בקשה לקבלת מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקבלת מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים: בעתירה זו מבקשים העותרים להורות למשיבה לחזור בה מהחלטתה לסרב לבקשתם ליתן להם מעמד בישראל מכוח החלטת ממשלה מס' 2183 מיום 1.8.10. העובדות: 1. העותר מס' 1 (להלן: "העותר") הוא אזרח תורכיה, אשר נכנס לישראל ביום 14.12.98 באשרה ב/1 למעסיק א. ארנסון בע"מ. תוקף האשרה פגה ביום 31.12.98 וביום 18.3.99 יצא העותר מישראל. 2. ביום 28.12.01 נכנס העותר לישראל פעם נוספת באשרה ב/1 למעסיק פרידמן חכשורי עד ליום 28.2.05. אשרתו של העותר פגה ביום 31.12.06. העותר ביקש גם להסדיר את מעמדו כפליט וביום 20.11.07 נדחתה בקשתו ע"י נציבות האו"ם, והוא התבקש לעזוב את ישראל עד 20.12.07. העותר הגיש ערעור על החלטה זו וביום 5.5.08 נדחה הערעור והעותר התבקש לצאת את הארץ עד ליום 19.5.08. ביום 27.5.10 עוכב העותר ע"י פקחי יחידת עו"ז אולם הוא שוחרר לאחר שהציג תעודת לידה לפיה יש לו ילד בישראל, הוא העותר מס' 3. באותו מעמד הוסבר לעותר כי עליו לפנות ללשכת רישום האוכלוסין בירושלים על מנת לרשום את הילד על שמו. 3. העותרת מס' 2 (להלן: "העותרת") היא אזרחית פיליפינית, אשר נכנסה לישראל ביום 19.4.04, באשרת עבודה בתחום הסיעוד. ביום 19.5.07 הצהירה העותרת כי היא בשבוע ה- 15 להריונה וכי ידוע לה כי 12 שבועות לאחר לידת התינוק יהא עליה לצאת את ישראל יחד עם הילד. בנסיבות אלה ניתנה לעותרת אשרה ב/1 עד ליום 31.10.08. על אף התחייבותה של העותרת היא המשיכה לשהות בישראל, שלא כדין, החל מיום 31.10.08. 4. לטענת העותרים 1-2, הם הכירו זה את זו בפברואר 2006 ומאז הם מנהלים משק בית משותף. כתוצאה מיחסים אלה נולד להם בישראל, ביום 16.9.08, העותר מס' 3 (להלן: "הקטין"), שהוא היום בן כשנתיים ו- 4 חודשים. 5. ביום 30.8.10 פנו העותרים בבקשה לקבלת מעמד בישראל לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם, בהתאם להחלטות ממשלה מס' 2183 מיום 1.8.10 (להלן: "החלטה 2183"). 6. ביום 30.8.10 סורבה הבקשה בשל אי עמידה בשלושה תנאים של החלטה 2183, כשבאותה החלטה צויין כי על העותרים לצאת את ישראל תוך 30 ימים (להלן: "ההחלטה"). 7. לטענת המשיבה, ההחלטה נשלחה לעותרים ביום 19.9.10, בדואר רשום, כמפורט באישור אשר צורף כנספח 10 לתגובה. 8. לטענת העותרים, הם לא קיבלו בכתב את ההחלטה והם לא יכלו לערור עליה, על פי זכותם לפי סעיף 13ז' לנוהל הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים שלא כחוק, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל. 9. לאור האמור לעיל, הגישו העותרים את העתירה נשוא פסק-דין זה. טענות העותרים: 10. העותרים טוענים כי מכוח החלטה 2183 יש למצוא להם פתרון על בסיס עקרונות הומניטאריים לבעייתם של ילדי מהגרי עבודה, אשר הגיעו לישראל או נולדו בה בעל כורחם, וברבות השנים התערו בחברה בישראל. תכלית זו, לטענת העותרים, עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הכניסה לישראל ומגשימה את תכליתו הכללית. אין מקום, כך טוענים העותרים, כי ילדים שלא חטאו ישלמו על מעשי הוריהם. העותר מצביע על המאבקים הציבוריים של ארגוני זכויות אדם למען ילדי מהגרי עבודה, בעקבותיהם ניתנו החלטות שונות, אשר על פיהן יש למנוע מהילדים הגלייה תרבותית ולאפשר להם להישאר בישראל. 