עתירה כנגד מכרז לאספקת שירותי אבטחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה כנגד מכרז לאספקת שירותי אבטחה: רקע עובדתי 1. עניינה של העתירה הוא מכרז שפרסמה החברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "המשיבה 2") בחודש מאי 2007 לאספקת שירותי אבטחה שמירה וסיור במוסדות חינוך ברשויות המקומיות (מכרז פומבי מס' ש/11/2007) (להלן: "המכרז"). 2. המכרז התנהל בשני שלבים. בשלב הראשון, נערך מכרז מסגרת כללי, ברמה הארצית (להלן: "מכרז המסגרת"); בשלב השני, נערך מכרז פרטני, הנוגע לרשות המקומית הרלבנטית, בדרך של "הצעות מחיר" (להלן: "הנוהל" או "הצעות מחיר"). הליכי מכרז המסגרת הסתיימו ביום 1.8.07, העותרת והמשיבות 3-6, היו בין החברות שזכו במכרז. 3. בהתאם לנוהל משרד הפנים (חוזר מנכ"ל מס' 3/2002), וסעיף 13 למכרז המסגרת, פנתה המשיבה מס' 1, עיריית טבריה (להלן: "העירייה") באמצעות המשיבה 2, ביום 2.8.07, לכל החברות הזוכות במכרז המסגרת באזור הרלוונטי, לשם מתן הצעות מחיר לאספקת שירותי אבטחה במוסדות החינוך אשר בשטח שיפוטה. ביום 7.8.07 הוגשו הצעות המחיר למשיבה 2 וממנה הועברו אל העירייה. על פי הנוהל, נבחנות ההצעות על ידי "ועדת שלושה" של הרשות המקומית הרלוונטית, המורכבת ממנכ"ל הרשות, הגזבר והיועץ המשפטי (להלן: "הועדה" או "ועדת השלושה"). הועדה רשאית לבחור בהצעה הזולה ביותר או שלא לבחור כלל בהצעה כלשהי. כמו כן, רשאית הועדה להחליט להתקשר עם יותר מזוכה אחד, בהתאם לצרכי הרשות (סעיף 13 למכרז המסגרת, נספח א' לתגובה) ההצעות של המשיבה מס' 3, חברת דורגל בע"מ (להלן: "חברת דורגל" או "המשיבה 3") ושל המשיבה מס' 4, חברת תפארת - אבטחה שמירה וניקיון טבריה בע"מ (להלן: "חברת תפארת" או "המשיבה 4") היו ההצעות הזולות ביותר והוכרזו כזוכות. ביום 2.9.07 הודיעה העירייה למשיבה 2 על החלטתה להתקשר עם המשיבה 3 ועם המשיבה 4. 4. עוד בטרם שהועבר למשיבה 2 המידע בדבר החברות הזוכות, פנה ב"כ העותרת ביום 13.8.07 וביום 16.8.07, אל העירייה ואל המשיבה 2, בדרישה לקבל מידע בדבר הזוכים בנוהל הצעות המחיר. המשיבה 2, שהמידע לא היה מצוי ברשותה באותם מועדים, לא השיבה לפניות. ההליך בבית המשפט לעניינים מנהליים 5. ביום 24.8.07 הגישה העותרת עתירה בתיק עת"מ 1995/07 וכן בקשה למתן צו מניעה ארעי (בש"א 31478/07). במהלך הדיון בצו הביניים בבש"א 31478/07, הוגשו ביום 2.9.07, תגובות של העירייה ושל המשיבה 2, אליהן צורפו הצעותיהן של החברות הזוכות. בעקבות המידע שנחשף בפניה, הצהירה העותרת כי היא מתכוונת להגיש בקשה לתיקון העתירה. העותרת החליטה לחזור בה מבקשתה למתן צו ביניים. ביום 10.9.07 מחק ס"נ כב' השופט זפט, את הבקשה. העותרת לא הגישה בקשה לתיקון עתירתה (עת"מ 1995/07), כפי שהצהירה במסגרת הדיון בבקשה לצו ביניים, והגישה חרף זאת עתירה חדשה, היא העתירה נשוא פסק דין זה. 6. ביום 3.1.08 החלטתי על איחוד הדיון בעתירות. למעשה, מכוונות העתירות המאוחדות כנגד החלטת העירייה להתקשר עם החברות הזוכות במסגרת המכרז, בטענה, כי הצעות המחיר שהן הגישו הינן הצעות במחירי הפסד, שיגרמו לפגיעה בתנאים הסוציאליים להם זכאים עובדיהן. 7. ביום 5.3.09 התרתי לאגודה לזכויות האזרח וכן לארגוני עובדים נוספים (במעגלי צדק, קו לעובד, צנטוריון - איחוד עובדי השמירה והשירות) (להלן: "ידידי בית המשפט") להצטרף לעתירה כ"ידידי בית המשפט". כפי שצוין בהחלטתי, שוכנעתי כי בנושא העתירה כרוך "ענין ציבורי", וכי לידידי בית המשפט אפשרות לתרום לדיון לאור מומחיותם וניסיונם בסוגיה העומדת להכרעה. ידידי בית המשפט, הפנוני אל עת"מ 520/07 עמותת במעגלי צדק, עמותת קו לעובד, והאגודה לזכויות האזרח נ' שר הפנים ואח' (להלן: "עת"מ במעגלי הצדק") אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת יהודית צור, סגנית נשיא) אשר בה נדון מכרז המסגרת נשוא העתירה דנן. ידידי בית המשפט דכאן טענו, כי "מחיר המינימום" שנקבע במכרז המסגרת, נמוך מעלות העסקת עובד לשעה באותה עתירה בהתאם להנחיות החשב הכללי במשרד האוצר. כמו כן, טענו, כי "מחיר המקסימום" שנקבע במכרז המסגרת, נמוך מעלות העסקת עובדים בתוספת "הדלתא" - העלויות הנוספות, תקורה ורווח. הצדדים לעת"מ במעגלי צדק הגיעו להסכמה אשר קיבלה תוקף פסק דין ולפיה, בשלב השני של המכרז- שלב הצעות המחיר- יתחייבו הקבלנים הזוכים במכרז, לפעול על פי האמור בטבלת התוספות הנוספות המשולמות לעובדי שמירה והבטחה, לפי הנחיות החשב הכללי באוצר מיום 21.3.07, ככל שיעודכנו