קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקע מפשעתי כתאונת עבודה: השופטת רונית רוזנפלד 1. השאלה העומדת לבירור במסגרת הערעור שלפנינו הינה, האם יש להכיר בבקע מפשעתי דו צדדי ממנו סובל המערער, כפגיעה בעבודה, בהתאם להוראת סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995. בית הדין האזורי בתל-אביב דחה את תביעת המערער, בקובעו כי לא התקיימו בנסיבות העניין התנאים הקבועים בחוק לעניין ההכרה בבקע כפגיעה בעבודה (השופטת הדס יהלום ונציגי הציבור מר גבע ומר איזנפלד; בל 3105/09). על קביעות בית הדין האזורי בקשר לקיומם של התנאים הקבועים בחוק, סב הערעור שלפנינו. התשתית העובדתית הרלוונטית 2. במועדים הרלוונטיים לתביעתו עבד המערער כמנהל אחזקה בכפר הנוער על-שם ב.צ. מוסינזון מגדיאל-הוד השרון. במהלך עבודתו, עוסק המערער בעבודות תחזוקה כגון תיקונים, בניית ריהוט, אינסטלציה ומסגרות. ביום 18.3.2007 בשעה 14:30 או בסמוך לכך, הרים המערער יחד עם אחיו מכונת צילום, אותה העבירו מחדר מזכירות מנהל כפר הנוער לאולם ההרשמה (להלן: האירוע). על פי קביעת בית הדין האזורי, עליה אין חולק במסגרת הערעור, הרמת המכונה הייתה בבחינת "מאמץ לא רגיל" בעבודת המערער. 3. ביום 19.4.2007 הגיש המערער הודעה על פגיעה בעבודה, בה טען כי עקב האירוע חש כאבים באגן ובגב התחתון. תביעתו להכיר באירוע כתאונה בעבודה התקבלה על ידי המשיב (להלן גם: המוסד), ופגיעתו בגב התחתון הוכרה כפגיעה בעבודה. ביום 17.6.2007 הגיש המערער תביעתו לקביעת דרגת נכות מעבודה. בטופס התביעה טען לראשונה, כי הבקע המפשעתי ממנו הוא סובל הינו תוצאה של תאונת העבודה. הוועדה הרפואית מדרג ראשון לא התייחסה בהחלטתה לבקע המפשעתי, וקבעה כי למערער לא נותרה נכות מהאירוע. המערער הגיש ערעור על החלטתה, ובהחלטה מיום 8.1.2008 קבעה הוועדה הרפואית לעררים, כי קיים קשר סיבתי בין הבקע המפשעתי לבין האירוע, וכי למערער 10% נכות זמנית בגין הבקע המפשעתי. המוסד ערער על קביעה זו לבית הדין האזורי בתל-אביב. בית הדין קבע כי כל עוד לא הוגשה בקשה להכרה בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה לפקיד התביעות, לא קמה לוועדה הרפואית סמכות לדון בקשר הסיבתי בין הבקע לאירוע (בל' 1413/08, מיום 7.10.08). המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי באותו הליך, ובקשתו נדחתה על ידי בית דין זה (בר"ע 625/08, מיום 31.12.08). בסמוך לכך, הגיש המערער תביעתו למוסד להכיר בבקע המפשעתי כתאונה בעבודה. תביעתו זו, היא התביעה מושא הערעור שלפנינו, נדחתה על ידי המוסד. 4. אין חולק כי למחרת האירוע בעבודה, ביום 19.3.07, נבדק המערער על ידי רופא. בטופס הבדיקה נרשם כי המערער התלונן על תחושת לחץ בגב התחתון וברגליים. כמו כן נרשם: "אין סימני בקע מפשעתי"; בתעודה רפואית מחדר מיון מיום 20.3.07 צוין: "לפני יומיים כאשר הרים משהו הרגיש כאב בגב". על גבי התעודה מוטבעת חותמת "תאונה בעבודה", ונרשם כי המערער אינו מסוגל לעבודה במשך 3 ימים. בתעודה רפואית מיום 28.3.07 נרשם כי זהו ביקור חוזר מתאריך 19.3.07, וכן: "מדווח על הימשכות כאבי גב תחתון איזור המפשעה והרגליים בעקבות הרמת משא כבד במהלך העבודה. פנה למיון ביום 20.3. נבדק על ידי אורטופד, בדיקה גופנית ללא ממצא חריג, הומלצו 3 ימי מנוחה". בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 28.3.07 נרשם כי אין סימני בקע מפשעתי. ביום 16.4.07, כחודש לאחר האירוע, נבדק המערער פעם