11. העותרים טוענים כי יש לייחס משקל להיות ישראל מרכז חייו של הקטין, כי תנאי הכניסה החוקית הראשונה לישראל הוא שרירותי ופסול וכי אין מקום להפלות את הקטין לעומת יתר ילדי מהגרי העבודה עבורם גובשה ההחלטה. הזכות לשוויון היא זכות בסיסית בשיטת המשפט הישראלי והדין בישראל מחייב יחס שווה לשווים. 12. העותרים טוענים גם כי החלטת המשיבה לוקה בחוסר סבירות קיצוני כשאינה מתחשבת במגבלות המוטלות עליה, כי החלטתה אינה מידתית, תוצאותיה אכזריות כאשר משמעותן היא גירושו של הקטין מישראל "תוך קטיעת מרקם חייו ונישולו מתרבותו וכל המוכר לו ... למרות עמידת העותר 3 בכל תנאי ההסדר...". טענות המשיבה: 13. המשיבה מתנגדת לעתירה. לטענתה דין העתירה להידחות מחמת אי גילוי פרטים וחוסר ניקיון כפיים. גם לגופו של עניין, טוענת המשיבה, דין העתירה להידחות, שכן הקטין איננו עומד בתנאים שנקבעו בהחלטה 2183. דיון: 14. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, לרבות נספחים ופסיקה, וכן בטיעוני הצדדים בפני, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. 15. החלטת הממשלה 2183 קבעה קריטריונים ברורים לזכאות להגשת בקשות לקבלת מעמד, כשהקו בין העומדים בקריטריונים לאלה שאינם עומדים בהם הוא חד וברור. ההחלטה נקבעה עבור קבוצה מצומצמת של ילדי שוהים בלתי חוקיים, תוך התחשבות במצוקתם של הילדים והמשפחות מחד, ותוך דאגה לאינטרס הציבורי של מדינת ישראל במימוש ריבונותה, מאידך. 16. בחודש נובמבר 2009 התקבלה החלטת ממשלה אשר אפשרה לילדי שוהים שלא כדין להשלים את שנת הלימודים תש"ע. עוד נקבע בהחלטה זו כי תוקם ועדה מקצועית בראשותו של שר הפנים אשר תבחן באופן פרטני את עניינם ושהותם של ילדי השוהים הבלתי חוקיים, בשים לב להחלטות ממשלה קודמות, למדיניות הממשלה ולשינויים הנדרשים. לאור האמור לעיל התמנתה ועדה בינמשרדית מייעצת אשר סיכמה את עבודתה ביולי 2010. בסיכומי הועדה הבינמשרדית נרשם, בין היתר, כדלקמן: "לאור מימדי השהייה שלא כחוק ומימדי ההסתננות לישראל לעת הזאת, יש לעשות הכל בעיקר בתחום האכיפה על מנת למנוע את הצורך להידרש מדי מספר שנים לפתרון נוסף, ועל מנת שלא להפוך את המחווה החד פעמית אשר נבעה מהעדר מדיניות אכיפה ברורה למדיניות הגירה רב פעמי. לפיכך סבורה הועדה כי יש לקבוע את התנאים שיפורטו להלן, כבסיס להחלטתה הנוכחית של הממשלה באופן שיתן ביטוי לרצון ליתן מענה הומניטארי לקבוצה מוגדרת; תוך מניעת שימוש וניצול לרעה של החלטות הממשלה בתחום זה ותוך העברת מסר ברור וחד משמעי שלא יהיה בו משום יצירת ציפייה לשינוי מדיניות ההגירה של מדינת ישראל, הלכה למעשה". (ר' סעיף 18 לתגובת המשיב). 