האם "אח" נחשב דייר ממשיך ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם אחים נחשב דייר ממשיך: התביעה: 1. זוהי תביעה לסילוק-יד מדירת "עמידר", המיועדת לדיור-סוציאלי, ולתשלום דמי-שכירות ראויים עבור תקופת-השימוש שעשה הנתבע בדירה, לטענת התובעת, שלא כדין. 2. התובעת -עמידר היא בעלת הזכויות בדירה ברח' גאולה 86/12 בפרדס-חנה. ביום 25/11/03 השכירה עמידר את הדירה למנוח שמחה בראונשטיין ז"ל, שהנתבע הוא אחיו. השכירות הייתה לפי חוזה-שכירות סטנדרטי בנכס לא מוגן, עד למועד פטירתו של המנוח. 3. המנוח שמחה בראונשטיין נפטר ביום 14/12/08. על פי הנטען בתביעה, ביום 03/07/08 או בסמוך לכך, פלש הנתבע - אחיו של המנוח, לדירה של עמידר והוא מתגורר בה עד היום. 4. לפיכך, מבקשת עמידר להורות על פינויו של הנתבע מהדירה, ולחייבו לשלם דמי שימוש ראויים - אותם היא מעריכה בתביעתה בסך של 7,239 ₪ לתקופה שמיום הפלישה ועד ליום הגשת התובענה - 16/06/09. טענות הנתבע: 5. הנתבע הינו ניצול שואה, הוא נפגע בתאונת עבודה בשנת 1993, והוא מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח- לאומי ומתקיים מקצבת-נכות. 6. לטענת הנתבע, הוא מתגורר בדירה משנת 1994, לאחר שנאלץ לעזוב את ביתו עקב סכסוכים עם גרושתו, לה העביר את הזכויות בביתם המשותף. 7. במשך השנים האחרונות, סעד הנתבע את אחיו (השוכר), שהיה ערירי עד לפטירתו. הנתבע פנה למשרד הבינוי והשיכון (להלן: משב"ש) וביקש להמשיך ולהתגורר בדירה. הנתבע הגיש בקשה למשב"ש ל"לגליזציה" (בקשה להקניית זכויות חוזיות בדירה כדייר ממשיך) בצירוף מסמכים, וביום 05/04/09 הודיע משב"ש לנתבע כי בקשתו נדחתה. 8. הנתבע טוען כי החלטת משב"ש הייתה שגויה, בהיותה נסמכת על מידע שגוי לפיו לא התגורר ביחד עם אחיו בדירה בשנים האחרונות, על אף שלטענתו הוא התגורר בדירה משנת 1994 (טענה שמוכחשת על ידי עמידר). הנתבע טוען כי יש לראות אותו כ"דייר ממשיך" בדירה, ועל כן יש לדחות את התביעה ולאפשר לו להמשיך לגור בדירה. תשובת התובעת לטענות הנתבע: 9. כבר בקדם-המשפט ציין ב"כ עמידר כי גם אם הנתבע מתגורר בדירה משנות ה- 90, כטענתו (המוכחשת על ידי עמידר), הרי שהוא איננו עונה על הגדרת המונח "קרוב", ועל כן הוא לא זכאי להישאר בדירה. עוד נטען, כי אחיו של הנתבע לא היה הדייר המקורי בדירה, אלא בא מכוח הוריו (כלומר אחיו של הנתבע הוכר כ"דייר ממשיך" בדירה עם פטירת ההורים). עדותה של הרכזת מטעם עמידר: 10. בדוחות הביקור שנערכו בדירה (בתאריכים 25/06/03, 23/08/04, 20/06/05, 30/04/06, 30/05/07) צויין כי אחיו של הנתבע מתגורר בגפו בדירה ("מס' נפשות - 1", "האם גר בגפו? - כן"). אחיו של הנתבע חתם בשולי כל דו"ח ביקור במועדים הנ"ל ואישר בחתימת ידו כי: "הפרטים שלעיל הובאו לידיעתי והינם נכונים" (העתקי הדוחות צורפו כנספח ב' לתצהיר הרכזת). 