ביטול מכרז לתפקיד מהנדס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מכרז לתפקיד מהנדס: 1.         תחילתו של הליך זה הייתה בהגשת בקשה מטעם התובע למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים להמשיך בהליכי מכרז פומבי לאיוש משרת מהנדס במועצה המקומית מג'ד אל כרום , (להלן: "הנתבעת" ו/או "המועצה"), ולקבלת טופסי המועמדות וכינוס הוועדה ביחס למכרז הפומבי, ולהצהיר כי התובע הינו הזכאי לאייש את המשרה באופן זמני, זאת עד למתן פס"ד בתביעה העיקרית שהגיש. 2.         בתביעתו העיקרית עתר התובע בפני בית הדין להצהיר על בטלות ההחלטה לפרסם מכרז פומבי ביחס למשרת מהנדס בנתבעת, , ולהצהיר כי הוא זה שישמש כמהנדס המועצה ולחייב את הנתבעות למנותו לתפקיד זה, ולחילופין להורות על עריכת מכרז פנימי חוזר לתובע, בפני ועדה בהרכב פרסונאלי אחר. 3.         במסגרת הדיון בבקשה לסעד הזמני הסכימו הצדדים להמלצת בית הדין בדבר איחוד הדיון בבקשה הזמנית, יחד עם התביעה העיקרית ולצדדים ניתנה האפשרות להשלים את הראיות מטעמם, ונקבעו מועדים לשמיעת הראיות. עובדות רקע 4.         בחודש 10/03 אוחדו שלוש הרשויות המקומיות, בענה, מג'ד אלכרום ודיר אל אסד לרשות מקומית אחת, עיריית אל שאג'ור, וזאת בהתאם לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל ותיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004 (מס'ג), התשס"ג-2003 (להלן: "חוק האיחוד"). 5.         לפני האיחוד הנ"ל שימש התובע כמהנדס המועצה, ובמהלך האיחוד הנ"ל כמהנדס בעירייה, וכסגן מהנדס העירייה המאוחדת. 6.         עם חקיקת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) התשס"ט-2008 (להלן: "חוק הפירוק"), בוטלה עיריית אל שגור, ותחתיה הוקמו בחזרה המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה, כרשויות נפרדות. 7.         במסגרת חוק הפירוק, הוסמך שר הפנים "לחלוקת נכסיה, זכויותיה חובותיה והתחייבויותיה של הרשות המאוחדת בין המועצות המקומיות ולהסדרת כל עניין אחר הדרוש לשם ביטולה וכדי להבטיח את רציפות השלטון המקומי בתחומן של המועצות המקומיות" (סעיף 7 לחוק הפירוק). 8.         במסגרת סמכותו מכוח חוק הפירוק, הוציא שר הפנים את צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) התשס"ט-2009, (להלן: "צו הפירוק"),  מועד תחילתו של צו הפירוק הוא יום ביטול עיריית אלשגור. 9.         כנספח לצו הפירוק, ועד לעריכת מכרזים לאיוש המשרות במועצות המקומיות הנפרדות, צורפה רשימה המחלקת את עובדי עיריית אלשאג'ור אשר התקבלו במכרז כדין, בין שלושת המועצות המקומיות, מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה. 10.        על פי רשימת העובדים שצורפה לצו הפירוק, שוייך המבקש למועצה המקומית מג'ד אל כרום. 11.        ביום 13/1/10 פורסמו תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה) התש"ע-2009 (להלן: תקנות הפירוק) (צורפו לתגובת המשיבה 1 וסומנו א').             בתקנה 2 לתקנות הפירוק נקבע: "המועצות המקומית ימנו מזכיר, גזבר, מבקר, מהנדס, מנהל מחלקת החינוך (להלן נושאי משרה) לא יאוחר מתם שישה חודשים מיום הביטול".             ובתקנה 4 לתקנות נקבע: "על מינוי עובדים ונושאי משרה לפי תקנות 2 ו-3 יחולו דיני קבלת עובדים במועצות המקומיות, בשינוים אלה: (1) ראשי המועצות יפרסמו מכרז פנימי לגבי המשרות, לאחר שקיבלו לכך את אישורו של ראש מינהל השירות; (2) לא נמצא מועמד מתאים במכרז פנימי, יפורסם לגבי המשרה מכרז פומבי;                         ............". 12.        בתקנה 5 לתקנות הפירוק, נספחים מ/6, מ/7 לתצהיר ת/1, נקבע כדלקמן: "הרכב ועדת הבחינה למינוי עובדים ונושאי משרה המנויים בתקנה 2 ו-3 לתקנות אלה למעט מנהל מחלקת חינוך ומנהל מחלקת רווחה, יהיו כמפורט להלן: (1) ראש המועצה. (2) ראש מינהל השירות או נציגו. (3) נושא משרה או עובד בתפקיד זהה או דומה ברשות מקומית אחרת שימנה ראש מינהל השירות". 13.        ביום 9/2/10 נשלח לראש המועצה מאת מר ישראל שפיצר, ראש מינהל השירות במשרד הפנים, אישור נחיצות משרה לתפקיד מהנדס המועצה (צורף לתגובת המשיבה 1 וסומן ב'), שכלל היתר לפרסם מכרז פנימי או פומבי במקרה שלא ימצא מועמד מתאים מבין עובדים המועצה, כמו כן כלל אישור הרכב ועדת הבחינה במכרז. 14.        בעקבות זאת, פרסמה המועצה מכרז פנימי לאיוש המשרה, כשהמועד האחרון להגשת מועמדות נקבע ליום 16/5/10. 15.        ביום 31/8/10 התכנסה ועדת הבחינה, שחבריה היו מר פאיז חנא, כנציג מינהל שירות העובדים במחוז צפון, מר מוחמד מנאע, ראש המועצה המקומית ונציגה, והגב' מיכל סופר, מהנדס עיריית עכו. 16.        כמו כן, במטרה לשמור על שקיפות ומקצועיות הוזמנה הגב' עוה"ד תמי שפיר, יועצת משפטית למחוז צפון, כמשקיפה בכלל המכרזים למשרות השונות, לרבות במכרז למהנדס המועצה נשוא דיוננו. 17.        