קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית: בקשה לפטור התובעת מצירוף חוות דעת רפואית ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. רקע 1. ביום 21.3.10 ביצעו שוטרים חיפוש בביתה של התובעת (ילידת 9.4.48) בבאר שבע ומצאו במרפסת הדירה, 7 גרם של סם מסוכן מסוג הרואין. השוטרים עצרו את בנה של התובעת ועיכבו התובעת תוך שביקשו ממנה להתלוות לתחנת המשטרה. סמוך לאחר תחילת הנסיעה, החל אירוע חירום בתובעת במסגרתו, הוזעקה ניידת מד"א והשוטרים נסעו ישירות לתחנת מד"א בקרבת מקום ומשם פונתה התובעת לבית החולים. אין מחלוקת כי חלפו דקות ספורות מאז תחילת האירוע ועד לפינוי לבית החולים. במכתב השחרור שצורף כנספח "א" לכתב התביעה צוין כי: "פונתה למד"א תוך שלוש דקות...". הצדדים חלוקים בין היתר בשאלת חוקיות החיפוש, מיקום תפיסת הסם, המועד בו התלוננה התובעת שאינה מרגישה טוב ובשאלת קיומם של מחדלי משטרה. 2. טוענת התובעת כי השוטרים ביצעו חיפוש שלא כדין ובברוטאליות. סמוך לאחר שנתפס הסם מחוץ לביתה, הדגישה היא בפני השוטרים כי אינה חשה בטוב, שהיא לחוצה וצמאה וכי היא מרגישה שהיא נחנקת. כנטען, חבר של בן התובעת שנכח במקום, הפנה את תשומת לב השוטרים כי התובעת חיוורת. התובעת ביקשה שלא להתלוות לשוטרים אולם השוטרים התעקשו והתובעת הסכימה להתלוות אליהם ועלתה לניידת המשטרה. לאחר מספר דקות נסיעה החלו קשיי נשימה ואז החל האירוע הקשה שהביא לאשפוזה ומאוחר יותר לנזק הרפואי של עיוורון שנגרם לה. 3. המדינה מנגד טוענת כי התובעת נכנסה בעצמה לניידת המשטרה וישבה במושב הקדמי על מנת שיהיה לה נוח ורק במהלך הנסיעה, חשה לא טוב. באופן מיידי, השוטרים נתנו לה לשתות מים, פתחו את החלון, הזעיקו ניידת מד"א וכיוונו נסיעתם לתחנת מד"א קרובה, משם פונתה התובעת לבית החולים סורוקה. המדינה טענה כי במהלך החיפוש בדירתה, התובעת לא התלוננה כי הרגישה ברע, ליוותה את השוטרים בחיפוש, ולא נראו עליה כל סימני מצוקה או חנק. המשטרה הדגישה כי מדובר באירוע חמור של הימצאות סם מסוכן מסוג הרואין בכמות גדולה, אשר בעקבותיו אף הוארך מעצר בנה של התובעת. השאלה העולה בבקשה זו 4. בבקשה, טוענת התובעת כי על ביהמ"ש למנות מומחה רפואי על חשבון המדינה וזאת בשל אשמה הברור של המדינה למצבה, בשל מצבה הכלכלי הקשה ובשל סיכויי התביעה הגבוהים וזכותה של התובעת לגישה לערכאות. מנגד המדינה מתנגדת למבוקש תוך הכחשת טענות התובעת בדגש על כי מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, כשאין חזית מחלוקת בנוגע לנכות הרפואית בהעדר חוות דעת התומכת בטענות הרפואה שמעלה התובעת, הינה חריג ביותר לכלל הקבוע בתקנות ואין ענייננו בחריג שכזה. דיון 5. המחלוקת בין הצדדים כעולה מהבקשה הינה בשאלת מינוי מומחה מטעם בית המשפט (תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984) והנדרש בכתב הטענות מבעל דין הרוצה להוכיח טענות שברפואה (תקנה 127 לתקנות). נקודת המוצא הינה שחוות הדעת הרפואית היא המקימה את עילת התביעה ותקנה 127 משקפת את הכלל הבסיסי של המוציא מחברו עליו הראייה. אמנם, לבית המשפט שמורה הזכות למינוי מומחה אולם נראה כי הדבר צריך להיעשות במקרים חריגים ויוצאי דופן שכן מינוי מומחה מטעם בית המשפט נועד ככלל לסייע בידי בית המשפט להכריע בשאלות מקצועיות שעלו בחוות הדעת מטעם הצדדים ולא כתחליף לחובתו של בעל דין להציג ראיות להוכחת טענותיו (ראו: בש"א (מחוזי י-ם) 2909/08 רוני שמואלי נ' רפטינג נהר הירדן בע"ם (השופט צבי זילברטל - 3.7.08), בר"ע (מחוזי חיפה) 1901/07 חיים שאבי נ' תמר פרץ (השופט יצחק עמית 6.9.07 ), בר"ע (מחוזי חיפה ) 1775/07 חיים ענבל נ' דאנס-בר ואח' (השופט יצחק עמית, 6.7.2007) בנסיבות העולות לכאורה בתיק זה בהתאם לכתבי הטענות, סבור אני שיש לבחון שלושה היבטים שהינם: סיכויי התביעה, תכלית חוות הדעת הרפואית והיכולת הכלכלית מצד התובעת, שיקולים שיפורטו להלן. סיכויי התביעה 6. כפי שפורט ברקע לתביעה, ביצעו שוטרים חיפוש בביתה של התובעת, חיפוש בו נמצאו 7 גרם סם מסוכן מסוג הרואין במרפסת הבית. הצדדים חלוקים על חוקיות החיפוש ובשאלת החשד הסביר שהצדיק עיכוב התובעת. לתביעה לא צורפו מסמכים מתיק החקירה והדבר מקשה על הערכת סיכוייה אולם על פני הדברים, הימצאות סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 7 גרם והעובדה ולפיה מעצרו של הבן הוארך תומכים בטענות ההגנה של המדינה. 