קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להודעה על חדילת גביית ארנונה: (בבקשה להארכת המועד להודעה על חדילת גביה) ביום 20.1.11 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור") בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן: "החוק"). בתביעה עתר להשבת כספים בגין תשלומי ארנונה, שהמשיבה גבתה ביתר עקב שיטת ההצמדה אותה נקטה, הנוגדת את הדין ואת צו הארנונה העירוני. ביום 17.7.11 הגישה המשיבה תגובה לבקשת האישור (להלן: "התגובה"). בתגובה טענה כי מבחינה לשונית ותכליתית, אין כל פגם באופן חישוב תשלומי הארנונה הדו - חודשיים. המבקש השיב לתגובת המשיבה ביום 5.9.11. ביום 11.9.11 התקיים דיון מקדמי בבקשת האישור. במהלך הדיון המליץ בית המשפט למשיבה לחזור ולשקול את עמדתה, נוכח העובדה שהיא פועלת בניגוד לצו הארנונה שלה עצמה ושבתגובה לא ניתן טעם ראוי לסטייה מצו הארנונה כאמור. ביום 13.11.11 הגישה המשיבה בקשה להארכת מועד למתן הודעת חדילה, היא הבקשה שלפניי וכן הגישה תשובה לתגובת המבקש. תמצית הבקשה והתשובה: המשיבה שקלה את עמדתה בהתאם להמלצת בית המשפט. לאחר שקיימה ישיבות עם כל הגורמים הרלוונטים, היא מבקשת הארכת מועד להגשת הודעת החדילה על מנת שהודעת החדילה תוגש מיד עם קבלת אישור בית המשפט להארכת המועד; בהתאם לסעיף 9(א) בחוק ולתקנה 528 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מוסמך בית המשפט להאריך את המועד הקבוע בחיקוק מטעמים מיוחדים שירשמו, זאת בנוסף לסמכות הטבועה של בית המשפט להאריך מועד לאחר שחלף; המשיבה חדלה מיום 13.11.11 מהגבייה נושא הבקשה. המשיבה תיקנה את דרך חישוב הצמדת תשלומי הארנונה הדו חודשיים ומצמידה אותם מן המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב, עד המדד שקדם למדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום. "כך לדגמא: תשלום הארנונה עבור תקופה 2 לשנת 2012 (חדשים מרץ -אפריל) יוצמד למדד חודש דצמבר 2011" (ר' סעיף 3 בתשובה -ההדגשה במקור מ'נ'); הטעמים המיוחדים להארכת המועד הם שאין מדובר במקרה של גבייה בלתי חוקית במזיד, שכן פרשנות המשיבה להוראות חוק ההצמדה היתה נכונה, אך היתה אי התאמה בתום לב בין יישום הוראות חוק ההצמדה לבין הוראות צו הארנונה; מדיניות ציבורית ומשפטית נכונה היא לאפשר למשיבה לחדול מגביית ארנונה ביחס לעתיד ולא להשיב סכומי ארנונה שנגבו בעבר; בתי המשפט אפשרו מתן הודעת חדילה מאוחרת במספר מקרים: בת"מ (ת"א) 117/08 עו"ד לילך אקרמן נ' עיריית רעננה (24.12.09, 22.4.09), עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מ.י. (27.12.10), ת"מ 112/06 אלבז נ' עיריית חולון (10.6.07), ת"מ (ת"א) 115/09 גבאי נ' עירית ראשון לציון (28.12.09), ת"מ 111/09 גנץ נ' עירית לוד (1.12.10). לתשובת המשיבה לתגובת המבקש צורף תצהיר מטעם מנהל אגף עסקים ותעשיה בעירייה, מר קובי גולומבק. תמצית טיעוני המבקש- אין להעתר לבקשת המשיבה; הבקשה הוגשה בחלוף 10 חודשים ממועד הגשת בקשת האישור; המשיבה לא נימקה מדוע יש להעתר לבקשה; במועד הגשת הבקשה המשיבה נמנעה מחדילה בפועל מהגבייה העודפת; השימוש בסעיף 9(ב) צריך להיעשות בדווקנות ובזהירות; הבעת דעתו של בית המשפט במסגרת דיון מוקדם בבקשת האישור אינה מהווה טעם מספיק להארכת המועד למתן הודעת חדילה; מהלכי המשיבה נועדו להרוויח זמן ולהרוויח את שנת המס 2011, באופן שאם תתקבל בקשת המשיבה, יינתן לה פטור מלא מהשבה בגין שנת 2011; גם היום לא הוכח כי המשיבה חדלה מגבייה - על פי בדיקת המבקש חיובי הארנונה לחודשים נובמבר - דצמבר 2011 חושבו לפי אותה מתכונת עליה הלין המבקש בבקשת האישור; המשיבה השהתה את מועד החדילה