרטיים ועל כן על פי תנאי 3 לתנאי המכרז יועד המכרז לאנשים פרטיים בלבד. לו העותרת כתאגיד הייתה מגישה הצעה, הצעתה הייתה נפסלת על הסף. המשיב טוען כי דין העתירה להדחות על הסף בשל שיהוי כבד בהגשתה, שכן העילה בגינה הוגשה העתירה נעוצה במכרז המקורי שהליכיו הסתיימו בינואר 2010. נטען כי התקופה בה יכולה העותרת לפעול לאכיפת זכייתה כמציעה שניה הסתיימה אף היא במאי 2010. עוד נטען כי העותרת לא נהגה על פי לשון המכרז ולא פנתה כנדרש למשיב כדי לבדוק אם זכותה הפוטנציאלית כמציעה שניה ניתנת למימוש, לא במהלך 120 הימים הנקובים במכרז המקורי ולא במהלך שנה וחצי לאחר מכן. המשיב טוען כי הגשת העתירה בחלוף למעלה משנה מפקיעת הזכות לוקה בשיהוי כבד, ללא כל הצדקה. נטען כי המנעות העותרת לממש את זכייתה במועד ואף בתקופה העולה על 120 יום שקולה כויתור מצד העותרת ומקימה למשיב את כל יסודותיה של טענת השיהוי, בפרט כשבפועל הרשות הסתמכה על המצב בו העותרת לא ביקשה להכריז על הצעתה כזוכה עם ביטול זכייתו של הזוכה, השקיעה משאבים בפרסום מכרז חוזר ואינטרס ההסתמכות של מציעים פוטנציאליים עשוי להפגע. באשר לביטול הזכיה במכרז המקורי טוען המשיב כי הודעת הביטול שנשלחה לזוכה במכרז המקורי אמנם נשלחה ביוני 2010, אך לא היה בה צורך ומדובר באקט טכני בלבד, שכן הביטול המהותי היה עוד קודם לכן, באפריל 2010, שעה שהזוכה במכרז המקורי לא שילם את הסכום שהציע עבור המגרש ולכן במועד זה פקעה זכותו של הזוכה והעותרת הייתה יכולה לפעול בזמן זה בהתאם לתנאי המכרז ולהפעיל את זכותה הפוטנציאלית כמציעה שניה. העותרת לא עשתה כן ולכן לא עמדה בתנאי המכרז. כן מבוקש לדחות את העתירה מאחר שהסעד המבוקש בה עומד בניגוד לתנאי המכרז המקורי ואינו מתיישב עם עקרונות יסוד בדיני מכרזים ובכללם עיקרון השוויון העומד בבסיסם. נטען כי המשמעות האופרטיבית של העתירה הינה לגרום להקצאת מגרש 13 לעותרת, שלא כדין ובניגוד לתנאי הסף של המכרז החוזר. המשיב טוען כי הכרזה על זכיית הצעה שניה בגובהה, במסגרת המכרז המקורי, יכולה להתבצע רק על פי תנאי המכרז, כמפורט בסעיף 16 למכרז. נטען כי הואיל ותיבת המכרז (המקורי) נפתחה בינואר 2010, היה על העותרת, מציעה מס' 2, לברר במשרדי המשיב, במהלך 120 יום מיום הכרזת ועדת המכרזים על הזוכה במכרז המקורי, האם הזוכה המקורי עמד בתנאי הצעתו, שאם לא כן, רשאית הייתה להגיש למשיב בקשה בכתב לפיה יש להכריז עליה כזוכה, וכל זאת לא יאוחר מחודש מאי 2010. לטענת המשיב, העותרת לא טרחה לברר מה גורל זכיית הזוכה, לא בכלל ולא במועד, וכפועל יוצא מכך לא הגישה בקשה בכתב במועד להכריז על זכייתה. זאת למרות שתנאי המכרז המקורי, לפיהם הוטלה האחריות לבדיקת תוקף הזכיה המקורית על המציע מס' 2 בלבד, הם ברורים, חד משמעיים ואינם ניתנים לפרשנות. המשיב אינו אמור להודיע למציע השני על ביטול זכיית הזוכה המקורי ובהעדר חובה כזו, העותרת אינה יכולה לבסס טענת הסתמכות על בדיקה מקרית באתר האינטרנט של המשיב, מבלי ללוותה בבירור מקדים במשרדי המשיב אודות ביטול הזוכה המקורי ובפניה מסודרת בכתב למימוש הזכיה במועד הנקוב לכך בתנאי המכרז. המשיב