ביום 21/9/10 נמסרה למבקש לראשונה החלטת הועדה וזאת במכתב מאת רו"ח פאיז חנא, ממונה רשויות במשרד הפנים, הנושא תאריך 13/9/10 לו צורפה החלטת הועדה מיום 31/8/10 (נספחים מ/6, מ/7 לתצהיר ת/1).             במכתב זה הודע לתובע כי הועדה לא בחרה בו למשרה הנדונה במסגרת המכרז הפנימי, וכי באפשרותו להתמודד במכרז הפומבי, שעד לקיומו יועברו אליו התלונות שהתקבלו נגדו כדי שיוכלך להתייחס אליהם בצורה מסודרת. מפאת חשיבות ההחלטה להלן נביא את תוכנה: "1. תפקיד מהנדס מועצה הינו תפקיד בעל חשיבות רבה מאוד, אשר בשל הקשיים והמורכבויות הכרוכים בניהולו מחייב מקצועיות, יוזמה, יכולת, הובלה וקידום, ואחריות רבה. הישוב מג'ד אלכרום סובל מגירעונות קשים, תשתיות פיזיות ותכנוניות ירודות שקיימת חשיבות רבה בקידומן. לפיכך, קיימת חשיבות יתרה לאתר לישוב זה מהנדס ברמה גבוהה, הן אישיותית והן מקצועית, אשר יוכל להוביל ולקדם את התחום ההנדסי ברשות. 2. הוועדה התרשמה שמר שעבאן מצוי בנושאי תכנון, תוכניות, מוסדות תכנון ומכיר את היישוב. יחד עם זאת, לא נתן ביטוי למורכבות התהליכים והתפקידים של מהנדס רשות ולא לקח אחריות לגבי בעיות ומגבלות המתעוררות במהלך מילוי תפקידו של מהנדס רשות. 3. בנסיבות שבהן הובא בפנינו מועמד יחיד, וטרם נעשה ניסיון לפנות למועמדים נוספים במסגרת מכרז פומבי לא השתכנענו שמר שעבאן מוחמד הוא המועמד הטוב ביותר שניתן לאתר בשלב זה לתפקיד זה. 4. מר שעבאן דחה את תוכנן של התלונות שהגיעו אל חברי הועדה והוצגו בפניו. בידי הועדה אין את הכלים לבדוק תלונות אלה הנוגעות, בין היתר, ליכולתו המקצועית וחשש לניגוד עניינים. 5. לאור כל האמור לעיל מחליטה הועדה לקיים מכרז פומבי אליו יוכל מר שעבאן להגיש את מועמדותו. עד לקיום המכרז תועברנה התלונות למר שעבאן כדי שיוכל להתייחס אליהן בצורה מסודרת ולהמציא מסמכים לשלילתן." 18.        ביום 8/10/10 פרסמה המועצה מכרז פומבי לאיוש המשרה של מהנדס המועצה, בעקבותיו הגיש התובע את ההליך בפנינו. עיקר טענות התובע היו 19.        עיקר טענות התובע הופנו כנגד כשירות ההרכב הפרסונאלי של ועדת הבחינה/ המכרזים שראיינה ובחנה אותו לתפקיד, בין היתר, טען לניגוד עניינים בולט מצד ראש המועצה שנוטר לו טינה מאז נבחר בעבר לכהונת מהנדס המועצה במכרז בו התמודד גם בנו של ראש הרשות שלא נבחר. עוד נטען כי ראש הרשות מושפע בעמדתו ממניעים אישיים ו/או שאינם ענייניים, וכי גם אצל גב' מיכל ספיר נוצר ניגוד עניינים, בעיקר, עקב תלונות אנונימיות שהתקבלו לידיה ביחס לתובע ערב המכרז, עניין שנודע לתובע רק בדיעבד. 20.        התנהלות ועמדת הועדה לא הייתה הגונה בכל הנוגע לבקשת התובע בפתח הדיון בפניה, לפסול את ראש הרשות מלשבת כחבר בוועדת המכרזים. כך גם באשר לאופן התייחסותה לתלונות שווא אנונימיות שהומצאו לחלק מחברי הוועדה ערב כינוס ועדת המכרזים, והסתרת מועד כתיבתן מהתובע. 21. בנוסף טען ב"כ התובע כנגד ההנמקה הכללית ו- "המאולצת" של הועדה שיש לבחון מועמדים שייתכן ויהיו טובים יותר מהתובע, למרות שהוא בעצמו נחשב, מבחינתה, כמועמד טוב ומתאים לתפקיד. כך היציאה למכרז פומבי סותרת את תכלית חקיקת המשנה בדבר פרסום מכרז פנימי, וזאת משאין בה תועלת "ציבורית" או "כלכלית" והיא מתנגשת עם זכויות קנייניות ולחילופין מעין קנייניות של התובע, שכן הועדה מצאה אותו מתאים, ועל כן קבלתו למשרה, מקיימת את תכלית החקיקה להעדפת קידומם של עובדי המועצה, קל וחומר בנסיבות בהן הוא מאייש את משרת מהנדס המועצה מאז שנת 2000. 22. יש להחיל בנסיבות העניין את הוראת סעיף 34 לצו המועצות המקומיות, (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז- 1977, לפיו:"מצאה ועדת הבחינה מועמד יחיד כשיר, ימונה הוא למשרה הפנויה" , ולהכריז על התובע כזוכה במכרז, לאור קביעת הוועדה עצמה שלא משתמע ממנה, שהוא אינו כשיר למלא את התפקיד. לחילופין נטען כי יש להורות על ביטול החלטת הועדה, ועל מינוי אחרת בהרכב פרסונאלי שונה שתראיין מחדש את התובע ותבחן את התאמתו לתפקיד, ולחילופי חילופין להעמיד את התובע בפני וועדה בהרכבה המורחב בהתאם לצו הנוהל. עיקר טענות הנתבעת היו 23. המדובר במכרז שנוהל באופן תקין לחלוטין, בהתאם להרכב חברי הועדה שנקבע בתקנות הפירוק, אשר פורסם בתקנות ביטול האיחוד והיה ידוע למבקש זמן רב טרם מועד כינוס ועדת המכרזים. משכך וככל שהיו לתובע טענות כנגד נוכחות מי מחברי הועדה שומה היה עליו להעלותן בטרם בחינתו ע"י הועדה ולא להמתין עד לקבלת תוצאת המכרז ואז להלין כנגד כשירות חברי הועדה. למעלה מהצורך, ניהלה הועדה רשום מפורט בדבר הליכי המכרז ועל כן עומדת לה חזקת התקינות המנהלית. 24. לא נמצא ולא הוכח ניגוד עניינים בין ראש המועצה המקומית לבין התובע. אומנם קיימת היכרות קודמת ביניהם מתקופת עבודתם המשותפת אך אין בהיכרות זו כדי להעיד ולהוכיח שקיימת דעה קדומה אצל ראש הרשות, או שגיבש עמדה סופית לגבי התובע בטרם ראיונו, נהפוך הוא גישת חברי הועדה בפתח הישיבה היתה שראש המועצה היה פתוח ומוכן לבחון את כישוריו של התובע באופן ענייני והגון. 