קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת מסמכים רפואיים שנשלחו למומחה בתחום הפסיכיאטריה: מבוא 1. לפני בקשה הנתבעת לפסילת מסמכים שהומצאו למומחה ביהמ"ש בתחום הפסיכיאטרי, פרופ' פינג שמואל, וכן ליתן הוראות ביחס למסמכים רפואיים שנערכו על ידי רופאים מבית החולים אברבנאל שאינם רופאים פסיכיאטריים. בנוסף התבקש ביהמ"ש לקבוע הבקשה לדיון וכן להורות על אי בדיקת התובע עד למתן החלטה בבקשה. כבר עתה אציין כי הורתי למומחה עד להחלטה בבקשה להתעלם מהם. 2. פרופ' פינג מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש לבחינת נכותו של התובע כתוצאה מתאונת הדרכים בה היה מעורב מתאריך 10.10.2005. הבקשה: טענות המבקשת: 3. במסגרת הבקשה, המבקשת עותרת לפסילת מסמכים המופנים "לכל המעונין", ל"מוסד לביטוח לאומי", ל"ב"כ התובע עו"ד אגמי" ול"ד"ר זיו" שערך עבור התובע חוו"ד שברפואה לתמיכה בתביעתו במל"ל שלא נערכו לצורך הטיפול הרפואי בתובע. בנוסף, צורפו למומחה מסמכים החושפים קיומה של קביעת דרגת נכות במסגרת הועדות הרפואיות של המל"ל ומכתב מהמל"ל המופנה לתובע ובו מפורטת דרישת הוועדה הרפואית להמצאת בדיקה רפואית, אשפוז לצורך הסתכלות או חוו"ד מרופא פסיכיאטר על בסיס הכרות של שנתיים מבית חולים אברבנאל וכן רישום רפואי משנת 2007 במסגרתו צוין שיעור הנכות שהתובע קיבל במל"ל. 4. ב"כ המבקשת מפנה לתקנה 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים") ומוסיף, כי מטרת הסייגים בתקנות הינה לאפשר למומחה הרפואי להתרשם בעצמו ממצבו הנוכחי של התובע תוך שהוא רשאי לעיין במסמכים הכוללים מידע אודות הטיפול הרפואי שניתן לנפגע מיום התאונה. ב"כ המבקשת הפנה גם לפסיקה לעניין פסילת מסמכים "מסכמים" וכן פסילת מסמכים הקובעים אי כושר תעסוקתי. 5. בנוסף, ב"כ המבקשת עותר להביא לידיעת המומחה כי ד"ר קליובקין, ד"ר פנט, ד"ר ירוסלבסקי וד"ר סטביסקי, החתומים על חלק נכבד מהתיעוד הרפואי מבית חולים אברבנאל הינם רופאים כלליים שאינם מומחים בפסיכיאטריה. התגובה לבקשה: 6. התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המסמכים נערכו על ידי גוף בלתי תלוי בתובע לחלוטין , היינו רופאי בית החולים אברבנאל במסגרתו מטופל התובע במשך שנים והינם מתארים טיפול רפואי ואבחנות. ב"כ התובעים ציין, כי במסמכים רפואיים אודות חבלה גופנית ניתן להפריד בין תיאור החבלה לבין הנכות שהיא גרמה ושיעורה, אולם במסמכים פסיכיאטריים לא ניתן לבצע הבחנה בין תיאור החבלה לבין הנזק הנפשי. מה גם שהמסמכים שנשלחו למומחה אינם כוללים הערכה של הנכות ושיעורה ולפיכך אינם בגדר חוות דעת. ב"כ הנתבעים מפנה לפסיקה אשר עושה הבחנה בין מומחה שמבצע בדיקה קלינית וקובע ממצאים לבין מומחה בתחום הפסיכיאטריה שצריך נתונים אודות התנהגותו , כישוריו והישגיו עובר לתאונה ואחריה על מנת להעריך את הנזק הנפשי (ראה רע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ"ט (3)303, 308 (1995)). ב"כ התובעים הוסיף, כי המבקשת מבקשת לפסול 90% מהמסמכים הפסיכיאטריים שנשלחו למומחה, כאשר בסופו של יום יישאר בפניו חומר בתחום האורטופדיה בלבד. תשובה לתגובה: 7. המבקשת טוענת בתשובתה, כי הטענות לפיהן בית החולים אברבנאל הוא מוסד בלתי תלוי לחלוטין אינן רלוונטיות ואינן משיבות על טענות הפסלות למסמכים. היות המוסד בלתי תלוי הינו רק פרמטר אחד בשאלה האם המסמך מותר להצגה בפני מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש על פי חוק הפלת"ד. יש לבדוק על ידי מי הוזמן המסמך, האם המסמך ניתן לצורך טיפול בתובע, האם יש באבחנות כדי לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע אל חוות דעתו. עוד חזר וציין, כי מרבית המסמכים כלל לא נערכו על ידי בית החולים אברבנאל וגם אלו שניתנו על ידו לא ניתנו במסגרת הטיפול הרפואי השוטף. לגבי שאר המסמכים אלה המופנים "לכל המעוניין", למל"ל לד"ר זיו, המומחה מטעם התובע מהווים חיווי דעה וחושפים קיומה של נכות במסגרת הועדה הרפואית במל"ל. דיון 8. תקנה 8(א) לתקנות המומחים קובעת כדלקמן: 8. (א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית. (ההדגשה שלי א'ב') במילים אחרות, יש להעביר למומחה את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לנפגע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול מבלי שהצדדים יוכלו להציג לו חוות דעת מומחה משלהם. מאחר וקו הגבול בין המותר והאסור בהמצאה למומחה לעיתים אינו ברור, יש לבחון המסמך וליתן את הדעת לשאלות כדלקמן: "...