החזר דמי מזונות לביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזר דמי מזונות לביטוח לאומי: זוהי תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 14.4.08 על הפסקת תשלום מזונות לתובעת על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב - 1972 (להלן -החוק) רטרואקטיבית מיום 1.11.07, כך שנוצר לתובעת חוב על סך 17,046 ₪. העובדות 1. התובעת הינה גרושה אשר תחת משמורתה שתי בנותיה הקטינות. 2. ביום 18.10.07 חויב בן זוגה לשעבר מר יוני כורש, בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתשלום מזונות בסך 3,000 ₪ לחודש (או 2,900 ₪ ככל שלא ידרשו נקיטת הליכים לתשלומם) וזאת החל מיום 1.5.07. בפסק הדין נקבע עוד כי לגבי תקופת העבר, קרי מיום 1.5.07 ועד 31.10.07 ישולם סכום החוב (18,000 ₪ או לחילופין 17,400 ₪) ב- 12 תשלומים שווים ורצופים אשר יצורפו לדמי המזונות החלים על החייב החל מה- 1.11.07. (פסק הדין צורף כנספח ב' לכתב התביעה). 3. לאחר קבלת פסק הדין, פנתה התובעת ביום 25.10.07 בבקשה אל הנתבע מכח החוק, לקבל את מזונותיה על פי פסק הדין באמצעותו. ואכן ביום 29.10.07 אישר הנתבע תשלום המזונות בשיעור מופחת של 2,699 ₪ החל מיום 1.11.07. בד בבד עם הגשת הבקשה חתמה התובעת על טופס ולפיו היא מוותרת על גביית ההפרשים באמצעות הנתבע וזאת על מנת לנסות לגבותם בעצמה. (נספח ד' לכתב התביעה). 4. ביום 9.12.07 שבה התובעת והצהירה כי רצונה בקבלת דמי המזונות דרך הנתבע, והודיעה כי גבתה זה מכבר נכון לחודש 12/07 בגין מזונות העבר סך כולל של 8,700 ₪ . סכום שהופקד בחשבון הבנק שלה בשני תשלומים בסך 4,350 ₪, בחודשים נובמבר ודצמבר 2007. (נספח ה' לכתב התביעה). 5. ביום 13.4.08 זומנה התובעת לבירור במשרדי הנתבע, לאחר שהתברר כי כל אותה התקופה ולמן ה- 1.11.07 שילם לה בן זוגה לשעבר את דמי המזנות בהם חב באופן רציף וסדיר. באותו מעמד חתמה התובעת על בקשה להפסקת תשלומי מזונות (נ/2). לטענת התובעת חתימתה על מסמך זה נעשתה תחת אילוץ ותוך הפעלת לחץ מצד פקידת הנתבע ועל כן נעדרת היא כל תוקף. 6. ביום 14.4.08 קיבלה התובעת את החלטת הנתבע נשוא התביעה דנן ולפיה יפסקו תשלומי המזונות על ידי הנתבע וכי התובעת חבה בהשבת דמי מזונות ששולמו לה רטרואקטיבית החל מיום 1.11.07, וזאת בשל הטענה לפיה בן זוגה לשעבר הוסיף לשלם לה ישירות את מזונותיה השוטפים. טענות התובעת 7. התובעת טוענת כי החלטת הנתבע להפסיק את תשלום מזונותיה רטרואקטיבית הינה שגויה עובדתית ומשפטית. לטענתה, הנתבע עירב מן שבאינו מינו שעה שסבר כי גבייתה העצמאית את הפרשי המזונות לעבר הינה כביכול תשלומי מזונות שוטפים. 