נוספת. בטופס הבדיקה, במקום המיועד לרישום תלונות המטופל, נרשם: "לפני 10 ימים הרים משא כבד הופיעו כאבים במותניים ורגליים. לא נמצא בקע במפשעה. נח 10 ימים הכאב חלף, הכאב חזר לאחר פעולה דומה". הבקע ממנו סבל המערער אובחן בבדיקת אולטראסאונד ביום 27.5.07. בחודש דצמבר 2007 עבר המערער ניתוח לתיקון הבקע מצד שמאל. המסגרת הנורמטיבית 5. כאמור, במסגרת הערעור, אנו נדרשים לבחינת קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי, לעניין הכרה בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה. וזו לשון הוראת הסעיף: "אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור." פסק הדין של בית הדין האזורי 6. בפסק דינו בחן בית הדין האזורי את נסיבות המקרה בשים לב לתנאים כפי שנקבעו בסעיף 84 לחוק. בהידרשו לתנאי שבסעיף 84(1), קבע בית הדין, כי הרמת מכונת הצילום הייתה בבחינת "מאמץ לא רגיל" למערער בעבודתו. עם זאת, בית הדין היה סבור כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי הבקע הופיע אצלו ביום 18.3.07. לעניין זה הפנה בית הדין לעולה מן המסמכים הרפואיים שממועדים סמוכים לאירוע, לפיהם לא התלונן המערער על כאבים במפשעה, ולכך שהמערער נבדק, ובמפורש נקבע כי אין סימנים לבקע מפשעתי. בית הדין הוסיף והפנה למסמך הרפואי מיום 16.4.2007 ממנו הסיק כי אין זה מן הנמנע כי בחודש אפריל התרחש אירוע נוסף, שבגינו נוצר הבקע המפשעתי. בית הדין קבע כי אין לקבל את עדות המערער כי התלונן כל העת על כאבים במפשעה וכי תלונותיו לא נרשמו. לעניין זה הפנה בית הדין לרישום מפורט של תלונות המערער במסמכים הרפואיים. לאחר כל אלה קבע בית הדין כי עדות המערער "מעוררת ספק רפואי בשאלה האם יתכן מצב שאדם לקה בבקע מפשעתי כתוצאה מפגיעה בעבודה, לא חש כאבים באזור זה, נבדק לבקע ונמצא שאין סימנים לכך, ולאחר שלושה חודשים אובחן כסובל מבקע - שאירע בעקבות אותה פגיעה בעבודה." מסקנת בית הדין הייתה איפוא, כי מתעורר ספק רפואי בדבר קיום התנאי שבסעיף 84(1) לחוק הביטוח הלאומי, בדבר עצם הופעת בקע אצל המערער ביום 18.3.07 "תוך כדי העבודה" כטענתו. בהפנותו למסמך הרפואי מיום 19.3.07 בו צוין כי המערער נבדק, קבע בית הדין כי התקיימה במערער הדרישה שבסעיף 84 לחוק בדבר קבלת טיפול רפואי בתוך 72 שעות. עם זאת, לפי קביעת בית הדין, המערער לא הפסיק את עבודתו בעקבות האירוע בהתאם לדרישת סעיף 84(2). בית הדין הפנה לדברים שמסר המערער לחוקר המוסד, לפיהם ביום האירוע נשאר לעבוד כשעה נוספת עד לסיום יום העבודה, ולאחר מכן הלך לביתו; כי יום למחרת הגיע לעבודה ועבד תוך שהוא סובל מכאבים; וכי יום לאחר מכן הגיע לעבודה על מנת לקחת טופס בל/250. על אף שהמערער הודיע למעבידו על הכאבים בסמוך לאחר האירוע כדרישת סעיף 84(3), הדגיש בית הדין האזורי כי המערער לא דיווח על בקע מפשעתי או כאבים הקשורים לכך, אלא על כאבים באגן ובגב תחתון. לאור כל האמור קבע בית הדין כי המערער אינו עומד בתנאי סעיף 84 לחוק, ועל כן דחה את התביעה. הליך הערעור ותמצית טענות הצדדים 7. לטענת המערער, טעה בית הדין האזורי בקובעו כי המערער לא הפסיק לעבוד בעקבות האירוע מחודש מרץ, ומשכך, לא עמד בתנאי סעיף 84(2). לטענתו, ההלכה היא שסעיף זה אינו מחייב שהעבודה תופסק מיד או תוך קשר לזמן. התנאי הוא שעקב הופעת הבקע, הפסיק המבוטח את עבודתו, ולשון אחר, שהופעת הבקע תגרום להפסקת העבודה. לטענת המערער, הוא סיים את יום עבודתו כבשגרה בשעה 15:30. האירוע