כך שתוכל לשגר חיובים לחודשים נובמבר - דצמבר 2011 לפי המתכונת הקודמת, ורק לאחר מכן הודיעה על חדילה מגבייה; אין לקבל את גרסת המשיבה כאילו חדלה מגבייה ב - 13.11.11 כאשר ציבור המשלמים עדיין צפוי לשלם את חיובי הארנונה לחודשים נובמבר - דצמבר 2011 לפי החישוב נושא הבקשה. דיון עניין לנו בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה תביעת השבה נגד רשות. סעיף 9 בחוק הקובע כדלקמן: "(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה - המועד הקובע). (ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע." (ההדגשה הוספה - מ' נ'). בת"צ (מרכז) 8746-11-10 זאב קופלוביץ נ' המועצה המקומית גני תקווה (28.4.11) (להלן: "עניין קופלוביץ") קבעתי כי: "ב. לטעמי יש לפרש את סעיף 9 בדווקנות ובצמצום ובהתאמה להאריך את המועד רק במקרים ראויים ואלה טעמיי: אין ספק כי סעיף 9 נתן לרשויות פריבילגיה יוצאת דופן בכך שהן יכולות "לצאת פטורות בלא כלום" מתביעה ייצוגית, אם יודיעו על חדילה בתוך המועד הקובע. סעיף פטור זה אינו עניין של מה בכך. הוא מאפשר גם לרשות שפעלה שלא כדין, ביודעין, "ונתפסה" - להודיע על חדילה ובכך לקבל פטור מהשבת סכומים שנגבו שלא כדין. הוראת סעיף 9 נוגדת, בכל הנוגע לרשויות, את מטרות החוק, כפי שהגדירן המחוקק בסעיף 1 בחוק קרי - הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. הארכת המועד להודעת החדילה יש בה משום פגיעה משמעותית בקבוצה אשר עקב הארכת המועד לא תזכה להשבה, בעוד שאילמלא ההארכה הייתה זוכה בהשבת הכספים שנגבו שלא כדין עקב "פקיעת הפריבילגיה".". לעניין הבעת דעתו של בית המשפט כ"טעם" להארכת מועד קבעתי שם: "ולענייננו. המשיבה עתרה להארכת המועד להודעת החדילה, אף שלא חדלה מן הגבייה עד היום, וזאת נוכח הערות בית המשפט בדיון באשר לסיכויי התביעה. השאלה היא האם יש מקום להיעתר לבקשה "מטעמים שירשמו". כאמור, נוכח העובדה כי הפריבילגיה שניתנה לרשויות היא משמעותית ושיש בה משום פגיעה משמעותית בזכות הקניין שהיא זכות חוקתית, אינני סבורה כי הבעת דעתו של בית המשפט במסגרת דיון מוקדם בתובענה מהווה טעם מספיק לשם הארכת המועד למתן הודעת חדילה. אין ספק שהכרה בעילה כזו תביא לכך שבעתיד לא תגיש רשות הודעת חדילה אלא לאחר שתשמע את דעתו של המותב בדבר סיכויי התביעה. אילו חפץ המחוקק כי שלב הדיון יהיה השלב בו תוכל רשות להודיע על חדילה היה קובע כן בחוק. הוא לא עשה כן אלא קבע כי המועד להודעה הוא 90 יום ממועד הבקשה". אשר לפסיקה אליה הפנה ב"כ המשיבה, גם אליה התייחסתי בעניין קופלוביץ כדלקמן: אני ערה לכך שבתי המשפט האריכו בנסיבות שונות את המועד למתן הודעת החדילה. המשיבה הפנתה למספר החלטות. אינני סבורה כי ניתן ללמוד מכולן לענייננו. בתמ (ת"א) 117/08 עו"ד לילך אקרמן נ' עיריית רעננה (24.12.09, 22.4.09) אין כל הנמקה של בית המשפט אלא המלצה בפרוטוקול ועל כן אין ללמוד מכך לענייננו; בעע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ. מ.י. (ניתן 27.12.10, ) נדון עניין גובה שכר טרחת ב"כ המייצג והגמול למייצג ורק צוינה העובדה כי החדילה הייתה כעבור 4 חודשים; בתמ 112/06 אלבז נ. עיריית חולון (ניתן 10.6.07, ) אמנם הודעת החדילה נמסרה כעבור חודשים רבים ואולם העירייה חדלה מן הגבייה עוד קודם להגשת התובענה הייצוגית. גם לטעמי זהו טעם ראוי לקבל באיחור את הודעת החדילה; בתמ (ת"א) 115/09 גבאי נ. עירית ראשון לציון (ניתן 28.12.09, ) הודעת החדילה ניתנה באיחור של 7 ימים. בית המשפט לא דן בנושא האיחור ועל כן לא ידועים נמוקיו לקבלת ההודעה באיחור; בת"מ 111/09 גנץ נ. עירית לוד (ניתן 1.12.10, ) ניתנה הודעת החדילה לאחר כ-13 חודשים ואולם שם קבעה כב' השופטת רונן: "בנסיבות העניין, מאחר שהעירייה הודיעה על נכונותה העקרונית לחדול מהגבייה נושא הבקשה במסגרת המועד הקובע, ומאחר שמאותו מועד הצדדים באו בדברים בניסיון להגיע להסדר כולל שיכלול בין היתר הסכמה ביחס למועד הקובע לחדילת הגבייה...