במהלך הזמן. עוד הסכימו הצדדים, כי בהצעה של כל קבלן יפרט המציע את עלות העסקת העובדים במסגרת אותה התקשרות. הצעה המכילה עלות העסקה, שתפחת מהעלות לפי הנחיות החשב הכללי תיפסל. סוכם, כי כל רשות רלוונטית תבדוק את מכלול המרכיבים של ההצעה, על מנת לוודא שהקבלן עומד בכל תנאי המכרז לרבות זכויות העובדים על פי דין. טענת ידידי בית המשפט, היא כי התקשרות נשוא עתירה זו, בין העירייה ובין המשיבה 3 והמשיבה 4, אינה עומדת בהסכמות אליהם הגיעו הצדדים בעת"מ מעגלי צדק. טענות העותרת 8. כאמור, מכוונות העתירות המאוחדות כנגד ההתקשרות בין החברות הזוכות ובין העירייה. דרישת העותרת היא, לבטל את ההתקשרות ולהכריז כי היא הינה הזוכה במכרז. טענתה העיקרית של העותרת היא כי, ההצעות של החברות הזוכות הן "הצעות הפסד" שיובילו לפגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדי אותן חברות. בסיכומיה, פירטה העותרת את רכיבי הצעותיהן של החברות הזוכות, וטענה, כי המדובר בהצעות גירעוניות. הפקת רווח מן העסקה עם המשיבה 1 תחייב את החברות לפגוע בזכויות עובדיהן. ההצעה של חברת "תפארת" עמדה על עלות של 30.45 ₪ לשעת מאבטח. לטענת העותרת, בעלות כזו, תפסיד חברת תפארת סכומים משתנים ביחס לכל עובד ועובד לגבי עובדים בוותק של עד שנה, ולגבי עובדים בוותק מעל לשנה. ההצעה של חברת "דורגל", עמדה על עלות של 29.70 ₪ לשעת מאבטח. עלות כזו היא גירעונית, ומשמעותה הפסדים תפעוליים ביחס לעובדים חדשים ווותיקים (ראו תחשיב, נספח 2 לסיכומי העותרת). לסיכומים, צורפה טבלה ובה השוואה בין ההצעות של העותרת ובין ההצעות של החברות הזוכות בחישוב שכר הבסיס, על כל רכיבי העלות, לפי הוראות מכרז המסגרת, ועל פי הוראות החשב הכללי מיולי 2007 (נספח 1 לסיכומים). העלויות לפי הטבלה שהוצגה לי בסיכומי העותרת הם: תוספת אחוזים לפי הוראות החשב הכללי מיולי 2007 (סעיף 2); דמי הניהול האמורים לעבור אל המשיבה 2 (סעיף 3), הכשרה, עלות מפקח ושונות (ביגוד נשק ומשרד) (סעיף 4); הוצאות למירס, תקורה ומימון (סעיף 5). לפי חישובי העותרת, ההפרש בין הצעתה, שעמדה על סכום של 34 ₪ לשעה, ובין רכיבי שכר הבסיס בתוספת כלל העלויות, הוא הפרש חיובי של 1.43 ₪ לעובד חדש ,ושל 0.18 ₪ לעובד עם וותק של מעל שנה. ההצעה של חברת "דורגל", שעמדה כאמור על 29.70 ₪ לשעה מובילה להפרש חיובי של 0.25 ₪ לגבי עובד חדש, ולהפרש שלילי של 1 ₪ לגבי עובד עם וותק של מעל שנה. ההצעה של "תפארת" שעמדה על 30.45 ₪ מובילה להפרש שלילי של 0.85 ₪ לגבי עובד חדש, ולהפרש שלילי של 2.1 ₪ לגבי עובד עם ותק מעל שנה. 9. לטענת העותרת, שכר הבסיס הרלבנטי להתקשרות של החברות הזוכות עם העירייה, הוא השכר שנקבע בהנחיות החשב הכללי מיולי 2007 (27.36 ₪ לעובד חדש ו-28.61 ₪ לעובד בעל וותק של מעל שנה), ולא שכר הבסיס לפי ההנחיות ממרץ 2007. ההצעות בנוהל הצעות המחיר הוגשו ביום 7.8.07, והנחיות החשב הכללי הרלבנטיות, הן אלה שיצאו ביולי 2007. החברות המציעות בנוהל הצעות המחיר, צריכות היו לפעול לפי ההנחיות המעודכנות, וזאת בהתאם לאמור בחוזה ההתקשרות שצורף כנספח למכרז, וכן מכח ההסכמות בעת"מ מעגלי צדק, במסגרתן נקבע, כי יש לפעול לפי ההנחיות "ככל שיותקנו במהלך הזמן". למעשה, כך העותרת, החברות הזוכות, העידו הן עצמן, כי הצעותיהן אינן עומדות בהוראות החשב הכללי. חברת תפארת, בתגובתה, הבהירה, כי חישבה עלויות נמוכות מן הקבוע בטבלאות החשב הכללי ברכיבים של "תוספת וותק", "פיצויי פיטורין", "דמי החגים" ו"דמי ההבראה", בין היתר, מן הטעם, כי בענף השמירה והאבטחה קיימת תחלופת עובדים, ואין בדרך כלל צבירת וותק של מעל שנה, המזכה בתנאים הסוציאליים הקבועים בחקיקת המגן. חברת "דורגל" הבהירה, גם היא, כי חישבה עלויות נמוכות מן הקבוע בטבלאות החשב הכללי ברכיבים של "תוספת ותק", "דמי הבראה", "דמי מחלה" ו"פיצויי פיטורין". חברת דורגל מייחסת אף היא את הטעם של "תחלופת עובדים" לעלויות הנמוכות. לעומת הצעותיהן של החברות הזוכות, הצעת העותרת היא הצעה רווחית, העומדת בהוראות החשב הכללי ובתנאים הסוציאליים, על כן יש להכריז עליה כהצעה הזוכה. טענות ידידי בית המשפט 10. ידידי בית המשפט עמדו על הבעיה של קיפוח עובדי קבלן, אותה הגדירו כ"מכת מדינה". לטענתם האינטרס הציבורי של מיגור התופעה, מחייב את פסילת ההצעות שהגישו החברות הזוכות. לטענת ידידי בית המשפט, החברות הזוכות, לא חישבו את הצעותיהן על בסיס הנחיות החשב הכללי, וכן לא הגישו פירוט של מכלול רכיבי ההצעה. במצב דברים זה, לא יכולה היתה "ועדת השלושה" לבדוק אם ההצעות מבטיחות את זכויות העובדים. הועדה לא הסבירה, כיצד בחנה את ההצעות הזוכות קודם שנבחרו מבלי שאלה פירטו את עלות העסקת העובדים ושאר עלויות התפעול. הועדה הסתפקה בהתחייבות של החברות לקיים את הנחיות החשב הכללי, אך בכך אין די, לגישת ידידי בית המשפט. בפסיקה נקבע, כי העדר בחינה של מרכיבי העלות עשוי להוביל לבטלות המכרז, וכי אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות כי זכויות העובדים יישמרו. הסתמכותם של המשיבות על בחינה מדגמית, בדיעבד, של מספר תלושי שכר אינה מספקת. הבדיקה צריכה הייתה להיעשות על ידי וועדת השלושה, בעת בחינת הצעות המחיר. בתלושי השכר שהוצגו על ידי המשיבות, לא פורטו ההפרשות והתנאים הסוציאליים המגיעים לעובדים, לפי חוקי המגן ולפי הנחיות החשב הכללי, ובבדיקתם נבחן שכר הבסיס בלבד. 11. ידידי בית המשפט, בחנו לגופן את ההצעות של החברות הזוכות ומצאו כי על פניהן, המדובר הוא בהצעות גירעוניות, שיובילו לקיפוח זכויות העובדים. גם ידידי בית המשפט טענו, כי שכר הבסיס, הרלבנטי לחישוב, הוא זה שנקבע בהנחיות מיולי 2007 ולא בהנחיות ממרץ 2007. המשיבה 2 התחייבה במסגרת עת"מ מעגלי צדק, לעדכן את טבלת עלויות השכר לפי הנחיות החשב הכללי במועד הרלבנטי. למעשה, החברות הזוכות הודו בתגובתן לעתירה, כי הצעותיהן לא הביאו בחשבון את התוספות המפורטות בהנחיות המגיעות לעובדים לפי חקיקת המגן, וזאת מנימוקים פסולים. כך למשל, הופחתו העלויות לדמי מחלה בטענה, כי העובדים אינם חולים. כמו כן, הופחתו העלויות לעובדים וותיקים בטענה כי "יש תחלופה בענף" ועובדים אינם צוברים וותק של מעל שנה. על טענות ממין אלה, אמרה הפסיקה, כי ראוי שלא תישמענה. הצעות מופחתות בשל נימוקים כאלה, הוגדרו כהצעות פסולות בשל הפגם המהותי הטמון בהן. 12. העלויות הנוספות והרווח, של החברות שהוגדרו בפי ידידי בית המשפט כ"מרכיב הדלתא", לא חושבו באופן ריאלי. המשיבות לא הביאו בחשבון את הצורך לרכוש ציוד כגון מכשירי מירס וניידות סיור, וכן את דמי הניהול שעל הזוכים לשלם למשיבה 2 בשיעור של 2.5% מכל תמורה שתתקבל בגין העסקה עם העירייה. חישוב המביא בחשבון את העלויות הנוספות, מאיין את הרווח שאמור לצמוח מן העסקה לחברות הזוכות. ידידי בית המשפט נמנעו מלהביע דעה, האם יש להכריז על הצעתה של העותרת כהצעה הזוכה במכרז, וטענותיהם כוונו לפסילת ההצעות של החברות הזוכות בלבד. טענות המשיבות טענות מקדמיות חוסר ניקיון כפיים 13. המשיבות עמדו על כך, כי הצעתה של העותרת במכרז המסגרת, עמדה על עלות מקסימאלית של 31.03 ₪ לשעת מאבטח. במסגרת הצעתה, בנוהל הצעות המחיר העלתה העותרת את העלות לסכום של 34 ₪ לשעת מאבטח. עובדה זו, לא הוזכרה בטענות העותרת, ודי בהעלמתה של עובדה מהותית זו, כדי להביא לדחיית העתירה על הסף. מה גם, שבהצעתה המקורית של העותרת במכרז המסגרת, גילתה העותרת דעתה כי בעלות של 31.03 ₪ לשעת מאבטח, ואף בעלות נמוכה מזו, ניתן לספק את שירות האבטחה ברווח, ומבלי לפגוע בזכויות הסוציאליות של העובדים. טענת העותרת היום, כי בעלות כזו לא ניתן לעמוד בתנאים הסוציאליים לפי הנחיות החשב הכללי, מעידה על חוסר תום ליבה. זכות העמידה 14. המשיבות עמדו על כך, כי במסמכי מכרז המסגרת, התחייבה העותרת כי עלות של 31.03 ₪ לשעת מאבטח הינו תעריף מקסימאלי, ואין היא רשאית על פי תנאי המכרז לנקוב בעלות גבוהה יותר בנוהל הצעות המחיר. הגשת הצעה בעלות גבוהה יותר בנוהל הצעת המחיר פוסלת את הצעת העותרת ולא ניתן להכריז עליה כזוכה. לטענת המשיבות, זכות העמידה בתקיפת הליכי מכרז, אינה עומדת לעותר המבקש להכריז עליו כזוכה במכרז, על אף שהצעתו נפסלה. שיהוי בהגשת העתירה 15. לטענת המשיבות, העתירה במהותה, מתייחסת אל התעריפים שהוצעו על ידי החברות הזוכות במכרז המסגרת. ההליכים במכרז המסגרת הסתיימו בחודש אוגוסט 2007. העתירה הוגשה בשיהוי ניכר ביום 23.10.07 ובו תוקפת המשיבה את העלות שהציעה היא עצמה במכרז המסגרת בחודש מאי 2007. די בכך על מנת להוביל לדחיית העתירה על הסף. אף אם יובא בחשבון המועד בו נודע לעותרת על הזוכים בנוהל הצעות המכרז - יום 3.9.07 - העתירה הוגשה כ-50 ימים מאוחר יותר, והגשתה חורגת מהמועדים הקבועים בתקנות 3 ו-4 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. העותרת לא נתנה כל הסבר לשיהוי בהגשת עתירתה. מעשה עשוי וגמור 16. כאמור, הסתיימו הליכי מכרז המסגרת בחודש אוגוסט 2007. תוקפו של המכרז פג ביום 2.8.08 ולא ניתן לערוך התקשרויות חדשות במסגרתו. לטענת