מהו טעם מיוחד להארכת מועד ?

סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט קובע כי " ... החלטה אחרת של בית משפט שלום בעניין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית המשפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי ... ". תקנה 399 לתקנות מוסיפה, כי בקשה לרשות ערעור תוגש 30 יום מיום מתן ההחלטה. תקנה 528 לתקנות מתירה לבית המשפט להאריך את ה מועד , מטעמים מיוחדים שיירשמו. אם כן, נקודת המוצא הינה כי הנטל על המבקש להוכיח קיומו של טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההליך . כידוע, המבחן של טעם מיוחד נועד לאזן כראוי בין האינטרסים של מבקש הארכה, למיצוי זכותו להשיג על פסק דין או החלטה שניתנה בעניינו, וכן להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין; לבין אינטרס המשיב, כמו גם של הציבור בכללותו, לסופיות ההליך, להשמת גבול להתמשכות ההליכים וכן לחיזוק הוודאות והיציבות המשפטית. קיומו של טעם מיוחד נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בהקשר זה יש לשקול, בין היתר, את משך האיחור (ככל שמשך האיחור משמעותי יותר, כך נדרש טעם כבד יותר להצדקת האיחור). עוד יש לשקול את מהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור. ודוק, גם איחור של יום אחד, בלבד, לא יוכר, ברגיל, כטעם מיוחד ( ב ש"א 3086/95 אנגל חברה לקבלנות כללית נ' בויום מהנדסים בע"מ , 16.08.95) , אלא אם זה נבע מנסיבות שאינן מצויות בשליטתו או בתחום ציפייתו הסבירה של מבקש הארכה. לפיכך נקבע, כי גם טעות או אי ידיעת הדין, אין בהן כדי להקים טעם מיוחד להארכת המועד (בש"א 8794/09 בלום נ' א.פ (באר-שבע) סחר תעשייה ושיווק בע"מ , 15.11.09; בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשל"צ נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209) . אולם, ... מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות (שבדין - מ.ב.) זו כטעם מיוחד להארכת המועד "(רע"א 9073/0 1 יהודית פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, 29.1.2002). לשון אחר, יש לשקול את מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על פסק הדין, וכן את סיכוייו הלכאוריים של ההליך (בע"מ 2205/09 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , 22.4.2009, לשיקולי ם הנוגעים לעניין, ראה; א.גורן - סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית, עמ' 770-773) . הארכת מועדשאלות משפטיות