7. שאלה מהותית שיש לשאול הינה מה אירע וכמה זמן חלף, מהרגע בו טענה התובעת כי אינה חשה בטוב ועד קריסתה בניידת המשטרה. הצדדים חלוקים בשאלה האם לראשונה התלוננה התובעת על שאינה חשה בטוב לאחר תחילת הנסיעה או קודם לכן. על פני הדברים, חלף זמן קצר מרגע העיכוב ומבקשת התובעת שלא להיות מעוכבת עד שעלתה לניידת המשטרה ומשם דקות ספורות עד האירוע וקבלת הטיפול הרפואי. נשאלת השאלה, בהינתן חשד סביר בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין בכמות כמו בנסיבות שתוארו, האם יכול חשוד לפטור עצמו מעיכוב ע"י הצהרה שאינו מרגיש טוב או כי הוא מצוי בלחץ? אין הדברים פשוטים. התובעת תצטרך להתגבר על שאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע לנזק שכן אם מיקוד טענת הרשלנות הינו בכך שהשוטרים התעקשו על עיכוב התובעת, יכולה לעלות גם סברה הפוכה ולפיה אילו ההתקף היה מתרחש דקות לאחר עזיבת השוטרים, הנזק היה גדול יותר שכן נוצר מצב בו דווקא השוטרים הם שהחישו את הטיפול הרפואי. סיכומם של דברים, לצורך בקשה זו ומבלי שיש בדבר בכדי לקבוע מסמרות בשאלות העולות בתיק ועל פי כתבי הטענות, לא ניתן לקבוע כי סיכויי התביעה גבוהים. הצורך במינוי מומחה והגשת חוו"ד 8. חוו"ד מומחה רפואי חיונית לקביעת הקשר הסיבתי שבין הרשלנות לנזק וכן לקביעת הנכות הצמיתה שנגרמה. למרבה הצער, נראה שיש בסיס לכאורי לכך שלתובעת נגרמה נכות צמיתה בתחום העיניים אולם יחד עם זאת בכל הנוגע לשאלת אחריותה של הנתבעת, הדבר אינו פשוט ועל התובעת יהיה לבסס את הקשר הסיבתי שבין מעשי הנתבעת הנטענים לנזק והדבר אינו פשוט בנסיבות העולות מכתבי הטענות. בענייננו, צפוי כי הנתבעת תבקש לבסס טענה הפוכה וזכותה של הנתבעת לעשות כן באמצעות מומחה רפואי מטעמה. בנסיבות ענייננו בהן שאלת הקשר הסיבתי אינה ברורה, מן הראוי כי הצדדים יגישו חוות דעת מטעמם, בהן יחדדו את נקודות המחלוקת וככול שיידרש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, יסייע מומחה זה בהבהרת המחלוקת. הוכחת העדר יכולת כלכלית 9. תנאי נוסף לקבלת הבקשה למימון מומחה על חשבון המדינה הינו הוכחת העדר יכולת כלכלית. התובעת לא צירפה לבקשתה כל נתון כלכלי: מצב חשבונות הבנק, מצב נכסים וכיו"ב. בהתאם לסע' 5 לכתב התביעה, צוין כי התובעת העסיקה עובדת במשק בית. לתובעת הייתה מכונית (סע' 30 לכתב התביעה). בבעלות התובעת דירה. לכאורה, לתובעת היו לכל הפחות עובר לאירוע, אפשרויות כלכליות שאינן מינימאליות. עסקינן בתובעת שיש לה תשעה ילדים. האם לא ראוי כי יעשה מאמץ משפחתי לגיוס הסכום הנדרש לחוות דעת המומחים, סכום בסדר גודל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ? סבור אני שיש לדרוש מהתובעת הוכחת העדר יכולת כלכלית כאחד משיקולי בית המשפט ובדרישה זו, התובעת לא עמדה, דבר המחזק את מסקנתי שיש לדחות הבקשה. סיכום 10. התובעת הגישה תביעת נזיקין בעקבות טענתה כי בשל מחדלי המשטרה, נגרמו לה נזקי גוף. לאחר שקילת סיכויי התביעה, לאור הצורך שבחידוד המחלוקת בין הצדדים ע"י מומחים מטעמם והותרת האפשרות למינוי המומחה מטעם בית המשפט ככלי עזר בעיקר לבחינת שאלת החבות ולאור אי הוכחת העדר יכולת כלכלית, סבור אני כי אין ענייננו בחריג היוצא דופן לכלל ולפיו על בעל דין הרוצה להוכיח טענות שברפואה לצרף חוות דעת רפואית כחלק מיצירת חזית המחלוקת שבין הצדדים. לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה. ככול שהתובעת מבקשת לטעון טענות שברפואה, ניתנת לה ההזדמנות לתקן את כתב תביעתה באופן שהתיקון מוגבל להוספת חוות דעת רפואיות וזאת בתוך 60 יום מהיום. לאחר הגשת חוות הדעת יינתנו הנחיות דיוניות להמשך שמיעת התיק. בהעדר הגשת חוות דעת במועד כאמור, לא תורשה התובעת לטעון טענות שברפואה. המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים ותעלה התיק אלי בתום המועדים. מן הדין היה לחייב התובעת בהוצאות בקשה זו. על מנת שלא להקשות עליה יתר על המידה ולפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות. רפואהמינוי מומחהמומחה מטעם בית המשפטמומחהחוות דעת