17. בהחלטתה מיום 1.8.10 אימצה הממשלה את מסקנותיה של הועדה הבינמשרדית, היא החלטה 2183. בפתח הדיון שהתקיים, עובר לקבלת החלטה 2183, פתח ראש הממשלה ואמר: "אנחנו מקיימים את הדיון הזה כבר קרוב לשנה. הוא מתקיים בעצם במשך שנים ארוכות במדינת ישראל. הבעיה הזאת, מצד אחד, היא בעיה אנושית, שכולנו חשים ומבינים לרחשי ליבם של הילדים ומנגד, זו גם בעיה של שיקול ציונות והבטחת אופייה היהודי של מדינת ישראל. שני הדברים האלה מתנגשים זה בזה, משום שאנחנו עדים להגירה בלתי חוקית עצומה שהולכת וגוברת, בעיקר דרך הגבול הפרוץ בדרום עם אפריקה, של כרגע עשרות אלפים, ובהמשך מאות אלפים של מהגרי עבודה בלתי חוקיים. יש האומרים, שמדובר בקרוב לחצי מיליון מהגרים ואולי קרוב יותר למיליון במהלך העשור הקרוב. פירוש הדבר, איום ממשי על אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ועל כן אנחנו נדרשים לקבל החלטה, שמאזנת בין רצוננו לאמץ את הילדים אל ליבנו ומנגד, חוסר הרצון ליצור תמריץ להמשך הגירה בלתי חוקית, שיכולה לשטוף את היסודות של המדינה הציונית". (ר' נספח 2 לתגובת המשיבה). 18. החלטה 2183 קובעת, בין היתר, כדלקמן: "1. שר הפנים יעניק רישיון לישיבת קבע בישראל, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952... לילד השוהה בישראל שלא כחוק, ובלבד שיתקיימו לגביו כל התנאים כדלקמן במצטבר (להלן: "הילד"): א. בשנת הלימודים התש"ע הילד למד במערכת החינוך הממלכתית בישראל, לרבות גן חובה הפועל על פי חוק הפיקוח על בתי ספר התשכ"ט-1969. ב. לשנת הלימודים התשע"א הילד רשום ללימודים בכיתה א' או בכיתה גבוהה יותר במערכת החינוך הממלכתית בישראל, או שרישומו ללימודים בכיתה א' נדחה לאחר שלמד בשנת הלימודים התש"ע בגן חובה, ואובחן ע"י השירות הפסיכולוגי כחסר... בסעיפים א ו- ב: 'מערכת החינוך הממלכתית בישראל' - לעניין גן חובה וכיתות י'-י"ב בלבד, גם במוסד 'מוכר שאינו רשמי' ובלבד שהילד למד בכיתות א'-ט' במערכת החינוך הרשמית. ג. במועד קבלת החלטה זו הילד מתגורר בישראל ברצף תקופה בת 5 שנים, לכל הפחות, בלבד שאם לא נולד בישראל נכנס אליה בטרם מלאו לו 13 שנים. ד. הילד דובר בשפה העברית. ה. הוריו של הילד נכנסו לישראל באשרה ורישיון מסוג ב/1 (עובד זר), ב/2 (תייר) או ב/4 (מתנדב) לפי חוק הכניסה לישראל, שהוטבעו בדרכון חוץ של מדינה שמדינת ישראל מקיימת איתה יחסים דיפלומטיים, טרם מועד לידתו של הילד בישראל או כניסתו של הילד לישראל. ... 2. שר הפנים יעניק רישיון לישיבת ארעי בישראל בהתאם לחוק הכניסה לישראל, להורי הילד שנכנסו לישראל וכן לאחיו, ובלבד שאלה מתגוררים עימו במשק בית משותף מיום לידתו או כניסתו לישראל ומתגוררים בישראל עימו במועד קבלת החלטה זו... סעיף 13ו' להחלטה קובע כדלקמן: 13ו' מבקשים אשר על פני הדברים, אינם עומדים בתנאי החלטת הממשלה ובקשות אשר לא צורפו אליהן המסמכים האמורים לעיל, לא יידונו לגופן. למבקשים תימסר במסירה אישית, החלטה בדבר דחיית הבקשה והחלטה זו תהא סופית. ... על אף האמור לעיל, במקרים גבוליים תידון הבקשה לגופה באופן פרטני, והחלטה סופית תימסר למבקשים לאחר היוועצות בחברי הועדה המקצועית הבינמשרדית לעניין מעמד ילדי השוהים שלא כחוק ובני משפחותיהם בישראל, אשר מונתה בהתאם להחלטת ראש הממשלה...". 