היה מקום להאריך את המועד". (הדגשה שלי- מ'נ'), גם בעניין זה, הטעם נראה בעיניי ראוי." ולענייננו. מיום הגשת התביעה ועד 13.11.11, כמעט שנה, לא מצאה לנכון המשיבה להודיע על חדילה. המועד הקובע הקבוע בחוק חלף זה מכבר. עד הגשת הבקשה להארכת מועד לא הודיעה המשיבה על כוונתה לחדול מהגבייה. גם הבקשה לארכה, שהוגשה לבסוף, הוגשה ללא תצהיר תומך, ותצהיר הוגש רק בתמיכה לתשובה לתגובת המבקש. הטעם שניתן לבקשת הארכה, קרי הבעת דעתו של בית המשפט אינו טעם למתן ארכה כפי שפורט לעיל. נוכח תכליות סעיף 9 בחוק, עליהן עמדתי בעניין קופלוביץ, המשיבה החמיצה את ההזדמנות לנצל את הפריבילגיה שנתן לה החוק. לא מצאתי בנסיבות שלפניי טעם המצדיק הארכת המועד כמבוקש. נוכח הזמן שחלף זכאית הקבוצה לסעדים העומדים לה על פי החוק ככל שתתקבל בקשת האישור. מעבר לדרוש אוסיף. "הודעת החדילה" שהוגשה לאו הודעת חדילה היא. בתשובה לתגובת המבקש ובתצהיר המאוחר של מנהל העסקים של המשיבה נטען כי המשיבה חדלה מהגבייה ב- 13.11.11. ואולם בהמשך נכתב: "4. לעניין זה ולמען הסר ספק, "הגבייה שבשלה הוגשה הבקשה" - כמשמעה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, דהיינו: העירייה תיקנה את דרך הצמדת תשלומי הארנונה הדו-חודשיים, וזאת בהתאם להוראות חוק רשויות מקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 (להלן: "חוק ההצמדה") ובהתאם להוראות צו הארנונה של העירייה, ומצמידה כיום את תשלומי הארנונה הדו-חודשיים מן המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב, עד המדד שקדם למדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום. 5. כך לדוג': תשלום הארנונה עבור תקופה 2 לשנת 2012 (חודשים מרץ-אפריל) יוצמד למדד חודש דצמבר 2011." (ההדגשות במקור - מ'נ'). מהאמור עולה כי אמנם נטען כי המשיבה מצמידה "כיום" את תשלומי הארנונה למדד שקדם ליום הפרסום, אך הדוגמא שמביאה המשיבה נוגעת לתקופה של מרץ אפריל 2012. תמוה שאין כל התייחסות לחיובי חודשים נובמבר דצמבר 2011 שלגביהם רלבנטית הודעת החדילה (ואף לא לחודשים ינואר פברואר 2012 - למצער), ונראה לכאורה כי ההודעה היא הודעה צופה פני עתיד. זאת ועוד. לטענת המבקש, חיובי הארנונה בגין חודשים נובמבר דצמבר 2011 חושבו לפי שיטת ההצמדה נושא בקשת האישור. משמע, המשיבה לא חדלה לכאורה מהגבייה נושא הבקשה, גם לאחר "הודעת החדילה". אינני מקבלת את טענת המשיבה כי "הטעם המיוחד" להארכת המועד הוא העובדה שאין מדובר במקרה של גבייה בלתי חוקית במזיד, אלא אי התאמה בתום לב בין יישום הוראות חוק ההצמדה לבין הוראות צו הארנונה. צו הארנונה קובע בבהירות את מועדי התשלום ו"פרשנותה התכליתית" של המשיבה לצו מעוררת לכאורה תמיהות קשות בלשון המעטה. מועד הגשת הודעת החדילה מעורר לכאורה ספקות באשר לתום ליבה של המשיבה. הדיון המקדמי התקיים כבר ביום 11.9.11. במועד זה לכל המאוחר, ידעה המשיבה על אי ההתאמה בין יישום הוראות חוק ההצמדה לצו הארנונה ועל כך שהיא פועלת בניגוד לצו הארנונה. חרף זאת לא הודיעה על חדילה מהגבייה בסמוך למועד הדיון אלא רק יותר מחודשיים לאחר מכן (ביום 13.11.11). כאמור בהחלטתי בעניין קופלוביץ, פסקי הדין שציינה המשיבה, בתשובתה לתגובת המבקש, אינם יכולים לתמוך בטענתה להארכת המועד במקרה זה. לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד - נדחית. הארכת מועדארנונה