11. הרכזת הצהירה בסעיף 8 לתצהירה כי בביקורה בדירה ביום 30/11/08 לא מצאה את השוכר, והופתעה לגלות את הנתבע, אותו ראתה לראשונה שם. במעמד זה עדכן הנתבע את הרכזת כי אחיו מאושפז לצמיתות במרכז "שהם", וטען כי הוא מתגורר בדירה שנים ארוכות עם אחיו (השוכר), הרכזת השיבה לו כי הוא מתגורר בדירה באופן לא חוקי וכי הוא לא מופיע בדוחות ביקורים קודמים שנערכו בדירה, וכי אחיו הצהיר כי אין איש נוסף המתגורר עמו בדירה. 12. הרכזת ניסתה לעזור לנתבע והסבירה לו כי עליו לפנות בדחיפות למשרדי עמידר בחדרה על מנת שיוכל להגיש בקשה דרכה למשב"ש, שתיבחן בקשתו לזכאות, וכאמור לעיל, בקשת הנתבע נדחתה על ידי משב"ש. 13. בחקירתה הנגדית של הרכזת בבית-המשפט, נמצאו חיזוקים וביסוס לאמור בתצהירה: א. הרכזת הצהירה כי הכירה את הנתבע מאז שהוא פלש לדירה ב- 2008. ב. הרכזת הצהירה כי הכירה את אחיו של הנתבע שהתגורר שם קודם לכן, אותו פגשה בעבר בביקורים שערכה בדירה, והוא (אחיו של הנתבע) נזכר בדוחות הביקור הקודמים שצורפו לתצהירה. ג. הרכזת הצהירה כי הבדילה לגמרי בין האחים. ד. הרכזת הצהירה בסעיף 7 לתצהירה כי בביקוריה בדירה מעולם לא ראתה את הנתבע, וכששאלה את אחיו של הנתבע האם מישהו נוסף גר איתו בדירה, השיב בשלילה. בחקירתה הוסיפה הרכזת כי אחיו של הנתבע לא אמר לה שהנתבע גר איתו. תצהיר הנתבע: 14. בסעיף 16 לתצהירו טוען הנתבע כי ראיה למגוריו בדירה ניתן למצוא במכתבים רשמיים שנשלחו אליו בשנים 1996-1997 מגורמים שונים, בהם מענו היה בכתובת הדירה, דבר שמוכיח - לטענת הנתבע (המוכחשת) כי החל משנת 1994 התגורר בדירה. כראיה לאמור לעיל צירף הנתבע שלושה מכתבים: א. מכתב שקיבל הנתבע מעו"ד שמואלי אליהו בעניין בקשתו להשתחרר מייצוג בתיק כלשהו. ב. מכתב שקיבל הנתבע מהמוסד לביטוח לאומי בדבר אישור על תשלומים בגין נכות מעבודה. ג. מכתב שקיבל הנתבע ממשרד העבודה והרווחה בדבר חוק האזרחים הותיקים. דיון והכרעה: 15. לא הוכח שהנתבע גר בדירה בתקופה הנטענת על ידו, ואני מעדיף את עדות הרכזת על פני עדות הנתבע. אפילו היה הנתבע מציג תמצית פרטיו ממרשם האוכלוסין (דבר שהנתבע בחר שלא לעשות), לא היה בכך כדי לסייע לו להוכחת טענתו בדבר מגוריו בדירה משנת 1994 (טענה המוכחשת). יפים לעניין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופטת מיכל רובינשטיין ב-עת"מ (ת"א) 1176/03, אליהו ארביב נ' עמידר, : "כמובן, שאין לראות ברישום הכתובת במשרד הפנים חזות הכל. על פי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה - 1965, כתובת רשומה במרשם אוכלוסין הוא אומנם פריט מהפריטים הרשומים של תושב בישראל, אולם רישום זה הוא רק ראיה לכאורה לתוכנו של אותו פריט, וניתן לבצע כל שינוי בו על פי הצהרה בלבד". 