8. התובעת טוענת כי פעלה בהתאם להצהרתה שניתנה בפני הנתבע, ובהנחיית פקידת התביעות, לגביית חוב מזונותיה לעבר בלבד, כאשר התשלומים שהועברו לחשבונה על ידי מר כורש בחודשים 1.11.07 ועד 1.4.08 בסך 4,350 ₪ האחד, נזקפו על חשבון חוב זה בלבד. התובעת מוסיפה כי משנתברר לה כי בן זוגה לשעבר שילם לה במצטבר סכומים ביתר, דהיינו סכומים העולים על גובה ההפרשים לעבר, פעלה לאלתר על מנת להשיב סכומים אלה לבן זוגה. כך ביום 5.3.08 הפקידה בחשבונו סכום של 650 ₪ וביום 6.4.08 הפקידה לחשבונו סכום של 4,050 ₪. 9. לפיכך טוענת התובעת יש לראותה כמי שפעלה בהתאם להצהרתה ולהנחיית הנתבע עצמו, לגביית חובות הפרשים לעבר בלבד, וכי לא גבתה כל תשלום דמי מזונות שוטפים. כאמור, מוסיפה התובעת כי נאלצה לחתום על בקשה להפסקת תשלום מזונותיה שכן פקידת התביעות הפעילה עליה לחץ ונקטה כלפיה באיומים שלא כדין. 10. אשר על כן מבקשת התובעת כי בית הדין יורה לנתבע לבטל החלטתו בגין הפסקת דמי המזונות בגין החוב שנוצר לתובעת וחלף זאת ימשיך לשלם לתובעת דמי מזונות כדין. טענות הנתבע 11. הנתבע טוען כי חוק המזונות נועד לסייע לזוכה שאינו מקבל תשלומים מהחייב, כאשר בענייננו החייב שילם לתובעת- הזוכה את תשלומי המזונות בהם חויב על פי פסק דין, מיום מתן פסק הדין בהוראת קבע. ולפיכך התובעת אינה זכאית לקבל את תשלום המזונות מהנתבע . 12. הסבריה של התובעת לפיהם היא " מפחיתה" את התשלומים שהתקבלו אצלה מההפרשים, אינם עולים בקנה אחד עם הוראות פסק הדין אשר הוא בלבד מחייב לעניין הסכומים ודרך התשלום. 13. מאחר והחייב עומד בכל התשלומים בהם חוייב על פי פסק הדין, ואף עשה הוראת קבע לכך בבנק, הנתבע פעל כדין בסגרו את תיק המזונות. התובעת קיבלה תשלומים שלא כדין מהנתבע וכן מהחייב, ועל כן נוצר לה חוב אשר עליה להחזירו לנתבע. טענתה כי החזירה כספים לחייב, אינה רלוונטית, מאחר ועליה להשיב כספים לנתבע ולא לחייב. דיון והכרעה 14. מטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור החתומה בידי הגב' סדקה תקווה- רכזת מזונות, ממנה עולה, כי ביום 10.4.08 פנה החייב לנתבע והמציא אישור הבנק לפיו החל מיום 1.11.07 העביר לתובעת באמצעות הוראת קבע את תשלום דמי המזונות החודשיים סך 2,900 ₪ בצירוף התשלום החודשי שנקבע בגין ההפרשים בסך 1,450 ₪. לתע"צ צורפה הצהרתו של החייב מיום 10.4.08 (נ/1)וכן צורפו תדפיסי הבנק המאשרים כי הכספים הנ"ל הועברו לתובעת מדי חודש בחודשו, בהוראת קבע. בהמשך להצהרה זו, זומנה התובעת לבירור אצל הנתבע ואישרה כי קיבלה מהחייב את דמי המזונות כולל ההפרשים. במקביל חתמה על בקשה לסגירת תיק המזונות מיום פתיחתו. 15. התובעת טוענת כי תצהיר החייב ניתן מתוך יצר נקמנות ובכדי לפגוע בה. אלא שבעניין זה העיד מר כורש כי הגיע לנתבע בעקבות מכתב אזהרה שקיבל לתשלום חובות לנתבע אחרת ינקטו צעדים כנגדו, מתוך כוונה להוכיח כי שילם את דמי המזונות ישירות לתובעת כמצוות פסק הדין. גרסה זו לא נסתרה ואף עולה היא בקנה אחד עם הוראות סעיף 14 לחוק הקובע: "14. גביה וקיזוז (א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל". 