מה זה מעשה בית דין ? הכלל הדיוני של "מעשה בית דין" נועד לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות והטרדה של בעל דין בהליכים כפולים ומיותרים. תורת "מעשה בית דין" חלה רק כאשר ה"עילה" או ה"פלוגתא" נדונו והוכרעו. כך באשר ל"השתק עילה", "מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים... אם זו מבוססת על עילה זהה...". (ע"א 246,247/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 583. כך באשר ל"השתק פלוגתא", "אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביו מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות...". הכלל בדבר השתק עילה קובע, כי אם נדונה והוכרעה תביעה מסוימת, בית המשפט אינו יכול להידרש לתביעה אחרת הנסבה על אותה עילה, והמתנהלת בין אותם צדדים או בין חליפיהם. בהקשר זה, פּוּרָש המונח "עילת תביעה" באופן רחב, כך שיתקיים השתק עילה לגבי עילת תביעה הדומה ביסודה לזו הניצבת ביסוד תביעה קודמת, גם אם כלולים במסגרתה פרטים חדשים (ע"א 8/83 דן גורדון נ' כפר מונאש-מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797; ע"א 7853/02 מיכל דוידי נ' חברת מצפה אבו טור בע"מ, פ"ד נח(5) 681; ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ, פ"ד נח(6) 447). כלל השתק פלוגתא קובע, כי אם במסגרת הליך אחד נדונה והוכרעה שאלה עובדתית מסוימת, שהינה קריטית לתוצאה הסופית של ההליך, הרי שבעלי הדין וחליפיהם יהיו מושתקים מלהתדיין לגביה בהליך השני, וזאת גם אם לא קיימת זהות בין עילות התביעה בשני ההליכים. מעשה בית דין