המשיבות, לאחר שפג תוקפו של המכרז, לא ניתן להעניק לעותרת את הסעדים להם עתרה בעתירתה. לא ניתן להורות על ביטול זכייתן של החברות הזוכות במכרז, וגם לא ניתן להכריז על העותרת כזוכה, ולהתקשר עימה בחוזה, כך שהעתירה הפכה לתיאורטית. כמו כן, טענו המשיבות כי העתירה עניינה ב"חשש", כי החברות הזוכות לא יצליחו להבטיח את הזכויות הסוציאליות, כפי שהתחייבו בחוזה ההתקשרות. בחלוף הזמן מאז התקשרו החברות הזוכות בחוזה עם העירייה לאספקת שרותי אבטחה, הסתבר, הלכה למעשה, כי החשש של העותרת לא התממש. החברות הזוכות לא הפרו את תנאי המכרז, ועמדו בכל תנאי חוזה ההתקשרות עם העירייה כולל בענין זכויות העובדים. לגישת המשיבות, אף אילו הייתה פגיעה בזכויות העובדים המועסקים, הרי המדובר בשאלה חוזית במישור היחסים שבין החברות הזוכות והמשיבות, ואין לעותרת כל מעמד בענין זה. טענות לגוף העתירה 17. לטענת המשיבות, דין העתירה להידחות גם לגופה. המשיבות 1 ו-2 פעלו על פי הדין, ובמסגרת הנחיות בית המשפט בעת"מ מעגלי צדק. המשיבות 1 ו-2 חייבו את החברות הזוכות במכרז המסגרת, בהליך של נוהל הצעת המחיר, לחתום על טבלאות תוספות השכר המשולמות לעובדי ענף השמירה והאבטחה, לפי הנחיות החשב הכללי והחברות המציעות, כולל המשיבות 3 ו-4 התחייבו לפעול על פי המתחייב בטבלאות אלה. ועדת השלושה, הסתמכה על התחייבות זו, ובפעולותיה לא נפל פגם כלשהו, ובוודאי לא פגם המצדיק התערבות שיפוטית בהחלטתה. מה גם, שלפי הנוהל של משרד הפנים לשם קבלת האישור של שר הפנים להתקשרות, בהתאם לסעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים) תשל"ב-1972 (להלן: "חוק המכרזים המשותפים"), היה על הועדה לבחור בהצעות הזולות ביותר שהוגשו לה. וועדת השלושה פעלה כמתחייב על פי נוהל זה. 17. העותרת, כך המשיבות, לא העלתה טענה כנגד סבירות החלטת ועדת השלושה וטענותיה התמקדו אך ורק בעלות שהציעו המשיבות 3 ו-4. לטענת המשיבות, העלויות שהציעו החברות הזוכות בנוהל הצעת המחיר, תואמות את תנאי המכרז, לרבות את ההסכמות בעת"מ במעגלי צדק, באשר לזכויות הסוציאליות של העובדים. התחשיבים שהגישה העותרת, כך המשיבות, אינם מבוססים על נתונים עובדתיים, אלא על הנחות שרירותיות שאין להן כל אחיזה בהנחיות החשב הכללי. 18. המשיבות הוסיפו וטענו, כי העותרת בסיכומיה, העלתה טענה חדשה שלא הוזכרה קודם בעתירה, וזאת חרף העובדה שבית המשפט לא התיר לה לתקן את עתירתה. בסיכומים, שינתה העותרת חזית, והתייחסה להנחיות החשב הכללי מחודש יולי 2007. זאת על אף העובדה, שבנוהל הצעות המחיר התבקשו המציעים להתייחס להנחיות מחודש מרץ 2007. העותרת עצמה, הגישה את הצעתה בנוהל לפי ההנחיות ממרץ 2007. בטרם הוגשו סיכומיה, לא העלתה העותרת מעולם כל טענה בעניין ההנחיות הרלוונטיות, והיא מנועה מלעלות טענות בעניין זה לראשונה בסיכומיה, ללא שהותר לה לתקן את העתירה. ההצעות שהוגשו בנוהל הצעות המחיר חושבו לפי שכר בסיס של 26.47 ₪ לשעת מאבטח, שנקבע בהנחיות החשב הכללי מחודש מרץ 2007. ההצעות נבחנו על ידי ועדת השלושה בהתחשב בתעריף זה. תחשיבי המערערת בסיכומיה, חושבו לפי שכר בסיס של 27.36 ₪ לשעת מאבטח שנקבע בהנחיות החשב הכללי מחודש יולי 2007, ומסקנותיה מתחשיב זה מוטעות. 19. המשיבות הוסיפו עוד, כי גם בחישוב לפי שכר הבסיס המעודכן מיולי 2007 יכולות העלויות שהציעו החברות הזוכות, לכסות את מלוא שכרם של העובדים, וכן את העלויות התפעוליות, ולהותיר בידיהן רווח, כזה או אחר. בכך הודתה העותרת עצמה בעתירתה (סעיפים 98 ו-105 לעתירה), בטרם שינתה חזית בסיכומיה. ההצעות של החברות הזוכות, נבחנו על ידי ועדת השלושה, שקבעה כי על פניהן, תאפשר העלות המוצעת לשלם לעובדים את מלוא שכרם על פי דין. המחלוקת היא לענין גובה הרווח שיוותר בידיהן. הועדה אינה אמורה לשקול את שיקולי הרווחיות של החברות המציעות, ודי לה בהתחייבויות לפעול לפי הנחיות החשב הכללי ותנאי המכרז. בחינה בדיעבד של תלושי השכר של העובדים, שנבדקו במסגרת הפיקוח על תהליכי המכרז, העלתה, כי החברות הזוכות לא הפרו את התחייבויותיהן. נמצא, כי החברות משלמות לעובדים את השכר בהתאם לכל דין. 20. החלטת ועדת השלושה, לטענת המשיבות, היא סבירה וראויה ואין מקום להתערב בה. מה גם, שלוועדה עומדת חזקת התקינות. הנטל מוטל על העותרת להראות כי עובדי החברות הזוכות לא קיבלו את המגיע להם על פי הדין. העותרת לא הרימה נטל זה, הן בבחינה של הצעות החברות הזוכות, כפי שהוגשו בנוהל הצעות המחיר, והן בבחינה הלכה למעשה של התשלומים ששולמו לעובדים