דחיית תביעת הבטחת הכנסה בגלל אי התייצבות בלשכה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית תביעת הבטחת הכנסה בגלל אי התייצבות בלשכה: השופטת עפרה ורבנר 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציגי הציבור: ד"ר אסתר סגל איתן ומר ירח גלטר, ב"ל 4381/09) אשר דחה את תביעת המערער לקבלת גימלת הבטחת הכנסה עבור החודשים 5/09 ועד 7/09, בגין אי התייצבות אשת המערער בשירות התעסוקה בחודשים הרלוונטיים. 2. הרקע העובדתי כעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי: א. המערער הגיש למשיב תביעה לקבלת גימלת הבטחת הכנסה עוד בשנת 2003. ב. בתאריך 21/7/09 נשלח למערער ולאשתו מכתב המודיע להם על הפסקת זכאותם לגימלת הבטחת הכנסה החל מחודש 5/09 בנימוק כי אשת המערער, הגברת עפרה לוטיזרד עבדה בחודש 5/09 בהיקף עבודה נמוך ממספר השעות שהוצהרו בתביעתה. המשיב אף ציין כי לאור שינוי זה בין מספר השעות המוצהר לבין מספר השעות שעבדה בפועל מופסק תשלום הגימלה, מאחר ואשת המערער לא פנתה לדרוש עבודה בשירות התעסוקה. ג. בתקופה הרלוונטית לתביעה התנהלו הליכים כנגד בנו של המערער בבית משפט השלום לנוער בתל-אביב. כנגד בנו הקטין של המערער הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בתאריך 20/5/09 ניתנה החלטת השופטת דנה מרשק-מרום כי הקטין ישוחרר בתנאי שאימו תחתום על ערבות צד ג', הקטין ישהה בתנאי מעצר בית מלא ויהיה בהשגחה ובפיקוח מלאים של האם עד 24/5/09. בתאריך 24/5/09 ניתנה החלטת השופטת רות בן חנוך כי אין מקום להקל בתנאי המעצר שנקבעו, תוך שהיא מתירה לקטין לצאת לפגישות בשירות המבחן, וכן לפגישות אצל בא כוחו, לאחר קבלת הזמנה מראש ובליווי אחד ההורים. בתאריך 1/6/09 ניתנה החלטת השופטת רות בן חנוך כי הקטין ייעצר עד תום ההליכים במעצר בית מלא בחיזוק איזוק אלקטרוני וכן נקבע כי האב, דהיינו המערער, יוכל להיות מפקח נוסף על הבן, לאחר שיחתום על ערבות בסך של 5,000 ₪ להבטחת תנאי מעצר בית. נציין כי בפרוטוקול הדיון מאותו תאריך, נרשם מפי בא כוחו של הקטין, כי ההורים שומרים עליו. וניתנה החלטה כי הקטין יהא במעצר בית מלא בחיזוק איזוק אלקטרוני, עד תום ההליכים הפליליים נגדו. ד. אשת המערער צימצה את היקף עבודתה בחודש 5/09 אולם לא התייצבה כדורשת עבודה בשירות התעסוקה. ה. האישור שניתן לאשת המערער המתייחס לחוסר עבודה חילופית בתקופה מ- 2/09 , התבסס על היקף שעות העבודה כפי שעבדה בחודש 2/09, ואשת המערער לא דיווחה לשירות התעסוקה על כך שהפחיתה את שעות עבודתה מיוזמתה, ולא קיבלה אישור חדש בחודש 5/09 או בחודש 6/09.  טיעוני המערער: 3. המערער טען בבית הדין האזורי כי אשתו לא יכלה להתייצב בשירות התעסוקה מאחר והיתה צריכה לשמור על הבן הקטין, בהתאם להוראות בית משפט השלום לנוער, מאחר והבן היה במעצר בית. במעמד הדיון בערעור טען המערער כי אשתו כן התייצבה בשירות התעסוקה, וניתנה לו האפשרות להמציא אישור על התייצבות אשתו בחודשים 5/09 ועד 7/09 בשירות התעסוקה כדורשת עבודה. נציין כי המערער הצהיר במעמד דיון קדם הערעור, כי ככל שלא ימציא אישור על התייצבות אשתו, הוא מבקש שהערעור יימחק ללא צו להוצאות. כל אשר המציא המערער לבית הדין הינו הודעה כי אכן בחודשים 5/09 ועד 7/09 לא התייצבה אשתו בשירות התעסוקה, אלא שהוא הוסיף כי ביקשו ממנה להתייצב כל חצי שנה, כל עוד הינה עובדת. טיעוני המשיב: 4. אשת המערער צימצמה ביוזמתה את היקף שעות העבודה בהן עבדה ועליהן הצהירה, ובנסיבות אלה היה עליה להתייצב בשירות התעסוקה. הפטור שניתן לה מלהתייצב היה על בסיס שעות העבודה עליהן הצהירה, ולא על בסיס היקף מוקטן ומצומצם של שעות עבודה. מעצר הבית של