קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שחרור כספים שהופקדו בקופת בית המשפט: 1. לפניי בקשה להורות על שחרור כספים שהופקדו בקופת בית המשפט על ידי הנתבע, כתנאי לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 4.2.10 לפיו חויב לשלם פיצויים לתובע. ואלה העובדות הצריכות להכרעה בבקשה: 2. ביום 4.2.2010 ניתן פסק דין אשר חייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 464,160 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מיום 9.1.05 (יום הגשת כתב התביעה) ועד ליום מתן פסק הדין (להלן: פסק הדין של הערכאה הדיונית וחוק פסיקת ריבית והצמדה או החוק בהתאמה). עוד חויב הנתבע להשיב לתובע את אגרת התביעה (המחצית הראשונה והשנייה) ולשלם לו שכר טרחת עורך דין בשיעור 17% מהסכום הפסוק ומע"מ כדין. נקבע כי על הנתבע לשלם את הסכומים הללו תוך שלושים יום מיום מתן פסק הדין (קרי, עד ליום 4.3.10) שאם לא כן יתווסף להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. 3. על פסק הדין של הערכאה הדיונית הוגש ערעור (ע"א 37398-03-10 של בית המשפט המחוזי בחיפה). 4. ביום 11.3.10 הגיש הנתבע בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של הערכאה הדיונית עד להכרעה בערעור. הבקשה נדונה לפני השופטת ברסלב, אשר הורתה על עיכוב ביצוע עד למתן החלטה אחרת. ביום 3.5.10 הוריתי על עיכוב ביצוע פסק הדין על כל סכום העולה על 200,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין ואגרה באופן יחסי ובלבד שהנתבע יפקיד את יתרת הסכום הפסוק (כולל הוצאות משפט) בקופת בית המשפט. ביום 17.5.10 שילם הנתבע לתובע 323,860 ₪ (324,007 ₪ + 310 ₪ ניכוי מס במקור) וביום 24.5.10 הפקיד את היתרה בסך 381,205 ₪ בקופת בית המשפט. 5. ביום 27.3.11 ניתן פסק הדין על ידי ערכאת הערעור לפיו הועמד הסכום הפסוק על סך 341,673 ₪ בצירוף הוצאות משפט והפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע על ידי הערכאה הדיונית. אין חולק כי סך כל הסכום הפסוק, כולל הוצאות משפט והפרשי הצמדה וריבית, נכון ליום 4.2.10 מסתכם בסך של 572,785 ₪. 6. לטענת התובע יש להוסיף על הסכום הפסוק הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית פיגורים החל ממועד הפרעון שנקבע בפסק הדין של הערכאה הדיונית ועד למועד התשלום בפועל, ללא ניכוי ריבית שכן לפי הכנסתו השנתית פטור התובע ממס הכנסה. הנתבע לעומת זאת סבור, כי משנדחה מועד הפרעון בעקבות עיכוב הביצוע הרי שעליו לשלם לתובע את יתרת הסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי לפי ערך יום התשלום שנקבע על ידי פסק הדין של הערכאה הדיונית, ללא תוספת הפרשי הצמדה וריבית כלל ובניכוי מס במקור בשיעור 45% על הריבית שנפסקה עד ליום 1.1.06 ובשיעור 20% על הריבית שנפסקה החל ממועד זה ואילך. כפועל יוצא, חלוקים הצדדים בסכום שעל הנתבע לשלם לתובע (סכום שיש להעביר מתוך הפקדון המופקד בקופת בית המשפט). 7. אין לקבל את עמדת מי מבעלי הדין. 8. סוגיית הריבית והפרשי הצמדה המתווספים לחוב פסוק מוסדר בחוק פסיקת ריבית והצמדה והתקנות שתוקנו על פיו. בהתאם לסעיף 2 ו-3 לחוק פסיקת ריבית והצמדה רשאית רשות שיפוטית להוסיף ריבית על סכום כסף ועל הוצאות משפט שפסק לבעל דין. לפי סעיף 3א לאותו חוק רשאית רשות שיפוטית לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית במקום ריבית לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק. 9. סעיף 5(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה קובע כי תקופת הריבית לפי סעיף 2 תחל באחד המועדים הנקובים (מיום הגשת התביעה או מיום אחר החל מיום היווצרות עילת התביעה) ועד למועד הפרעון. מועד הפרעון הוא "המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר". 10. סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה קובע סנקציה לחייב שלא שילם את חובו הפסוק במועד הפרעון שנקבע - על הסכום הפסוק יווספו "הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן - ריבית פיגורים)" (ההדגשה שלי - א' פ') ממועד הפרעון ועד התשלום בפועל. סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לפסוק, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ריבית פיגורים בשיעור נמוך יותר "..ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפרעון". 11. בענייננו נקבע בפסק הדין של הערכאה הדיונית כי על הנתבע לשלם את הסכום הפסוק תוך שלושים יום מיום נתינתו (דהיינו, עד ליום 4.3.10), כשסכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התובענה ועד ליום מתן פסק הדין. כן נקבע כאמור, כי במקרה של אי-תשלום החוב במועד יישא הסכום שאיחרו בתשלומו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. 