סעיף 7א לפקודת הנזיקין מקנה חסינות לעובד ציבור מפני תביעות לגבי מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו כעובד ציבור. חסינות זו מוחרגת למקרים בהם נעשה המעשה תוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו. וזו לשון הסעיף: 7א.(א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים 13 ו-14 ולפי כל דין. (ג) החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד ציבור בעת ביצוע המעשה נושא התובענה. הוראת סעיף 7א(א) היא קטגורית "לא תוגש..." והסיפא היא המחריגה את הכלל ורק בהתקיים האמור בסיפא לא תחול ההוראה הקטגטרית שברישא. סעיף 7ג לפקודת הנזיקין כולל הוראות של סדרי הדין בעת שמוגשת תביעה נגד עובד מדינה בגין מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו וכשהמדינה טענה לקיומה של חסינות לפי סעיף 7א לפקודה. בהתאם יש לקרוא את סעיף 7ג (ב): "ביקשה המדינה, בהודעתה לפי סעיף קטן (א), כי תידחה התובענה נגד עובד המדינה - תידחה התובענה נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח אחריותה למעשהו של עובד המדינה לפי סעיפים 13 או 14, ואת מעשה עובד המדינה כאילו נעשה תוך כדי מילוי תפקידו". נקבע כי תובע רשאי לבקש בתוך התקופה הקבועה בתקנות, לקבוע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין. תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006 שחוקקו מכח פקודת הנזיקין הוסדרו סדרי הדין ומועדי הגשת הבקשות בכל הנוגע לחסינות עובדי ציבור, וכך נקבע בתקנות אופן הגשת ההודעה על הכרה בחסינות על פי סעיף 7ג לפקודת הנזיקין, ולבד מהמועד להגשת הבקשה נקבע גם הנוסח הדרוש ואופן בירור הבקשה על ידי בית המשפט. חסינותעובדי ציבור