בפועל. דיון שינוי גובה הצעת העותרת 21. הצעתה המקורית של העותרת במכרז המסגרת, הייתה בסכום של 31.03 ₪ לשעת מאבטח. העותרת התחייבה, כי בעלות המוצעת תעמוד, ותוכל לעמוד בעלות המוצעת, בכל התנאים שבמסמכי המכרז וב"כל הדרוש לביצוע מלא ומושלם" של כל ההתחייבויות על פי מסמכי המכרז (הצעת המשתתף למכרז, נספח א' לתגובה בעמ' 23-22). בנוסף, הסכימה העותרת לתנאי כי בנוהל הצעת המחיר הזוכים במכרז המסגרת "יתבקשו להציע הצעה אשר לא תעלה על הצעתם במכרז" (סע' 13.2 למכרז, נספח א' לתגובה בעמ' 16). בניגוד גמור להתחייבויותיה, הצעתה בנוהל הצעת המחיר, עמדה על סכום של 34 ₪ לשעת מאבטח. הצעה זו פסולה, בהיותה נוגדת את תנאי המכרז, ואין מנוס מדחיית דרישת של העותרת להכריז על הצעתה כזוכה. 22. העותרת הגדילה לעשות, ולא פרסה בפני בית המשפט את העובדות המצביעות על כך שהצעתה פסולה מעיקרה. אין צורך לשוב ולהזכיר את ההלכה כי העלמת עובדות ומסמכים רלבנטיים מפני בית המשפט מהווה עילה למחיקת העתירה על הסף. חובתו של עותר להביא בפני בית המשפט את כל העובדות הצריכות לענין והגשת עתירה ללא פריסת העובדות מהווה חוסר נקיון כפיים השוללת מן העותר את הזכות לסעד מן הצדק (ראו, בבג"ץ 5498/03 מקמל נ' שר הביטחון ואח' (לא פורסם ניתן ביום 6.7.03) בג"ץ 421/86 יוסף אשכנזי נ' שר התחבורה ואח', פ"ד מא (1) 409; וכן, בג"ץ 974/94 סמירה אסחאק אחמד זגארי ואח' נ' שר הפנים (לא פורסם ניתן ביום 27.6.94)). 23. העותרת התייחסה לראשונה רק בסיכומיה לשינוי בגובה הצעתה, וטענה, כי הצעתה המקורית במרכז המסגרת, שפורסם בחודש מאי 2007, חושבה לפי הוראות החשכ"ל מחודש מרץ 2007, בעוד ההצעה בנוהל הצעת המחיר, שנערך בחודש אוגוסט 2007, חושבה לפי הוראות החשכ"ל מחודש מיולי 2007, שבהן עודכן שכר הבסיס. העותרת הסבירה, כי במסגרת ההסכמות בעת"מ במעגלי צדק, הסכימו הצדדים לפעול לפי הנחיות החשב הכללי ככל ש"יעודכנו במהלך הזמן". הסבר זה, אין בו להועיל לעותרת. לא רק משום שטענה זו הועלתה לראשונה בסיכומיה, ולא בזמן אמת, בעת הגשת ההצעה בנוהל הצעת המחיר, או למצער בעתירה עצמה, אלא גם לגופה. מכרז המסגרת פורסם במאי 2007, ואין חולק, כי ההצעות צריכות היו להתייחס להוראות החשכ"ל ממרץ 2007. שכר הבסיס שנקבע בהוראות ממרץ 2007, הוא הבסיס לחישוב ההצעות של כל המציעים בכל שלבי המכרז, והעדכון מתייחס לעת סיומו של המכרז ובחירת הזוכים על פיו בעת תשלום השכר לעובדי האבטחה. המכרז אסר במפורש על הגשת הצעה בנוהל הצעת המחיר הגבוהה מן המוצע בשלב מכרז המסגרת, וזאת, ככל הנראה, בשל הצורך לבחון את ההצעות לפי בסיס אחיד. העדכון מתייחס לחישוב השכר בפועל, בעת התשלום לעובדים לאחר קשירת חוזה ההתקשרות לאספקת שירות האבטחה. בעת התשלום בפועל, צריך היה חישוב שכר העובדים להיעשות לפי ההנחיות המעודכנות למועד התשלום, אך אין לכך נגיעה לשלב המכרז. בשלב זה, הנתונים המשמשים בסיס לחישוב ההצעות ולבחינתן צריכות להיות אחידים אצל כל המשתתפים, הן במכרז המסגרת והן בנוהל הצעות המחיר. 24. לא זאת אף זאת: המערערת עצמה, בזמן אמת, הגישה את הצעתה בנוהל הצעת המחיר לפי הנחיות החשב ממרץ 2007, ואין אלא להתפלא על הסבריה בסיכומיה. אפשר, כי ההעלאה בגובה הצעתה, מקורה בדרישה של המכרז לקיומו של סניף בשטח שיפוטה של העירייה. בסיכומיה, נתנה העותרת הסבר נוסף להעלאת גובה הצעתה, וטענה, כי מאחר ולא החזיקה סניף בעיר טבריה, אלא בתחומי רשות אחרת באזור הצפון, גילמה את עלות הקמת הסניף בהצעתה בנוהל הצעת המחיר. הסבר זה גם הוא אינו מועיל לעותרת. אם החברות הזוכות, שהחזיקו סניף בעיר טבריה, הגישו הצעות נמוכות יותר בשל כך, אין הדבר מהווה שיקול פסול להעדפת הצעותיהן. 25. ההצעות של החברות הזוכות- חברת "תפארת" 30.45 ₪ וחברת "דורגל" 29.70 ₪ - נמוכות אך במעט מן הצעתה המקורית של העותרת במכרז המסגרת, שעמדה על סכום של 31.03 ₪. עם זאת, אינני מקבלת את טענת המשיבות, כי היה על העותרת לתקוף את מכרז המסגרת בטרם הסתיים נוהל הצעות המחיר. לגופה, מתייחסת העתירה להצעות שהוגשו במכרז המסגרת, וכבר בשלב זה ניתן היה לבחון את הסוגיה של זכויות העובדים העומדת במרכזה של העתירה. אך אין לבוא בטרוניה עם העותרת, שהמתינה בהגשת העתירה לאחר נוהל הצעות המחיר, שכן רק בשלב זה התבררה זהות הזוכים במכרז. 26. כמו כן, איני רואה לקבלת את טענות המשיבות כי העתירה הוגשה בשיהוי. העותרת הסבירה, כי בין המועד שבו נודע לה על זהות החברות שזכו בנוהל הצעות המחיר, ביום 3.9.07, ובין מועד הגשת העתירה, ביום 23.10.07, חלה פגרת חג הסוכות שאינה נמנית במניין הימים לפי תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות) התשמ"ג-1983, ולתקנה 44 לתקנות בתי המשפט המנהליים (סדרי דין) תשס"א-2000. הסבר זה מקובל עלי. 27. לסיכום הדיון בטענות המקדמיות, ייאמר, כי שינוי גובה הצעתה של העותרת, אינו מאפשר להעניק לה את הסעד המבוקש להכרזתה כזוכה במכרז. הסתרת גובה ההצעה במכרז המסגרת, ועובדת שינוי ההצעה בנוהל הצעות המחיר, מטיל דופי בתום לבה של העותרת ובניקיון כפיה בהגשת העתירה. יחד עם זאת, לאור החשיבות הציבורית שמעוררת העתירה, אין מקום לסילוקה על הסף, ואדון בה לגופה, בכל הנוגע לסעד הראשון שבעתירה, והוא ביטול ההתקשרות בין החברות הזוכות ובין העירייה. 28. בטרם נפנה לדיון בגופה של העתירה יוער, כי העותרת עתרה לביטול תוצאות המכרז, ועל כן יש להכיר בזכות העמידה שיש לה בעתירה זו, גם אם הצעתה פסולה, ומלכתחילה דרשה להכריז על עצמה כזוכה במכרז (ע"א 8416/99 איי.איי.אם אלקטרוניקס מחשבים וציוד היקפי (1999) בע"מ נ' מפעל הפיס פ"ד 31(3) 425; וכן רע"א 5864/00 רום שירותים ימיים בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי (לא פורסם, , ניתן ביום 16.11.00). עוד יוער, כי תוקפו של המכרז פג ביום 2.8.08, ולא ניתן לערוך התקשרויות חדשות במסגרתו. כמו כן, החוזה ההתקשרות לפי המכרז שנחתם בספטמבר 2007 הינו לתקופה של 36 ממועד חתימתו (סעיף 11.1 לחוזה התקשרות המצורף, כנספח א' למכרז, נספח א' לתגובה). לפי כך, לעת הזו הדיון בעתירה לגופה הפך לעקרוני מבלי שניתן להגיע למסקנות אופרטיביות במסגרתו. מעמדה של ההצעה הזולה וזכויות עובדים בדיני המכרזים 29. לפי סעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים, "רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים או לביצוע עבודות עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבור". המשיבות טענו, כי לפי נוהל משרד הפנים היה על הרשות להתקשר עם מציע ההצעה הזולה ביותר בנוהל הצעות המחיר לשם קבלת אישור השר להתקשרות. ועדת השלושה של המשיבה פעלה על פי הנוהל, והכריזה על ההצעות הזולות ביותר כזוכות במכרז. 30. מקום מיוחד בין אמות המידה לבחירת ההצעה המועדפת במכרז, יש לייחס למחיר המוצע. המחיר הוא מדד אובייקטיבי לבחינת ההצעה, ומשקף את האינטרס הציבורי להעניק יתרון כלכלי לרשות המזמינה. עם זאת, קבעה הפסיקה, כי תנאי המחיר הוא בעל משקל רב, אך משקלו אינו מוחלט, ושיקולים כבדי משקל אחרים עשויים להכריע את הכף כנגד קבלת ההצעה הזולה ביותר (עע"מ 2310/02 איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים-חברה לעבודות עפר, פ"ד נט(6) 337, 343) 31. ידידי בית המשפט עמדו על השיקול הנוגע להבטחת הזכויות הסוציאליות של עובדים, והסבירו, כי הפרקטיקה של התקשרות במכרזים, בין הרשויות ובין קבלני כח אדם, על בסיס הצעות גירעוניות הובילה לפגיעה שיטתית וקבועה בעובדי הקבלן שלא קיבלו שכר ותנאים סוציאליים המגיעים להם על פי דין. לטענתם, הניסיון להבטיח את תנאי העובדים על ידי אכיפה בדיעבד של החקיקה הסוציאלית בדיני עבודה, לא הוכיח עצמו. ועל כן, על בתי המשפט להבטיח את זכויות העובדים במבט הצופה פני עתיד, כבר בשלב המכרז. זאת, על ידי יצירת מסגרת כללית שנועדה לצמצם הסיכויים להפרת דיני העבודה והטמעתה של אותה מסגרת כחלק מתנאי המכרז בהם על כל מציע לעמוד. 32. עמדה זו אומצה בפסיקת בתי המשפט. בעע"ם 9241/09 שלג לבן 1986 בע"מ נ' עיריית אשקלון ואח' (טרם פורסם, , ניתן ביום 8.7.10), הטעים בית המשפט העליון, כי "הגשמתו של משפט העבודה המגן היא... ממטרותיהם של דיני המכרזים ועומדת היא על רגליה שלה, שכם אל שכם עם התכליות האחרות". בית המשפט העליון הפנה לעת"מ 1705/07 מודיעין אזרחי בע"מ נ' איגוד ערים איזור דן (טרם פורסם, , ניתן ביום 24.2.08) (להלן: "פס"ד מודיעין אזרחי בע"מ") שבו קבעה השופטת רובינשטיין: "החלטה סבירה של ועדת המכרזים עשויה לבחור בהצעה שאינה הזולה ביותר בהתחשב בשיקולים נוספים לקריטריון המחיר. במקרה הנדון לפניי, השיקול הנוסף בו עסקינן הינו יכולתה של המציעה להבטיח את זכויותיהם של עובדיה במסגרת הפרויקט נשוא המכרז". השופטת שרה דותן בעת"מ 1464/07 פרח השקד נ' עיריית בת-ים (לא פורסם, , ניתן ביום 14.04.08) קבעה: "קבלת הצעה שאינה מאפשרת שמירה על זכויותיהם המינימאליות של העובדים מהווה חריגה ממתחם הסבירות, שכן אין להשלים עם מצב בו רשות ציבורית תיתן יד להתנהלות שלא כדין". וכך