התרחש בשעה 14:30 לערך. לטענתו, הוא הפסיק את עבודתו עם קרות האירוע אך נשאר במקום העבודה עד לסיום היום, משום שחשב שהכאבים ייעלמו, וכן, הודיע למעביד כי יש לו כאבים. לטענת המערער עדותו בפני בית הדין האזורי תומכת בהודעתו לחוקר המוסד. המערער מוסיף כי ביום 20.3.2007 ניתנו לו 3 ימי מחלה, בהם לא עבד כלל. לטענתו, על פי הפסיקה הפסקת העבודה אינה תחומה בזמן ואינה חייבת להיות מיידית, ועל כן יש לראות את חופשת המחלה כהפסקת עבודה בעקבות הכאבים. על בית הדין האזורי היה להתייחס להפסקת עבודה זו, ולקבוע, כי המערער אכן עמד בתנאי סעיף 84(2). על כן, טוען המערער כי הוא עמד בתנאי סעיף 84, אשר בהצטברותם יש להכיר בבקע ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה, ואנו מתבקשים להורות כי הבקע המפשעתי שנגרם לו, נגרם תוך כדי ועקב עבודתו. 8. מנגד טען המוסד לביטוח לאומי כי יש להותיר על כנו את פסק דינו של בית הדין האזורי, ולאשרו מטעמיו. המוסד מדגיש את העולה מן המסמכים הרפואיים, לפיהם רק כשלושה חודשים לאחר האירוע וללא כל קשר אליו, נתגלה בקע מפשעתי אצל המערער, וכי ישנה קביעה פוזיטיבית בשורת מסמכים רפואיים, לפיה, לא אובחן בקע במועד האירוע. כמו כן, המערער אינו עומד בתנאי סעיף 84(2), משום שעקב הופעת הבקע לא הפסיק את עבודתו, אף לא באופן חלקי, אלא המשיך לעבוד באופן מלא. נטען, כי "ניסיון החיים מלמדנו כי הכאבים המלווים בקע משפעתי הם עזים וקשים ולכן אין באפשרות המבוטח לחזור לעבודה יום למחרת ובטח לבטח להמשיך לעבוד תוך כדי כאבים אלו". המערער אף אינו עומד בתנאי סעיף 84(3), מאחר שההודעה שניתנה למעביד הינה על כאבים אחרים ללא קשר לבקע מפשעתי. 9. בתגובה לסיכומי המשיב, הוסיף המערער כי השאלה אם הוא לקה בבקע מפשעתי הינה שאלה שברפואה. לבית הדין אין סמכות או מומחיות לדון בשאלה זו. המערער מדגיש, כי וועדה רפואית לעררים קבעה קיומו של קשר סיבתי בין הבקע המפשעתי לבין האירוע, וקבעה לו אחוזי נכות בגין אותו בקע. דיון והכרעה 10. במסגרת דיון קדם ערעור ביקש המשיב להגיש סיכום טענותיו בערעור בכתב. אשר על כן, ניתן בזאת פסק הדין בערעור על סמך טענות הצדדים בכתב. 11. נקדים ונאמר כי לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. על הטעמים לפסיקתנו נעמוד להלן. 12. בנסיבות המקרה שלפנינו מתעוררת בראש ובראשונה השאלה בדבר עצם הופעתו של בקע מפשעתי אצל המערער ביום 18.3.07, תוך כדי העבודה, כדרישת סעיף 84(1) לחוק הביטוח הלאומי. זאת במיוחד נוכח קביעות רפואיות חוזרות ממועדים שבסמוך לאירוע, לפיהן "אין סימנים לבקע", ונוכח אבחונו של בקע זמן רב לאחר מכן. בקשר לכך אנו סבורים, כי בנסיבות המקרה, לא היה מקום לייחס משקל מיוחד להעדר ציון תלונות של המערער ממועד סמוך לאירוע, אודות כאבים מהם הוא סובל במפשעה או בבטן תחתונה, וזאת משני טעמים. ראשית, במסמך רפואי מיום 28.3.07 מצוין מפורשות, בהמשך לביקור מיום 19.3.07 (יום לאחר האירוע), כי המערער מתלונן על הימשכות כאבים באזורי גב תחתון, מפשעה ורגליים. משמע יש תלונה אודות כאבים במפשעה, ואף היו תלונות קודמות, וככל הנראה הן לא נרשמו. שנית, עצם היזקקותם של הרופאים פעם אחר פעם, במועדים שבסמוך מאד לאירוע, לשאלה אם המערער אכן סובל מבקע מפשעתי, מלמד על כך שתלונותיו היו אופייניות גם למצב של בקע. מכאן, שבהעדר תיעוד מפורט אודות תלונות על כאבים באזור הבטן התחתונה או המפשעה, לא היה כדי לשקול במסגרת בירור התביעה. עם זאת, בחינה של