12. יוצא אפוא כי מועד הפרעון הנו ה-4.2.10, שהרי אם לא שילם הנתבע את הסכום הפסוק תוך תקופת הארכה שניתנה לו החל ממועד זה מוטל החיוב בהפרשי הצמדה וריבית (כולל ריבית פיגורים). ערכאת הערעור לא שינתה את מועד הפרעון שנקבע בפסק הדין ואף קבעה כי הסכום הפסוק המתוקן יישא ריבית והפרשי הצמדה "כפי שנקבע בפסק הדין של בית המשפט קמא". 13. השאלה הטעונה הכרעה הנה האם יש לחייב את הנתבע בתשלום הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 3א לחוק והאם יש לחייבו גם בריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה. על השאלה הראשונה יש להשיב בחיוב ואילו על השנייה יש להשיב בשלילה. 14. הסוגיה העומדת להכרעה בהליך דנן הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, והוכרעה על ידו. נפסק, כי אם עוכב ביצוע פסק הדין של הערכאה הדיונית נדחה מועד הפרעון שנקבע בו עד להכרעה בערעור. משנדחה החיוב, אין להשית על החייב ריבית פיגורים. ראה בסוגיה רע"א 5420/07 דמארי נ' צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ, [2008] (להלן: פרשת דמארי) וכן רע"א 6395/10 קידר נ' אי איי גי חברה לביטוח בע"מ, [2010] (להלן: פרשת קידר). בפרשת קידר הובעה דעה לפיה ייתכנו מקרים בהם יהיה מקום לחייב בריבית פיגורים בגין חלק מהתקופה שבין פסק הדין שביצועו עוכב לבין מועד התשלום. שאלה זו אינה מתעוררת בהליך דנן ואין צורך להרחיב בה. 15. כפי שנקבע בפרשת דמרי ובפרשת קידר, תכליתה של ריבית הפיגורים לתמרץ את החייב לשלם את חובו במועד. תמריץ זה אינו נחוץ שעה שנדחה מועד הפרעון. "החלטה המורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין משהה למעשה את מועד הפרעון שנקבע בו. לפיכך, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לחייב את המשיבות בתשלום ריבית פיגורים ביחס לסכום המעוכב בגין המועד שחלף מאז ניתנה ההחלטה בעניין עיכוב ביצוע ועד למועד התשלום בפועל (ראו, רע"א 5420/07 דמארי נ' צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ (, 4.3.2008)" שם, בפרשת קידר. 16. לפיכך, אין מקום לחייב את הנתבע בריבית פיגורים. 17. שונה המצב בנוגע להפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 3א לחוק. החיוב בהפרשי הצמדה וריבית נקבע מפורשות בפסק הדין של הערכאה הדיונית וקביעה זו אושרה על ידי ערכאת הערעור, שאף ראתה להוסיף מפורשות כי הסכום שנפסק על ידה יישא הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע על ידי הערכאה הדיונית. יתרה מכך, נפסק לא אחת, כי חיוב בהפרשי הצמדה וריבית נועד לשמור על ערך הכסף ואינו בבחינת עונש למפר.            "..הפרשי הצמדה וריבית הנוספים לחוב ... אין הם כספי-עונשים, ומעיקרם לא נועדו הם להטלת סנקציה על החייב. מטרתם אינה אלא שמירת ערכו הריאלי של החוב המקורי (לרבות ערכו ה"דינמי", קרי: הריבית). תשלום החוב המקורי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לא נועד אלא להעמיד את בעל-החוב, הוא בעל-הזכות, באותו מצב שהיה עומד בו לולא כָּשל החייב בתשלום החוב במועדו. המטרה היא להשבת המצב לקדמותו (Integrum Restitutio in) ככל שניתן...".  ע"א 438/90 פקיד שומה חיפה נ' הדר הקריות בע"מ, פ"ד נא (5) 668, בעמ' 684 [1997]. כן ראה את הפסיקה המוזכרת שם. כן ראוי להוסיף, כי מפסקי הדין בפרשת דמארי ובפרשת קידר עולה בבירור כי דחיית מועד הפרעון מבטלת אך ורק את החיוב בריבית פיגורים בעוד יתר החיובים נותרים על כנם. 18. על הנתבע לשלם אפוא לתובע את הסכום הפסוק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, ללא ריבית פיגורים החל מיום 4.2.10 ועד התשלום המלא בפועל. 19. התובע זכאי אפוא לתשלום יתרה בסך 270,010 ₪ לפי החישוב שלהלן: הסכום הפסוק, נכון ליום 4.2.10 - 572,785 ₪ הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 3א לחוק החל מיום 4.2.10 ועד ליום 17.5.10 - 2,426 ₪ סה"כ - 575,211 ₪ בניכוי התשלום מיום 17.5.10 - 323,860 ₪ סה"כ - 251,351 ₪ הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 3א לחוק החל מיום 17.5.10 ועד היום - 18,659 ₪ יתרה לתשלום - 270,010 ₪ 20. גזברות בית המשפט תעביר אפוא לתובע, מתוך הפקדון שהופקד על ידי הנתבע, סך של 270,010 ₪. הסכום האמור כולל ריבית בסך 8,249 ₪, ממנה יש לנכות מס הכנסה במקור בשיעור 20%, כמצוות תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים) תשס"ו-2005. היתרה, ככל שתוותר, תוחזר לנתבע באמצעות בא כוחו, עו"ד חיים גלזר, בניכוי מס במקור כמתחייב. קופת בית המשפטשחרור כספים