השופטת צור בעת"מ 1077/06 כח עצמה נ' קרן קיימת לשיראל ואח' (לא פורסם, , ניתן ביום 25.2.07): "במסגרת האינטרס הציבורי, אין להזניח כלל בסיסי - חשוב לא פחות - של שמירה על זכויות העובדים המספקים את השירות הנדרש במכרז. אסור שבמסגרת היחסים הנקשרים בין בעל המכרז והחברות המציעות, יישכחו הזכויות הבסיסיות ביותר של העובדים באותן חברות. לצדדים במכרז יש אינטרס כלכלי ברור לקבל את ההצעה הזולה ביותר עבור בעל המכרז ובעלת הרווח הגדול ביותר לחברה המציעה. זהות אינטרסים זו, עשויה להביא לכך שבתווך יישכח האינטרס הציבורי, החשוב לא פחות, שעניינו שמירה על זכויות העובדים של החברות המציעות, אף שאין להם קשר ישיר עם בעל המכרז וקיים קושי אמיתי לעמוד על משמר זכויותיהם". 33. המסר העולה מן הפסיקה ברור הוא וחד משמעי. דיני המכרזים מחייבים את הרשות לבחון הפרה אפשרית של זכויות העובדים במבט הצופה פני עתיד, וחותרים למנוע את הפגיעה בטרם תתרחש. הבחינה צריכה להיעשות בשלב המקדמי של ניסוח תנאי המכרז ובדיקת עמידת ההצעות שהוגשו במסגרתו באותם תנאים, ואין זה משנה אם בחלוף הזמן, הסתבר כי בפועל לא הוכחה פגיעה, הלכה למעשה, בזכויות העובדים. חובתה של ועדת המכרזים, היא, לוודא מראש כי הצעת החברה הזוכה הינה הצעה ריאלית וכי ניתן בעלות המוצעת, לשאת בתשלומים בהם היא מחויבת על פי חקיקת המגן. זאת על בסיס אומדן סביר המשקלל גם את זכויות העובדים (עת"מ 127/01 גשש ז.א. בע"מ נ' עיריית נצרת עלית (לא פורסם, , ניתן ביום 31.1.02). ההנחה העומדת מאחורי הטלת החובה על הרשות לבחון את שיקולי ההפסד והרווח של המציעים היא כי מציע ההצעה, ככל שחקן רציונאלי, מבקש להשיא את רווחיו מן העסקה נשוא המכרז. הצעות גירעוניות הן פתח לגלגל את ההפסד על העובדים שהם ה"שחקן החלש" במשוואה (א' בניש ור' צרפתי, כאשר העבודה חוזרת להיות מצרך: בחינה ביקורתית של מכרזי הפסד, מעשי משפט א', 93). 34. במקרה זה, הסכימו המשיבות 1 ו-2 במסגרת ההסכמות בעת"מ במעגלי צדק, לחשב את האומדן, בהתחשב בשכר הבסיס וטבלת התוספות הנוספות לעובדי שמירה ואבטחה שנקבעו בהנחיות החשב הכללי באוצר. ההנחיות הרלוונטיות לעניינו הן, כאמור, ההנחיות מחודש מרץ 2007. בנספח לאשור ההתקשרות במכרז, אשר צורף למסמכי המכרז נקבע בסעיף 1 כי יחד עם נוהל הצעת המחיר, תשלח לזוכה במכרז המסגרת, טבלה המפרטת את התוספות הנוספות המשולמות לעובדי מגזר השמירה והאבטחה לפי הוראות החשב הכללי של האוצר מיום 21.3.07, "ככל שתעודכן בכל פרסום רשמי אחר". בסעיף 3 לאותו נספח, נקבע, כי "הזוכה יפרט בהצעה בנוהל הצעת המחיר את עלות העסקת העובדים במסגרת אותה התקשרות"; ובסעיף 4 נקבע כי "ככל שעלות הנ"ל תפחת מעלות הנחיית החשב הכללי, תפסל ההצעה". עוד נקבע באותו סעיף כי "בכל מקרה ייבדקו מכלול המרכיבים על מנת לוודא שהקבלן עומד בכל תנאי המכרז, לרבות זכויות העובדים על פי דין". בחוזה ההתקשרות המהווה חלק בלתי נפרד מתנאי המכרז נקבע, כי על הקבלן למלא כלפי עובדיו את כל הוראות חוקי העבודה והתקנות על פיהם (סעיף 7.5 לחוזה ההתקשרות המצורף למסמכי המכרז, נספח א' לתגובת המשיבה 2). כמו כן, התחייב הקבלן לקיים כלפי עובדיו את ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הרלבנטיים (סעיף 7.7 לחוזה ההתקשרות המצורף למסמכי המכרז, נספח א' לתגובת המשיבה 2). 35. המשיבות 1 ו-2 לא הפנו לאומדן שערכו, ואף לא טרחו להסביר כיצד בדקה ועדת השלושה האם העלויות המוצעות על ידי החברות הזוכות, מכסות את תשלומי העובדים. טענתן הייתה, כי ההצעות של החברות הזוכות נבחנו על ידי ועדת השלושה, שקבעה כי "על פניהן" תאפשר העלות המוצעת לשלם לעובדים את מלוא שכרם על פי הדין. זאת, תוך הסתמכות על התחייבות החברות הזוכות להבטיח את זכויות העובדים. בכך אין די. על הועדה היה לבחון את היחס בין העלויות המוצעות, ובין ליכולתן של הזוכות לשמור על זכויות העובדים, תוך השגת שולי רווח המבטיחים את כדאיות העסקה מבחינתן. 