חובת היידוע לחשוד

חובת היידוע בעת שינוי החלטה עקב ערר: סעיף 65 ב' לחוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ) הינו סעיף חדש שנוסף לחוק בתיקון תשס"ח. הוראת סעיף 65 ב' (א) (1) קובעת כדלקמן: "בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור, או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין כי קיימת מניעה לכך". הוספת סעיף זה לחסד"פ נועדה להשלים את חובת היידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע, בהתאם להוראת סעיף 60 א' לחסד"פ. סעיף 65 ב' הנ"ל, טרם זכה להתייחסות נרחבת בפסיקה, כפי שזכה סעיף 60 א', ובנסיבות אלה בקשה זו הינה תקדימית מבחינות רבות. בדברי ההסבר להצעת החוק להוספת סעיף 65 ב' לחסד"פ, הוצע לקבוע את החובה להודיע לחשוד על הגשת ערר בעניינו בטרם מתקבלת החלטה על הגשת כתב אישום בעקבות הגשת ערר בעבירה מסוג פשע או עוון, תוך הדגשה כי חובה זו לא תגרע מהחובה הקבועה בסעיף 60 א' לחוק (ה"ח הכנסת 176, ג' בחשוון תשס"ח 15/10/07 ע' 14). נראה כי כוונת המחוקק היתה, כי גם אם מדובר בעבירה מסוג עוון, כאשר כבר נמסר לחשוד כי התיק נסגר, התפתחה אצלו ציפיה, ולפתע מחליטה הרשות לפתחו מחדש - ראוי ליידע אותו קודם לכן. כבוד השופט בארי מבית משפט השלום תל אביב דן בסוגיה זו בשתי הזדמנויות. בעניין מאיר אנקר (ת"פ (שלום ת"א) 6984/08 מ"י נ' מאיר אנקר (2009)), קבע כבוד השופט בארי כי המטרה של סעיף זה הינה להבטיח את תקינות ההליך הפלילי ואת ההגינות כלפי החשוד, גם בעת הגשת ערר, ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנסיבות אלה סבר כי איזון האינטרסים הראוי מחייב מתן משקל משמעותי לזכותו של הנאשם להליך הוגן, בו יישמעו טענותיו בפני רשות התביעה לפני קבלת ערר בעניינו. לפיכך הורה על ביטול האישום ועריכת שימוע. בעניין יצחק ברוך (בע"ח (שלום ת"א) 33487-05-11 יצחק ברוך נ' מ"י (2011)), דן כב' השופט בארי בבקשה לחשיפת מכתב המתלונן. גם בעניין ברוך נדחתה טענת התביעה כי לא מדובר היה בערר אלא בהחלטה פנימית של המשטרה לשקול מחדש את ההעמדה לדין. בית המשפט קבע כי זכותה של ההגנה לקבל לידיה את מכתב הערר ואת הנימוקים שהביאו לקבלתו. בעניין זכותה של הרשות החוקרת לפתוח תיק שנסגר גם ללא ערר, דן בית המשפט העליון בעניין דותן (בג"צ 844/86 איתי דותן נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פד"י מ"א (3) 219 (1987)). בפרשת דותן קבע בית המשפט העליון, כי לרשויות התביעה הכללית סמכות טבועה לחזור בהן מיוזמתם בהחלטה שלא להגיש כתב אישום, משיקולים שונים, למשל אם מתגלות ראיות חדשות, וזאת גם ללא קשר להגשת ערר. עוד קבע בית המשפט העליון כי אין כל חובה שבדין לשמוע את החשוד לפני ביטול ההחלטה בדבר סגירת התיק. יחד עם זאת, ראוי לציין כי פסק הדין ניתן כמובן לפני שנחקק סעיף 65 ב' לחסד"פ. כבוד השופט בארי בעניין ברוך הנ"ל, קבע כי הוראות סעיפים 63 עד 65 ב' לחסד"פ, מכוונות לכך שהגורם שקיבל את ההחלטה לסגור את התיק, לא יהיה זה שיכריע בערר. קביעה זו סותרת את הלכת בג"צ דותן, לפיה תמיד רשאי גורם החקירה לשוב ולעיין בהחלטותיו ולשנותם אם הגיעו לידיעתו נסיבות המצדיקות לעשות כן. חובת היידועחשוד