באותם מקרים בהם נותר ספק בשאלה האם המדובר במסמך המותר בהמצאה למומחה ואם לאו, ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לשאלה אם המדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, לא ביוזמתם של בעלי הדין, ואשר משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי. במקרים כאלה עשוי המידע האובייקטיבי הכלול במסמכים לגבור על חיווי הדעה המצוי בהם, באופן שיהיה במסמכים כדי לסייע למומחה בהחלטתו ולא יהא בהם כדי לפגוע בשיקול דעתו העצמאי. אין די בכך שבמסמך רפואי מצויים גם אלמנטים של חוות דעת כדי להביא לכלל מסקנה שהמסמך כולו הוא בגדר חוות דעת שהצגתה בפני המומחה אסורה. על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, אם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשניה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו..." (אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה מעודכנת, 565; המפנה גם לת"א (ת"א) 1238/90 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' גלית כהן כביר, ; וכן בר"ע 2339/06 אררט נ' דלל, . כך באופן כללי. יחד עם זאת הפסיקה התירה לא אחת הגמשת המבחנים ביחס למסמכים המועברים למומחים שהינם פסיכיאטרים. פסיכיאטרים מקבלים לא אחת מידע ממקורות שאינם בהכרח רפואיים, כך למשל יכול ורשאי פסיכיאטר לקבל הטרו-אנמנזה מבני המשפחה או קרובים אחרים ביחס לנבדק, כמו כן מתירים בחיי היום יום לא אחת להעביר לפסיכיאטר אינפורמציה ממקורות שאינם רפואיים כמו בי"ס (תעודות, הערות יועצת, מחנכת וכו'). התייחס לכך כב' המשנה לנשיאה הש' ריבלין ברע"א 5662/08 הפניקס ואח' נ' חנסב (10.11.08) כשציין: אכן קיימת הגמשה ביישום הוראות סעיף 8(א) לתקנות כאשר מדובר במינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי (ראו: רע"א 5638/95 מגדל נ' שמור, פ"ד מט(4) 865,875 (1996))." ברע"א 5638/95 מגדל נ' שמור, פ"ד מט(4) 865 (1996), האמור אפשרה כב' הש' שטרסברג כהן להרחיב את סוגי המסמכים המועברים לפסיכיאטר וכללה בהם גם כרטסת טיפולים אצל פסיכולוג. פסיקה מאוחרת יותר אפשרה להעביר למומחה גם פרוטוקול דיון בו נחקר מומחה אחר של ביהמ"ש בדומה לאפשרות להעביר למומחה אחד של ביהמ"ש חוו"ד של מומחה אחר של ביהמ"ש, אך בה בעת לא אפשרה העברת פרוטוקול הדיון בו נחקר בעל הדין. (ר' רע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אמויאל (9.7.08)). כשלעצמי איפשרתי אף להעביר פרוטוקול הדיון בו נחקר הניזוק לפסיכיאטר, להבדיל מתצהיריו (ר' ת"א (תל-אביב) 15762/05 סמגין נ' כלל (23.11.09)) . 9. בהנתן אפשרות רחבה זו להעברת תיעוד רפואי למומחה הפסיכיאטר ובהתאם לתקנות המומחים וכללי פרשנותם נבחן המסמכים המבוקשים בבקשה לפי סדר ההתנגדות להם: נספח 88 מיום 23.9.07 שכותרתו "השלמת תיעוד לועדה רפואית מיום 10.6.07"- הינו במסמך שלא נערך לצורך טיפול רפואי אלא נועד להליכים שניהל התובע מול המל"ל. לפיכך אני מורה על פסילתו של המסמך הנ"ל. נספח 133 שצורף פעמים נוספות כנספח 164 ו-179 מיום 25.11.08 מופנה לב"כ התובע, עו"ד אגמי וחתום ע"י ד"ר הנרי שור וד"ר איזבלה ירוסלבסקי, מציין את מצבו הרפואי של התובע למועד כתיבתו. לא מדובר במסמך שנועד לצורך טיפול בתובע אך נערך ע"י רופאי ביה"ח אברבנאל, כאשר יש להניח כי הינו נסמך על תיקו הרפואי והכרותם עם התובע. משמומחה ביהמ"ש יוכל למצוא את כול חומר הרקע במסמכי ביה"ח עצמו ללא צורך שיהא מי שיערוך ויסדר אותם עבורו, כי אז מצאתי להורות על