בנם הקטין של המערער ואשתו, לא מנע מאשת המערער בפועל לעבוד, והראייה לכך הינה שהיא עבדה בפועל אולם פחות שעות, וכשם שהיא יכלה לצאת ולעבוד 15 שעות שבועיות, היא יכלה להמשיך ולעבוד באותו היקף משרה כפי שהצהירה. מכל מקום טוען המשיב כי גם המערער עצמו יכול היה לפקח על הבן, כך שלא היתה מניעה שאשת המערער תמשיך לעבוד באותו היקף שעות שעבדה קודם לכן, ולא היתה מניעה שאשת המערער תתייצב בשירות התעסוקה. פסק דינו של בית הדין האזורי: 5. בית הדין האזורי קבע כי אשת המערער צימצמה את היקף משרתה החל מחודש 5/09 וכי בהתאם להחלטות בית משפט השלום לנוער, כמתועד בפרוטוקולים שהוגשו לבית הדין האזורי, גם המערער יכול היה להיות מפקח נוסף על הבן, לאחר חתימת ערבות להבטחת תנאי מעצר בית. בית הדין האזורי קבע, כי החלטת בית משפט השלום לא חייבה את אשת המערער להישאר בבית ולא מנעה ממנה להודיע למוסד לביטוח לאומי על צימצום היקף משרתה ובנסיבות אלה אשת המערער לא היתה פטורה מהתייצבות בשירות התעסוקה. מאחר ובפועל לא התייצבה אשת המערער בשירות התעסוקה כדורשת עבודה, לאחר הצימצום בהיקף משרתה, נדחתה תביעת המערער לקבלת גימלת הבטחת הכנסה. הכרעה: 6. תקנה 2(א)(1) לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) תשמ"ב- 1982 קובעת כי: "(א) עובד או עובד עצמאי שהכנסתו מעבודה פחותה מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק, זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(3) לחוק, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה: (1) הוא הופנה לעבודתו על ידי שירות התעסוקה או שהוא רשום בלשכת שירות תעסוקה כדורש עבודה, ושירות התעסוקה לא הציע לו עבוד מתאימה כמשמעותה בסעיף 2(א)(2) לחוק שההכנסה ממנה אינה פחותה מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק; (2) הוא עובד מטעמי בריאות או גיל במפעל מוגן ששמו מופיע בתוספת בהיקף העבודה המקובל בו..." תקנה זו הותקנה מכח הוראות סעיף 2(א)(3) לחוק, שהינו הסעיף הדן בתנאי הזכאות לגימלה בהתייחס לאדם העובד בעבודה שההכנסה ממנה פחותה מההכנסה שבשלה אין לשלם גימלה, לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה. כאשר אדם מופנה על ידי שירות התעסוקה לעבודה בשכר נמוך או שהוא רשום בשירות התעסוקה כדורש עבודה ושירות התעסוקה לא מציע לו עבודה מתאימה, שההכנסה ממנה עולה על סכום הגימלה, הוא יהיה זכאי לגימלת הבטחת הכנסה בכפוף להתמלאות יתר תנאי החוק והתקנות. שירות התעסוקה נותן אישור תקופתי על חוסר עבודה חליפית, בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה, לאותם אלה שעובדים בשכר נמוך ואשר אין באפשרות שירות התעסוקה למצוא להם עבודה חלופית בשכר גבוה יותר. 7. כאשר אדם מופנה לעבודה בשכר נמוך והנתון על מספר שעות עבודתו וגובה השכר הינו נתון המדווח הן לשירות התעסוקה והן למוסד לביטוח לאומי, ואותו אדם מחליט משיקוליו הוא להפחית את היקף המשרה, עליו לעדכן באופן מיידי את המוסד לביטוח לאומי ואת שירות התעסוקה וכן להתייצב בשירות התעסוקה על מנת ששירות התעסוקה יבדוק האם יש לו מקום עבודה חלופי בשכר גבוה יותר. אשת המערער אשר קיבלה אישור על חוסר עבודה חליפית, על בסיס עבודה בשכר נמוך, הפחיתה את מספר שעות עבודתה ולא דיווחה על כך באופן מייד לשירות התעסוקה ו/או למוסד לביטוח לאומי, ומאישורי המעסיק עולה כי לא עבדה את מלוא היקף המשרה שעבדה קודם לכן לפני חודש 5/09. בנסיבות אלה ומשלא התייצבה אשת המערער כנדרש בשירות התעסוקה לצורך קבלת עבודה חלופית, לא התמלאו במערער ובאשתו תנאי הזכאות בחודשים 5/09 עד 7/09 ודין הערעור להידחות. 8. אין צו להוצאות. הבטחת הכנסהדמי אבטלה