צו איסור פרסום על זיכוי או אי הרשעה בעבירות מין

האם יש לתת צו איסור פרסום על זיכוי או אי הרשעה בעבירות מין ? בית המשפט פסק כי יש לקבל את עמדת המאשימה וכי באיזון בין האינטרסים השונים יש לצמצם את צו איסור הפרסום באופן שבו יותר לפרסום כי נערך הסדר טיעון בין הנאשם למאשימה, במסגרתו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה, ניסיון תקיפה ועבירת מין שאינה אונס. נטען כי אמנם הפרסום יבהיר לציבור כי עבירות המין החמורות שיוחסו לנאשם נמחקו. עם זאת יש בעצם הפרסום כדי לפגוע במשפחתו של הנאשם ובמיוחד בילדיו הזכאים להגנה בהתאם להוראות סעיף 68(ב)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, במיוחד בהיות המשפחה חלק מהמגזר הדתי/חרדי. עוד טוענים ב"כ הנאשם כי איסור הפרסום היה חלק מההסכמות שנלוו להסדר הטיעון וזאת מתוך רצון הנאשם להגן על ילדיו. לטענתם זכות הציבור לדעת אינה בלתי מוגבלת ויש לאזנה עם הגנה על שלום משפחתו של נאשם, כמו גם המתלוננות. עוד נטען כי בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק בתי המשפט לא ניתן עוד לדון בעניין זה מאחר והסעיף קובע סופיות של החלטות. בכל הנוגע לטענה לענין סעיף 74 לחוק בתי המשפט - בית המשפט סבר כי אין לטענה זו בסיס, הוראות סעיף 74 לחוק בתי המשפט חלות על הוראות סעיפים 68, 69 ו -72 לחוק בתי המשפט. לענייננו חל סעיף 68 במובן זה שאין לדון בהחלטה בדבר ניהול הדיון בדלתיים סגורות. ענין זה אכן אינו עומד לדיון. ואולם איסור הפרסום הוא מכוח הוראות סעיף 70 לחוק בתי המשפט הקובע כי "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט". הוראות סעיף 74 לחוק בתי המשפט לא קובעות סופיות דיון להחלטות בעניין זה. מכאן שאין מניעה לדון בבקשה להתיר פרסום של דברים. משפט פליליצו איסור פרסוםהרשעהעבירות מיןאי הרשעהאיסור פרסוםפרסוםצווים