טוען כי היה רשאי להסתמך על מחדל העותרת שלא לממש את תנאי זכייתה כמציעה מס' 2 תוך המועד שנקבע לכך ולפרסם מכרז חוזר, כפי שאכן נעשה. המכרז החוזר פורסם ביוני 2011 (למעלה משנה מפקיעת המועד בו רשאית הייתה העותרת לבקש להכריז עליה כזוכה מתוקף היותה מציעה שניה) ואף ממועד זה חלף חודש וחצי עד להגשת העתירה. בנסיבות אלה, נטען כי העתירה נגועה בשיהוי כבד, עומדת בניגוד לתנאי המכרז וקבלתה תפגע באופן בלתי הפיך בעיקרון השוויון ובעקרונות נוספים המהווים אושיות יסוד בדיני מכרזים, לרבות עידוד התחרות החופשית ובנוסף לכך, בשים לב למאזן הנוחות, עשויים להפגע מציעים פוטנציאליים שרכשו את חוברת המכרז ועתידים להגיש הצעה במסגרת המכרז החוזר. עוד נטען כי התנהלות העותרת בנסיבות הגשת עתירתה המאוחרת לוקה אף בחוסר תום לב ואי ניקיון כפיים הואיל והיא מבקשת להקים לעצמה יתרון בלתי הוגן, שלא כדין, לזכות במגרש על פי "מחירי 2010", שלא על פי תנאי המכרז בו הגישה הצעתה המקורית ובכך לעקוף את תנאי המכרז החוזר, אשר מנע ממנה על הסף, נוכח היותה תאגיד, את האפשרות להגיש הצעה למכרז החוזר. דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה מהטעם שלא נפל בהחלטת המשיב לפרסם את המכרז החוזר פגם המצדיק התערבות. לא הובאו בפני ראיות לכך שהעותרת מילאה אחר תנאי המכרז הקודם בדרך פנייתה למשיב ופנתה במסלול המתאים לבירור מצב ההצעה הזוכה ועמידת הזוכה במכרז המקורי בתנאי המכרז. העותרת טוענת טענות בעלמא בדבר פנייתה למשיב טלפונית והפניית המשיב את העותרת לאתר האינטרנט. לא צויין למי פנה מנהל העותרת ומי הפנה אותו לאתר האינטנט ומה בדיוק נאמר בשיחה הטלפונית. על כן, לא הובאו ראיות לתמיכה בטענת העותרת כי עמדה בתנאי המכרז לברר האם הזוכה במכרז המקורי עמד בתנאי הצעתו והאם זכייתו לא בוטלה, חובה שהוטלה עליה בתנאי המכרז. על פי האמור בסעיף 16 למכרז המקורי "במידה והזוכה המקורי במכרז לא יעמוד בתנאי זכייתו והעסקה עימו תבוטל, והמציע בעל ההצעה השניה בגובהה (להלן: "מציע מס' 2") יפנה בכתב למינהל בבקשה להכריז עליו כזוכה במכרז, ינהגו הצדדים כדלקמן: באחריות מציע מס' 2 לפנות בכתב למינהל ולבקש להכריז עליו כזוכה במכרז וזאת תוך 120 יום מיום הכרזת ועדת המכרזים על הזוכה המקורי במכרז. מובהר בזאת כי המינהל לא יודיע למציע מס' 2 באם הזוכה במכרז לא עמד בתנאי הצעתו וזכייתו בוטלה". (ההדגשות הוספו. ר.ש.) ניתן לראות, אם כן, כי לשון המכרז המקורי ברורה בכל הנוגע לצורך בפניה בכתב של המציע בעל ההצעה השניה בגובהה בבקשה להכריז עליו כזוכה במכרז וזאת תוך 120 יום מיום הכרזת ועדת המכרזים על הזוכה המקורי במכרז, כאשר מובהר כי המינהל לא יודיע למציע מס' 2 באם הזוכה במכרז לא עמד בתנאי הצעתו. כאשר לשון המכרז הינה ברורה וחד משמעית, אין צורך בהשלמות ובפניה למקורות חיצוניים לשם פירושה. במקרה זה ברור כי העותרת לא פנתה בכתב בתוך 120 יום בבקשה להכריז עליה כזוכה במכרז וכן ברור כי המשיב לא היה צריך להודיע לעותרת אם הזוכה במכרז המקורי לא עמד בתנאי הצעתו. החובה לבירור מצב ההצעה הזוכה ועמידת הזוכה בתנאי המכרז חלה על העותרת על פי תנאי המכרז ולכן היה על העותרת למלא אחר תנאי המכרז ולברר את המצב לאשורו בדרכים הקבועות במכרז. בבג"צ 368/76 אליהו גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש, פ"ד ל"א(1) 505 (1976), נפסק כי "אי-היצמדות לנהלים ואי-הקפדה על קיום התנאים שנקבעו על-פיהם, ישלול מן המחליט במכרז כל אמת-מידה לפעלו ויפתח פתח לטייתו לפי כל רוח מצויה". לא ניתן להסתפק במקרה זה בטענה סתמית לפיה מנהל העותרת פנה טלפונית למשיב, כאמור לעיל. בדיקה באתר האינטרנט של המשיב יכולה להוות כלי עזר לבירור מצב עדכני של המכרזים המפורסמים על ידי המשיב, אך אין ספק כי לא ניתן לראות בכך תחליף להליך שנקבע במפורש בתנאי המכרז ככלי המרכזי לפניה למשיב ולבירור העובדות לאשורן. על העותרת היה לפנות באופן רשמי ובדרכים המתאימות לבירור מצב עמידתו של הזוכה בתנאי המכרז ולא להסתמך אך ורק על הפרסומים באתר האינטרנט של המשיב. כאמור, החובה לברר באם הזוכה במכרז המקורי לא עמד בתנאי הצעתו וזכייתו בוטלה הוטלה בבירור ובאופן חד משמעי בתנאי המכרז על המציע בעל ההצעה השניה בגובהה. אין חולק כי המשיב ציין בתנאי המכרז כי הוא לא יודיע למציע מס' 2 באם הזוכה במכרז המקורי לא עמד בתנאי הצעתו וזכייתו בוטלה. כן אין חולק כי העותרת לא פנתה בכתב בבקשה להכריז עליה כזוכה במכרז המקורי בתוך המועד הקבוע בתנאי המכרז, תוך 120 יום מיום הכרזת ועדת המכרזים על הזוכה המקורי במכרז. על כן, מאחר שלא נקבע בתנאי המכרז כי המשיב מחויב לפרסם הודעה בדבר אי עמידת הזוכה בתנאי ההצעה וביטול הזכיה באתר האינטרנט של המשיב והמשיב אף הבהיר בתנאי המכרז כי לא יודיע למציע מס' 2 על ביטול ההצעה הזוכה, לא ניתן לקבוע כי החלטת המשיב לפרסם מכרז חוזר כשנה לאחר ביטול המכרז המקורי הינה החלטה שנפל בה פגם המצדיק התערבות וביטול ההחלטה. באשר לטענת העותרת כי ביטול זכייתו של הזוכה במכרז המקורי ארעה רק כחצי שנה לאחר ההכרזה עליו כזוכה ולכן לא ניתן היה להגיש בקשה להכריז עליה כזוכה במסגרת 120 הימים שנקבעו, הרי שיש לקבל את טענת המשיב כי כאשר הזוכה לא עמד בתנאי סעיף 12 למכרז, המחייב תשלום התמורה למשיב בתוך 90 יום מתאריך אישור ועדת המכרזים, פקעה למעשה זכותו למימוש הזכיה, זאת מאחר שמדובר בתנאי יסודי שהפרתו מביאה מיידית לביטול הזכיה במכרז (תנאי 14 לתנאי המכרז). על כן, למעשה, הזכיה בוטלה כבר בתום 90 הימים, כאשר הזוכה לא עמד בתנאי זה ואין זה משנה לצורך העניין כי מכתב הביטול נשלח לו על ידי המשיב רק בחודש יוני 2010. בכל מקרה, כאמור, המשיב לא היה מחויב להודיע לעותרת על דבר הביטול והיה עליה לפעול בהתאם לתנאי המכרז, לברר בעצמה את מצב העניינים ולהגיש בקשה בכתב להכריז עליה כזוכה וזאת לא נעשה. יודגש כי בכל מקרה העותרת לא פנתה למשיב בכתב, בהתאם לתנאי המכרז המקורי, גם לאחר חלוף זמן סביר מהמועד בו נשלח מכתב הביטול הנ"ל לזוכה במכרז המקורי ולמעשה לא נקטה כל פעולה כמתחייב מתנאי המכרז המקורי עד בסמוך למועד הגשת עתירתה הנוכחית. בנוסף, עתירתה של העותרת לביטול המכרז החוזר, במצב הדברים הנוכחי, זאת לאחר שהמשיב יצא במכרז חוזר