16. כפי שהנתבע יכול להצהיר על שינוי כתובתו במשרד הפנים, כך גם יכול היה להצהיר ו/או למסור כתובות שונות, לצורך קבלת מכתבים מגורמים שונים. 17. לעניין דוחות הביקור - בתי המשפט פסקו לא אחת כי הסתמכות על דוחות הביקור הינה סבירה. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו על ידי כב' השופטת קובו ב-עת"מ 1687/07 (ת"א) יואב מזרחי נ' עמידר ואח', : "אחת הדרכים לבחינה אם התגורר ילדו של זכאי בדירה, היא בחינת פרוטוקולים שנערכו בעקבות ביקורי המעגל. פרוטוקולים אלה שנערכו בזמן אמת, מצביעים על כך כי העותר התגורר בדירה יחד עם אמו רק כשנה לפני פטירתה... החלטות כל הועדות בעניין כאן הן החלטות סבירות המתבססות על ראיות מנהליות שניתן היה וראוי היה לקבלן (לכלל ה"ראיה המנהלית" - אותה ראיה שאדם סביר היה רואה אותה כבעל ערך הוכחתי והיה סומך עליה, וראה בג"צ 2394/95 מוצ'ניק נ. משרד הפנים, פד"י מ"ט (3) 274, 277 (1995)". כך קבע גם כב' השופט ד"ר עודד מודריך ב-עת"מ (ת"א) 1328/07, . משב"ש דחה את בקשת הנתבע להכיר בו כ"דייר ממשיך": 18. כפי שפורט בסעיף 13 לתצהיר הרכזת, היו מספר נימוקים לדחיית משב"ש את בקשת הנתבע: א. הנתבע אינו עונה להגדרת המונח "קרוב" במסגרת הקניית זכויות חוזיות. ב. זכויות השוכר (אחיו המנוח של הנתבע) הועברו אליו לאחר שהוריהם הלכו לעולמם במסגרת "לגליזציה", קרי השוכר המנוח קיבל זכויות בדירה בתור "דור ממשיך". ג. משב"ש ציין כי: לא ניתן לאשר לדור שני - דייר ממשיך. ד. בנוסף, בהתאם לדוחות הביקור בדירה משנים 2005, 2006, 2007, הנתבע כלל לא התגורר בדירה, והשוכר הצהיר כי הוא גר בה בגפו. כלומר, גם לו היה בידי הנתבע להוכיח את טענותיו העובדתיות, לא היה זכאי להיחשב כדייר ממשיך! הנתבע לא נחשב כ"דייר ממשיך" לפי הוראות חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי: 19. חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח - 1998, מגדיר בסעיף 1 "דייר ממשיך", כדלקמן: "בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי". "זכאי" מוגדר באותו סעיף כדלקמן: "מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים". 20. אח לא נחשב "דייר ממשיך" לפי הגדרת החוק - אחיו המנוח של הנתבע היה בגדר "זכאי". יחד עם זאת, לשון החוק ברורה ומפורשת וממנה עולה באופן חד-משמעי ומפורש כי הנתבע איננו בגדר "דייר ממשיך", באשר קירבה משפחתית של אחים איננה כלולה בחוק (אלא רק בן זוג, ידוע בציבור, ילד, נכד, הורה). 21. "דור שני" אינו יכול להיות "דייר ממשיך" - בסעיף 11.2 לתצהירה של הרכזת צויין כי: "הזכויות של השוכר (אחיו המנוח של הנתבע) הועברו אליו לאחר שהוריו הלכו לעולמם במסגרת "לגליזציה" - ללמדנו כי הלכה למעשה, השוכר המנוח הוגדר כ"דור ממשיך", וכך הוסיפה הועדה לעניין הנתבע: "לא ניתן לאשר לדור שני - דייר ממשיך". 