19. החלטה 2183 קבעה,כאמור,קריטריונים ברורים לזכאות להגשת בקשות לקבלת מעמד. המשיבה טוענת, ובצדק, כי "החלטת הממשלה עוסקת באיזונים. איזונים בין הרצון לספק מענה הומניטארי לילדים ששוהים בישראל שלא כדין ושהוריהם שוהים בישראל שלא כדין, לבין הרצון לשמור על אופייה הייחודי של מדינת ישראל, על שלטון החוק ועל זכותה של המדינה לקבוע מי יכנס בשעריה ומי יורשה לשהות בה; בין הרצון לממש את החלטת הממשלה כלפי ילדים העומדים בתנאים המהותיים של ההחלטה לקבל מעמד בישראל לבין הצורך לממש אכיפה יעילה כלפי מי שאינו עומד בתנאיה המהותיים של ההחלטה". בעניין זה ראוי גם להפנות לבג"צ 7301/06 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' ממשלת ישראל ואח', תק-על 2007 (3) 823. ההחלטה אמנם מתייחסת להחלטת ממשלה מס' 156 אולם היא גם נכונה לענייננו. וכך נפסק: "העתירה המופנית כנגד החלטה מס' 156 של הממשלה אינה מגלה עילה להתערבותנו. החלטת הממשלה הנ"ל מתייחסת לקבוצה מאותרת ומוגדרת של ילדי עובדים זרים השוהים בישראל אשר הוגשה ביחס אליה בקשה למעמד בישראל תוך המועד שנקבע ע"י הממשלה. ההחלטה מתייחסת להסדר חד פעמי בגזרה מצומצמת אשר בה נקבעו תנאים מיוחדים ומסויימים לחריגה ממדיניות ההגירה הכללית לישראל". 20. בענייננו, מדובר בקטין אשר במועד הגשת הבקשה טרם מלאו לו שנתיים וכיום הוא בן שנתיים וארבעה חודשים. הקטין לא נכנס לגדרי החלטה 2183 , הוא לא שהה בישראל ברצף תקופה של 5 שנים, הוא לא למד במערכת החינוך הממלכתית בישראל בשנת תש"ע ולא היה רשום ללימודים לשנת הלימודים תשע"א. משום כך חורגים העותרים באופן משמעותי מתנאי החלטה 2183 ואין להיעתר לבקשתם. 21. העותרים גם לא עומדים בתנאי סעיף 13ו להחלטה, שכן, עניינו של הקטין איננו מקרה גבול. בין הקטין לבין הדרישות בהחלטה 2183 עומדות כשלוש שנים ומשום כך החלטה זו איננה חלה על הקטין. 22. החלטת המשיבה מיום 30.8.10 דחתה את בקשת העותרים לקבלת מעמד מכוח החלטה 2183 משום שהקטין איננו עומד בשלושה תנאים הנדרשים בהחלטה 2183. החלטת המשיבה היא סבירה, לא מצאתי בה כל פגם ואין מקום להתערב בה. 23. העותרים טוענים כי לא קיבלו את החלטת המשיבה בכתב, וכל שהודע להם היתה הודעה בעל-פה לפיה נדחתה בקשתם למעמד. לא מצאתי בטיעון זה כדי לקבל את העתירה. המשיבה הגישה תגובה ואליה צורף מסמך של רשות הדואר המעיד, על פניו, כי החלטת הסירוב נשלחה לעותרת בדואר רשום, ביום 19.9.10. מעבר לטענה הכללית של העותרים לפיה לא קיבלו את ההחלטה, לא עמדו העותרים בנטל המוטל עליהם להוכיח כי לא קיבלו את ההחלטה, לנוכח נספח 10 לתגובת המשיבה המעיד, לכאורה, כי החלטת המשיבה נשלחה אליהם, בדואר רשום, ביום 19.9.10. 24. אשר על כן ולסיכום, העתירה נדחית. הסדרת מעמדמשרד הפניםשוהה בלתי חוקי