25. באשר לטענת התובע לפיה קיים ניגוד עניינים בינו לבין גב' סופר בשל קבלת מכתבי התלונה ודוח הביקורת ערב כינוס הועדה הרי וכפי שעלה בבירור מפרוטוקול הועדה ומהשאלות שהופנו לתובע במהלך הראיון גילתה גב' סופר פתיחות להתרשם מהתובע ולבחון אותו באופן ענייני ומקצועי, מה גם שמכתבי התלונה ודו"ח הביקורת שהומצאו לכלל חברי הועדה, הוצגו בפני התובע במהלך הדיון בוועדה ולתובע ניתנה זכות מלאה להגיב על תוכנם. 26. החלטת הועדה לגבי התובע והמסקנה אליה הגיעה, שהתובע אינו המועמד הטוב ביותר שניתן לאתר לתפקיד, הינה החלטה ראויה ולגיטימית הנובעת משיקולים ענייניים ומקצועיים גרידא והינה בסמכות הועדה נוכח מטרת המכרז שאינה אלא איתור המועמד הטוב ביותר לאייש את התפקיד. עיקר טענות הנתבעת 2 היו: 27. התובע ידע על הרכב ועדת המכרזים זמן רב לפני כינוס הועדה ולו מתוקף התקנות שהותקנו לעניין זה. התובע השתהה בהעלאת טענתו כנגד הרכב הועדה והחליט לעשות כן רק לאחר שקיבל תשובה שלילית בעניינו. שיהוי ניכר זה עומד לחובת התובע ושולל את זכותו להעלות טענות למיניהן כנגד הרכב הועדה. 28. החלטת ועדת הבחינה ניתנה בצורה מנומקת ועניינית ולא נפל בה כל פגם שיצדיק את התערבותו של בית הדין, מה גם שמחובתה של רשות ציבורית להקפיד על בחירת המועמד הטוב ביותר לאיוש תפקידים ברשותה. 29. ניסיונו של התובע לקשור בין קיומן של התלונות בעניינו לבין החלטת הועדה שלא לבחור במועמדותו הינו ניסיון עקר, שכן, החלטת הועדה התבססה על טעמים עניניים הקשורים בעיקר לתפקודו של התובע, ולא על תלונות שאין בידי הועדה את הכלים לבדוק את תוכנם ואמיתותן, הגם שלתובע ניתנה שהות מספקת להתייחס לתוכן התלונות ולהמציא מסמכים מטעמו לצורך הפרכתן. 30. לבסוף הדגישה ב"כ הנתבעת 2 את מושכלות היסוד לגבי הפעלת הביקורת השיפוטית על החלטה מנהלית, שבמסגרתה אין בית הדין נוהג להמיר את שיקול דעתו של בעל הסמכות, בשיקול הדעת שלו. דיון והכרעה 31. טענתו העיקרית של התובע הינה כי החלטת ועדת המכרזים לא לבחור בו לתפקיד נבעה משיקולים זרים ופסולים ומדעה קדומה בעיקר מצידו של ראש המועצה. התובע הפנה לפרוטוקול ועדת המכרזים וטען כנגד ממצאים רבים שעלו מתוכנו ואשר שיקפו לטענתו דעה קדומה ופסולה מצד חברי הועדה ביחס אליו. אם כן, השאלה העיקרית העומדת בפנינו לדיון היא האם כטענת התובע נפלו בהליך המכרז הפנימי פגמים היורדים לשורשו של עניין והמצדיקים את ביטולה של החלטת ועדת המכרזים, בדבר דחיית מועמדותו ופרסם מכרז חיצוני בו הוא יכול להשתתף, אם לאו? ככל שהתשובה לנ"ל חיובית, נידרש להכריע גם בסעדים להם עותר התובע בתביעתו. להלן נעסוק בשאלות אלה כסדרן. המסגרת הנורמטיבית 32. על הליכי המכרז באשר הם חלים עקרונות היסוד של המשפט הציבורי וערכי היסוד של משפט העבודה ויחסי עבודה, כפי שעמד על כך ביה"ד הארצי בעניין ע"ע 705/07 ד"ר גיורא הוידה נ' מדינת ישראל , באומרו כי: "על ועדת הבוחנים המתכנסת לצורך בחינת המועמדים במכרז פנימי מוטל תפקיד רב אחריות, לבחור למשרה פנויה בשירות הציבורי את המועמד המתאים ביותר על פי תנאי המכרז, דרישת בעל המכרז והאינטרס הציבורי . על חברי הועדה ליתן דעתם למידת התאמתו של מועמד לתפקיד ולשקול את השיקולים הרלוונטיים העולים מכלל הנתונים שהוצגו לפניהם. הם המסוגלים להעריך את התאמתו של מועמד לכהן במשרה, לאור מומחיותם וניסיונם המקצועי. על חברי ועדת הבוחנים למלות תפקיד זה תוך שמירה על ככלי יושר והגינות, שיקולים ענייניים והימנעות מניגוד עניינים.". ואילו בעניין דב"ע מד/20-4 חלמיש נ' מועצת פועלי ת"א - יפו, פד"י טו 320 , נפסק כי: "על חברי ועדת הבחינה מוטל תפקיד רב אחריות לבחור למשרה הפנויה בשירות הציבורי את המועמד המתאים ביותר זאת עפ"י האינטרס הציבורי. מילוי תפקיד זה צריך להיעשות תוך הימנעות מניגוד עניינים ושמירה על ככלי יושר והגינות עם כל המועמדים בתנאים שווים ומתוך חובה לנהוג ללא דעה קדומה וללא פניות או משוא פנים." 33. באשר למהותו ותכליתו של המכרז פנימי, נקבע בעניין עע 1453/04 משרד הפנים - מוחמד בכרי , כדלקמן: " מקורו של המכרז הפנימי הוא בהסדרים קיבוציים או בחיקוק מיוחד, דוגמת צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) תשל"ז-1977) והוא נועד להעניק יתרון לציבור העובדים מן המניין אצל אותו מעסיק, בבחינת - "עניי עירך קודמים". מוסד זה של המכרז הפנימי מעוגן ומושרש היטב ברחבי השרות הציבורי וכלליו ברורים וידועים. מעצם טיבו של המכרז הפנימי, הוא נועד לעובדים הקבועים שהתקבלו כדין...". " אכן, הסדר המכרזים הפנימיים מעניק יתרון מסויים לעובדי המדינה הקבועים או עובדי הרשות הציבורית הקבועים על פני מתמודדים פוטנציאלים מקרב הציבור הרחב. אולם ההסדר הזה נערך למטרה ראויה וכאמור אין הוא בלתי חוקי או נוגד את תקנת הציבור (ראו למשל פסיקת בית דין זה בפרשת חלמיש דיון מ"ד 4-20 פד"ע טו' עמ' 320)..." ואילו כב' השופטת רוזנפלד הוסיפה שם וקבעה שם