22. בחקירתה הנגדית של הרכזת, חזרה על האמור בתצהירה והדגישה: "ש: למה לא אישרו לו? ת: דייר ממשיך פעם שנייה - לפי החלטת משרד השיכון הוא לא זכאי, כי אח שלו קיבל דייר ממשיך, זה הנוהל של משרד השיכון, זה לא קשור לזה שהוא בעל דירה. ש: לפי הנחיות משרד השיכון, יש תנאים ל"דייר ממשיך", נכון? ת: אני יודעת את התנאים, אבל הבסיס של לגליזציה לדור שני לא מתקיים פה, והוא דור שני ללגליזציה כאן. יש הנחיות ברורות וכתובות". 23. הנתבע מסתמך בסיכומיו על עת"מ (חיפה) 18516/06/09 יוסי כץ נ' עמידר, שם לטענתו אושר ל"דור שני" להיות "דייר-ממשיך". אין הנדון דומה לראיה: א. פס"ד יוסי כץ ניתן במסגרת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, כנגד החלטת משב"ש. בית משפט זה איננו מוסמך לדון ולהכריע בטענות המכוונות כנגד החלטות משב"ש בעניין קביעת/שלילת זכאות כ"דייר ממשיך" בפרט ו/או בענייני דיור ציבורי בכלל - ראה סעיף 5 לפס"ד יוסי כץ, בו העתירה נגד העתירה נדחתה בהסכמה, מפאת חוסר סמכות עניינית או העדר יריבות. ב. בעובדות פס"ד יוסי כץ, אמו של העותר הוכרה כ"דיירת ממשיכה" לאחר שהוריה נפטרו, כאשר העותר לא צורף לחוזה (אז, ביחד עם אמו) בהיותו קטין באותו מועד. בעובדות המקרה בתיק דנן, אחיו של הנתבע היה "דייר ממשיך" לאחר שהוריו נפטרו. אחיו של הנתבע, היה בגיר, ולמרות זאת לא נרשם בחוזה כ"דייר ממשיך". ג. בפס"ד יוסי כץ נקבע כי העותר הוכר כ"דייר ממשיך" בהיותו נכדו של הדייר החוזי, ולאחר שהוכח כי גר בדירה הנ"ל ברציפות כל השנים (מאז גיל 8). בעובדות המקרה בתיק דנן, הנתבע היה נשוי וגר בדירה אחרת עד שהתגרש, ורק לאחר מכן - כאשר יש מחלוקת לגבי המועד - חזר להתגורר בדירה ביחד עם אחיו המנוח. 24. מצוקתו של הנתבע ברורה ואין צורך להכביר על כך מילים. גם לבית-המשפט קשה מנשוא לחתום על פסק-דין שתוצאתו היא הוצאת אדם זקן וחולה מהבית בו הוא מתגורר, אפילו אם הוא מתגורר בו שלא כדין. עם זאת, על בית-המשפט לפסוק לפי הדין ולא לפי שיקולי הצדק הסובייקטיביים שלו. הדין איננו לצד הנתבע, כפי שהסברתי לעיל, ובאשר לצדק - הרי מול הנתבע ומצוקותיו יש תור ארוך של ממתינים להיכנס לדיור הציבורי, כולם אנשים קשיי-יום שהגורל לא האיר להם פנים, ומדוע יועדף הנתבע על פניהם? 25. הנתבע מתגורר בנכס ללא זכות. דמי השימוש הנתבעים - ראויים ומגיעים לתובעת כדין. סיכומו של דבר: 26. אני מורה כי בתוך 60 יום מקבלת פסק-דין זה לידיו של הנתבע, על הנתבע לפנות את הדירה המתוארת בסעיף 2 לפסק-הדין, ולשלם לתובעת את הסך של 7,239 ₪, בצירוף ריבית חוקית מיום הגשת התביעה - 16/06/09 ועד התשלום בפועל. הנתבע ישלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ שיישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום. דייר ממשיךשאלות משפטיותמקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)