חשד לבקע, הנערכת בסמוך לאירוע, ושלילתו, בהחלט מעוררת שאלה בדבר קיום התנאי שבסעיף 84(1). בקשר לכך אפשר שתועלינה לא מעט שאלות, ובהן אפשרויות של אבחון שגוי, ועוד. אלא שהשאלות המתעוררות הן שאלות שבתחום הרפואה, ולעניין זה צדק בית הדין האזורי בציינו את הספק הרפואי המתעורר. מן הסתם, ספק רפואי ניתן לבחינה באמצעות חוות דעת רפואית. ועל כן, לו הייתה תוצאת הערעור תלויה אך בהתקיים התנאי הזה, היה מקום למנות מומחה יועץ רפואי על מנת שייתן דעתו, לאור כלל החומר הרפואי, לאפשרות בדבר הופעת הבקע אצל המערער ביום 18.3.07 כנטען על ידו. כפי שנבהיר בהמשך, משבנסיבות המקרה לא התקיים תנאי אחר מאלה המנויים בסעיף 84 לחוק, ובהיות התנאים תנאים מצטברים, ממילא מתייתר הצורך במינוי מומחה יועץ רפואי. במה דברים אמורים? 13. לפי הוראת סעיף 84(2) לחוק נדרש כי "עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו". יש לבחון איפוא, בהנחה שאכן הופיע בקע אצל המערער במהלך האירוע מיום 18.3.07, אם הוא הפסיק את עבודתו. לטעמנו, צדק בית הדין האזורי בקובעו כי המערער לא הפסיק את עבודתו, ולא התקיים בו התנאי שבסעיף 84(2) לחוק. מתוך הודעת המערער לחוקר המוסד נמצאנו למדים כי המערער נשאר במקום העבודה מעת קרות האירוע ועד לסיום יום העבודה במשך כשעה; כי למחרת, הגיע לעבודה "מתוך תחושת אחריות", על אף הכאבים מהם סבל, וכי עבד תוך כדי כאבים כמה שיכול היה. למחרת היום פנה לחדר מיון. בעדותו בבית הדין אישר את הדברים שמסר בהודעה, כמו כן ציין כי בחדר המיון נרשמו לו 3 ימי מחלה. נמצא אפוא כי המערער שהה בימי מחלה מיום 20.3.07 או 21.3.07, למשך 3 ימים (ולא כפי שצוין בטעות על ידי בית הדין האזורי מיום 19.3.07- 21.3.07). 14. אנו סבורים כי אין במצב הדברים כמתואר כדי לשכנע כי התקיים במערער התנאי בדבר הפסקת עבודה. אפילו היינו אומרים כי בהישארותו של המערער במקום העבודה ביום האירוע אין כדי לשקול, נוכח העובדה שמדובר בשעה אחת בלבד, נמצאנו למדים כי למחרת היום המערער עבד, אם כי תוך כדי כאבים. בכך לדעתנו יש די על מנת לקבוע כי לא התקיימה במערער דרישת הסעיף בדבר הפסקת עבודה. לא מצאנו, כי בפסק הדין בעניין דוניאץ אליו מפנה המערער יש כדי לשנות מן המסקנה האמורה (עב"ל 189/06 דוניאץ - המוסד, מיום 31.1.07). לא רק שהשאלה בדבר הפסקת העבודה לא עמדה באותו עניין לדיון והושארה בצריך עיון, אלא שבמפורש צוין שם כי לאחר הפגיעה עבד המערער באופן חלקי ושינה מדפוסי עבודתו הרגילה, מה שאין כן בענייננו. 15. הנה כי כן, משלא התקיימה במערער הדרישה בדבר הפסקת עבודה עם הופעת הבקע המפשעתי (בהנחה שאכן הופיע בקע ביום 18.3.07), בדין נדחתה תביעתו להכיר בבקע כפגיעה בעבודה. 16. לא למותר הוא לציין כי בהנחה שהתקיימה הדרישה שבסעיף 84(1) לחוק בדבר הופעת בקע אצל המערער תוך כדי העבודה ביום 18.3.07 כטענתו, כי אז התמלאו הדרישות שבחוק בדבר דיווח למעסיק ובדבר פניה לטיפול רפואי. בעובדה שהמערער לא ידע באותה עת ממה הוא סובל, אין כדי לשקול לחובתו. 17. סוף דבר - מבלי להכריע בשאלה אם אכן הופיע בקע אצל המערער ביום 18.3.07 כטענתו, ונוכח אי קיום התנאי בדבר הפסקת העבודה כנדרש בסעיף 84(2) לחוק הביטוח הלאומי, אנו קובעים כי בדין נדחתה תביעת המערער להכיר בבקע המפשעתי ממנו הוא סובל כתאונה בעבודה. אשר על כן, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. בקע מפשעתיהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודהבקע