קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת זקנה רטרואקטיבית 7 שנים אחורה: זו תביעה לתשלום גמלת זקנה. להלן עובדות המקרה: 1. התובעת, ילידת חודש מאי 1923, הגישה לנתבע תביעה לקצבת שאירים בחודש 6/85, לאחר פטירת בעלה ז"ל בחודש 4/85. 2. לאור האמור, החל משנת 1985 משולמת לתובעת גמלת שאירים. 3. התובעת טוענת כי, בשנת 1990, בהיותה בת 67, פנתה לנתבע על מנת לברר האם היא מקבלת את כל זכויותיה. הפקידה בנתבע השיבה לתובעת, לטענתה, כי היא אינה זכאית לגמלאות נוספות, מעבר לגמלת השאירים שהינה מקבלת. 4. לאחר פיטורי התובעת מעבודתה, בחודש 5/08, היא פנתה שוב לנתבע לבירור זכויותיה, אז נודע לה לטענתה, לראשונה כי היא זכאית והיתה זכאית גם בעבר לקצבת זקנה בנוסף לגמלת שאירים. 5. התובעת הגישה לנתבע תביעה לקצבת זקנה בתאריך 1.7.08. בתאריך 9.7.08 אישר הנתבע את תביעתה לקצבת זקנה, וזאת מיום 1.7.07 בלבד מאחר ותביעתה הוגשה באיחור, לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי). 6. לאור החלטת הנתבע כאמור, הוגשה התביעה שבפנינו. טענות התובעת: 7. כבר במועד הגשת התביעה לגמלת שאירים, היתה התובעת בת 62 ואלמנה, ועל כן לפי סעיף 246(ב) לחוק הביטוח הלאומי הייתה זכאית לקצבת זקנה. 8. מועד הגשת התביעה לקצבת שאירים הינו המועד להגשת התביעה לקצבת זקנה, לפי סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי. 9. בידי הנתבע היה כל המידע אודות התובעת, וחרף האמור לא פנה הנתבע לתובעת ולא יידע אותה באשר לזכאותה לקצבת זקנה. 10. התובעת הוטעתה ע"י הנתבע, כאשר נמסר לה כי אינה זכאית לזכויות נוספות. 11. לפיכך, לחלופין, יש לראות במועד פניית התובעת לנתבע בשנת 1990 כמועד להגשת התביעה לקצבת זקנה. 12. לאור חובת הנאמנות המוגברת המוטלת על רשות ציבורית, היה על הנתבע ליידע את התובעת על זכאותה לגמלת זקנה. 13. במקרה דנן, יש להעדיף את המהות על פני הבירוקרטיה. טענות הנתבע: 14. לאור הוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי התובעת זכאית לקצבת זקנה בעד תקופה של 12 חודשים שקדמו ליום הגשת התביעה, ולא מעבר לכך. 15. במועד הגשת התביעה לקצבת שאירים, בחודש 6/85, התובעת לא הייתה זכאית לקצבת זקנה, שכן לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת לפי סעיף 246(א) לחוק הביטוח הלאומי. 16. בהתייחס לסעיף 246(ב) לחוק הביטוח הלאומי, יש לדון במצב התובעת כפי שהיה נכון לשנת 1985, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח - 1968 (להלן - החוק הישן). עפ"י החוק הישן, אלמנה שעובדת ומקבלת קצבת שאירים אינה פטורה מצבירת תקופת אכשרה כמבוטחת. 17. גם אם הייתה התובעת פטורה מצבירת תקופת אכשרה נכון לשנת 1985, אזי לא הייתה זכאית לקבל במקביל שתי קצבאות, שכן לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת לכך כאמור בסעיפים 26ב ו- 15(א) לחוק הישן. על התובעת היה לבחור בין קצבת שאירים לבין קצבת זקנה. לתובעת שולמה בפועל קצבת שאירים שסכומה גבוה מסכום קצבת זקנה. 18. תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח - 1998 (להלן - תקנות תביעה לגמלה), אינה מקנה זכאות לגמלה כל עוד לא הוגשה תביעה לנתבע. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 19. בכל הנוגע לטענת התובעת כי בהתאם לתקנה 5 לתקנות תביעה לגמלה, מאחר ובידי הנתבע היו פרטיה של התובעת, הנתבע ידע אודות זכאותה של התובעת לקצבת זקנה, וחלה עליו החובה לשלמה לתובעת אף אם לא הוגשה תביעה - דינה להדחות בזאת. 20. בעב"ל 551/09 המל"ל נ' יחזקאל דניאל , ניתן ביום 4.11.10 נקבע לעניין תקנה 5 לתקנות תביעה לגמלה כדלקמן: "תקנה 5 לעניין שימוש המוסד לביטוח לאומי במאגר המידע לצורך תשלום גמלה, אינה מקנה זכאות לגמלה על פי פסיקתנו כל עוד לא הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי, כנדרש בתקנות. תקנה 5(ב) נתנה אפשרות למוסד לביטוח לאומי, במקרים המתאימים, בניגוד לכלל המחייב הגשת תביעה ועל פי שיקול דעתו, לשלם גמלה כאשר יש בידיו נתונים המאפשרים תשלום גמלה. לא כך הם הדברים במקרה שלפנינו. הביטוי "המוסד רשאי" באותה תקנה משמעו שהמוסד חייב להפעיל שיקול דעתו במקרים המתאימים ולבחון תשלום גמלה ואין משמעו הקמת זכאות למבוטח לקבלת גמלה ללא הגשת תביעה מצדו." 21. אף דין טענת התובעת כי הנתבע הטעה אותה בשנת 1990, עת נאמר לה כי אינה זכאית לזכויות נוספות, דינה להידחות בזאת, שכן כבר נקבע בפסיקה כי זכויות מבוטחים נקבעים עפ"י החוק. לפיכך, גם אם יצר הנתבע, בהתנהגותו, זכויות או מניעות, אין בכך כדי להקנות למבוטחים זכויות אשר אינן קיימות בחוק. (ראה - עב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המל"ל, , ניתן ביום 30.9.01). 22. עם זאת, נקבע בפסיקה כי על הנתבע ליידע את המבוטחים שהגיעו לגיל זקנה בדבר האפשרות להגיש תביעה לקצבת זקנה. בפס"ד תאמ 8227-07-08 אהובה פרידמן נ' המל"ל , ניתן ביום 7.9.10 נקבע באשר לחובת היידוע של הנתבע כדלהלן - "למל"ל חובה לשלוח מכתבים לציבור המבוטחים זמן סביר עובר להגעתם לגיל המזכה בקצבת זקנה (טווח זמן של חודש עד כמה חודשים נחזה אכן כסביר). על המכתב ליידעם בלשון ברורה על זכותם להגיש תביעה לקצבת זקנה, ועל המשמעות האפשרית של שהוי (לאור סע' 296 לחוק). מכתבים דומים יש לשלוח גם אחת לתקופה (די בפעם בשנה) לכתובתו הידועה של מבוטח שכשל מהגיש תביעה לקצבת זקנה בתקופת 12 החודשים מן הגיל בו הוא זכאי לקצבת הזקנה. במידה ונגרם נזק לזכאי לקצבת זקנה כתוצאה מאי משלוח ההודעות - ישא המל"ל באותו נזק, כפי שעור הקצבה שנגרע. החלטה זו כאמור מתייחסת אך לחובת יזום התביעות ע"י המל"ל ביחס לקצבת הזקנה, ולא ביחס לגמלאות או זכויות אחרות שלפי חוק הביטוח הלאומי." כמו כן, בפס"ד עב"ל 162/07 אורי מור נ' המוסד לביטוח לאומי , תק-אר (2007) 4 522, התקבלה עמדת הנתבע עצמו לפיה החל משנת 1987, נוהג הוא לשלוח מכתבי הודעה למבוטחים, חודשיים לפני הגיעם לגיל פרישה ועד שנה לאחר גיל הזכאות, אודות זכותם להגיש תביעת זקנה. כן, נשלחים מכתבי הודעה מדי שנה למבוטחים, לאחר הגיעם לגיל פרישה, באשר לזכאותם לקצבת זקנה. המל"ל הוסיף וציין כי, לפני שנת 1987 - לא נשלחו כלל מכתבי הודעה. 23. אף אם נקבל את טענת הנתבע כי בהתאם לחוק הישן, הרלוונטי לשנת 1985, לא הייתה התובעת זכאית לקצבת זקנה, בין אם מאחר ולא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת, ובין אם מאחר ועפ"י הוראות החוק הישן לא הייתה זכאית לקבל במקביל שתי קצבאות, הרי שאין בכך בכדי להוריד או להעלות מזכאותה של התובעת לתשלום קצבת זקנה ממועד חקיקתו של חוק הביטוח הלאומי בשנת 1995, בהתאם לסעיף 296(ב). חרף האמור לעיל, במקרה דנן, לא יידע הנתבע את התובעת בכל הנוגע לזכאותה להגיש תביעה לקצבת זקנה עם הגיעה לגיל פרישה, וזאת לפני או אחרי שנת 1987, ואף לא בשנת 1995 עם חקיקתו של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). התובעת ידעה על זכאותה לקבלת קצבת זקנה לראשונה רק בחודש 6/08, עת הגיעה לסניף הנתבע במקום מגוריה לצורך בירור זכויותיה לאחר פיטוריה ממקום עבודתה. 25. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי בנסיבות המקרה דנן הפר הנתבע את חובת הנאמנות המוגברת המוטלת עליו כלפי מבוטחיו בכלל, והתובעת בפרט, משלא יידע אותה באופן מפורש, עם הגיעה לגיל פרישה ו/או עם זכאותה עפ"י חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, בדבר זכאותה להגשת תביעה לקצבת זקנה והמשמעות האפשרית של שיהוי לאור סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, וזאת לצורך מיצוי זכויותיה כדין. 26. אשר על כן, אנו קובעים כי התובעת זכאית לתשלום קצבת זקנה לתקופה של 7 שנים רטרואקטיבית וזאת ממועד הגשת התביעה לקצבת זקנה לנתבע, בתאריך 1.7.08. מאחר והנתבע שילם לתובעת, בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, קצבת זקנה החל מיום 1.7.07 (תקופה של 12 חודשים לפני הגשת התביעה), הרי שלאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובעת קצבת זקנה מיום 1.7.01 ועד יום 1.7.07 וזאת תוך 30 יום מהיום. 27. כמו כן, על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. קצבת זקנהרטרואקטיביות