כי: " מאפייניה של הנורמה המחייבת קיומו של מכרז פנימי ותכליתה הראויה, מצביעים על קבוצת השוויון הרלוונטית, היא קבוצת העובדים באותו מקום עבודה. ויודגש, תרומתה של הנורמה אינה אך לציבור העובדים במקום העבודה, כי אם לכלל האוכלוסייה, המקבל שירות מציבור עובדים מסופק ובעל מוטיבציה. משאלה הם פני הדברים, אין למצוא בנורמה זו פגיעה בעקרון השוויון, וככל שקיימת פגיעה שכזו, היא ודאי לתכלית ראויה ובמידתיות המתבקשת. " אם לסכם, עמדת ההלכה הפסוקה הינה כי קיום המכרז הפנימי לפני החיצוני, מטרתו להעניק לעובדי השירות בו מתקיים המכרז יתרון על פני מועמדים שמחוץ לשירות הציבורי, במטרה לאייש את המשרה ע"י המתמודד הטוב ביותר מבין עובדי הרשות, ורק אם אין עובד מתאים על הרשות לקיים מכרז חיצוני, ולאייש את התפקיד במועמד הטוב ביותר (דב"ע נה/1-4 הסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 76). כשמדובר ברשות ציבורית, זו עליה להקפיד הקפדה יתרה בבחירת המועמד המתאים למשרה, כאשר חובת השוויוניות וההגינות בקיום מכרז מן הראוי כי תחול, במסגרת יחסי העבודה על כל מכרז לאיוש משרות ובעיקר באיוש משרה בגוף ציבורי (דב"ע תשן/27-3 הראל נ' האוניברסיטה העברית, פד"ע כא 325), וכי חובת "תום הלב" המוטלת על רשות ציבורית היא איפוא מוגברת, (ע"א 5042/96 כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים, פ"ד נג(1) 743 , וגם בשא (ת"א) 5405/01 יוסף לינדנר- מ.מ. רמת השרון מיום 21/5/02), 34. כאמור טענתו העיקרית של התובע הינה קיומה של דעה קדומה עליו מצד ראש הרשות בבג"צ 3751/03 יוסי אילן נ. עירית ת"א-יפו ואח', (להלן: "בג"צ אילן"), בהתייחס בית המשפט העליון לעניין ההתמודדות עם בעית משוא הפנים בהליכי מכרז פנימי שבו חברי ועדת המכרזים מכירים את המועמדים ונפסק ע"י כב' השופט חשין, כי מכרז פנימי ככל מכרז כפוף לעקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובבסיסם עקרון השוויון שמעצם הגדרתו אוסר משוא פנים שאחד ממצביו הינו ניגוד עניינים, והצורך שחבר בוועדת המכרזים ישקול ויבחן את ההצעות והמועמדויות שבפניו בלב פתוח ובנפש חפצה, ולבחור את המועמד המתאים ביותר על סמך שיקולים עניניים של כישורים והתאמה לתפקיד. בג"צ אילן, הפנה כב' השופט חשין קביעת כב הנשיא ברק בפרשת בן-דוד, שלפיה:   "הכלל בדבר איסור על משוא פנים, ככל שהוא נוגע לענייננו, מטיל על כל חבר בוועדה איסור על הימצאות במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת ... הכלל פוסל את חברותו של אדם בוועדה אם אותו אדם גיבש לעצמו עמדה (סופית) בעניין נושא דיוניה של הוועדה, באופן שמבחינתו שלו אין עוד טעם בהמשך הרגיל של דיוני הוועדה ("המשחק מכור")...האיסור על חברות בוועדה חל מקום שיש לו לחבר הוועדה דעה קדומה, שאין סיכוי סביר כי תשתנה במהלך דיוני הוועדה. פסילתו של חבר ועדה מלכהן בה בא מקום שדעתו של החבר "נעולה", ואין הוא "פתוח" לשכנוע ולשינוי ... ביסוד גישה זו מונח האינטרס (הפרטי) של מי שעלול להיפגע מהמלצות הוועדה, הזכאי לכך כי ההמלצה בעניינו תעשה על יסוד מכלול החומר המצוי לפני הוועדה, ולא על יסוד דעותיו הקדומות של חבר הוועדה. ביסוד גישה זו מונח גם האינטרס (הציבורי) של אמון הציבור בפעילות הוועדה, בתקינותה ובאובייקטיביות שלה. ... אכן, ההלכה האוסרת על משוא פנים מבוססת הן על הצורך לעשות צדק והן על הצורך כי ייראה שנעשה צדק". ... החשש מפני משוא פנים ודעה קדומה הוא כה רב, עד שההלכה היא כי אסור הוא חבר ועדה להימצא במצב של ניגוד עניינים בו קיימת אפשרות מעשית למשוא פנים. ראו עוד והשוו: בג"ץ 279/60 אולמי גיל בע"מ נ' יערי פ"ד טו (1) 673, 676, מפי השופט חיים כהן." ועוד, באשר לאפשרות השתתפות חבר וועדה שיש לו היכרות קודמת עם מועמע במיחוד במכרז פנימי נקבע במפורש בג"צ אילן, כי: " בועדות מכרזים ובמכרזים פנימים לאיוש משרות יושבים באורח תדיר אנשים המכירים את המועמדים - לעיתים הכרות רבת שנים... הכרויות אלה גוררות מטבעם של דברים התרשמויות קודמות מן המועמדים והערכות וידע על אודותם. התרשמויות, ידע והערכות אלה יפעלו לעיתים לשלילה ולעיתים לחיוב... ההלכה הסכינה עם תופעה זו... כך נקבע כי הכרות מוקדמות עם מועמדים, הערכה מוקדמת על מועמדים, ואף פגישות עם חברי ועדת מינויים וניסיון להשפיע עליהם - כל אלה אין בהם בהכרח כדי להביא לפסילתו של מכרז....