16. בתצהיר נוסף שהוגש מטעמו של מר כורש הוא מסביר שאת הסכום של 4,050 ₪ שהפקידה התובעת בחשבונו, הוא שב והחזיר לה, כפי שניתן לראות בתדפיס הבנק שצורף כנספח ד' לתצהיר. ואילו הסכום של 650 ₪ לא הוחזר לתובעת מאחר ואינו קשור כלל בדמי המזונות אלא ניתן לתובעת כהלוואה עוד טרם ניתן פסק הדין. בחקירתו הנגדית הסביר העד כי בעת התייצבותו אצל הנתבע ביום 10.4.08 כלל לא ידע על הסכומים שהפקידה התובעת בחשבונו מספר ימים קודם לכן, שכן ביקש לבדוק בתדפיסי הבנק רק את ההעברות שביצע לזכות התובעת ולא שם לב לתנועות אחרות שהופיעו בתדפיס. (עמ' 3 - 4 לפרוט'). 17. מן התשתית העובדתית שנפרשה בפנינו עולה כי התובעת, אכן קיבלה מאת החייב מדי חודש בחודשו, דמי מזונות שוטפים בצירוף התשלום שנקבע בגין הפרשי העבר. יצויין כי לו היה החייב משלם את ההפרשים בלבד, הרי שהיה מסלק את חובו בסך 17,400 ₪ תוך כארבעה חודשים, דהיינו בחודש 2/08. מתדפיסי הבנק שהוצגו עולה כי התובע הפקיד בחשבון התובע סך של 4,350 (2,900 ₪ + 1450 ₪) מדי חודש למן חודש 11/07 ובמשך שנה ובהמשך המשיך לשלם לתובעת דמי מזונות בגובה 2,900 ₪ בהתאם להוראות פסק הדין. 18. מקובלת עלינו טענת הנתבע ולפיה פסק הדין הוא המחייב בכל הנוגע לתשלומים ושיעורם. על כן לא הייתה רשאית התובעת לעשות דין לעצמה ולהחליט שהיא רואה את כל הסכום שהופקד בחשבונה מדי חודש כהחזר חוב על חשבון הפרשים בלבד. על התובעת היה לעדכן את הנתבע כי החייב ממשיך כל אותה תקופה בתשלום דמי המזונות השוטפים בצירוף החזר חוב ההפרשים (בהתאם לסעיף 12 לחוק). העובדה כי השיבה לחייב כספים - ככל שאלה לא הושבו לה מאוחר יותר - אינה ממין העניין שכן חבותה ו/או חובת החייב קיימות אל מול הנתבע בלבד. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי למרות שידעה שהיא מקבלת תשלום בכפל החליטה שלא להשיב את הכסף לנתבע, שכן לדבריה: " במשך התקופה הזאת הוא (- הנתבע) עשה לה כמה פאשלות ולא הכניס לה את הכסף בתאריך שלה וזה פגע בי" (עמ' 6 לפרוט'). 19. באשר לטענת התובעת כאילו אולצה לחתום על הבקשה לסגירת תיק המזונות, הרי שטענה זו לא הוכחה. מנגד, התובעת לא ידעה להסביר מדוע - אם לטענתה החייב אינו יציב ולכן פנתה בבקשה לנתבע לתשלום המזונות באמצעותו - שילם החייב בכל חודש סכום מלא וכפול מהחוב בגין ההפרשים (עמ' 5 לפרוט'). בהמשך מודה התובעת בפה מלא: " זה נכון שבתקופה שהמוסד שילם מזונות גם הגרוש שילם מזונות... מההתחלה הוא שילם גם את זה וגם מזונות. לנו היה ברור שהוא מתכוון גם לשלם את המזונות וגם את ההפרשים ". (עמ' 6 לפרוט'). 20. מן האמור לעיל, עולה מסקנה ברורה לפיה התובעת קיבלה ללא כדין כפל מזונות. מבלי להידרש לשאלת תום ליבה של התובעת, הרי שכדין התקבלה החלטת הנתבע להפסיק את תשלומם ולחייב את התובעת בהחזר חוב בגין תשלומים ששולמו לה בעבר. סיכום 21. התביעה נדחית. אין צו להוצאות. ביטוח לאומי (מזונות)ביטוח לאומימזונות