תקנה 101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נקבע כי בית המשפט רשאי לדחות תובענה על הסף. כדי לחסוך התדיינות עקרה, נתונה לבית המשפט סמכות לסלק תביעה על הסף כבר בקדם המשפט. "אם בנסיבותיו של מקרה מסוים יש מקום לדחות או למחוק את התובענה על הסף, מן הראוי לנהוג כך כבר בקדם המשפט ואין לנהל משפט סרק" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' עשירית, ע' 275). כלל ידוע הוא, כי הסעד של דחיית תובענה על הסף הוא סעד קשה וקיצוני, שבית המשפט יזהר מלעשות בו שימוש תכוף, אך מקום בו ברור כי טענות התובע הינן טענות סרק שאין סיכוי כי יקנו או "יצמיחו" לו זכות, ימנע בית המשפט דיון עקר ובלאו הכי יחסוך מזמן הצדדים ומזמנו הוא. כב' השופט רובינשטיין סקר בע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צור חברה לקבלנות כללית בע"מ את ההלכה הנוהגת בתחום זה: "הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" (פרשת חסין, 724; רע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סלמאן פרג' (לא פורסם) רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (לא פורסם) ]; ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם); לעניין סילוק על הסף כאמצעי שבלית ברירה ראו ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 672-671 - הנשיא שמגר). על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת" דחיה על הסף