בהקשר זה הבחינה ההלכה בין "דעה מוקדמת" לבין "דעה קדומה", שאחרונה תפסול את פלוני מהיותו חבר ועדת מכרזים - שכן דעה היא שאינה ניתנת להבקעה - לבין ראשונה, שאין בה כדי לפסול את אלמוני מהיותו חבר הועדה... " על מנת להבטיח את קיום האמור לעיל ואת תקינות פעילות המנהל הציבורי במכרזים פנימיים, הבהיר בית המשפט העליון את הצורך בקיומם של כלים לבקרה ופיקוח, ואת חשיבות עקרון השקיפות, כאמצעי בקרה על פעולת ועדת המכרזים שבא לידי ביטוי בשלושה: חובת הדיווח של חבר ועדת המכרזים על כל הנתונים שיש בהם כדי להשליך על ההחלטה של הוועדה לגופה, ובכלל זה נתונים אישיים של חבר הוועדה שעשוי להשפיע על החלטתו, קשרים או היכרות מוקדמת עם המועמד, פגישות, ניסיונות של גורמים שונים להשפיע במישרין, או בעקיפין על החלטת הוועדה , תיעוד ע"י ניהול פרוטוקול שישקף את דיוני והחלטות ועדת המכרזים, לרבות מידע הנמסר לה בידי חבר בוועדה, וחובת הגילוי של פרוטוקול הוועדה והיותו פתוח לעיונם של כל המועמדים כולם, בכפוף לחריגים המקובלים כגון פגיעה בצנעת הפרט, גילוי סוד מסחרי וכו'. יישום מן הכלל אל הפרט 35. בנסיבות המקרה נקדים אחרית דבר לראשיתו, ונבהיר כי הוועדה אכן ניהלה פרוטוקול שתיעד את מהלך הדיון בפניה, ולמעשה די באמור בו ובהחלטת הוועדה כדי לבסס את הרושם כי ראש הרשות החזיק "בדעה קדומה" אודות התובע, באופן שמנע ממנו לבחון את עניינו בצורה עניינית, בלב פתוח ובנפש חפצה, וכי החלטת הוועדה אינה סבירה ופוגעת יתר על המידה בזכותו של התובע להליך ענייני ושוויוני, הכל כפי שנבהיר להלן. 36. בפתח הדיון המקדמי בין חברי הוועדה צויין כי התקבלו תלונות אודות תפקודו של התובע מתקופת עבודתו במועצה ובעיריית אל שגור אותם יש לבדוק, וכי ההתלונות התקבלו במשרדה של חברת הוועדה גב' סופר אליה צורף דו"ח ביקורת במועצה משנת 2002. גב' סופר ציינה בפני הפורום כי קיימות שתי חלופות, האחת, להפסיק את המכרז עד לבירור התלונות, השניה, לנהל את המכרז למרות התלונות. על רקע זה, ניתן להיווכח כי גב' תמי שפיר, המשמשת כיועצת המשפטית של מחוז הצפון ומשמשת כמשקיפה בלבד בוועדה, חרגה מגדר סמכותה, עת ציינה בפני חברי הוועדה במסגרת הדיון המקדמי ולפני ראיון התובע, את עמדתה "הנחרצת" לפיה : "…אנו רוצים בגלל חשיבות התפקיד לבחור את הכי טוב שיש. ואז רוצים מבחר גדול יותר של מתמודדים - מכרז חיצוני. 3. מצאנו בעיות, התפקיד הוא בכיר - אנו רוצים מכרז חיצוני." (בעמ' 2) בתגובה מיידית לדבריה הנ"ל של גב' שפיר, נרשם מפי ראש הרשות, מר מנאע: "ראש המועצה מצטרף לדעתה של תמי, אם נצא למכרז חיצוני אפשר לקבל מועמד מצוין. לגבי המועמד המוצע יש תלונות רבות ופסק דין... ואז ניתן לבדוק את כל התלונות וגם המועמד הספיציפי.". בהמשך נאמר ע"י גב' סופר, חברת הוועדה, כי: "אם יש מועמד יחיד, הועדה יכולה להתקדם איתו רק אם הועדה משוכנעת שאין רבב. יכול להיות שאפשר להקדים בדיקה לחלק מהתלונות ולאחר מכן לקבל החלטה על מכרז רחב יותר." בסיום דברים אלו, הוחלט ע"י הוועדה: "לזמן ראיון רגיל ולהסביר למועמד את הנושא". ואז הודיעה גב' סופר ליתר חברי הוועדה, כי ערב הדיון היא קבלה טלפון מאדריכל שהצהיר בפניה כי הוא מרוצה מעבודת התובע מולו והמליץ עליו כמועמד מתאים. 36. משנקרא התובע להתייצב בפני הוועדה, הוא ציין מיידית בפני חבריה, כי לראש הרשות דעה קדומה עליו, וכי יחסיו עמו אינם טובים וכי הוא מבקש להישפט ע"י חברי הוועדה באופן הגון ומקצועי, ועדיף שראש הרשות לא יישב במכרז שלו. בעקבות דבריו אלו של התובע, נרשמו דבריה של גב' שפיר ש- " המועמד חושב שהוא עומד בפני 2 חברי ועדה ואילו ראש הרשות יש לו דעה קודמת ושלילית עליו מראש". התובע הוצא מהחדר, לצורך התייעצות בין חברי הוועדה. 37. במסגרת ההתייעצות דברי ראש הרשות בתגובה לבקשת התובע היו : "אין ביננו שום דבר שאפשר להגיד יריבות ממושכת…ומכיוון שהוא יודע שאני מודע לכל התנהלותו הלא תקינה הוא מבקש לנטרל אותי מראש. כ- 70% מהתלונות נגדו נכונות". 38. בסופו של דבר החליטה הוועדה להשאיר את הרכבה כפי שהוא, בהתאם לייעוץ המשפטי, לפיו ראש הרשות הוא חבר קבוע בוועדה ע"פ הצו. הוועדה הוסיפה עוד כי היא משוכנעת כי למרות דעה קודמת שיש לו על התובע, ראש הרשות פתוח לבחון את כישוריו. 39. מתיאור הדברים עד כה עולה כי כבר בפתח הדיון ולפני הראיון עם התובע, גילה ראש הרשות את דעתו הגלויה של לצאת למכרז פומבי, בדומה לעמדתה של המשקיפה גב' שפיר. והחמור מכל גילוי דעה נחרצת מצדו לפיה, 70% מהתלונות שהתקבלו נגד התובע הם נכונות וזאת לפני שבכלל הודע לתובע על קיום התלונות נגדו ולפני קבלת תגובתו ביחס אליהן. יחד עם זאת, אף אילו היינו מקבלים את התרשמות חברי הוועדה, שלמרות דברי ראש הרשות הנ"ל, הם משוכנעים כי ראש הרשות פתוח לבחון את כישורי התובע בלב פתוח ובנפש חפצה, בא האמור בהמשך הפרוטוקול והוכיח ההיפך. בהמשך הראיון, ניתן להיווכח כי התובע נשאל שאלות, בחלקן מקצועיות ובחלקן ביחס לתפקודו בתפקידיו בעבר כמהנדס רשות מקומית, רק ע"י שני חברי הוועדה , מר פאיז חנא וגב' סופר, ובשלב כלשהו, כנראה משהתבקש ראש הרשות לשאול את המועמד הוא אמר: "אם הוא בחר להוציא אותי מהמעגל, אני מוציא את עצמי כדי לא להכביד עליו" . לכאורה ראש הרשות לא נטל כל חלק פעיל בראיון של התובע ולא הפנה אליו שאלות, אך הדבר לא מנע ממנו לדבר ראשון אחרי שהתובע עזב את חדר הוועדה ולומר: "חושב שהוא לא דיבר אמת, הוא תכנן בית ללא רישיון בצד המערבי של הכפר, הייתי עד שהוא נתן לבעל הבית לחפור קלונסאות… פגע בביוב ועלה לנו הון תועפות עד