והוגשו הצעות למכרז זה, לוקה בשיהוי כבד, הן משום שהמועד לפניה בכתב למשיב לקבל את ההצעה השניה בגובהה כהצעה הזוכה חלף כשנה לפני פרסום המכרז החוזר והן משום שהמשיב כבר פעל לפרסום מכרז חוזר ואנשים רבים הגישו הצעות במסגרת המכרז החוזר והדבר יגרום לנזק רב. כידוע, לטענת השיהוי משקל ומשמעות מיוחדים בדיני המכרזים, במובן זה שמהות העניין מביאה לרוב להתגבשות שיהוי בתוך פרק זמן קצר יחסית, זאת מאחר שהליכי המכרז דורשים הליכי ביצוע מהירים וכל עיכוב עלול לגרום לנזקים כבדים (ראו: ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נ"ז(1) 883 (2003)). בנסיבות העניין, כאשר המשיב הסתמך על כך שהעותרת לא פעלה במסגרת הזמן שהוגדרה במכרז על מנת לבקש הכרזתה כזוכה במכרז המקורי ופעל לפרסום מכרז חוזר, עליו הסתמך ציבור רחב של מציעים אשר הגישו הצעות והתחייבו בערבויות לתמיכה בהצעות, די בשיהוי זה כדי לגרום לדחיית העתירה. ביטול המכרז החוזר כעת, כמתבקש בעתירה, יגרום לפגיעה חמורה באינטרס הציבורי ויגרום לבזבוז זמן ומשאבים חמור, הן של המשיב והן של האנשים אשר הגישו הצעותיהם למכרז החוזר. על כן, הסעד המבוקש על ידי העותרת הינו סותר לתכליותיו של המכרז הציבורי, שכן, כידוע, למכרז ציבורי שתי תכליות מרכזיות: האחת, להגשים את עקרון השוויון על-ידי מתן הזדמנות שווה לכל המציעים. השנייה, להביא תועלת כלכלית על-ידי יעילות וחיסכון בכספי הציבור. ראו: בג"צ 6057/00 אילן זוהר נ' שר האוצר - מר אברהם שוחט, פ"ד נ"ו(3) 569 (2002); בג"צ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית נהריה, פ"ד ל"ו(2) 472 (1982); בג"צ 368/76 הנ"ל. סיכום: על כן, לאור המפורט לעיל, אני קובע כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב ואין מקום לבטל את המכרז החוזר שפורסם על ידי המשיב. בשולי הדברים יש להעיר כי בהמשך לטענת המשיב כי לא ניתן להסתמך על הפרסום באתר האינטרנט של המשיב בלבד ויש לפנות למשיב בדרכים המתאימות על פי הדין ועל פי תנאי המכרז לשם בירור המצב לאשורו, כי מן הראוי כי המשיב יפרסם באתר האינטרנט הודעה מתאימה המבהירה לציבור הרחב כי אתר האינטרנט הינו כלי עזר ואולם אין הוא תחליף לבירור עובדתי, במיוחד במקום בו נקבע בחוק או בתנאי מכרז וכיוצ"ב כללים ברורים לדרך בה יש לפעול לשם ביצוע בירור עובדתי. כאשר נקבעים כללים מוגדרים לבירור עובדתי ולפניות אל המשיב על הציבור לדעת כי אתר האינטרנט הוא כלי עזר בלבד, אין הוא תחליף לדרישות שנקבעו בחוק או בתנאי מכרז ולא ניתן להסתמך עליו באופן בלעדי. יש לפעול בהתאם לנדרש בחוק או בתנאי מכרז ולברר באמצעים הקבועים שם את העובדות לאשורן. אוסיף עוד כי ככל שהפרסום באינטרנט עלול להטעות הרי שיכל הדבר להצמיח עילות תביעה בגין נזקים שנגרמים עקב ההטעיה. בהתאם ראוי הוא כי בגוף האתר תפורסם הבהרה מתאימה כי הפרסום שם הוא כלי עזר וכי יש לבצע כל בירור עובדתי בהתאם לחוק ולתנאי המכרז. בסיכומו של דבר העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיב בסכום של 15,000 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מכרזביטול מכרז