פסילת המסמך. נספח 73 שצורף פעמים נוספות כנספח 153 ו-181 מיום 19.4.07 מופנה לד"ר זיו, המומחה הרפואי מטעם התובע - מדובר במסמך שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא נערכו לבקשת התובע לצורך ההליכים שניהל מול המל"ל. לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 143 מיום 19.3.06 מופנה למל"ל וחתום על ידי ד"ר ה. שור וד"ר ס. סטביסקי. שוב עסקינן במסמך המהווה חיתוך מצב נכון לתאריך 13.3.06. במסגרת המסמך מתואר מצבו של התובע בקבלתו ובהמשך הטיפולים להם זכה כמו גם מצבו נכון ליום כתיבת המכתב. המסמך הוכן עבור המל"ל. גם כאן, מאחר ולא נערך לצורך הטיפול בתובע, וכאשר יש להניח כי המומחה יוכל למצוא את כול חומר הרקע במסמכי ביה"ח עצמו ללא צורך במי שיערוך ויסדר אותם עבורו במסמך מסכם כאמור, כי אז מצאתי להורות על פסילת המסמך. נספח 82 שצורף פעם נוספת כנספח 152 מיום 27.6.07 מופנה לביטוח לאומי וחתום על ידי ד"ר פנט. בהזכר לא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא נועד להליכים שניהל מול המל"ל. לפיכך אני מורה על פסילתו של המסמך הנ"ל. נספח 86 שצורף פעמים נוספות כנספח 171 ו-197 מיום 6.9.07 מופנה למל"ל בחתימת ד"ר קליובקין. מדובר במזכר (בדומה לעולה מסעיף 5) שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי לצורך הליכים שניהל מול המל"ל, לפיכך אני מורה על פסילתו של מסמך זה. נספח 129 שצורף 3 פעמים נוספות כנספח 158, 167 ו-177 המופנה למל"ל בחתימת ד"ר קליובקין הינו מזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי לטובת הליכים שניהל מול המל"ל. לפיכך אני מורה על פסילתו של המסמך. נספח 156 מיום 6.9.07 מופנה למל"ל בחתימת ד"ר קליובקין. מדובר במזכר שלא הוצא לצורך טיפול רפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי במסגרת הליכים שניהל מול המל"ל. לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 159 שצורף פעמים נוספות כנספח 172, 173,174 198ו-199 מופנה אף הוא למל"ל בחתימת ד"ר קליובקין ומהווה במזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי לצורך הליכים שניהל מול המל"ל. לפיכך אני מורה על פסילתו של המסמך הנ"ל. נספח 26 שצורף פעמים נוספות כנספח 144 ו-183 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר סטביסקי- מדובר במסמך שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי והתפקודי. לפיכך אני מורה על פסילתו של המסמך הנ"ל. נספח 32 מיום 22.1.2006 מופנה להנהלת מפעל פיתגורס- מחלקה לרפואה תעסוקתית חתום על ידי ד"ר חיימסקי אלה- מדובר במסמך שנערך על ידי רופא תעסוקתי ומתייחס למצבו הרפואי והתפקודי של התובע. מאחר והמסמך הוצא בעקבות בדיקת התובע ומתייחס ליכולת תפקודו בעבודה וכשברור כי חלק בלתי נפרד מהנכות הפסיכיאטרית מתייחס ליכולתו התפקודית של הניזוק, כי אז לא מצאתי להורות על פסילת מסמך זה. נספח 33 מיום 30.5.06 חתום על ידי ד"ר מרינה רובינשטיין- מדובר במסמך חסר, לא ברור אם הוצא לשם טיפול רפואי בתובע או לאו. לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 40 מיום 22.6.06 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר סטביסקי- מדובר במזכר חסר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע ומסכם את מצבו הרפואי והתפקודי. מזכר זה עלול לטעמי בדומה ליתר המסמכים ה"מסכמים"לפגוע בשיקול דעתו של המומחה. לפיכך אני מורה על פסילתו של המסמך הנ"ל. נספח 45 מיום 10.7.06 שכותרתו הצעת מחיר על ידי ד"ר חורחה נחמיה (רופא שינים)- מדובר במסמך שהוצא לצורך קביעת עלות הטיפול הרפואי והטיפול בתובע, אין במסמך כדי לפגוע בשיקול דעתו של המומחה. לפיכך הנני מתיר הצגתו. נספחים 52-54 מיום 28.8.06 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר פנט- מדובר במזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי והתפקודי. לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 189 מיום 28.8.06 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר פנט, נספח 190 מיום 5.11.06 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר פנט ונספח 191 חתום על ידי ד"ר פנט- נספח 191 הינו מזכר חסר ואילו שאר הנספחים הינם מזכרים שלא הוצאו לצורך טיפול בתובע והמסכמים את מצבו הרפואי והתפקודי של התובע. מזכרים אלו עלולים לפגוע בשיקול דעתו של המומחה, לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 59 שצורף פעם נוספת כנספח 146 מיום 5.11.06 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר פנט- מדובר במזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי והתפקודי, לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 60 שצורף פעם נוספת כנספח 193 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר פנט- מדובר במזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי והתפקודי,לפיכך אני מורה על פסילתו של המסמך הנ"ל. נספחים 68-69 שצורפו פעמים נוספות כנספח 154, 194-195 מיום 4.4.07 מופנה למל"ל על ידי ד"ר פנט- מדובר במזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי של התובע במסגרת הליכים שניהל מול המל"ל. לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 92 מיום 29.11.07 חתום על ידי ד"ר מרינה רובינשטיין- מדובר במסמך חסר, לא ברור אם הוצא לשם טיפול רפואי בתובע או לאו. לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 120 שצורף 3 פעמים נוספות כנספח 158, 168 ו-176 מופנה אל המחלקה האורטופדית בביה"ח "וולפסון" על ידי ד"ר וטלי קליובקין. עסקינן בסיכום מצבו הרפואי של התובע לצורך הערכת מוכנותו לביצוע ניתוח אורטופדי. מאחר ומדובר במזכר שהוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע ככזה אין בו משום פגיעה בדרישת התקנות והדין, לפיכך הנני מתיר הצגתו. נספח 131 מיום 25.2.08 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר משה מנדינך (רופא שיניים)- מדובר במסמך שהוצא לצורך טיפול רפואי בתובע, אין במסמך כדי להשפיע על אי תלותו של המומחה אפילו נערך ע"י רופא שיניים פרטי באשר ידוע כי מירב רופאי השיניים הינם "פרטיים". לפיכך הנני מתיר הצגתו. נספח 132 שצורף פעם נוספת כנספח 200 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר פנט- מדובר במזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי והתפקודי, לפיכך אני מורה על פסילתו. נספח 147 שצורף פעם נוספת כנספחים 191-192 מיום 4.10.06 מופנה לד"ר צין על ידי ד"ר פנט ונועד להנחות כיצד יש לנהוג עם התובע בטיפול התרופתי קודם לביצוע הניתוח. מאחר ומדובר במסמך שהוצא לצורך טיפול רפואי בתובע הנני מתיר הצגתו. נספח 148 מתאריך 28.8.06 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר פנט- מדובר במזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא מסכם את מצבו הרפואי והתפקודי של התובע . לפיכך אני מורה על פסילת מסמך זה. נספח 149-151 וצורף פעם נוספת כנספח 184-186 חתום על ידי ד"ר סטביסקי- לא ברור למי מופנה המזכר, האם לצורך טיפול רפואי בתובע או לאו. לפיכך אני מורה על פסילתו של המסמך הנ"ל. נספח 152 מיום 1.8.07 מופנה "לכל המעונין" על ידי ד"ר פנט- מדובר במזכר שלא הוצא לצורך הטיפול הרפואי בתובע אלא במזכר המסכם את מצבו הרפואי והתפקודי של התובע. לפיכך אני מורה על פסילתו. 10. באשר לבקשת המבקשת ליידע המומחה בדבר תחום מומחיותם של הרופאים שטיפלו בתובע בבית חולים אברבנאל ולציין בפני מומחה ביהמ"ש כי לא מדובר ברופאים פסיכיאטריים, לא מצאתי לנכון לעשות כן. מומחה ביהמ"ש מקבל אינפורמציה רפואית גם ממי שאינו מומחה בתחומו. חזקה על מומחה ביהמ"ש שיידע להעריך את נכותו של התובע על פי מיטב הבנתו ומומחיותו שלו כפסיכיאטר. לסיכום 11. הבקשה מתקבלת בחלקה. לאור האמור לעיל, אני מורה על פסילת המסמכים המבוקשים פרט לאלה שהוריתי להותירם. המומחה יתעלם מהמסמכים שנפסלו והומצאו לו. אין צו להוצאות התחום הנפשימסמכיםפסיכיאטריהמומחהפסילת מסמכים רפואיים