שתיקנו את הבעיה. מבנה מוגן משנת 2001- לא נגמר….". כל זאת מבלי שהוא טרח להפנות מטעמו שאלות לתובע בעניינים אלו ותוך התעלמות מהתשובות שהוא נתן לחלק מהדברים שהוא נשאל עליהם ע"י שני חברי הועדה האחרים. כך, במקום לעמת את התובע עם המידע שבאמתחתו, בחר ראש הרשות לשתוק ולומר את הדברים לאחר שהתובע יצא מהראיון בצורה נחרצת. למעשה די בהשתלשלות האמור בפרוטוקול כדי לקבוע כי ראש הרשות רחוק מהתיאור, "כשדה שטרם נחרשה, ויניח לכל אחד מהמועמדים לחרוש בו ולשכנעו כי הוא, דווקא הוא, האיש המתאים לאיוש המשרה שהוכרז עליה במכרז". כדברי כב' השופט חישין בג"צ אילן. 40. גם במהלך חקירתו הנגדית נשאל ראש הרשות אם יש לו באופן אישי השגות על תפקוד התובע מלבד התלונות שהוצגו בפני הועדה והוא השיב כך: "גם התובע הוא פקיד כמו שאר הפקידים במועצה. אם יש לי הערות, אני כותב. כן, יש לי הרבה תלונות על מר שעבאן שלא הבאתי לידיעת הוועדה." (בעמ' 59 ש' 33). 41. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל הינה כי ראש הרשות החזיק בדעה קדומה, להבדיל "מדעה קודמת" על התובע, דבר מהווה פגם מהותי ושורשי שעל פניו שולל ממנו את האפשרות לשבת בוועדת המכרזים הבוחנת את מועמדותו של התובע, זאת אף ללא קשר לקיומם, נכונותם ו/או אי נכונותם של התלונות שחלקן אנונימיות. כי אם ראש הרשות מראש סובר כי התובע לא אמין בעיניו וכי אין משקל לתגובות וההסברים שלו בקשר לתלונות, וסברתו כי ההליך הנכון הוא קיום מכרז חיצוני, שרק דרכו ניתן להשיג מועמד מצויין לתפקיד, אז ברי כי קיומו של המכרז הפנימי הופך, בנסיבות המקרה, להליך דמה שנועד כדי לאפשר את המכרז החיצוני המיוחל, ובכך אולי לטרפד את בחירתו של התובע העובד מזה כעשר שנים, ברשות המקומית, לפני האיחוד ובמהלך האיחוד, לתפקיד. 42. כדי לבסס את הטענה כי ראש הרשות מחזיק דעה קדומה על התובע, הביא התובע לעדות מטעמו את גב' יסרא סלמה, הנדסאית בניין בהכשרתה ומנהלת רישוי עסקים במועצה ומשמשת כיו"ר ועד העובדים במועצה מאז 2010, וזו העידה כי מאז שוייך התובע לנתבעת כעובד, מהנדס בה, לא הוקצה לו משרד מתאים בבניין המועצה, אלא שהוא יושב בחדר שלה שגודלו 2X2 מ"ר, היא הוסיפה שהתובע ממודר מישיבות בתחום עבודתו ועיסוקו. העדה הסבירה עוד כי היו חדרים פנויים והמועצה הכניסה אחרים לשם, וכי הצעה שהיא העלתה לבקשת ראש הרשות בעניין שכירת משרד חלופי לא טופלה על ידו. יש להוסיף כי הטענה בדבר מידור התובע מפגישות עבודה שחייב להשתתף בהם מתוקף תפקידו, אליהם מגיע ראש הרשות בליווי בנו שהוא אדריכל, כפי שהעיד התובע, נתמכה בעדות עד התביעה, מר וייסברג. 43. כאמור מפרוטוקול הוועדה ניתן ללמוד על קיומם של תלונות בקשר לתפקודו של התובע בעבר, כמהנדס ברשות המאוחדת ובמועצה מקומית מג'ד אל כרום. אך למרות חומרת התלונות לכאורה, שבחלקן יחסו לו מעשים חמורים, כביכול, כפי שניתן להבין מדברי גב' מיכל סופר, שאמרה: "ישנם בעיות שצריך לבדוק על הגשת תוכנית בניה, איכות העבודה במקום, הגשת סכום לנושא ובפועל סכום שונה..", ומדברי ראש הרשות כי: "לגבי המועמד המוצע יש תלונות רבות ופסק דין, אנו רוצים לטובת הכלל על מנת שלא יהיו בעיות עם כל העובדים במועצה.."- החליטה ועדת המכרזים "לזמן לראיון רגיל" את התובע, זאת מבלי לנמק את מהו בעיניה ראיון רגיל. לטעמנו, נימוק כזה היה הכרחי, נוכח ההתלבטות של חברי הוועדה איך לנהוג נוכח התלונות שהתקבלו נגד התובע ונוכח הצהרתה המפורשת של גב' מיכל סופר כי: "אם יש מועמד יחיד, הועדה יכולה להתקדם איתו רק אם הועדה משוכנעת שאין רבב. יכול להיות שאפשר להקדים בדיקה לחלק מהתלונות ולאחר מכן לקבל החלטה על מכרז רחב יותר." 44. בעצם הנתבעים אינם חולקים על העובדה שלא ניתנה בפני התובע הזדמנות, טרם כינוס הועדה ולא במהלכה לעיין בתוכן התלונות, ולא ניתנה בידיו אפשרות להגיב לתוכנם באופן מלא ובצורה מסודרת, זאת למרות העובדה כי מעדות ראש הרשות בחקירתו הנגדית, עולה כי התלונות התקבלו במשרדו שלו בסמוך למועד עריכתם כנקוב על גביהם (2/7/10 "מוצג מ/8", 20/6/10 "מוצג מ/9", 13/5/10 "מוצג מ/10"), (בעמ' 58, ש' 21). קרי, כחודשיים טרם כינוס הועדה. כעולה מדוח הוועדה, החליטו חברי הועדה להעלות בפני התובע במהלך הראיון חלק מהתלונות בע"פ, והוא נדרש להגיב עליהם "במקום" (בעמ' 11-13 לפרוטוקול). על הרציונאל שעמד מאחורי העלאת חלק מהתלונות בפני התובע העיד מר פאיז חנא (ממונה רשויות במשרד הפנים מחוז צפון וחבר ועדת המכרזים), כדלקמן: "גב' סופר חשפה את המסמכים בפנינו והתקיים דיון פנימי, האם צריך להציג אותם אם לאו, ולתמי שפיר שהיא היועצת המשפטית של מחוז הצפון וישבה כמשקיפה בוועדה, קבעה שאנחנו מראיינים אותו כדאי להעלות בפניו חלק מהתלונות והיה ברור שאין לתלונות האלה ולתשובות שלו שום משקל בהחלטה. ההחלטה שלה היתה טכנית, תציגו ותשמעו. השאלות בקשר לחלק בתלונות שהוחלט לשאול את התובע לגביו, לא נקבע בתחילת הדיון אלא הנושאים נקבעו מראש." (בעמ' 43 ש' 