36. העותרת מצידה צירפה לסיכומיה טבלה ובה תחשיבים מפורטים לפרטי פרטים. בתחשיבים שקללה העותרת את העלויות של מספר רכיבים הכרוכים בעסקת מתן שירותי האבטחה. עלותן של חלק מן הרכיבים נקבע במכרז המסגרת (להלן-העלויות הקבועות). חלק אחר של העלויות נקבע בהתאם למחירי השוק (להלן-עלויות משתנות). העלויות הקבועות הן: שכר היסוד למאבטח חמוש בסכום של 20.35 ₪ לשעה (סעיף 7.4, לחוזה ההתקשרות המצורף למסמכי המכרז, נספח א' לתגובת המשיבה 2), התוספת לזכויות סוציאליות לפי הוראות החשכ"ל מיום 27.7.07 (עובד בעל ותק של שנה- סה"כ תוספת של 34.7%; ועובד בעל ותק של מעל שנה-סה"כ תוספת של 40.6%, נספח 19 לסיכומים), וכן דמי ניהול למשיבה 2 בגין שירותי ניהול תיאום ופיקוח. הרכיבים בעלויות משתנות הם: הכשרה (סע' 7.3 לחוזה ההתקשרות המצורף למסמכי המכרז, נספח א' לתגובת המשיבה 2), פיקוח (פרק 4 לחוזה ההתקשרות המצורף למסמכי המכרז, נספח א' לתגובת המשיבה 2), ניידת סיור (סע' 7.14 לחוזה ההתקשרות המצורף למסמכי המכרז, נספח א' לתגובת המשיבה 2) וכן ביגוד, טלפון, נסיעות, וימי רענון (סע' 7.4 לחוזה ההתקשרות המצורף למסמכי המכרז, נספח א' לתגובת המשיבה 2). העותרת ערכה חישוב המסכם את כלל העלויות הקבועות והמשתנות. לפי חישוב זה, מצאה העותרת, כי ההצעות של החברות הזוכות הן הצעות הפסד שלא יאפשרו להן להפיק רווח מהתקשרות עם העירייה, ללא פגיעה בזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדיהן. 37. איני רואה להעמיק חקר בתחשיבים שבטבלה זו. ראשית, אין זה מתפקידו של בית המשפט לבחון את תחשיבי הצדדים, שכן בית המשפט אינו אמור להחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו. די לעניין בחינת סבירות החלטת ועדת המכרזים לבחון את אופן התנהלות הועדה בהליך בדיקת הנתונים ששימשו בסיס להכרזה על הזוכים במכרז. שנית, הטבלה שהציגה לי העותרת, מבוססת על התוספות שנקבעו בהנחיות החשב הכללי מחודש יולי 2007. הנחיות אלה, כאמור, אינן רלוונטיות לבחינת ההצעות נשוא המכרז שבפני. כמו כן, הביאה העותרת בחשבון בטבלה, רכיבים שלא פורטו קודם לכן בעתירתה. הסיבה השלישית והחשובה ביותר לכך, שאיני רואה לבחון את התחשיבים לגופן, נעוצה בהסברי החברות הזוכות באשר לחישוב גובה הצעותיהן. 38. חברת תפארת בתגובתה, הסכימה כי הרכיב של "תוספת וותק" שהובא בחשבון בהצעתה נמוך מן העלות הקבועה בטבלאות החשב הכללי, וזאת "לאור התחלופה הקיימת בענף". אשר לרכיב של פיצויי פיטורין, הצהירה חברת תפארת כי "לאור העובדה שעסקינן בתחלופת עובדים אשר לא תזכה בתשלומי פיצויי פיטורין התוספת הנ"ל תעמוד על מחצית מהעלות שנקבעה על ידי החשכ"ל...". כך גם הצהירה חברת תפארת, כי הביאה בחשבון עלויות מופחתות מן קבוע בטבלת החשב הכללי, גם לגבי רכיבי "דמי החגים" ו"דמי ההבראה". חברת דורגל הבהירה, גם היא, כי בחישוב הצעתה נלקחו עלויות נמוכות מן הקבוע בטבלאות החשב הכללי ברכיבים של "תוספת ותק", "דמי הבראה" ו"פיצוי פיטורין", וזאת בשל "תחלופת עובדים", כך ש"חלק לא מבוטל" מעובדיה לא ימשיך בעבודתו מעבר לשנה אחת. החברה הבהירה גם כי הרכיב של "דמי מחלה" חושב בעלות נמוכה מהקבוע בטבלאות. 39. הטענה של "תחלופת עובדים" כסיבה להפחתת העליות שנקבעו בהנחיות החשב הכללי נדונה בפס"ד מודיעין אזרחי, ובהתייחס אליה אמרה השופטת רובינשטיין: "סבורני כי טענה זו ראוי היה שלא תישמע. ההנחה המובלעת בטענה זו לפיה עובדיה של המשיבה 2 לא יועסקו למעלה משנה, אינה הנחה שיכולה להתקבל על ידי ועדת המכרזים. במקרה הטוב, ההנחה כי חלקם הגדול של העובדים יפוטר או יתפטר כעבור פחות משנה הינה תיאורטית בלבד. אם אמנם יש ביכולתה של המשיבה 2 להבטיח כי לא יועסקו עובדים למעלה משנה, הרי שיש בטענה זו כדי להעיד על החשש לקיפוח זכויות עובדיה של המשיבה 2, שהרי במסגרתה טוענת המשיבה 2 הלכה למעשה, כי אין בכוונתה להעסיק עובדים מעל לשנה על מנת לחסוך בהוצאות שונות הנלוות לשכרם מעבר לשנת עבודה. התנהלות מעין זו מנוגדת לרוח חוקי המגן ואינה עולה בקנה אחד עם חובת ועדת המכרזים להבטיח את זכויותיהם של העובדים". אין לי אלא להצטרף אל דברי עמיתתי, ולדחות את טענת החברות הזוכות. תחשיבים המביאים בחשבון הפחתה של מחצית מן העלות של פיצויי פיטורין לפי הנחיות החשב הכללי, וטענה כי "חלק לא מבוטל" מהעובדים לא ימשיך בעבודתו מעבר לשנה אחת, כאשר עסקינן בחוזה התקשרות לתקופה של 36 חודשים ממועד חתימתו, צריכים היו להדליק "נורה אדומה" אצל ועדת השלושה, שצריכה הייתה לבחון בשבע עיניים את מרכיבי ההצעה של החברות הזוכות. לא שוכנעתי כי נערכה בחינה עניינית של ההצעות, על מנת לברר את יכולתן של החברות הזוכות להבטיח את זכויות העובדים. מאידך, גם אין מקום למסקנה כי בחירתן של החברות הזכות הייתה שגויה בשל אי הקפדה על זכויות העובדים. ממילא, אין מקום לקביעה לכאן או לכאן בעניין זה, לנוכח הנסיבות שאינן מאפשרות מתן סעד אופרטיבי בעתירה זו והקובע כי העותרת הינה הזוכה במכרז. אשר על כן, אני דוחה את העתירה. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות. מכרזאספקהאבטחה