2-7). ללמדך, מעדותו של מר פאיז חנא עולה כי בעצת המשקיפה, עו"ד שפיר, נקבע כי הוועדה מראיינת את התובע, וכי יועלו בפניו חלק מהתלונות, וכי זו הייתה החלטה טכנית בלבד, להציג ולשמוע, כאשר בפועל הוקראו לתובע חלק מהאמור בתלונות ללא הצגת המסמכים עצמם, (ראה עדות מ' חנא, עמ' 43 לפרט' ש' 2-13). שמענו ממר חנא עוד כי למרות הדרישה מהתובע להגיב לחלק מהתלונות, היה ברור לוועדה שאין לתלונות ולא לתשובות שלו כל משקל בהחלטת הוועדה. אולם, לא ברור איך מתיישבת אמירה/ קביעה זו של הוועדה, עם מה שנכתב בהחלטת הוועדה עצמה בהקשר זה ולפיו: "4. מר שעבאן דחה את תוכנן של התלונות שהגיעו אל חברי הועדה והוצגו בפניו. בידי הועדה אין את הכלים לבדוק תלונות אלה הנוגעות, בין היתר, ליכולתו המקצועית וחשש לניגוד עניינים. 5. לאור כל האמור לעיל מחליטה הועדה לקיים מכרז פומבי אליו יוכל מר שעבאן להגיש את מועמדותו. עד לקיום המכרז תועברנה התלונות למר שעבאן כדי שיוכל להתייחס אליהן בצורה מסודרת ולהמציא מסמכים לשלילתן." 45. מהאמור בהחלטת ועדת המכרזים הנ"ל ניתן להיווכח כי הוועדה כן נתנה ביטוי לחומרת התלונות שהוגשו כנגד התובע ואשר נגעו בין היתר (עפ"י הצהרת חברי הועדה) - "ליכולתו המקצועית וחשש לניגוד עניינים", תימוכין לכך אפשר למצוא בהחלטת חברי הועדה להעביר לידי התובע, בטרם קיום מכרז פומבי לתפקיד, העתק מהתלונות כדי שיוכל להגיב לתוכנם לקראת השתתפותו במכרז החיצוני. ללמדך, שהועדה רואה חשיבות רבה שהתובע יפריך את תוכן התלונות נגדו על מנת שתוכל לדון במועמדותו לתפקיד. הן מר מוחמד מנאע והן מר פאיז חנא לא סיפקו הסבר סביר ומשכנע להימנעות הוועדה ממתן הזדמנות כזו לתובע עוד במסגרת הועדה במכרז הפנימי, אשר כפי ששמענו ממר חנא, במסגרתו ממילא יישב אותו הרכב של הוועדה. 46. לטעמנו לא ניתן להשתחרר מהרושם כי הוועדה בפועל כן "התרשמה מקיומם של התלונות" חרף היות חלקן אנונימיות, עובדה זו יחד עם העובדה כי התובע היה מועמד יחיד במכרז פנימי, הביא אולי לאמץ את ההעדפה הראשונית של חלק מהמשתתפים בוועדה, ראש הרשות וגב' שפיר, אותה הביעו לפני הראיון עם התובע, שעדיף מכרז חיצוני בו יישתתפו מס' מועמדים, כמובן כל אחד ממיניעיו. 47. הועדה אמנם לא התייחסה בהחלטתה למשקל שהיא נתנה לתלונות או לתגובת התובע בקשר אליהן, אך ברור הן מתוכן הפרוטוקול והן מתוכן ההחלטה, אשר בחלקה הראשון של נאמר כי התובע: "...לא לקח אחריות לגבי בעיות ומגבלות המתעוררות במהלך מילוי תפקידו של מהנדס רשות", שהתלונות ואולי התשובה להם הם שהכתיבו את מתכונת הדיון ואת ההחלטה לצאת למכרז חיצוני. לטעמינו לוועדה לא עומדת הפריווילגיה לייתר את המכרז הפנימי, ועליה לקיימו לפי כל הכללים, אחרת נמצא כי היא פועלת בניגוד להוראה בתקנות שמחייבת קיום מכרז פנימי, (תקנה 4(2) לתקנות הפירוק), שמטרתו לתת עדיפות לעובדי הרשות שנקלטו כדין לעבודתם ברשות, דוגמת התובע. בהקשר זה נפנה לחשיבות המכרז הפנימי ותכליתו במערכת יחסי העבודה, כפי שפרטנו בסעיף 32 לפסק הדין לעיל. 48. זה המקום לציין כי אין בקביעותינו לעיל, כדי לחוות דעה באשר למהות התלונות, תוכנן, נכונותן ו/או אי נכונותן. הדברים מתייחסים אך להליך עצמו ולאופן קבלת ההחלטה הסופית ומה שעמד בבסיסה. ככל שעמדת הוועדה היא שיש להיזקק לתלונות, היא לא יכולה לומר כי מדובר בהחלטה טכנית בלבד, ומחובתה להחליט לאיזה תלונות בכוונתה להתיחס ולהציגן במלואן בפני התובע ולאפשר לו להגיב עליהן בצורה מסודרת, גם אם הדבר היה מחייב הפסקת הדיון של הוועדה באותו יום, בשים לב שחלקן מתיחס לאירועים שקרו הרבה שנים לפני הוועדה, וזאת כדי לאפשר לתובע להגיב עניינית ובצורה מסודרת, ורק לאחר מכן היא תוכל לשקול את הדברים ולהחליט האם יש באלו כדי לפגוע בבחירת התובע לתפקיד במסגרת המכרז הפנימי ובאיזה מידה. למעשה הוועדה לא יכולה לעשות קיצורי דרך, ולהחליט לקבל את תגובות התובע לקראת המכרז החיצוני שיפורסם, ובדרך לאיין ולעקוף קיומו של מכרז פנימי לפי הדין המחייב. 49. באשר לטענת ב"כ הנתבעת 1 כי חל שיהוי בהעלאת השגותיו של התובע כנגד הרכב הועדה ובפרט כנגד נוכחות ראש הרשות, הוכח שהתובע ניצל את ההזדמנות הראשונה שעמדה לרשותו להעלאת השגותיו כנגד הרכב הועדה, אך זו נדחתה ע"י הועדה שכאמור קבעה: "דנו בסוגיה הועדה החליטה פה אחד בהתאם להחלטת מר שפיצר עפ"י הצו והתקנות והצו לפירוק הרשויות: ראש הרשות ישתתף בועדת הבחינה, ראש הרשות פתוח לשמוע אותך ולהתרשם." (בעמ' 5). מכאן ובנסיבות העניין יש מקום לדחות את טענת השיהוי. אולם ולמעלה מהצורך ואף אם חל שיהוי כטענת הנתבעת 1, הרי שיהוי זה נדחה, מפני מראית פני הצדק והפגמים השורשיים שהתגלו בפעולת הוועדה, הרכבה, ודעה קדומה על התובע שהחזיק חבר שלה, וכשלעצמם מצדיקים את ביטול החלטתה. 50. ביחס לשיחה הטלפונית שהתנהלה בין חברת הועדה ד"ר מיכל סופר, לבין מר אלי וייסברג ערב כינוס הועדה שהמליץ, כהצהרת גב' סופר בפני יתר חברי הועדה, על התובע כמועמד מתאים לתפקיד, אישר מר וייסברג בעדותו בפנינו את עצם קיום השיחה, ועל נסיבותיה, במסגרת שיחה כללית שנהל על גב' סופר בענייני העבודה שביניהם ואשר בסיומה העלה את עניינו של התובע והמליץ עליו בפניה, ובלשונו: "... יצא לי לשוחח איתה מספר ימים לאחר מכן, ובאותה שיחה ובסופה העליתי את הנושא, וסיפרתי לה על התובע, והוספתי המלצה חמה בקשר לכישוריו המקצועיים. אמרתי לה ששמעתי שהיא יושבת בדיון שאמור לקבל החלטה לגבי קבלתו של התובע, ואמרתי לה שמבחינתי אני ממליץ עליו, שאני במשך שנים עובד מולו, ותמיד נפגשתי בגישה מקצועית ויעילה ועניינית. גב' סופר לא המשיכה לשאול אותי, ולא חקרה, וענתה "בסדר". (בעמ' 29 ש' 14-19). מעבר לעובדה כי גב' סופר לא הוזמנה להעיד בפנינו ביחס לתוכן השיחה הנ"ל, ונוכח גרסתם של התובע ומר וייסברג, שהשיחה נעשתה מיוזמתו האישית של מר וייסברג וללא שהתובע בקש ממנו זאת, הרי ובהתאם לבג"צ אילן, אין בעצם ניהול שיחה מעין זו, בנסיבות שהוכחו כדי להביא לקביעה שנעשה ניסיון פסול מצד התובע להשפיע על דעתה של גב' סופר, או כי עניין זה פוסל אותה מלשבת במכרז. לסיכום 51. אנו קובעים כי מכלול העובדות והנסיבות שפורטו לעיל, מעורר ספק מהותי ומשמעותי שבכוחו לערער בנסיבות העניין את החזקה בדבר תקינות פעולת הרשות הציבורית, ועדת הבחינה, ומצביע על חשד סביר בדבר משוא פנים ושיקולים זרים מצד חלק מחברי הועדה מצב אשר מחייב פסילת המכרז וביטול תוצאותיו, בהיות אלו נסיבות שהפסיקה הצדיקה בהן ביטול מכרז ע"י בית הדין, כדברי כב' השופטת ארד (כתוארה אז) בעניין ע"ע 1070/01 גילה שנער נ' נציב שירות המדינה, עבודה ארצי כרך לג (54) בעמ' 26, בקביעתה כי: "ביטולו של מכרז לא ייעשה אלא בהתקיים שיקולים כבדי משקל, מקום בו נמצא כי פגם מהותי בהליכי המכרז או בהמלצת הוועדה, ממין אותם פגמים היורדים לשורשו של עניין והפוסלים מיניה וביה את החלטתה של רשות ציבורית; כגון שיקולים זרים שאינם ממין העניין, כאלה הנוגעים בהפליה, או בנגיעה אישית, או בהפרת זכות יסודית, כזכות לשוויון להגינות, או זכות הטיעון, או שנהגו כלפי משתתפים במכרז בניגוד לכללי הצדק הטבעי שלא בתום לב ובמיוחד כמתחייב מיחסי עבודה." הסעד הראוי 52. בכתב התביעה ביקש התובע מבית הדין, להורות על ביטול תוצאות המכרז לפיה החליטה הועדה לפרסם מכרז פומבי, ולהכריז על מינויו לתפקיד; לחלופין עתר התובע להורות על עריכת המכרז מחדש בהרכב אחר. אנו דוחים את בקשתו של התובע להכריז עליו כזוכה במכרז, לטעמנו הדבר אינו אפשרי בנסיבות העניין כפי שפורטו על ידינו לעיל. אולם בשים לב למכלול הפגמים המהותיים שנפלו בהליך שקיימה הוועדה ובהחלטותיה, אנו מורים על ביטול החלטת הוועדה נשוא דיוננו ועל כינוס ועדת מכרזים במכרז פנימי, בהרכב אחר, שתדון באופן ענייני, אובייקטיבי והגון במידת התאמתו של התובע למלא את תפקיד מהנדס הרשות, עליו הוא מתמודד כמועמד יחיד במכרז הפנימי. הרכב הוועדה 53. לטענת מר פאיז חנא השתתפותו של ראש הרשות כחבר בוועת המכרזים, נקבע בתקנות הפירוק, והינו הכרחי, לאור ההסדר הספציפי בתקנה 5 לתקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד במועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראות שעה), התשע"א - 2011, שתוקפן הוארך עד ליום 31/12/2012. אולם, בנסיבות העניין שהן חריגות, וכאשר הוברר כי ראש הרשות , שהוא אחד משלושת חברים בוועדה בהתאם לתקנה הנ"ל, מחזיק בדעה קדומה על התובע, באופן שאינו מאפשר לו לבחון את מועמדותו בצורה עניינית ואובייקטיבית, נוצר למעשה מצב שאינו מאפשר בהתאם להלכה הפסוקה את השתתפותו כחבר בוועדה שתדון בעניינו של התובע. ובמקרה זה אנו מטילים על משרד הפנים לקבוע את הרכב האחר של וועדת המכרז הפנימי שתקום בעניינו של התובע, שברור שלא תכלול את ראש הרשות, ולא נציג מטעמו. זאת ונבהיר כי הגם, שביחס לשני חברי הוודעה האחרים, מר חנא וגב' סופר, לא קבענו לגביהם כי הם פעלו במשוא פנים בעניינו של התובע, אלא שלאור הנסיבות המיוחדות של התיק ומידת מעורבותם בהליך המכרז, ולפנים משורת הדין ומפאת מראית פני הצדק, החלטנו שגם הם יוחלפו ע"י אחרים. סוף דבר 54. לאור האמור לעיל בנסיבות העניין, אנו מורים על ביטול תוצאות המכרז נשוא דיוננו ומורים לנתבעים 1 ו- 2, לכנס ועדת מכרזים, במכרז פנימי, בהרכב אחר שיקבע ע"י משרד הפנים, על מנת שתבחן את מועמדות התובע, כמועמד יחיד למשרת מהנדס במועצה מקומית מג'ד אל כרום, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה . למען הסר ספק, יובהר כי אין בקביעותינו במסגרת פסק דין זה כדי לחוות דעה אודות התאמתו או אי התאמתו של התובע לתפקיד. הוועדה בהרכבה החדש תבחן את מועמדותו לפי כל הכללים ותקבל את החלטתה. 55. לאור התוצאה וקבלת התביעה כנ"ל אנו מחייבים את הנתבעת 1 לשלם לתובע הוצאות משפט וש"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪ , תוך 30 יום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מכרזביטול מכרזהנדסה / מהנדס